יום רביעי, 26 באוגוסט 2020

ארץ הקודש: שופרות, אסור לדבר ברחוב, אריות, דגים ובשר

א. היכונו לראש השנה

במרכול 'אושר עד' בירושלים כבר מתכוננים במרץ לימים הנוראים.

פעם שופר נחשב למוצר נדיר ויקר, שאחד כמותו נשמר בבית הכנסת ונשלף מהנפתלין רק לקראת ראש השנה ויום כיפור. לא עוד. השופרות היום נמכרים בערימות ולפי מידה, כמו גרביים.

השלט מזהיר (בארבעה סימני קריאה!) כי 'על מנת לשמור על בריאותכם אין לתקוע בשופרות'. קחו את זה לאן שתרצו...

צילום: שקד חמדת נחלון

ב. אסור לדבר ברחוב בשעת התפילה

בימי הקורונה יוצאים בתי הכנסת לרחובה של עיר, ויחד אתם יוצאים גם הכרוזים שאוסרים לדבר בשעת התפילה.

בצילום: בית כנסת קורונה ברחוב בבני ברק.

צילום: צביקה גילדוני

ג. אריות לרפואה 

ועוד בענייני בריאות ורפואה.

'תרמנו למישהו שדפק בדלת', סיפר לי זאב קינן. 'קיבלנו "בתמורה" את הפתקה הזו'.


בימי קורונה לא בוחלים באף סגולה, מה גם שהיא קשורה ברבינו נחמן מברסלב. זאב עיין היטב בפתק והופתע לגלות שם חידוש שכמותו לא זכר מהתנ"ך.

היכן מצינו שדניאל איש חמודות ניצח 1,464 אריות, ואף רכב עליהם?

ד"ר גילה וכמן פתרה את התעלומה על סמך הנאמר במדרש תהלים, מזמור סד , א: 122 שרים ו-122 נשים ו-122 ילדים, ביחד 366 אנשי צוות. כל אחד מהם נענש בארבעה אריות, הרי לכם 1,464 אריות.


מדפיס הפתק אולי בקי במדרש, אבל לא כל כך מתמצא בתולדות החסידות שהוא נאמן לה. רבי נחמן מברסלב היה בנם של שמחה ופייגה. פייגה (נכדת הבעש"ט) הייתה אמו של רבי נחמן ולא סבתו.

ד. לא לערבב דגים ובשר!

על פי ההלכה, ועל פי המנהג המקובל בחברה המסורתית מדורי דורות, אין לערבב מאכלי דגים עם מאכלי בשר. למה? הרי אין לזה זכר בתורה? התלמוד הבבלי נימק זאת בשיקולים רפואיים – זה פשוט לא בריא.

ימים חלפו, שנים עברו וכבר ברור לכל שאין כאן שום בעייה בריאותית. אבל הלכה היא הלכה ומסורת היא מסורת, ושום רוח לא מצויה לא תעקור מנהג ממקומו, ובוודאי לא תזוז הלכה ממקומה.

בבית החייל בתל אביב צולמה מודעה זו (בראשית שנת 2020):

צילום: ישראל ברדה

במקום לכתוב שהלכות הכשרות אוסרות על ערבוב זה, בחר מנסח המודעה לחזור לנימוק המופרך של 'מטעמי בריאות'. העיקר שיש סמיילי, ושיהיה בתיאבון.

15 תגובות:

  1. תשובות

    1. כותב המודעה דווקא אינו בור...הלכות כשרות אינן אוסרות אכילת בשר ודגים. הטעם מופיע בתלמוד ובהלכה שזה עלול לגרום למחלות (צרעת אם לדייק...) והביטוי שמופיע בהקשר הזה בהלכה הוא ׳חמירא סכנתא מאוסורא׳ (=יש להחמיר יותר בענייני סכנה ובריאות מאשר באיסורים). אמנם סביר שהכותב הוא אדם דתי וחרד להלכה המופיעה בשולחן ערוך ויתכן מאוד שרופאי ימינו יאמרו שאין שום סכנה בריאותית בכגון הא, אבל על בסיס אמונתו הוא דייק בדבריו

      מחק
    2. ומסיבה זו בדיוק יש גם לנהוג כל כלפי 'מנהגים' שאינם הלכה. כמו למשל השתטחות על קברי צדיקים - הם בודאי יבינו, כי צדיקים במיתתם קרויים חיים. ולמרות שיש הטוענים שמנהג שובר דין. שורה תחתונה 'יש להחמיר בעיניני סכנה ובריאות יותר מאשר במנהגים.

