משנכנס אדר מרבין בשמחה, ושמחה לאיד בכלל.
נפילה כזאת עוד לא הייתה לעיתון החרדי 'המודיע' (מאז ה'פאק' המפורסם), וספק אם עורכיו וקוראיו בכלל מוּדעים לגודל הפַדיחה.
כמדי שבוע כך גם אתמול, יום רביעי, י' באדר ב', התפרסם במוסף 'מכל מקום' המדור הקבוע 'פטנט רשום'. מדור זה מנפק 'עמדות ופתרונות לארועים מהחיים', כלומר עצות וטיפים לעניינים של מה בכך של משק בית, קניות וכדומה.
המדור כשלעצמו כתוב במין הומור פנימי ייחודי של בדיחות קרש, שספק אם הן משעשעות ולוּ גם את הקוראים הנאמנים ביותר. אבל אתמול סיפק המדור, לקוראים חדי העין, מנה גדושה של צחוק.
שימו לב לידיעה המופיעה בטור השמאלי:
הכניסו לשקיות 'אורגזמה'... וההרגשה תהיה נפלאה.
שומו שמיים! היאומן כי יסופר?! האם זהו עיתון 'המודיע' או שמא הדו"חות השערורייתיים של מאסטרס וג'ונסון?
אז מה קרה כאן? מה הן 'שקיות אורגזמה' ומניין בכלל יודעים אנשי 'המודיע' (שמצנזרים בעקביות מילים 'גסות' כמו סרטן השד) על קיומו של מונח ארוטי זה?
הפתרון פשוט. הכותב (או הכותבת) התכוון ככל הנראה לשקיות 'אורגנזה', שהן שקיות בד קטנות המשמשות לקישוט, אבל בזמן הכתיבה או ההקלדה הרהר מי שהרהר במשהו אחר לגמרי, משהו בצבע כחול...
וליהודים היתה אורה ושמחה!
נפילה כזאת עוד לא הייתה לעיתון החרדי 'המודיע' (מאז ה'פאק' המפורסם), וספק אם עורכיו וקוראיו בכלל מוּדעים לגודל הפַדיחה.
כמדי שבוע כך גם אתמול, יום רביעי, י' באדר ב', התפרסם במוסף 'מכל מקום' המדור הקבוע 'פטנט רשום'. מדור זה מנפק 'עמדות ופתרונות לארועים מהחיים', כלומר עצות וטיפים לעניינים של מה בכך של משק בית, קניות וכדומה.
המדור כשלעצמו כתוב במין הומור פנימי ייחודי של בדיחות קרש, שספק אם הן משעשעות ולוּ גם את הקוראים הנאמנים ביותר. אבל אתמול סיפק המדור, לקוראים חדי העין, מנה גדושה של צחוק.
שימו לב לידיעה המופיעה בטור השמאלי:
הכניסו לשקיות 'אורגזמה'... וההרגשה תהיה נפלאה.
שומו שמיים! היאומן כי יסופר?! האם זהו עיתון 'המודיע' או שמא הדו"חות השערורייתיים של מאסטרס וג'ונסון?
הפתרון פשוט. הכותב (או הכותבת) התכוון ככל הנראה לשקיות 'אורגנזה', שהן שקיות בד קטנות המשמשות לקישוט, אבל בזמן הכתיבה או ההקלדה הרהר מי שהרהר במשהו אחר לגמרי, משהו בצבע כחול...
נו בטח, זו לא טעות בהקלדה, הכותב בטח פינטז באותו רגע על נשים ערומות וסרטים כחולים
השבמחקלא אתפלא אם הוא גם סוטה שמטריד ילדות קטנות
אכן שגיאת הקלדה מביכה.
השבמחקלגופם של דברים, פטנט רשום הוא אחד המדורים האהובים והמשעשעים ביותר בעיתון המודיע.
וכן. אותי ואת עוד אלפי קוראים זה מצחיק, הומור שלא פוגע באיש.
לעומת ההומור העבש והמרושע של דוד אסף
כקורא ותיק של הבלוג, העוקב אחר התגובות שבכל פוסט ופוסט, שמתי לב שלתגובות ה'חרדיות' (דהיינו של גולשים חרדים ככל הנראה) יש מכנה משותף, העובר בהן כחוט השני. ראשית, אלו תגובות מתלהמות, המגיבים כולם 'נעלבים' בשם האתוס החרדי על גווניו השונים, מחרפים ומקללים את בעל הבלוג. ושנית, אין בתגובות הללו משום תשובה ענינית לנושאים עליהם הן נסובות, אלא חוסר יכולת להכיל דעה שונה מדעת המגיבים, שמתיימרת לייצג את החרדיות.
