יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

מ'שירת העשבים' ועד 'ערוגות החשק': ספי ריבלין כזמר


על ספי ריבלין הבדרן, הליצן והפוליטיקאי שנפטר בשבוע שעבר, כבר כתבו רבים.

צד אחד, פחות מוכר ופחות זכור, היה כישרונו המוסיקלי, ואליו הפנה את תשומת לבי יובל ריבלין, בן לשבט ריבלין הענקי וקרוב משפחה רחוק של ספי.

א. שירת העשבים

בשנת 1976 הועלה ב'תיאטרון בימות' העיבוד של שמואל בונים ל'מסעות בנימין השלישי', שהתבסס על סיפורו הידוע של מנדלי מוכר ספרים. בהפקה זו, שכנראה הקדימה את זמנה ועל כן לא זכתה להצלחה מסחרית, שיחקו אברהם מור בתפקיד הראשי של בנימין, וספי ריבלין הצעיר (אז בן 28) בתפקיד עוזרו, סנדרל, המכונה 'האישה'. שחקנים נוספים היו דינה גולן, דורון נשר, תמי ספיבק, מתי סרי, יוסי פולק ועוד. את השירים כולם כתבה והלחינה נעמי שמר.

ההצגה אולי לא הצליחה, והביקורת לא התפעלה כלל ('מסחרי ורדוד', כתבה עדית זרטל בעיתון 'דבר'), אבל הודות לה זכינו בשירים נפלאים, שבוצעו מאוחר יותר על ידי יוצרים רבים, ובהם 'פירות חמישה עשר' (מוכר יותר כ'שלג על עירי'), 'סימן שעוד לא הגענו', ועוד.

עטיפת תקליט ההצגה. בשורה הראשונה מניח אברהם מור את ידו על כתפו של ספי ריבלין
(תודה לרפי בינדר על הסריקה)

אחד השירים היפים במיוחד ששרו משתתפי ההצגה היה 'שירת העשבים'. הסולנים של הביצוע המקורי היו ספי ריבלין, אברמל'ה מור ודינה גולן – כולם כבר אינם איתנו.



כמה יפה ונאה שירתם...


שירה של נעמי שמר מבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב (נפטר 1810), כפי שרשמם תלמידו הנאמן ר' נתן שטרנהרץ מנמירוב בספרו שיחות הר"ן, סימן קסג (נדפס לראשונה בלמברג בשנת 1864 ומאז במהדורות רבות):


מקור נוסף לשירת העשבים נמצא בליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן סג (ספר שגם אותו הביא לדפוס ר' נתן מנמירוב):
כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.

ב. ליל גליל

והנה עוד הזדמנות נדירה להאזין לזמרתו של ספי ריבלין.

באותה שנה, 1976, הקליטה הטלוויזיה הישראלית דאז תכנית בהנחייתו של נעם שריף, שנקראה 'כל המנגינות של מרדכי זעירא'.

הנה השיר 'ליל גליל', שהלחין זעירא למילותיו של נתן אלתרמן. שרים: ספי ריבלין, חנן יובל ודינה גולן.



אלה המילים (מאתר זמרשת)

כָּל הַכְּפָר שׁוֹקֵט, רוֹגֵעַ
שָׁבוּ, שָׁבוּ עֲדָרִים.
אֶל הַדֶּרֶךְ לִי אֵצֵאָה
וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים.

עַל הָרִים שׁוֹכֵן הַלַּיִל,
עֲרָפֶל מָלֵא הַגַּיְא.
שָׁר הָרוּחַ: אֲבִיגַיִל,
בּוֹאִי, בּוֹאִי אַחֲרַי.

לֵיל גָּלִיל, לֵיל גָּלִיל,
רוּחַ בָּא קַל קָלִיל,
לֵיל גָּלִיל, לַיְלָה לֵיל,
רוּחַ, רוּחַ, רוּחַ לֵיל.

מֵעָלַי שְׁמֵי מָרוֹם,
לְרַגְלַי מֵי מֵרוֹם.
עַל הָהָר שׁוֹכֵן עָנָן,
שְׁבִיל בָּהָר מוֹלִיךְ לְדָן.
עֲרָפֶל בַּגַּיְא שׁוֹכֵן,
שְׁבִיל מוֹלִיךְ אֶל הַיַּרְדֵּן.

לֵיל גָּלִיל...

שָׁר הָרוּחַ: לַיְלָה לַיִל,
מִי יוֹצֵא אֶל הֶהָרִים?
לֹא הַגְּדִי וְלֹא הָאַיִל,
לֹא רוֹעֶה וַעֲדָרִים.

וְעוֹנָה לוֹ אֲבִיגַיִל:
לֹא יֵצֵא בַּלֵּיל הַגְּדִי,
רַק לִבִּי יוֹצֵא בַּלַּיִל
אֶל דּוֹדִי, אֶל יְחִידִי!

לֵיל גָּלִיל, לֵיל גָּלִיל,
רוּחַ בָּא קַל קָלִיל,
לֵיל גָּלִיל, לַיְלָה לֵיל,
רוּחַ, רוּחַ, רוּחַ לֵיל.

מֵעָלַי שְׁמֵי מָרוֹם,
לְרַגְלַי מֵי מֵרוֹם,
עַל הָהָר שׁוֹכֵן עָנָן
וְדוֹדִי הָלַךְ לְדָן.
עֲרָפֶל בַּגַּיְא שׁוֹכֵן,
רַד דּוֹדִי אֶל הַיַּרְדֵּן.

