רב מנדל הראשון מגיש אולטימטום להרצל

מאת רמי נוידרפר

לפני 110 שנים, בי"ד באדר תרס"ד (1 במארס 1904), פרסם עיתון 'הצפירה' מוסף סאטירי מיוחד לפורים ושמו 'הקיקיון', ובתוכו 'בּוּרְלֶסְקָה' (עמ' 164-162), דהיינו שיר היתולי מחורז השׂם לצחוק אירוע חשוב. את השיר חיבר מאן דהוא שהסתתר תחת השם 'שמעיה המְקָרִיקַטֵּר', ואת ה'העויות הציוריות' הכין הצייר 'אפרים', שגם זהותו אינה ידועה.

'המעשה שהיה' די ברור: מדובר בפולמוס על 'תכנית אוגנדה', שנועדה ליישב יהודים באפריקה ונדונה בהרחבה ובסערת רוחות עזה בקונגרס הציוני העולמי השישי, שהתכנס בבזל באוגוסט 1903. ועם זאת, יש כאן לא מעט רמזים נוספים שלא כולם ברורים.

מיהו 'רַב מֶנְדִּיל הראשון'?

ברור שהכוונה למנחם אוסישקין, ראש ציוני רוסיה, שהביעו את התנגדותם העזה לתכנית.

מנחם אוסישקין הצעיר (1941-1863)

מי הם שני 'הישישים', שאחד מהם למד רפואה והשני יודע 'דין ודת'?

אני משער שהרופא הוא יעקב ברנשטיין-כהן, שלמד רפואה בפטרבורג והיה מראשי המתנגדים לתכניתו של הרצל.

יעקב ברנשטיין-כהן (1929-1859)

ומי הם שני שליחי הציבור 'הגיבורים', ש'מקלות בידיהם', והם חוששים מאימתו של הרצל? ומהו ה'אולטימטום' שהגישה לו ה'דלגציה'?

הדלגציה היא משלחת מטעם 'ציוני ציון' ברוסיה, שהתכנסו בנובמבר 1903 למה שנודע כ'ועידת חרקוב'. חברי הוועידה בחרו משלחת של ארבעה אנשים ואוסישקין בראשם, כדי שיגישו להרצל אולטימטום: לסגת בכתב מכל התכניות הטריטוריאליסטיות ליישב את היהודים מחוץ לארץ ישראל; ואם לא כן, יפסיקו לשלם מס חבר להסתדרות הציונית ואף ישקלו להתפלג ממנה.

שליחי הדלגציה היו העורך דין שמשון רוזנבאום מראשי הציונים במינסק, והמשפטן פרופ' צבי גרגורי בלקובסקי, מראשי הציונים בבולגריה.

שמשון רוזנבאום (1934-1859)

צבי בלקובסקי (1948-1865)

הרצל קיבל את חברי המשלחת ב-31 בדצמבר 1903, אך הדגיש בפניהם שהוא מקבלם כחברים אישיים ולא כנציגי ועידת חרקוב, שאותה ראה כהתכנסות לא חוקית. על פי הפיליטון דלעיל דחה הרצל את האולטימטום במילים: 'לא רוסיה אנוכי ולא אתם – יַפּוֹנים'. הוא רמז כמובן למלחמת רוסיה-יפן, שהחלה חודש ימים קודם לכן (ב-8 בפברואר 1904) בהתקפה יפנית על בסיס הצי הרוסי בפורט ארתור.

עיצוב: תומר שוטלנד, 2003 (מקור: אוסף חיים שטייר)