יום שישי, 14 במרץ 2014

'הבה נשתה לחיים': גלגולו של שיר חילוני לחגיגת פורים בחסידות ויז'ניץ

'אוי, זה טוב'... מרילין מונרו מרימה כוסית 'לחיים' (מקור: Eleven-nineteen)

א.  'לאָמיר אַלע פֿרײַלעך זײַן' (הבה נשמח כולנו)

ניגונים חסידיים רבים מצאו את דרכם אל הזמר העברי, וכמובן אל הזמר ביידיש, בין כצורתם וכלשונם בין בשינוי המילים והתוכן. אך אין זה דבר שבשגרה לשמוע חסידים שרים בהתוועדויותיהם שירים חילוניים לגמרי, ולו גם מקוצרים ומקוצצים.

אמנם השיר הנחמד והשמח 'לאָמיר אַלע פֿרײַלעך זײַן' (הבה נשמח כולנו) נכתב ביידיש ומושר ביידיש, אבל אין בו לא מוּסר ולא יראת שמיים, אלא רק אופטימיות, שמחת חיים ואהבת היין, שלגימתו משכיחה צרות ומקרבת לבבות.

הנה תחילה השיר בפי בן-ציון ויטלר (מידע עליו יבוא בהמשך) ואחריו המילים:



לא הצלחתי למצוא את מילות השיר בשום מקום, והתמלול דלעיל נעשה מתוך האזנה לתקליט:
לאָמיר אַלע פֿרײלעך זײַן,
לאָמיר טרינקן 'לחיים',
קײַן צרות זאָל שוין מער נישט זײַן,
'לחיים' פֿאַר אַ לעבן אַ נײַעם!
צרות זאָל שוין מער נישט זײַן,
'לחיים' פֿאַר אַ לעבן אַ נײַעם! 
אוי, ס'איז גיט,
בעסער זײַן קען ניט,
ווען מ'טרינקט אַ כּוסע,
און טאַקע אַ גרויסע,
צו וואַרעמט דאָס דאָס בליט. 
אוי, ס'איז פֿײַן,
בעסער קען נישט זײַן,
'לחיים' ייִדן,
זײַט צופֿרידען,
זינגט זיך הויך און מיט קול.

ובתרגום מילולי לעברית:
הבה נשמח כולנו,
הבה נשתה 'לחיים',
שום צרות כבר לא יהיו,
'לחיים', לחיים חדשים! 
אוי, זה טוב,
טוב מזה לא יכול להיות,
כשלוגמים כוסית,
ודווקא גדולה,
זה מחמם את הדם. 
אוי, זה משובח,
טוב מזה לא יכול להיות,
'לחיים' יהודים,
הֱיוּ מרוצים,
שירו בקול רם.

'חיים חדשים'?! נשמע כמו שיר תעמולה סובייטי לקולוניה יהודית בחצי האי קרים...

שום צרות כבר לא יהיו, 'לחיים', לחיים חדשים! (מקור: Communism in colour)

מתי נכתב שיר זה, מי כְּתבוֹ ומי הלחינו?

הביצוע הידוע של השיר (ולמיטב ידיעתי גם היחיד) הוא של בן-ציון ויטלר (1961-1907), וככל הנראה הוא גם זה שכתב את המילים. על כל פנים כך נכתב בפירוש על גבי התקליט שבו הקליט ויטלר את השיר ('בן-ציון ויטלר, לאמיר אלה [!] פרייליך זיין'). התקליט, בהוצאת 'הד ארצי', נדפס, כנראה, בשנות החמישים.

הלחן עצמו עושה רושם שהוא ישן נושן, אולי מראשית המאה ה-20, אף כי ייתכן שעוּבד מחדש בשנות החמישים בסגנון 'מיושן'. כל היודע פרטים נוספים על השיר ועל המנגינה מוזמן לתרום את חלקו.


בן-ציון ויטלר היה שחקן תיאטרון יידיש מפורסם וזמר פופולרי מאוד בשעתו, שגם חיבר פזמונים, השתתף בעשרות אופרטות והקליט מאות שירים. הוא נולד למשפחה חסידית בעיירה בֶּלְז שבגליציה המזרחית, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לווינה, שם קיבל הכשרה מוסיקלית. כבר כשהיה בן 12 החל להופיע בלהקת שחקנים, אך בשל התנגדות משפחתו דיכא את יצר המשחק והחל בקריירה עיתונאית. ב-1926 חזר לבמה ומאז לא ירד ממנה והופיע ברחבי העולם היהודי, מדרום אפריקה ועד פולין. ב-1940 היגר לאמריקה והופיע   עם רעייתו השחקנית והזמרת שפרה לרר  בעיקר בארה"ב ובדרום אמריקה, וב-1956 הגיעו בני הזוג גם לסדרת קונצרטים במדינת ישראל.


