רצח בצל תמונה: על הספר 'גרעין של אמת'

זיגמונט מילושבסקי, גרעין של אמת, מפולנית ענת זיידמן, פֶּן הוצאה לאור, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, 2014, 388 עמ', 98 ₪.

'גרעין של אמת' הוא ספר מתח מסוּגת ספרות הפשע, שגיבורו הראשי הוא תובע משטרתי ושמו תאודור שָָׁצְקי. כצפוי, מדובר בגבר בגיל ארבעים ומשהו, צחור שיער ויפה תואר, שנון ובעל השקפת עולם ספקנית ואירונית, שחייו האישיים מסתבכים בד בבד עם התפתחות העלילה. הוא עוזב את העיר הגדולה ועובר לעיר שדה ציורית אך מנומנמת, שם הוא מצפה למעט שלווה ולהזדמנות להשליט סדר חדש בחייו הכושלים. המעבר לעיר השקטה והמשעממת מתברר מהר מאוד כטעות. שצקי מואס בחיי הפרובינציה ומתגעגע לתענוגות הכרך ולריגושי העיר הגדולה. עד שמתגלית הגופה הראשונה... 

עד כאן הכול צפוי וכבר קראנו ספרים רבים שנכתבו בחוקיות דומה. מה שמיוחד בספר זה הוא התאריך והזירה – העלילה מתרחשת בין 15 באפריל ל-18 במאי 2009 בעיירה סַנְדוֹמיֶיז' (Sandomierz), שבדרום-מזרח פולין. אפשר להניח כי רק מעטים מבין הקוראים שמעו על מקום זה, אבל מי שכן שמע, וגם ישים לב גם לתאריכים שבלוח השנה היהודי (בין שביעי של פסח ל'פסח שני'), נרמז מיד לפוטנציאל הקרימינלי הכרוך בעצם אזכור שמו של מקום זה ובזיקתו לחג הפסח.

סנדומייז', ובשמה היהודי צוּזְמִיר, נמצאת במחוז קְייֶלְצֶה (עוד שם שמדליק נורה אדומה על מפת הפוגרומים בפולין). זוהי עיר היסטורית חשובה, וגם הקהילה היהודית שצמחה שם היא מן העתיקות בפולין. העיר נבנתה על גדות נהר הוויסלה ונמצאת, פחות או יותר, במחצית הדרך שבין לובלין לקרקוב. בעבר הרחוק סימן הנהר רחב הידיים את דרך המלך, אבל בעשרות השנים האחרונות נדחקה סנדומייז' לשוליים והיום היא עיר קטנה, שכּוֹחה ביופייה ובעושר האתרים שהיא מציעה למבקרים בה – כנסיות עתיקות, קתדרלה, מבצר ונוף מרהיב של הנהר. ויש עוד משהו קטן... בקתדרלה של סנדומייז' תלוי עד היום אחד הציורים המגעילים ביותר שצוירו אי-פעם. ציור שנעשה בראשית המאה ה-18 ומתאר לפרטי-פרטים רצח פולחני שעורכים יהודים בתינוקות נוצריים.

הקתדרלה בסנדומייז' (מקור: ויקיפדיה)

