יום שישי, 20 בדצמבר 2013

פניני חזנות: שמואל ויגודה

הקלטות מוקדמות של שמואל ויגודה, 1962

א. משהו על שמואל ויגודה

שמואל ויגודה (1990-1893), שסימן ההיכר שלו היה שפמפמו הדק, היה מאחרוני החזנים של מה שמכונה 'תור הזהב'. הוא נולד בשלהי המאה ה-19 ונפטר בשיבה טובה בשלהי המאה ה-20.

ויגודה נולד בדובז'ין (Dobrzyń) שבפולין, שם היה אביו חזן ושוחט. בהיותו בן ארבע היגרה משפחתו הענייה להונגריה והתיישבה בעיירה וֶורְבּוֹ (Vrbové, היום בסלובקיה). נסיונו כחזן החל כאשר היה בן שבע, כשהוא ואחיו הבכור שימשו 'משוררים' שליוו את אביהם החזן, שרגא ויגודה. באחד הימים  – כך סיפר – הגיע החזן המפורסם יוסלה רוזנבלט לעיירה ושר בסעודת חתונה, שבה שרו גם ויגודה האב ושני ילדיו. 'תן לי את הילדים ואצרף אותם למקהלה שלי', ביקש יוסלה מאביו של שמואל, וזה הסכים בתנאי שיוסלה ידאג להם באופן אישי. וכך היה. שני הילדים נסעו עם יוסלה לפרשבורג וגרו בביתו שנתיים וחצי. ויגודה סיפר כי הוא עצמו כלל לא רצה להיות חזן, אלא רב. הוא ראה את עוניו של אביו והבין שלא משם תעמוד לו פרנסה של ממש.

לאחר גיל בר-מצווה החל שמואל הצעיר את לימודיו התורניים, תחילה בישיבה בגלנטה (Galánta) הסמוכה, ואחר כך בישיבת פרשבורג המפורסמת. הוא עשה חיל בלימודיו אך כשחשב על 'תכלית' החליט לנסוע לפרנקפורט שבגרמניה, שם רצה ללמוד בבית המדרש לרבנים ולהיות 'דאָקטער-ראַבינער'. מלחמת העולם שפרצה אז שינתה את תוכניותיו. הוא נזכר בקול הטנור היפה שלו והציע את עצמו למקהלת ה'משוררים' של בית הכנסת הראשי בעיר קלוז' (קלויזנבורג), שהייתה אז חלק מהונגריה. בד בבד החל ללמוד רפואה באוניברסיטה המקומית ופיתוח קול בקונסרבטוריון.

בשנת 1916 הוא גוייס לצבא ההונגרי. כיוון שהספיק ללמוד שלושה סמסטרים בבית הספר לרפואה, קיבל דרגת קצונה והיה עוזר רופא. באחת ההזדמנויות ביקרו אחד הגנרלים ההנגריים ורעייתו את הגדוד בו שירת. ויגודה, שנודע בין חבריו בקולו היפה, התבקש לשיר בפני האורחים המכובדים שירים הונגריים. אשת הגנרל כל כך התפעלה משירתו והגנרל המליץ מיד על העלאתו בדרגה לסרג'נט...

לקראת סוף המלחמה הגיע ויגודה לדרגת קצין זוטר (לוטננט ראשון), וכשהשתחרר וחזר לבודפשט (קלוז' הייתה אז חלק מרומניה) התכוון להמשיך בלימודי הרפואה. האנטישמיות וחוקי ה'נומרוס קלאוזוס', שהגבילו את מספר היהודים באוניברסיטאות למכסה של חמישה אחוזים בלבד, מנעו ממנו את הגשמת תוכניתו. הוא ויתר ונזכר שוב בכישרונות הזמרה שלו.

