העיתונאי ד"ר רפי מן, קורא נאמן של עונ"ש וצלם לעת מצוא, פתח בלוג חדש – הערות שוליים להיסטוריה. הוא הביא שם צילום של המודעה הזאת, שנתלתה על גבי קיר בשכונה החרד"לית קרית משה שבירושלים.
לאחר שהפצתי את הצילום בעונ"ש השבועי, הגיעו לידיעתי פרטים מעניינים על הרקע למודעה זו.
כתב לי מנחם רהט:
והוסיף אביעד רוזנברג:
ועוד הוסיף מוטי שור:
בכתב העת גילוי דעת, מס' 56, מכ"ו באדר ב' תשע"א (ברור שאין אזכור של תאריך לועזי), מצאתי ריאיון עם תנחום שיפטן, שמסביר את השקפת עולמו. הנה הוא לפניכם:
המאבק שלו, לדבריו, הוא 'בראש ובראשונה הלכתי', אבל גם 'לאומי'. ובכן, מהי תשובתו של שיפטן לשאלה שהשחיל המראיין בעדינות, ששמות החודשים העבריים הם לא ממש עבריים, אלא בעצם בבליים או אכדיים ומקצתם אף לקוחים מהעולם האלילי של המזרח הקדמון? לשיפטן אין שום בעיה עם זה:
לאחר שהפצתי את הצילום בעונ"ש השבועי, הגיעו לידיעתי פרטים מעניינים על הרקע למודעה זו.
כתב לי מנחם רהט:
הכרזות הללו הן מעשה ידיו של תנחום שיפטן, רואה חשבון ירושלמי, שיש לו אובססיה: להיצמד לתאריך העברי ולהתנתק כליל, לחלוטין, ממש, מכל זיק של תאריך אזרחי. עד כדי כך הוא 'משוגע לדבר', שלמרות היותו רו"ח שמגיש דו"חות לרשויות המס, לא מוזכר בהם התאריך האזרחי כלל. יום הגשת הדו"ח מופיע על פי הלוח העברי וכנ"ל השנה עצמה: שנת 2011 למשל היא השנה שבין כ"ה בשבט תשע"ב ל-ה' בטבת תשע"ב.
כיצד התוועדתי אליו? אני יושב עם אביו בן ה-91, יואל שיפטן, שהיה מנהל מוסד עליה ואחר כך מנהל אגף החינוך בעיריית ירושלים, ובתוך כך נודע לי שבנו, תנחום, ראיין את אביו בווידיאו ובידיו כעשרים שעות הקלטה. ביקשתי לראות החומר כדי להעבירו לתימלול, אבל הלה היתנה תנאי אחד: שאתחייב בנקיטת חפץ, באלה ובשבועה ובקונם, שבתמלול לא יוזכר אף לא תאריך אזרחי אחד, גם לגבי אירועים מקובלים: מלחמת העולם נפתחה לשיטתו לא ב-1 בספטמבר 1939, אלא בי"ז באלול תרצ"ט, וכן הלאה. אפילו בעמוד 3 או 5 של הספר, שבו מדפיסים את שנת ההוצאה, תיכתב השנה העברית בלבד. בקיצור, כל תאריך לועזי מאן דכר שמיה. לא חי ולא קיים. ממש כך. מבחינתו לא קיים. זה הסיפור.
בביקורי אצל אביו מצאתי דפים מן הסוג שבצילום, באתה גרפיקה ובאותו כיתוב: 'רק עם התאריך של הקב"ה'.
והוסיף אביעד רוזנברג:
תנחום שיפטן כבר לוחם במשך שנים מול כל המימסד על הפיכת לוח השנה היהודי לרשמי במדינה. הוא מוחק מעל כל המחאה את התאריך הלועזי, דאג שבחברות הסלולאריות תהיה אפליקצייה של לוח שנה עברי, ועוד פעולות רבות ומגונות. הוא יהודי מיוחד ומשעשע.
אם תרצה אדאג לך ללוח שנה כזה (היכנס לכלבו עדיקה ברחוב כנפי נשרים וראה שהוא סיפק לאטליז לוח שנה כזה שבו כתוב 'גם סאלים משתמש רק בלוח השנה העברי'...