סנדומייז הייתה מקום נפלא לתלות בו ציור כזה. כבר ב-1698 נרשמה שם עלילת הדם הראשונה. ראש הקהילה היהודית הואשם בחטיפת תינוק נוצרי ורציחתו לצרכי פולחן. אֵם התינוק, שנולד מחוץ לנישואין, סיפרה מלכתחילה כי העולל מת בנסיבות טבעיות, אך כמרים נלהבים מדי הכריחו אותה להודות כי דבריה הראשונים נאמרו בהשפעת כישוף, ולמען האמת מכרה את התינוק ליהודים. בתום המשפט הוצא ראש הקהילה להורג ובד בבד נערכו פרעות ביהודי העיר ונגזל רכושם. ב-1710 שוב נעלם ילד נוצרי מביתו, ושנתיים לאחר מכן נקבעה אשמת היהודים ברצח פולחני. המלך הורה על גירוש יהודי סנדומייז', לשמחת לבם של אנשי הכנסייה ושל הסוחרים העירונים, שראו ביהודים מתחרים קשים על פרנסתם. הגירוש לא בוצע לבסוף, אבל הכומר האנטישמי סטפן ז'וחובסקי (Stefan Żuchowski), שהוביל את הילולת עלילות הדם, ביקש להנציח את האירוע הנתעב והזמין תמונה גדולה אצל הצייר האיטלקי קרלו דה-פּרֶבוֹ (Charles de Prêvot), שבה יתואר סיפור המעשה בפרטי-פרטים כיד הדמיון הטובה על הצייר. דה-פרבו, שבאותה עת התגורר בסנדומייז', הכיר היטב את מסורת הציור האנטישמי האירופי, סיפק את הסחורה, ועד שנת 1728 השלים סדרה של 16 ציורים מרטירולוגיים (Martyrologium Romanum), שארבעה מהם תלויים בקתדרלה של סנדומייז' ובהם גם הציור הנודע לשמצה. בציור זה, שאין דרך להגדירו אלא כחולני, נראים השלבים השונים של הרצח: קניית הילדים מאמותיהם, פיתויים, שחיטתם והקזת דמם לתוך חבית מסומרת וכלי ניסוך. על הרצפה פזורות גופות ילדים ובתחתית התמונה לא שכח דה-פרבו להוסיף כלב צמא-דם, שאוכל את השיריים ורגל תלושה תקועה בלועו.

קטע מן הציור של קרלו דה-פרבו בקתדרלה של סנדומייז' (מקור: ויקיפדיה)

התמונה הענקית הזו הוצגה בכניסה לקתדרלה, עוררה ויכוחים רבים בדעת הקהל הפולנית והיהודית ומשכה את תשומת לבם של היסטוריונים שתהו על מקורותיה. בשנים האחרונות כוסתה התמונה בבד, אך לא הוסרה ולא הושלכה למחסן הגרוטאות כראוי לה. באמצע חודש ינואר 2014, ממש לפני כמה שבועות, הוסר הלוט מעל התמונה ועתה היא שוב גלויה לציבור, אמנם עם שלט שמסביר כי מדובר בעלילה חסרת יסוד, ויהודים מעולם לא ביצעו דבר כזה, שמנוגד לחלוטין לדתם.

כשלוש מאות שנים לאחר השלמת הציור בא התובע שצקי אל העיר מבלי שיש לו מושג על המסורת העכורה שמלווה אותה כצל. הגופה הראשונה שמתגלה סמוך לארכיון העירוני, שבעבר היה בית כנסת, מעוררת את כל השדים הישנים מרבצם. גופתה של תושבת העיר רוקנה לחלוטין מן הדם שהיה בתוכה ובסמוך לה נמצא חלף שחיטה יהודי – צריך יותר מזה? שצקי, שבלבו כבר התחרט על המעבר הפזיז שלו לעיר המשעממת, מוצא סוף סוף טעם בעבודתו.

בחצר של בית הכנסת בסנדומייז' נמצאה הגופה הראשונה... (מקור: אורית לביא, משפחתובלוגיה)

ככל שמתפתחת העלילה ועוד גופות מתגלות, מתעמתים גיבורי הסיפור – שצקי ועמיתיו לחקירה, החשודים האפשריים, תושבי העיר, העיתונות ודעת הקהל – לא רק עם ראיות, אלא גם עם סטריאוטיפים אנטישמיים, מופרכים ככל שיהיו. הייתכן שבכל זאת יש משהו, 'גרעין של אמת', באגדה הטיפשית הזו? והרי 'חצי אמת היא שקר שלם', כפי שמצוטט במוטו של הספר, ומצד שני – אין עשן בלי אש ו'לכל אגדה גרעין של אמת', כפי שמציין המוטו השני של הספר. שצקי עצמו, אדם נאור ונטול סנטימנטים דתיים או לאומיים, לא קונה את ההבל הגזעני, ומשוכנע שמישהו סידר בכוונה את תפאורת הרצח, כדי להוליך את החוקרים לסמטה חשוכה זו. אבל מדוע? אולי כדי להאשים במין הפוך על הפוך את היהודים, שבכלל לא נמצאים שם, אך רצו שהזרקור יופנה אל פולנים לאומנים שיואשמו באנטישמיות.