לֵיל גָּלִיל...

ומי שרוצה ליהנות מן התכנית בשלמותה  (כ-45 דקות) – הנה היא:



ג. בערוגות החשק


ספי ריבלין עם דובי גל

שנה קודם לכן, ב-1975, הוקרנה בטלוויזיה הישראלית הטרילוגיה 'בערוגות החשק', שעיבד, כתב וערך דן אלמגור. 

התכנית התבססה על הצלחתו של המחזמר המחורז 'מחברות החשק', שאותו כתב אלמגור וביים יוסף מילוא. המחזמר נכתב בהשראת 'מחברות עמנואל' המפורסמות של עמנואל הרומי, היהודי האיטלקי בן המאה ה-14 (בהצגה נכללו גם קטעים מפולפלים אחרים פרי עטם של משוררים עבריים אחרים מספרד ואיטליה של ימי הביניים).

מספר דן אלמגור:
ספי ריבלין  היה הכוכב הראשי של המחזה הראשון שכתבתי לטלוויזיה. הוא גילם את דמותו של עמנואל ושיחק את התפקיד בהרבה חן וטעם טוב, ובהקפדה על הלשון, פרי החינוך שקיבל בבית מאמו המורה וסבתו הספרנית. 
הפרק הראשון (מתוך שלושה) נקרא 'חשוֹק, נְשׁוֹק כי מחר נזקין'. והנה כמה קטעים ממנו. הבמאי היה ישראל גוריון ואת השירים הלחין מתי כספי. לצידו של ספי ריבלין שיחקו גם ישראל גוריון, שלומית אהרן, ששון גבאי, טוביה צפיר, עזרא דגן, רבקה מיכאלי ורבים אחרים.
הנה כמה קטעים מהפרק הראשון:



וכאן השיר 'שלושים ושלושה תנאי היופי של האישה'. הזמרים הם ספי ריבלין, ששון גבאי, צבי בומס (בעל קול הבאס העמוק) ויפתח קצור.



הנה גרסתו של דן אלמגור:


גירסה מפולפלת זו מבוססת על השיר 'עוּרה, כבודי', שחיבר יוסף הכהן, רופא והיסטוריון יהודי-איטלקי בן המאה ה-16 (התפרסם בספרו 'עמק הבכא'). השיר עצמו התגלה בכתב יד ונדפס לראשונה בידי חוקר השירה והפיוט ישראל דוידזון בנספח למהדורת 'ספר השעשועים' של יוסף אבן זבארה (ברלין 1925):

T. Carmi (ed.), The Penguin Book of Hebrew Verse, 1981, p. 456

כאן אפשר לצפות בתכנית כולה (45 דקות).

כאן אפשר להוריד את שלושת הפרקים.

7 תגובות:

  1. מסתבר שספי גם שר יפה מאוד. באחד הראיונות האחרונים שלו הוא אמר שחלומו גם להיות זמר. במיוחד שאף להקליט את השיר "אני גיטרה" של נעמי שמר. חבל שלא זכה. עכשיו הוא יצטרף למקהלה שאריק איינשטין יקים שם למעלה. יש שם נבחרת רצינית כבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי שירת העשבים דוד היקר פקששת. המקור שציינת בכתבי ר"נ מברסלב אינו המקור ואף לא בדוחק..
      המקור המדוייק הוא כדלהלן (ובליחה על הנוקדנות)
      ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה סג
      ...כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם. כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד, שהיא צריכה לאוכלו. גם, אינו רועה תמיד במקום אחד. ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו ניגון. כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחי' פרק שירה. ומשירת העשבים, נעשה ניגון של הרועה. ...

      מחק
    2. ואוו, איזה פקשוש! לא ברור לי למה זה 'בדוחק', אבל שיהיה. מכל מקום, תודה על המראה מקום הנוסף, שאותו הוספתי לפוסט למעלה.

      מחק
    3. כבר נכתב על כך ש'שירת העשבים' מבוססת על ש נ י הקטעים שהובאו לעיל.
      חידושה של נעמי שמר הוא השינוי ממה שכתב ר' נחמן: "לעבוד את ה' ב י ר א ה", למה שכתבה: "ובש מ ח ה לעבוד את ה'".

      מחק
  2. לבעל הבלוג עונ"ש ( בכלל לא עונש לקרוא אצלך... )

    אני כבר 4 ימים לא שבע מלצפות בטרילוגיה 'בערוגות החשק' ומיכולות הדיקציה והאינטונציה המופלאות של ספי ז"ל יחד עם שירת החשק היהודית הימי-ביניימית העשירה כל כך , גם אם קולו לא היה כשל זמר מובהק.

    תודה לך!

    השבמחק
  3. מי יתן ויוסיפו המילים להערוגים
    ואז ישמחו דודים בתענוגים
    ובפרט אנשים כערכינו סתם בשר ודגים

    השבמחק
  4. חל אצלי עיכוב, אני עוברת על הפוסטים בהשהיה של חודש וחצי...

    בכל זאת רציתי להזכיר שבאוסף שירי נעמי שמר דרכו הכרתי את שירת העשבים, היו איזכורים של האמנים עבורם הלחינה/כתבה שמר את השירים, ועל השיר המסויים הזה היה כתוב "לשלמה ניצן".

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.