יום רביעי, 6 ביולי 2011

גלגולו של ניגון: הפינג'אן שנדד מהרי ארמניה לאוהלי הפלמ"ח

פסל פינג'אן בפקיעין (צילום: ד"ר אבישי טייכר)

הרוח נושבת קרירה (שתי מחיאות כפייים)
נוסיפה קיסם למדורה (כפיים)
וכך בזרועות ארגמן (כפיים)
באש יעלה כקרבן (כפיים), וכו' וכו'
את השיר הזה עם מחיאות הכפיים הקצובות שהיו לחלק בלתי נפרד ממנו – שרו ישראלים מסביב למדורה, דור אחרי דור. באוהלי הפלמ"ח, בקומזיצים של תנועות הנוער, בטיולים השנתיים של בית הספר, ואפילו מסביב למדורה השכונתית של ל"ג בעומר.

ותמיד שאלנו את עצמנו: נו, ואם נוסיף קיסם למדורה, יהיה פתאום חם? זה מה שיעשה את השינוי? ולא ידענו – ועד היום רובנו לא יודעים – שפינג'אן זו מילה טורקית (ולא ערבית) וזה בכלל לא הקומקום אלא הספלון הקטן נטול הידית (אמנם, ב'מילון הסלנג המקיף' כותב רוביק רוזנטל שבלדינו פינג'אן הוא הקנקן לבישול הקפה). והעיקר, לא ידענו שמקורו של השיר הזה רחוק רחוק מכאן, בשירת רועים ארמנית, אבל על כך בהמשך.

את המילים העבריות של 'פינג'אן' חיבר חיים חפר (אז פיינר) בשנת 1945 או 1946, והן נדפסו לראשונה בספרון לְפֶתַח אָהֳלֵינו: צרור פזמונים, שראה אור בשלהי שנת 1946. בשנת 1949 נדפס השיר שוב בספרו של חפר תַּחְמֹשֶׁת קַלָה, במדור 'מסביב לפינג'אן'. הפינג'אן נזכר בשירים נוספים של חפר, למשל בשיר 'צ'יזבאת', שמתחיל במילים: 'האש מפצחת זרדים בדממה / משחיר הקפה בפינג'אן'.

 איור של אריה נבון מתוך 'תחמשת קלה'

ואלה המילים המלאות של השיר 'פינג'אן', כפי שנדפסו בחוברת לפתח אוהלינו, עמ' 21-19.


'צנחן' ו'רזרבה', שנזכרים בבית האחרון גם הם לא מה שחשבתם: בלשון הפלמ"ח 'צנחן' פירושו טירון, ו'רזרבה' היתה כוח עתודה. 'נַגְלַה' (ובלשון הפלמ"ח: נַגְלֶה) היא סיבוב, הלוך וחזור.

איור של ז'אן דוד מתוך 'ילקוט הכזבים'

הנה יפה ירקוני, שהיתה מזוהה עם השיר:



בספר משפחת הפלמ"ח (עמ' 234) כתבו העורכים חיים חפר וחיים גורי:
אלף, הפינג'אן זה לא איבריק. איבריק הוא קומקום הנחושת בעל הידית הארוכה ופינג'אן הוא ספלון קטן. זה אלף. עכשיו בית: פינג'אן זה לא רק ספל ערבי קטן. פינג'אן זה גם מדורה, גם חברוּת, גם שירה וגם כזבים. זה בית. עכשיו גימל: פינג'אן זה לא רק הנ"ל, זה גם נימוסי שולחן: מתחילים במפקד או בעלמה, כשהמוזג מרוחק מן הבכיר או מן הבחירה, ומעבירים מיד ליד עד שהפינג'אן מגיע אל היעד. על הלוגם לשאוב את הקפה ברעש, לפלוט אנחה של שביעות רצון ולשבח את עושה הקפה ... האחרים ממתינים לתורם אגב שירה או סיפורי מעשיות. סימן למידות מגונות – מי שנטל פינג'אן שלא בתורו. גם המוזג חייב לזכור, שהקפה צריך להספיק לכולם. כל פלמחניק היה מומחה לקפה, אך היו מומחים גדולים ממנו. למומחה כזה קראו: קהוו'אנג'י, והוא הוא שידע למצות את הסגולות היקרות של משקה המלכים, בבחינת מועט המחזיק את המרובה. וגם בכך עדיף דור הפינג'אן על דור האספרסו.
בפרסום הראשון של השיר, שצילומו הובא למעלה ('לפתח אהלינו'), נרשם כי השיר מבוסס על 'מנגינה רוסית', אך במקורות מאוחרים יותר צוין כי מנגינת השיר היא עממית-ארמנית. ואכן, בשנות השבעים הביא אליהו הכהן לתכניתו 'על הדשא' להקת פולקלור ארמנית מירושלים, ששרה את השיר בגרסתו המקורית. לפני זמן מה שלח לי צבי גלעד (גרימי) קישור לסרטון שהועלה ביו-טיוב, ומכאן נסללה הדרך לרשימה זו.

הנה השיר Hingala (או Hinkalal) בפי הזמר הארמני רובן סחקיאן  (Ruben Sahakyan) – יכול להיות שזה ראובן יצחקיאן והוא בכלל יהודי? – בליווי להקת מנגנים ומנגנות.

השיר עצמו מספר על רועה בעמק בין הרים, שבהתעטף עליו העצב הוא שר שיר אהבה. 'הינגלה' הוא מין קריאת עידוד כמון 'הוריי' או 'הללויה'. באחד האתרים מצאתי תרגום בסיסי של השיר לאנגלית, שכתב מישהו הזוכר את השיר מילדותו:
The lyrics are as I learned them as a child: The shepherd on the mountains felt sad, he played the song of love. The song of the bright face, fiery eyes, and carefree days. Oh poor shepherd, in your turn, you remained deep in the valley, Hingala. Here, the new spring is here, with decorative flowers. I am loving the colorful flowers. On poor ... (I suppose Hingala is some word like Hooray or Alleluia



וכאן ביצוע נוסף שכולל את מילות השיר בארמנית והוא הקרוב ביותר ל'פינג'אן' שלנו (ואם יש מישהו מהקוראים שמכיר מישהו שיודע ארמנית, אשמח לקבל ממנו תרגום מילולי ולפרסמו). הזמר הוא נוראיר אקלייאן (Norayr Aklyan):



גם השיר הארמני התגלגל לו.

לפני כמה שנים חיברו שני זמרים צרפתים ממוצא ארמני, דיאנה מינאסיאן (Dianna Minasyan) וּוינסנט באגיאן (Vincent Bagyan), מילים חדשות לשיר הישן, והן עוסקות בגורלה הטרגי של ארץ מולדתם (ג'נוסייד, רעידות אדמה וכו'). הם שרים דואט יפהפה בצרפתית ובארמנית שנקרא: Je suis une tombe, כלומר: אני קבר.



אז איך הגיע שיר עם ארמני לארץ ישראל המנדטורית?

באתר זמרשת מצאתי:
חיים חפר מעיד כי לפני שחיבר את המלים המנגינה הושרה בפלמ"ח ללא מלים (חיים חפר מספר ומזמר [כנרת זמורה ביתן 2004], עמ' 98). ואכן, בשירון "שירי ארץ ישראל" (מהדורת 1947, עמ' 110) מופיע לחן דומה מאוד שהוא כנראה מקור השיר, במילים החוזרות: ג'ונגלי ג'ונגלי ג'ון Dschungali dschungali dschun
נשמע הגיוני – כתב לי גרימי – שאחד מן הפלמ"חניקים, שהיה ממוצא ארמני וזכר את השיר מבית אבא, ניגן אותו לעצמו ולחבריו וכך הגיע גם אל חפר שהתאים לו את המילים.