שמואל ויגודה (1990-1893)

באותו זמן התפנתה משרת חזן באחד מבתי הכנסת בבודפשט. ויגודה ניצל את ההזדמנות ובמקום רב או רופא היה לחזן מקצועי. שמעו יצא למרחקים ומכל רחבי העיר באו לשמוע ולראות את הסטודנט לרפואה והקצין המצטיין שנאלץ להיות חזן. ב-1921 התקדם ויגודה והיה חזן בבית הכנסת רומבך שבבודפשט. מזלו המשיך ושיחק לו. דודו, שהיה אף הוא חזן, הוזמן לאמריקה וקיבל כרטיס נסיעה. הדוד נמלך בדעתו ומכר לשמואל את הכרטיס, ובערב ראש חודש אלול, הודיע ויגודה לפרנסי בית הכנסת הנדהמים כי הוא מתפטר ממשרתו ומתכוון לנסוע לאמריקה. 

אולם דרכו לשם לא הייתה פשוטה. בשל התנגדות הוריו, הוא לא קיבל ויזה לאמריקה ונאלץ לעבור מסכת נדודים. תחילה נסע לציריך שבשווייץ, ושם נבחן על ידי פרנסי הקהילה החרדית 'מילר-שול' שחיפשו חזן. הם התלהבו מכישרונו המוסיקלי אך חששו לשכור חזן רווק. ויגודה, שחרד לפרנסתו, החליט לשקר ולומר שהוא נשוי, ומיד אחר כך כתב לאחותו וביקש ממנה שתשלח לו מכתבים כאילו היא רעייתו...

ויגודה הצליח בעבודתו בציריך וחסך כסף רב, אך לא ויתר על שאיפתו להגר לאמריקה. הוא נדד לאמסטרדם וגם שם הצליח כחזן. יהלומן מקומי, שעמו התיידד שם, סייע לו להשיג את הוויזה המיוחלת. ויגודה סיפר, כי כדי לשכנע את הקונסול האמריקני להעניק לו ויזה של אמן, הוא שר בפניו, בקונסוליה, אַרְיָה מתוך האופרה La Juive (היהודייה) ומהאופרה טוסקה של פוצ'יני. 'ידעתי', סיפר ויגודה לימים, 'שזה יעשה עליו רושם יותר גדול מאשר תפילת השכיבנו'... 

ויגודה קיבל לבסוף את הוויזה ובדרכו לניו-יורק עוד ערך קונצרט חזנות בפריס. אל חופי אמריקה הגיע ב-11 במאי 1923 והכתובת הראשונה שלו הייתה יוסלה רוזנבלט. יוסלה הזמין אותו אליו וביקשו לעבור לפני התיבה בבית הכנסת שלו, 'אוהב צדק' (Ohab Zedek), ברובע הארלם שבצפון מנהטן. וכך, בשבת הראשונה שלו בניו-יורק, התפלל ויגודה בבית הכנסת המפורסם של יוסלה, ששלוש שנים לאחר מכן, ב-1926, יהיה גם מקום עבודתו הקבוע הראשון. הוא נשאר שם שלוש שנים ואחר כך נשכר לעבודה בקהילות אחרות בארה"ב. לבסוף פרש מעבודה קבועה וכדרכם של החזנים הגדולים הופיע בקונצרטים בעריה הגדולות של אמריקה ואירופה והשכיר את קולו לקהילות שונות בימים הנוראים.

ויגודה הגיע כמובן גם לישראל.

הצופה, ד' באייר תש"ט (3 במאי 1949)
הצופה, ב' בכסלו תש"י (23 בנובמבר 1949)

ויגודה גם חיבר ספר על תולדות החזנות שנקרא Legendary Voices: The Fascinating Lives of the Great Cantors. הספר כולל אנקדוטות רבות על חיי החזנים והוא נדפס בניו-יורק ב-1981.


יצירות רבות של ויגודה זמינות להאזנה באתר המעולה Save the Music (צריך ללחוץ על סימן ה-Play ביצירה הנבחרת), וגם באתר המעולה לא פחות Judaica Sound Archives (המוסיקה תתחיל עם הכניסה לאתר).