      מחק
  2. מטעמי בריאות הוא גם הטעם שבדגים יש עצמות קטנות ודקות וייתכן שייטמעו בבשר ויש לחשוש שעצם כזאת תיתקע בגרון האוכֵל. הנה כי כן מותר אך אסור. מעתה יבינו המלעיגים שמוטב שגם הם יישמרו באכילתם ובאמירתם.

    השבמחק
  3. ויש עדות שבהן נהוג שלא לערבב דגים עם מוצרי חלב דווקא. מישהו יודע מניין זה שאוב?

    השבמחק
  4. ערבבתם פה דברים ומושגים. זה קשה לי ככה. מטעמי בריאות אסור לתקוע בשופר כשאוכלין בשר ודגים כי אם נעשה ככה יאכלו אותנו איזה מליון אריות, או ששוב לא הבנתי כלום?

    השבמחק
  5. לא ראיתי כאן את החידוד הישן: למכירה שופר במחיר הקרן.

    השבמחק
  6. כך נהוג בחסידות ברסלב להזכיר את רבי נחמן
    בשם אביו שמחה , ובשם אמו פיגא
    ואין כאן שום שגיאה

    השבמחק
  7. מצוות שבתורה לא ניתנה סיבה להן פרט לאחת . שלא ירבה לו נשים פן ינהה ... ויש כאלה אשר מנסים להסביר ולתרץ למה ומדוע .
    לטעמי חוכמת הדורות היסודית אינה צריכה תירוץ או ביאור . נטילת הידיים מובנת כיום לכל אחד . האם יש מי שזקוק כיום לפירוש מדוע ?
    אם רצונך קבל זאת ונהג בהתאם . כאדם חילוני ( להכעיס ) אני מאמין בחוכמת הדורות . ולכן אני נמנע ממאכלים אשר אסורים עלינו מהתורה . וכיום יש מספיק מידע שמצדיק איסורים מסוימים ( חזיר לדוגמה ) .

    השבמחק
  8. לדגים יש אידראות דקות. בדרך כלל הסועדים מניחים את האידראות בצד, בשולי הצלחת, שמא יבלעו בטעות עצם דקה כמחט. משום כך קבעו חכמים שאין לאכול בשר מצלחת בה נאכלו דגים קודם לכן. אכן, מטעמי פיקוח נפש.

    אשר לאיסור לאכול דגים בחלב, הבעיה היא מראית עין. אם אדם אוכל דג מטוגן, לדוגמא, ואוכל גבינה ושותה חלב, הוא איננו עובד על הלכות הכשרות. אבל מי שמביט מהצד יכול לטעות ולחשוב שהאדם אוכל שניצל בשרי עם מאכלים חלביים. ואותו אדם יאמר בליבו- אם האיש הזה, הידוע בדקדקנותו בכל המצוות, מרשה לעצמו לאכול שניצל עם יוגורט, סימן שהוא יודע משהו שאני אינני יודע. אם לו מותר אז גם לי מותר. ויוצא שהסועד מטעה את האחר. לכן כאשר אדם נמצא ברשות הרבים, או שיש זרים בביתו כאשר הוא סועד, עליו להקפיד להדגים את הלכות הכשרות על ידי התנהגותו. אם חשק ליבו בדג מטוגן עם יוגורט, הוא צריך לוודא שמי שמביט בו ידע בבירור שזה דג ולא שניצל. אותו הדין בעו מבושל בחלב קוקוס, למשל. כדי שמי שמתבונן לא יטעה לחשוב שהחלב חלבי, צריך לשים פיסות קוקוס בתבשיל, מטעמי מראית עין.
    מראית עין היא עקרון חשוב. אדם שומר כשרות, שחובש כיפה, אל לא לשבת במסעדה שבה מגישים שרצים ושאר מריעין בישין, גם אם איננו סועד שם. משום מראית עין.
    אני מקווה שעזרתי להבהיר את הנושא.

    השבמחק
  9. תפילה זו נכתבה על ידי אליעזר ברלנד. הסגנון מעיד עליו. הוא מתכוון בן שמחה ובן פיגא.

    השבמחק
  10. הכתיב המקובל הוא נפטלין ולא כפי שנכתב לעיל נפתלין.

    השבמחק
    תשובות
    1. בוויקיפדיה: נפתלֶן
      הצורה 'נפטלין', שהייתה בשימוש בשנות השישים והשבעים, מרמזת על הנפט שממנו הפיקו את התרכובת (היום מפיקים אותה בעיקר מפחם).

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.