פרנסות של יהודים: הַשָּׁמַיְמָה

מוות הוא בדרך כלל עניין עצוב, אבל יש מי שמתייחס אליו כאל 'הפקה'.

דב פאוסט ביקר לפני כמה שבועות בבית הקברות האזורי בתל מונד ושמח לגלות את השלט הענקי הזה.



אז בפעם הבאה שמישהו ימות לנו ונרצה כיפות, פרחים, חזן ו'גלגל פרחים עם הקדשה', כבר נדע למי להתקשר (אמנם שכחו לציין את מספר הטלפון, אבל יש אתר אינטרנט).

ואכן, באתר האינטרנט של מצבות.קום יש מידע מפורט מאוד.

מה דעתכם למשל על שירותי 'הַשָּׁמַיְמָה'?

חנוך תופר המנעלים ואליהו הנביא לא היו מנסחים את זה טוב יותר.

האמת היא שאין שום סיבה ללגלג, ופרט לצרימה הלשונית, שמתייחסת ללוויה כאל 'הפקה', מדובר בשירות חשוב שבלי ספק רבים זקוקים לו. הדבר האחרון שאבלים רוצים לעסוק בו ביום אסונם הוא הדאגה לשתייה קרה או חמה עבור באי הלוויה, וטוב שיש כתובת שתקבל על עצמה את הטיפול בכל הדברים הללו.