הערה ביבליוגרפית
המידע הביוגרפי על ויגודה מעורפל ולא פעם סותר את עצמו. לקחתיו מעטיפות תקליטיו וכן מדבריו שלו, שנדפסו בספרו של מרק סלובין: Marc Slobin, Chosen Voices: The Story of the American Cantorate, University of Illinois Press, 1989, pp. 78-82. תודתי לד"ר מוטי פרידמן על סיועו.

ב. 'שומר ישראל'

ויגודה הלחין בדרך כלל את יצירותיו, ואחד מפניני החזנות האהובים עליי ביותר הוא 'שומר ישראל' שלו.

זהו פיוט עתיק שנאמר בהזדמנויות שונות בכל קהילות ישראל, במזרח ובמערב. ברוב קהילות אשכנז הוא נאמר בכל ימות החול בסוף תפילת תחנון.

זו לשון התפילה בנוסחי אשכנז:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שָׁמַע יִשְׂרָאֵל.  
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הַמְיַחדִים שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד: 
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לקָדוֹשׁ.
תפילת 'שומר ישראל' הולחנה פעמים רבות על ידי חזנים ומבצעים שונים (מיוסלה רוזנבלט ועד שלמה קרליבך). יש שהלחינוה בצורה נוגה ומלנכולית, אך גרסת ויגודה, שמושרת בדרך כלל עם מקהלה, היא מלודית, מדבקת ושמחה. כיף להאזין לה וכיף לשיר אותה.

ויגודה הפך את הבית הראשון של התפילה לפזמון חוזר, קצבי ועליז. את שני הבתים האחרונים הוא הותיר בנימה מהורהרת, אך זו מתחלפת במהירות בזכות הפזמון השמח ומרומם הרוח, שמזמין את ציבור המאזינים להשתתף עם החזן בשירה.

ככל שעלה בידי לגלות השיר הוקלט לראשונה בארה"ב על ידי ויגודה, בשנת 1957 או 1958, בתקליט Cantorial Masterpieces.



הנה, להנאתכם, עוד כמה ביצועים של התפילה.

הביצוע המרשים מכולם, לטעמי, הוא זה של המלחין והחזן משה שטרן (יליד 1935), חזן בינלאומי יליד בודפשט שגר היום בירושלים. שטרן עיבד את היצירה על פי טעמו, ועל כן פרק חזנות זה מיוחס לא פעם לוויגודה ולשטרן גם יחד.

הנה שטרן בהקלטה חיה מקונצרט בניו-יורק:



עד כמה פופולרי 'שומר ישראל' תעיד העובדה שיצירה זו נכללת בקונצרטים רבים של חזנות. הנה כמה דוגמאות מן השנים האחרונות:

1. החזן דוד וינבך עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית (2008):



2. יעקב מוֹצֶן ותזמורת סימפונט רעננה (2010):



3. החזן ישראל רַנד עם אותה תזמורת (2011):


4. החזן דוד ויינברג (2012)



ג. הקונצרט האחרון של ויגודה

בכל שיטוטיי במרשתת לא מצאתי סרטונים שתיעדו את הופעותיו של ויגודה, חוץ מאחד  וכנראה שזו הייתה הופעתו האחרונה על הבמה, בגיל תשעים וחמש!

זה היה בקונצרט חזנות שנערך בהיכל התרבות בתל אביב בשנת 1988, בהנחייתו של מרדכי פרימן. ויגודה התבדח (ביידיש) על התואר שהודבק לו ('זקן החזנים'), ואחר כך שר בקול צלול את יצירתו הקלאסית 'השיר שהלוויים היו אומרים בבית המקדש'.



שנתיים לאחר הקונצרט נפטר ויגודה.

עטיפת התקליט האחרון של ויגודה (מקור: יובל)

6 תגובות:

  1. נפלא. תודה רבה

    השבמחק
  2. בית הכנסת ברח' בוגרשוב 63 שבו הופיע ויגודה, היה מפורסם בשעתו בגלל שבו היה מנחם בגין מתפלל בשבתות ובחגים.
    אגב, שתי השורות שלפני האחרונה במודעה זו התחלפו, לכן הן חסרות משמעות בקריאה ראשונה.

