יום שלישי, 25 במרץ 2014

פרנסות של יהודים: כותבי הבקשות

כותב בקשות בעברית ובערבית בפתח בית משפט השלום בעכו, 1962 (צילום: משה פרידן; ויקפדיה)

במדורנו הפעם נרחיק אל פרנסות מן העבר.

נדב מן מקיבוץ מרחביה עוסק שנים רבות באיסוף, שיקום, זיהוי וקִטלוג של תמונות ישנות הקשורות לתולדות הארץ, ולשם כך הקים את המעבדה 'ביתמונה' לתיעוד ושימור מקורות ארץ ישראל.

לאחרונה נפל לידיו אוסף תמונות שצולמו כנראה בראשית שנות המדינה, בסוף שנות הארבעים או בשנות החמישים, ומתוכן שלח לי את התמונה הנהדרת הזו:


האם יש מישהו מן הקוראים שיכול לזהות את המקום שבו צולמה תמונה זו?

מקצוע כתיבת הבקשות כמעט שעבר מן העולם, ונותר בעיקר במדינות מתפתחות שבהן יש עדיין אנאלפאביתים רבים. למען האמת, המקצוע עצמו כלל לא בטל. הוא פשוט עבר לידיהם של עורכי דין ונוטריונים, שגובים על אותו שירות בדיוק סכומים גבוהים בהרבה...

כותבי בקשות היו מאז ימי הביניים, ועד לא מכבר היה אפשר לראותם בערים רבות באירופה וגם במדינת ישראל עד שנות השבעים. אצלנו זכתה פרנסה זו לפריחה במיוחד בראשית שנות המדינה, כאשר נקלטה עלייה המונית מכל תפוצות העולם, ועולים רבים, ובנוסף גם אזרחים ערבים רבים, לא ידעו עברית.

ה'משרד' של כותבי הבקשות היה בדרך כלל תחת כיפת השמיים. הם ישבו בקרנות רחוב, בפתח בתי משפט, בתי עירייה או משרדי ממשלה  שולחן מתקפל לפניהם ועליו מכונת כתיבה – וסייעו, תמורת תשלום סמלי, למי שאינו דובר את השפה או אינו יודע קרוא וכתוב, למלא טפסים רשמיים. הם גם היו נכונים לחתום עבור מי שחויב למסור הצהרה בשבועה ונזקק לעדים.

כותב הבקשות. איור: זאב (מעריב, 22 בדצמבר 1963)


למיטב זיכרוני, בתל-אביב של שנות השישים ישבו אנשים אלה ברחוב אלנבי, ליד בית הכנסת הגדול, ברחוב יהודה הלוי וליד 'בית רומנו' שסמוך לרחוב הרצל. אם אני זוכר נכון, קראו להם בשם 'פְּרוֹשֶׁנְיֶה', מה שמעיד על כך שרבים מהם היו יהודים ממוצא פולני (בפולנית וביידיש 'פּראָשעניע' פירושו מכתב בקשה).

מכאן הם לקחו את זה... (דער מאָמענט, 17 בינואר 1916)

בשיטוט באינטרנט מצאתי עדויות נוספות לאותו מקצוע נשכח.

הנה למשל סיפור משנת 1933 על כותב בקשות ערבי מהכפר דיר-יאסין (היום שכונת גבעת שאול בירושלים), ששדרג את מעמדו והיה לעורך דין:

כותב הבקשות מדיר-יאסין (דאר היום, 22 במרס 1933)

מקור: נוסטלגיה אונליין

כותב בקשות אחר, ושמו יעקב אנקורי, התמחה בארגון הצהרות בהן צדק ובשבועה למשתמטות מצה"ל...

הצופה, 24 ביולי 1952

והיו כמובן גם 'פרושניה' לערבים...

כותב בקשות בערבית בשוק של עזה, מרס 1957 (צילום: פריץ כהן, אוסף התצלומים הלאומי)

בעלי התוספות

כל כך הרבה קוראים הזכירו את המערכון הבלתי נשכח של הגשש החיוור 'כותב הבקשות' (תכנית ד', 1966). חיים אנלין גם מצא אותו באינטרנט. הנה הוא:




26 תגובות:

  1. אף מלה על המערכון של הגשש החיוור? הפעם הראשונה ששמעתי על המקצוע הזה היתה באמצעות המערכון (לקח לי זמן להבין שהרעשים המוזרים היו הדמיה של החזרת השורה של מכונת הכתיבה).

    השבמחק
  2. התמונה הראשונה צולמה על יד בית משפט השלום בתל אביב, ברחוב יהודה הלוי. במרחק "סביר" ישבו עוד כותבי בקשות.

    השבמחק
  3. באחד המערכונים היותר מפורסמים של דג'יגאן רואים את הסצנה הזו.