שיר 'הפינג'אן' של חפר השפיע לא רק על מטבעות לשון השגורות עד היום ('הרוח נושבת קרירה'), אלא גם על השירה הלירית. בעקבות רצח יצחק רבין חיבר נתן יונתן שיר שנקרא 'הסתיו בלעדיו'. השיר הולחן ובוצע על ידי אחינועם ניני וגיל דור:



שוב הרוח נושבת קרירה  
ככה שר בחלוף אש הקרב...
שנוסיף עוד קיסם למדורה?
איך עברו הזמנים בלעדיו.
ושוב סתיו.

זר שירים ממלים שאהב:
על הנגב יורד ליל הסתיו
כי רעות שכזאת לעולם
לא תתננו לשכוח אותה.

נעשה את השיר כמו זר של פרחים,
ממלים אחרונות שהאיש ההוא שר,
משתיקת הגברים, מדמעות הבוכים,
מילדים שהדליקו נרות בכיכר,

מפסוקי אהבה שנותרו על הקיר,
מכל אלה נדליק להבה של תקווה,
היא דועכת אולי – היא תשוב ותאיר.
שירו שיר לשלום הוא קרא...

בעלי התוספות: דער ינדזשאַן

ברוך משינסקי הפנה את תשומת לבי לתרגום 'שיר הפינג'אן' ליידיש (התרגום הוא של יצחק לוּדֶן). הנה הוא בפי טובה בן צבי, בתקליטור של שיריה לשבת ולחגים.

מה הקשר בין הפינג'אן לבין שבת או יום טוב?

9 תגובות:

  1. יתכן שהשיר הושר בא"י המנדטורית וממנה "ירד" לגרמניה והופיע ב-1935 בשירון "שירי א"י". עורך השירון, ד"ר יעקב שנברג, רשם את תוויהם של רבים מהשירים מפי ארצישראלים שהגיעו לברלין "כפי ששמע אותם באזניו", לפי עדותו בהקדמה.
    השיר המופיע אצלו אינו לחן "דומה מאד" אלא אותו לחן עצמו, גם אם יש בו סטיות קלות הנובעות מתמסורת שבע"פ. (כך גם יכלה המילה Hingala להתגלגל ל-Dschungali).
    מכאן, שבנוסף לסברת "המסלול הארמני הישיר" אפשר להניח גם את קיומו של "מסלול גרמני" - פלמח'ניק שלמד בילדותו בגרמניה (או בבית הוריו הייקים) את השיר כפי שנפוץ בעקבות "שירי א"י. השערת "העליה השניה" של השיר ארצה נסמכת על העובדה שבתיוויו בשירון, המקצב בפזמון השיר קרוב יותר לדרך בה נקלט והושר הלחן בארץ יותר מאשר לכל גרסותיו הארמניות.

    שי בורשטין, "זמרשת"

    השבמחק
    תשובות
    1. חנה קדמון
      האם יעקב שנברג כתב רק את הלחן בצורת תוים באסופה שלו או גם מלים עם המלה Hingala או Dshungali כלומר: האם שמע מפי הארץ-ישראלים של המנדט רק מנגינה או גם מלים כלשהן, כי הרי את המלים העכשויות חיבר חפר ב-1947. ועוד - האם לקט שירי ארץ ישראל, כפי שמופיע ב-1947
      http://stores.ebay.com/josef-inheritance-rare-books
      הוא אותו לקט או אסופה מקוריים של יעקב שנברג והאם רק תוים למנגינה או גם מלים כלשהן?

      מחק
  2. "מסלול ארמני ישיר" לא נראה סביר מכיוון שלא היו"יהודים ממוצא ארמני", הארמנים היו מיעוט מפוזר ברחבי האימפריה העת'מאנית ולא היו יהודים שחיו בבקרבם. גם בארמניה הסובייטית לא היו יהודים "מקומיים" (לא אשכנזים ממוצא רוסי") בדומה ליהודים גרוזיניים דוברי גרוזינית.