    השבמחק
  3. זו מוזיקה נהדרת, אבל חבל שאין בארץ מודעות לחזנות "קלאסית" שהתפתחה בקרב היהדות הרפורמית, כשהחזן מלווה בעוגב ומקהלה, וההרמוניות המוזיקליות יותר מורכבות. גם הציבור הדתי וגם "קול המוזיקה" לא נותן במה למוזיקה נפלאה זו שהתפתחה החל מאמצע המאה ה-19 עם זולצר ולבנדובסקי, והמשיכה ביתר שאת בארה"ב, ביצירות בעל גוון יותר מודרני. כל פעם שישנו "קונצרט" חזנות, אני מתפלא לראות איך מתעלמים באלגנטיות מיצירות חזנות מרובות של מקס ינובסקי, בינדר ורבים רבים אחרים.
    המקום היחידי בו ניתן לשמוע חזנות "קלאסית" הוא באתר האינטרנט של בית הכנסת "עימנו אל" בניו יורק.
    כמחווה לחזנות הזו, (שאפילו טמפל עימנו אל לא טרח לתעד בהוצאה לאור של תקליטים), העלתי ליו טיוב לערוץ שלי פלייליט של המוזיקה הנוהגת שם.
    http://www.youtube.com/watch?v=3uGfc9hfeIk&list=PL2DnRelXCxN3E-FNTT8ob7iak-q_BAkDV
    וזה לינק לחזן הקודם שהיה שם "הורד נביסון"
    http://www.youtube.com/watch?v=kXtOZNXRX-E&list=PL2DnRelXCxN1hoLPFGGpWysNGFqSmz3wK
    וזה לינק לחזן ארתור וולפסון שקדם להוורד נביסון
    http://www.youtube.com/watch?v=hBy7qtiLx9I&list=PL2DnRelXCxN36B8ljwGBJrpx73WLg_MxA
    וזה לינק לחזנות כללית עם עוגב, בעיקר כאלו שצילמתי אישית.

    השבמחק
  4. תרגום הבדיחה, לטובת קוראינו שטרם הספיקו ללמוד יידיש?

    השבמחק
  5. תודה על המוזיקה, שמזכירה את בית הורי, שם היה ויגודה "אורח" קבוע באמצעות תקליטים והתכנית "פרקי חזנות לשבת" (וכמוהו גם יוסלה רוזנבלט, גלאנץ, קוסביצקי ואחרים); ותודה על הגשת וריאציה מרתקת של הסיפור היהודי במאה ה-.20

    השבמחק
  6. החזן שמואל ויגודה,למיטב ידיעתי,הקליט תקליט אחד עם שירי יידיש Yiddish Songs of Joy and Sorrow אצל בארי סרוטה משיקגו בחברת "מוסיקה ג'ודייקה רקורדינגס" שקדמה ל"מיוזיק אינטרנשיונל".תקליט זה כה נדיר עד שלא היה עותק בידי אימו של בארי ז"ל למוסרו ל"ג'ואיש סאונד ארכיבס" בפלורידה.
    בזמנו העלתי שני קטעים מהתקליט לפורום "לשמוע אל הרינה ואל התפילה"
    1.שבת עם מיין זיידנס הויס של יעקב רפפורט
    http://chazzanut.org/download/libsonmo/Samuel%20Vigoda%20-%20Shabes%20in%20Mayn%20Zeydens%20Hoyz.mp3
    2.צוועיי חזונים אויף פרובע
    http://chazzanut.org/download/libsonmo/Samuel%20Vigoda%20-%20Tzvey%20Khazonim%20Oyf%20Probe.mp3
    שני חזנים עומדים למבחן,חסיד פולני ומתנגד ליטאי,כל אחד עם מבטאו האופייני

    (תקליט מאוסף שמואל שוכט ז"ל עם הקדשה ביידיש משמואל וויגאדא)

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.