מחקובאמת זה ממש בדנ"א של החרדיות, ההתגוננות המוגזמת, שלא יכולה לקבל ולו שמץ של בדיחה על דרכה, ומייד מפרשת זאת כפגיעה ועלבון נוראים. וגם חוסר הסובלנות כלפי דעה שונה, זה גם בגנום החרדי, וכשמתבוננים באבולוציה של החרדיות, נראה שהסיבה לכך היאשבאמת לדרך החרדית אין תשובות מספקות לטענות כלפיה, ולפירכות על אמונתה, במקרה כזה, הדרך היחידה להתמודד היא - לשים סכי עיניים, לראות רק את מה שמוצג לפניך בלי להסתכל לצדדים, רק בדרך זו אפשר לשמור על האמונה תמה ובהירה, כי לא מוכנים לראות עליה שאלות.
אני כותב את הדברים כמי שגדל בתוך החרדיות, עמוק עמוק בפנים, ולצערי אני עדיין חלק מזה, כבול אליה בעבותות של עגלה.
לאחשתרן, ולאחשדרפנים, וכל שרי המלך.
מחקכקוראת של הבלוג, אני משתדלת להגיב בענייניות, ולא נעלבת.
(ואני משתייכת למגזר חרדי)
לטעון שתגובות חרדיות מעלבון, ולא ענייניות, זה מכליל ולא נכון.
לא פעם אני חותמת כ'אנונימי', ולא כותבת 'חרדית', אבל ברור שחרדים מגיבים גם בענייניות.
(וגם לא. כמו בכל מגזר).
ואגב, כמי שגדל בתוך החרדיות, (מה זה, בכלל? יש דבר כזה, 'חרדיות'?) ולמערך, אתה חלק מזה,
אתה אמור לדעת שיש בחירה. תהיה איפה שתהיה, אבל אל תהיה במקום מתוך אילוץ.
היהדות (גם החרדית,), רוצה מעשים שבאים מתוך, ולא אילוץ.
תיקון. למערך- לצערך.
מחקלמלי הנכבדה, כמובן שאינני מכליל, ולא כל החרדים מגיבים בעלבון ובאמוציונאליות. אני מתכוון לתגובות ה'חרדיות' (שכותביהם מן הסתם חרדים גם כן...), והן בהחלט עונות להגדרות שנתתי. ותגובות אלו באות באופן מוחלט רק בפוסטים שנוגעים לחרדיות. ומכאן לחלק השני של דברי, תגובות כאלה לא עומדות בפני עצמן, אלא הן באות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר, ומתוך תפסית עולם שאומרת, "אסור ליגוע בנו, אנחנו קדושים, אנחנו ורק אנחנו ממשיכי מסורת ישראל סבא, ומי שמעיז לומר עלינו משהו, דבר ראשון הוא לא צודק, ולא משנה למה, וחוצמזה הוא רשע מרושע ושילך לגהינם". את התזה הזו אני לא כותב מתוך אנטי חרדיות או שנאת הדת, חלילה, אני חי בחברה החרדית ויש לי בה חברים רבים וטובים, ואינטליגנטיים, כמובן, אבל בכל פעם שמתעורר בינינו ויכוח אמוני, או על נושאי ליבה חרדיים כלשהם אז הויכוח נגמר, אין לי את הזכות לטיעונים לוגיים או לויכוח עניני בכלל, הדרך צודקת וזהו זה. ועל זה במיוחד אני מיצר.
מחקואחרון אחרון, תודה על הגילוי הנאות שיש בחירה, באמת שלא ידעתי... כמובן שאם אני רוצה, אני יכול להכריז ברי גלי במה אני מאמין ובמה לא, וכנראה שלא יסקלוני, אבל עדיין יש לי הרבה מה להפסיד, , כך שאני אולי בוחר (בינתיים!) שלא לגלות את דעותי בסביבתי הקרובה, אבל זו בחירה מתוך אילוץ. וכמוני יש עוד רבים וטובים, שחלקם אני מכיר אישית, ומן הסתם יש עוד רבים שאינני מכיר.
לאחשתרן,
מחק(ואיך תחתום אחרי פורים?)
תודה על תגובתך. בכל זאת, יש גם חרדים שמותר להעיר להם. ולא "רק אנחנו צודקים".
אני לא יודעת באיזו חברה אתה מצוי. אבל חרדים יש כיום כל מיני. אולי אתה בחברה אליטיסטית יותר (כך משתמע בדברים) או שמרנית. אבל יש כל מיני חברות. ובחלק מהם, מותר לשאול ולבקר.