'מה יש לכם לומר על העובדה שהקורבן נרצחה באכזריות בסכין שמשמשת לשחיטה כשרה?', נשאלים החוקרים על ידי אחד העיתונאים. 'אדוני', התערב שצקי, 'אנחנו לא מדברים על שום פולחן ... זאת האופנה עכשיו אצלכם, לכנות הריגת אדם בשם רצח פולחני? קרתה טרגדיה, חיי אשה קופחו... נסיבות הרצח אינן שונות בשום צורה מעשרות רציחות שבהן עסקתי בעבר'. אבל העיתונאים אינם מרפים: 'האם הקרבן היתה יהודייה'? 'זה לא רלוונטי לחקירה' ענה שצקי ... 'אבל אירוע אנטישמי כזה לא ראוי לטיפול מיוחד?' העיתונאית המשיכה לחפור, 'במיוחד בעיר של פוגרומים, בארץ שבה האנטישמיות ממשיכה לפרוח ומתרחשות התפרעויות קסנופוביות? ... אני ברשותך, פשוט רוצה לכתוב את האמת. מגיע לפולנים לשמוע את האמת על עצמם, ולא רק סיפורי גבורה מכובסים ומגוהצים'. 

שצקי משוכנע שלא מדובר במטורף דתי, אך הוא אובד עצות בשל העדר ראיות ממשיות ונוכח עוצמת הסטריאוטיפים שרוחשים באוויר. ואז הוא הולך לקתדרלה כדי להציץ בתמונה המפורסמת, שב-2009 היא עדיין מכוסה בד אדום ועליו תלויה תמונתו של האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס השני.

התמונה המכוסה ועליה תמונת האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס השני (מקור: kielce gazeta)

'אחרי כל הסיפורים ציפה להלם, לטבח נטורליסטי, לצבעים חזקים וצורות נחרצות. בתת הכרתו היה מוכן שלנגד עיניו תקום לתחייה האמונה התפלה העתיקה ... הבד הישן, מה לעשות, פשוט נראה כמו בד ישן. בד שהתכהה, עם לכה מתפקעת, ועליה מרצד אור השמש כך שבקושי אפשר להבחין בצורות שעליו ... במקרה הזה הגודל דווקא כן קובע. הוא ראה רפרודוקציות בספרים או על מסך המחשב הנייד הקטן, ואילו כאן הרצח הפולחני היה בגודל של עשרה מטרים רבועים בקירוב, כמו חדר קטן בדירה'. על התמונה המתינה לשצקי הפתעה מחרידה: כתובת עברית ששורבטה בצבע אדום 'עין תחת עין'...

כדי לא לגלות עוד נעצור כאן ונציין שהעלילה מקבלת תפניות מפתיעות, שמתקשרות גם להיסטוריה היהודית של העיר לאחר השואה, אך היא איננה נעצרת שם. הקריאה מהנה והתרגום של ענת זיידמן קולח ונקרא בשטף. 

המחבר, זיגמונט מילושבסקי, יליד 1976 המתגורר בוורשה, יודע לרקום עלילה מותחת. 'גרעין של אמת' ראה אור בפולין בשנת 2011, והוא השני בסדרת הספרים שהתובע המשטרתי שצקי הוא גיבורם. הראשון, בסדרה, Uwikłanie (תסבוכת), שראה אור ב-2007, היה רב-מכר גדול בפולין וזכה בפרסים יוקרתיים אך עדיין לא תורגם לעברית. לפי ההצלחה המסחרית של הספרים, שתורגמו לשפות רבות והראשון אף הפך לסרט, אפשר להניח ש'גרעין של אמת' אינו האחרון בסדרה ועוד נשמע על עלילותיו של התובע שצקי. 

זיגמונט מילושבסקי בזמן כתיבת ספרו בסנדומייז (מקור: echodnia)

לא הכול מושלם בספר ופתרון התעלומה אינו מצליח לסגור את כל ה'חורים' בצורה משכנעת, אבל תענוג לקרוא ספר מתח שמלהטט בכישרון ובידענות בין פרשיות עבר שאין עמן נחת לבין הווה שגם בו אין הרבה נחת.

  

עטיפת הספר בפולנית מוצלחת יותר מזו העברית

* רשימה זו מתפרסמת היום ב'הארץ ספרים'.