    השבמחק
  4. תערוכה של ד"ר יובל בן-בסט על כותבי בקשות מארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית ועל מכתביהם לסולטאן מוצגת בימים אלו באוניברסיטת חיפה.

    השבמחק
  5. רות צודקת כמובן, אני זוכר אותם מילדותי, לא רחוק מהמשרד של אבא שלי

    השבמחק
  6. בבאר שבע ליד סניף הביטוח הלאומי אפשר למצוא כותבי בקשות וקוראי מסמכים בערבית

    השבמחק
  7. שתי הערות:
    1. לא נותר לי אלא להצטרף לתמיהה רבתא על השמטת המערכון המופלא של הגששים.
    2. הערה על עניין "הצהרה בהן צדק למשתמטות", ממנה משתמע כאילו כל אלו הן שקרניות שנשבעות בהן צדק. זהו ביטוי אומלל לענ"ד. מדובר בנשים שהגיוס לצה"ל נוגד את מצפונן הדתי, ולכן עליהן להצהיר הצהרת אמת על תפיסת עולמן הדתית. אין בכך שום פסול, וגם לא השתמטות (בפרט אם הן עושות שירות לאומי במקום זה), ובוודאי לא שקר.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא אמרתי שכל המשתמטים הם שקרנים. בעיני, מי שמשתחרר מצה"ל מטעמים דתיים הוא משתמט (לפחות כל עוד לא ניתן לסרבני מצפון אחרים להשתחרר, ולא מטעמי דת). עניין של הגדרה. ב-1952 לא היה דבר כזה שנקרא 'שירות לאומי'.

      מחק
    2. נראה לי שגם בין אלו שמשתחררים מטעמים דתיים וגם בין הטוענים להיותם סרבני מצפון, יש עריקים בעלי אידיאולוגיה של עריקות בלבד.

      מחק
  8. למערכון "כותב הבקשות" של הגשש החיוור - אנא הסכיתו:
    https://www.youtube.com/watch?v=tyiNnFE6sGI
    ולהשומע ינעם.!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה חיים. העליתי ל'בעלי התוספות' בפוסט!

      מחק
  9. היה גם רושם בקשות בחצר מגרש הרוסים בירושלים שישב מתחת לעץ הגדול שלצד הכנסייה.

    השבמחק
  10. זוכרת אותם ברחוב אלנבי בתל אביב. זכו ליחס של כבוד. מעלה חיוך מעולם נוסטלגי.

    השבמחק
  11. בקשה !
    אני זוכר מימי ילדותי , שנות ה-50 וה-60 , מודעות קבועות בעיתון של "אספן מצוות".
    מישהו זוכר ? יכול לספר ?
    ועוד משהו משנות ה-60 : אני זוכר שמספר חודשים פעל בארץ טוטו נוסף שהכנסותיו היו "קודש לשיקום האסיר" (הבדחנים כתבו אז : דאג לעתידך - מלא טוטו לשיקום האסיר".
    מישהו יכול להוסיף פרטים ? (ניסיתי בכל הדרכים , פרט לאחת : לשבת על עיתוני הספורט בספריה ולחפש את המודעות).
    תודה מראש

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה הולצברג, שקראו לו 'אבי הפצועים', כינה את עצמו גם 'אספן מצוות' (יש עליו ערך בוויקיפדיה).

      מחק
    2. אם זה היה שמחה הולצברג - הייתי זוכר , כי הכרתי אותו.
      זה מישהו אחר שפרסם מודעה כל שבוע בעתון.

      מחק
  12. המקצוע לא פס מן העולם, ראו ליד משרד הפנים במזרח ירושלים ועוד...

    השבמחק
  13. "אספן המצוות" שמודעות שלו התפרסמו היה שמחה אריאלי מיד אליהו בתל אביב.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. מה אפשר לספר עליו ?

      מחק
    2. באתר עיתונות יהודית הסטורית http://jpress.org.il/ תכתוב בחיפוש "אספן מצוות" ותמצא מידע

      מחק
  14. יש לי מכתב כזה...אוטנטי ... בערבית טורקית מסוף המאה ה - 18 מבוייל....יש קונים 0549904688

    השבמחק
  15. כותבי בקשות היו עוד בראשית שנות השבעים של המאה ה-20. אני זוכר שראיתי מהם ברח' יפו (או אילת) בתל אביב

    השבמחק
  16. אני ראיתי שניים כאלו באמצע שנות השמונים בת"א ליד בית המשפט ברחוב יהודה הלוי (?). אני מוכן להשבע שראיתי אותם גם ב 1990 ..! אותם שניים.

    השבמחק
  17. שולחן מתקפל עוזר לך להיות יותר נייד

    השבמחק
  18. הצילום הראשון הוא מרחוב נחלת בנימין פינת יהודה הלוי בתל אביב
    צילום נוסף הוא מחזית בית משפט השלום ביהודה הלוי 14 משנות השישים
    מיכה בר-עם
    צלם

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.