ברור שסיפרו לך על בחירה. אבל זה על נייר. אם אתה כותב שאתה "כבול אליה" לחרדיות, אתה נכנע.
בחירה, זה לא לומר "אני פה כי כבלו". במלים אחרות, יש בחירה. תשתמש בה.
ובקשר לאילוץ. כן, יש אילוצים. גם בחוץ.
עובד שיגיד לבוס שהוא שונא אותו יפוטר, ובגלל אילוץ עובדים לא אומרים את זה.
לומר שיש לך מה להפסיד, זה לבחור. לבחור בפלוסים שבחברה הזאת כרגע.
ואם אתה בוחר לא להפסיד, זה כבר סוג של בחירה. חלקי אומנם, אבל בחירה.
בכל מקרה, איחולים שבכל מקום שאתה, תרגיש שאתה עושה טוב. ולא אילוץ.
עוד דבר קטן.
מחקעניתי בקצרה, כי כל משפט שלך נוגע בנקודות שאפשר לכתוב עליהן אתרים. ניסיתי בכמה שורות לכתוב מעט.
אבל אם אתה מאחל לעצמך חירות, תלמד שחירות תלויה בבחירות שלך. יש אנשים בחברות סגורות מאושרים, ואנשים רבים חופשיים ומודרנים שחשים בנטל. (משכנתא, קשיים, תחרות ועוד). אחוז לא קטן מבין כוכבי הוליווד מחפש מפלט בסמים. כי גם שם, חירות היא דבר שלך. לא של תנאים סביבתיים. (והם חופשיים לגמרי).והכבוד והכסף גם הם שעבוד. ולכן כתבתי לך, שתמצא לך מקום שתרגיש נוח. ואם אין לך סביבך חברים כאלו, שאפשר לשאול ולדבר, חפש.
בכל מקרה, להיות במקום מסוים ולחוש כ"אנוס", זה לא לפה ולא לשם. חבל.
פורים שמח.
ראשית, אני מכנה את עצמי אחשתרן ולא מהיום, יש לי הרבה תגובות בבלוג תחת 'שם הצופן' הזה, הקשר לפורים מקרי לגמרי (או שאולי כל השנה אצלי פורים, כי אני חי במין תחפושת...).
מחקבמה שאת טוענת לגבי אישית את די צודקת, ואם זאת, זה לא קשור לפרשנות שלי על התגובות ה'חרדיות' בבלוג הזה על הפוסטים השונים שבו. ושוב, לא התכוונתי להאשים כל חרדי שמגיב באנשהו - או בבלוג הזה - שתגובותיו מוטות, אמוציונליות ולא עניניות, אבל עובדה היא שבבלוג זה, בפוסטים העוסקים בחרדיות מהיבטים שונים, התגובות של מגיבים חרדיים עונות כמעט לחלוטין להגדרות אלו.
וסתם כך בשביל פורים, הכתיבה וסגנון החשיבה שלך מזכירים לי מישהי שאיתה אני מתכתב רבות, ושי לי סיבה טובה לחשוב שהיא צפתה בפוסט הזה, אבל מאחר ולא מתאים לי לכתוב בשמי המלא, (לצערי, ולא רק בגלל תוכן הדברים שכתבתי כאן, אפילו לו הייתי כותב דברים של מה בכך, במקום בו אני עומד, אני עשוי להיות מגורש בגלל זה משני העולמות) אז אשאיר לי ולך לנחש
פורים שמח!
לאחשתרן,
מחקפורים עבר, ובכל זאת.
עניתי לך לא בהקשר לתלונות על חרדים בבלוג, אלא בגלל המשפט הבא " כמי שגדל בתוך החרדיות, עמוק עמוק בפנים, ולצערי אני עדיין חלק מזה, כבול אליה בעבותות של עגלה." בגללו.
אל תהיה כבול, תמצא מה שבשבילך- שחרור.
ולא, אני לא מתכתבת עם אף אחד, כך שזו לא אני . כנראה, יש עוד שחושבים כך ומושפעים מאותם דמויות או ספרים. ואולי זה גורם לדמיון.
ושוב, איחולים שתמצא לך מטרות, ותשתחרר מכבלים, ולא תחיה בפחד שאתה מאבד עולמות.
מלי
אולי זה תוצאה של תוכנת איות שלא זיהתה את סוג הבד...
השבמחקנחרד לו החרד שקורא לעצמו "יתד נאמן" מה"הומור המרושע", אך מהו "יתד נאמן" אם לא יתד שמסב לבעליו אורגזמה ?