    השבמחק
    תשובות
    1. היו פה ושם יהודים שהסתובבו בכל מיני מקומות וספגו שירי עם.
      אבל, בשנות הארבעים למשל, הסיפור היה אחר לגמרי. בזמן הקרב על סטלינגרד, הסובייטים הציבו כוחות בקווקז. יהודים לחמו בצבא האדום בכל מקום. גם סטלין לא היה מלאך, והיו יהודים שהבינו שלא מחכה להם שום דבר טוב גם אם ברית המועצות תנצח.
      הם ברחו לאן שרק היה אפשר או אי אפשר. ברי המזל הצליחו לברוח לארץ ישראל.

      מחק
  3. למרות שברור ש'פינג'אן' הוא הספל, נראה שהיה שימוש תניני במילה גם לקנקן. מהמילים בשיר שהובא לעיל: "משחיר הקפה בפינג'אן", ברור שמדובר על הקנקן עצמו. רק בקנקן יש תהליך של השחרה, קרי שימת אבקת קפה לתוך מים צלולים, ובישולם יחד יוצר השחרה. לספל (הלא הוא הפינג'אן) נמזג הקפה כשהוא שחור ללא יכולת השחרה נוספת.

    השבמחק
  4. השם הישן של השיר הינו HAVIV - "רועה":

    http://youtu.be/hJlCIk9I1Y8

    השבמחק
  5. מיהו אותו אחד שלא חזר?

    השבמחק
  6. The Sheppard
    Armenian
    Transcription
    Translation
    ՀԻՆԳԱԼԱ

    Հովիւը սարում տխրեց,
    Սիրոյ երգը նուագեց,
    Երգը վառ այտերին,
    Երգը բոց աչերին,
    Երգը զուարթ օրերին:

    Ա՜յ, խեղճ հովիւ քեզ բաժին
    Խոր ձորում մնացիր,
    Հինգալա, հինգալա,
    Երգը վառ այտերին,
    Երգը բոց աչերին,
    Երգը զուարթ օրերին:

    Ահա եկաւ նոր գարուն
    Ու ծաղիկներ զարդարուն,
    Գոյն-գոյն ծաղիկները
    Սիրուն են հա, հա, հա,
    Գոյն գոյն ծաղիկները:

    Ա՜յ խեղճ հովիւ...
    HINGALA

    Hovive sarum tkhrets,
    Siroh yerge nvagets,
    Yergy varr ayterin,
    Yergy bots acherin,
    Yergy zvart orerin:

    A՜y, kheghch hoviw qez bazhin
    Khor dzorum mnatsir,
    Hingala, hingala,
    Yergy varr ayterin,
    Yergy bots’ ach’yerin,
    Yergy zvart’ orerin:


    Aha yekav nor garun
    Ouw tsaghikner zardaroun,
    Gooyn-gooyn tsaghiknery
    Sirun en ha, ha, ha,
    Gooyn gooyn tsaghiknery:

    A՜y kheghch hoviw...

    HINGALA

    The shepherd in the mountains longed,
      Love song performed,
      The song to bright face,
      The song to flaming eyes,
      The song to happy days.

    Oh!, poor shepherd on your share
      In a deep ravine you stayed,
      Hingala, hingala,
      The song to bright face,
      The song to flaming eyes,
      The song to happy days.


    Here came new spring.
    And ornate flowers,
    Color-color flowers
    Lovely they are ha, ha, ha,
     Color Color flowers…

    Oh!, poor shepherd ...

    https://www.youtube.com/watch?v=E1OElFH5utQ&feature=relmfu

    השבמחק
  7. גירסא אחרת ביידיש אפשר לשמוע כאן
    https://rsa.fau.edu/album/40683
    שיר מס' 11 Yisroel Motivn ישראל מוטיב’ן; ברכה סקולניק (Bracha Skulnick)שרה קודם בעברית (01:11-01:49)ולאחר מכן ביידיש (01:50-3:14)

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.