בספרייה הלאומית ובאוספי קול ישראל השתמר ביצוע נוסף של השיר כאן אפשר להאזין לו. אינני יודע מי הזמרת שמלווה את ויטלר, ואולי זו רעייתו שפרה לרר.

ב. ויז'ניץ, פורים תשס"ז

והנה נדד שירנו לחגיגת פורים של חסידי ויז'ניץ.

כאן אפשר להאזין לשירתם בבית המדרש בבני-ברק בפורים תשס"ז (2007). בראש השולחן יושב האדמו"ר הקודם רבי משה יהושע הגר (2012-1916), ולצדו (משמאל) יושב בנו ישראל הגר, האדמו"ר הנוכחי. האדמו"ר דאז כבר היה חולה בקֵיהָיוֹן (דימנציה) ובקושי תפקד ותקשר עם סביבתו.

החסידים שרים  בהתלהבות חסידית, כמובן!  רק את הבית הראשון בשירו של ויטלר.

התזמון המדויק הוא 4:06 (לחיצה על הקישורית מימין תפתח את הסרטון בדיוק בנקודה שבה הם שרים את שירנו).



ר' ברוך שותה לחיים – גלויה שנדפסה בצ'רנוביץ, בערך 1900 (מקור: ויקיפדיה)


תודה לארמילוס על מציאת הקשר, למיכאל לוקין ולאושרית חנוך מספריית מכללת לוינסקי.


7 תגובות:

  1. חביב!
    זכורני שסיפרו לי בשעתו כי בחורי ישיבה ליטאיים (מישיבת מיר או מישיבת חברון, אינני בטוח) נהגו ללכת ל'טיש' אצל אחד מאדמו"רי ירושלים, כמדומני ר' משה מרדכי מלעלוב, לשיר אצלו את המנגינה של 'סימונה מדימונה' (בלי המילים), שהייתה אז באופנה, ולראות איך הרבי רוקד ומתלהב בחשבו שזה ניגון חסידי אותנטי...

    השבמחק
  2. ב"ה יתברך שמו לעד
    כבר נאמר "במופלא ממך אל תחקור" וכך גם אמר רבינו הגדול, האדמו"ר ר' משה מרדכי משקלוב, אך מדוע זה הופכים שירי הקוידש לשירי חולין של עכו"ם. ולהד"ם-- כל המשייך את סימונה מדימונה לשיר של חולין איננו אלא מגלה בערותו בערוותו. כבר נאמר במסכת "נשים" שהטוב אצל הגבר איננו אלא טיפה בים הצניעות של אשת החיל ובזמן שהוא היה בטיש אצל האדמו"ר היא כבר הכינה את כלי התשמיש למטרת ריבוי, כנאמר "אל תשפוך וגו'"

    השבמחק
  3. "אולי זו רעייתו שפרה לרר"

    זה נכון


    השבמחק
  4. אליעזר תומרקין31 במרץ 2015 בשעה 17:39

    מילא שאתה מוציא לעז על מנגינות קדושות שבהם שפכו אלפי ישראל את לבם ,ניחא.אבל,איך מלאך לבך לכתוב על האדמו"ר הקודם מויז'ניץ שסבל מדמנציה בסוף ימיו,הרי זה כפירה ומינות בא' מי"ג עיקרים :ולא ישיגוהו משיגי הגוף,רח"ל.אני מלא אמונה נכנסתי וריקם השיבני דוד אסף.והשם הטוב יכפר...

    השבמחק
  5. אליעזר תומרקין31 במרץ 2015 בשעה 17:41

    נראה לך רובוט?

    השבמחק
  6. בדיסק "פורים טיש" חלק ג שהוציא יוסף משה כהנא יש את שלושת הבתים עם מילים קצת שונות.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה! אפשר לשמוע את השיר כאן, בתזמון 12:45
      https://youtu.be/i56cfyhHTKM?t=12m47s

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.