השבמחקלאחשתרן (הזמן גרמא) הכבול בעבותות העגלה.
השבמחקלכתוב "בדיחות קרש שספק אם הן משעשעות ולוּ גם את הקוראים הנאמנים ביותר" זוהי בעיני כתיבה מרושעת
כי ההומור של פטנט רשום הוא להיט בקרב הקוראים(ע"פ בדיקה מדגמית שלי בקרב הקרובים לי).
אתה בהחלט יכול לחלוק ולכתוב שבעיניך אין זה חוש הומור משובח במיוחד, אך גם דברים המשעשעים את דוד אסף אינם בהכרח הומור משובח בעיני.
אני לא רואה בדברי לעיל כל חרוף וקללה נגד בעל הבלוג, אלא מתיחת ביקורת נגדית על חוש ההומור שלו.
אני מאחל לך חרות גמורה מהעבותות הקושרים אותך כפי שנאמר בגמ' סוכה ולבסוף דומה עליהן כעבותות העגלה שנאמר "הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה"
אלי סט
השבמחקתודה על הדוגמה המצויינת להומור המשובח שלך
(יתד שמסב לבעליו אורגזמה) ממש בוגר...
ליתד נאמן
השבמחקלכתוב על הזלזול זל אסף בפטנט רשום "הומור מרושע" - זה מוגזם לחלוטין, אכן, אמירה צינית, ואפשר היה שלא לאמרה, אבל מכאן ועד הומור 'מרושע'? זה מאפיין של תגובה אמוציונאלית!
דברי לא היו מכוונים כלפי התגובה שלך במיוחד אלא כלפי התגובות ה'חרדיות' הרבות שבבלוג, כפי שהבהרתי את עצמי בתגובתי למלי.
אני מודה לך על האיחולים לחירות ומייחל לעצמי שאזכה בה מהר מאד, עוד לפני פסח, לחירות גמורה מעבותות העגלה ה'מלאה'... (מלאה במה? בלהגיד "לא" על כל דבר, רק כי הוא 'חדש', עם או בלי קשר למהותו?!)
כחרדי עמוק עמוק מבפנים כהגדרתך. האם גם אתה סבור שעורכי וקוראי המודיע לא מודעים לגודל הפדיחה?
מחקכי הם "נעבעך" לא מבינים את פירושה של המילה. לדעתי גם שורה זו חוטאת בסטריאוטיפ החרדי הנבער.
אין לי מושג מי הם עורכי העיתון, אבל כל לא ברור שהם יודעים מה פירושה של המילה, (כמה מחבריי ששוחחתי איתם על הפדיחה הזו - לא ידעו מה אני רוצה, הם ממש לא קלטו את המילה) ומסתבר מאד שהם פספסו את הפשלה הזו, שכנראה הייתה בסך הכל שגיאת הקלדה, ועל כל פנים, מידי ביזיון וקצף לא יצאנו.
מחקחברי היקרים בתוך ימי הפורים האלה,בואו ננסה לקבל את האחר,לנסות להשפיע בדרכי נועם,לקרב עד כמה שאפשר,וליחל לחיים יהודיים פה בארץ ישראל הקדושה שלנו.פורים שמח וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
מחקישעיהו
ברור שהיתה כאן טעות, ואכן היא מצחיקה. אבל אני למדתי פטנט, ועל כך - תודה! ובואו לא ניקח את עצמנו כל כך ברצינות!
השבמחקכיון שקשה לי להאמין שכבוד ד"ר אסף עובר בקביעות על מדורי 'המודיע', ובמיוחד אלו המיועדים עבור עקרות בית, הרי שמסתמא הוא נחשף לטעות ולפשרה כאן:
השבמחקhttp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3043580&forum_id=771
היה מתאים איפוא לתת קרדיט ולהביא דברים בשם אמרם.
הצדק אתך. אכן איני עובר בקביעות על 'המודיע', אך גם לא על הפורומים של 'בחדרי חרדים'. לטעות ולפשרה הגעתי בזכות אחד הקוראים, שהסב את תשומת לבי אליה וגם טרח לסרוק עבורי את העמוד במלואו (מה שלא נמצא באותו פורום).
מחקסתם עוד מקרה של תיקון אוטמתי של וורד שמייצד בדיחה מוצלחת.
השבמחקכמה וכמה תוכניות קומיות התפרסנו מהתיקונים הללו.
Sophomoric humor about a typo is not sophisticated and should be beneath the venerable professor.
השבמחקYehuda, what a sad creature you are.
השבמחקAnd let's not even start on the ridiculous, hate-driven Yated Neeman.
Yoni