ועוד הוסיף מוטי שור:
ה'לוח הכשר' שהופיע הינו פרי עבודתו של תנחום שיפטן שקבע לעצמו משימה בחיים לייהד את התאריכים במדינת ישראל. זכיתי והוא שימש מספר שנים כמנהל החשבונות אצלי ביקב ובתקופה זאת הוא הצליח לשגע את רשויות המסים, ביטוח לאומי ושאר מזיקים עם הלוח ה'אמיתי'. שכרי היה שלרשויות נמאס ממנו ומנדנודיו והם ויתרו לנו במספר מחלוקות חשבונאיות.
הוא הצליח לשגע גם את לקוחותיי החרדיים בקנאותו ללוח העברי וניסה לאלצם להשתמש בלוח העברי בשיקים, עד שלקוח חרדי אמר לי שעל ה'מזרוחניקים' נאמר (בפרפרזה לדברי הגמרא על הכותים) שכל מצוה שהחזיקו בה (כמו גם יישוב ארץ ישראל) מדקדין בה יותר מישראל...
לתנחום היתה שיטה מצויינת להלחם בגופים שלא השיבו לפניותיו – שיטת הפקס המצטבר. הוא היה שולח לדוגמא מכתב לישראכרט על חיוב שחוייב בסך 4.32 ש"ח. למחרת היה שולח פקס נוסף: טרם קיבלתי תשובה לפנייתי מיום א' אלול הרצ"ב (הצטברו 2 דפים); למחרת פקס טרם קיבלתי תשובה לפנייתי מיום א' אלול ומיום ב' אלול הרצ"ב (הצטברו 4 דפים), וכן הלאה, מוסיף והולך.
נקודת השבירה של הנמענים היתה, בדרך כלל, בימי ראשון, שכן ביום זה הגיעו למשרד ובפקס הצטברו הדפים שנשלחו בימי ו', מוצ"ש ויום א', ואז כל המנגנון הזדרז לטפל מפנייתו.
פעם גם אני השתמשתי בשיטה זו לגוף מסויים שהתעלם מפניותי וזה אכן עבד.
איך כתוב בספרי הסגולות? 'בדוק ומנוסה'.
*
בכתב העת גילוי דעת, מס' 56, מכ"ו באדר ב' תשע"א (ברור שאין אזכור של תאריך לועזי), מצאתי ריאיון עם תנחום שיפטן, שמסביר את השקפת עולמו. הנה הוא לפניכם:
המאבק שלו, לדבריו, הוא 'בראש ובראשונה הלכתי', אבל גם 'לאומי'. ובכן, מהי תשובתו של שיפטן לשאלה שהשחיל המראיין בעדינות, ששמות החודשים העבריים הם לא ממש עבריים, אלא בעצם בבליים או אכדיים ומקצתם אף לקוחים מהעולם האלילי של המזרח הקדמון? לשיפטן אין שום בעיה עם זה:
לוח השנה לפי שמות המזלות הוא פתרון טוב לכולם, גם ליהודים וגם ללא-יהודים! פסיפס מן המאה השישית לספירת הנוצרים (אופס...) על רצפת בית הכנסת בבית אלפא. |
תנחום שיפטן נלחם אולי בטחנות רוח ולא בתחנות רוח (כפי שנכתב בטעות בראיון איתו).
השבמחקבנוסף- הביטוי עצמו שגוי: דון קישוט נלחם באוייב מדומה (טחנות רוח אותן דימה לענקים מרושעים), אך בעברית זה קיבל משמעות של אידאליסט שנלחם מלחמה צודקת אך חסרת סיכוי (ע"ע דון קישוט אתה יכול לנוח יש כל כך הרבה טחנות רוח- שיר שיהונתן גפן כתב לאייבי נתן).
המאבק של מר שיפטן מזכיר פס"ד מפורסם שלמדנו בשנה א' משפטים על אודות משפחה שתבעה את חברה קדישא בשל סירובה לחרוט את התאריך הלועזי על מצבת קבר בן המשפחה. לא זכור לי האיזכור של פסה"ד או את התוצאה, אך זכור לי היטב כי השופט חיים כהן גיחך על כך שבכותרת מכתב הסירוב של חברה קדישא היה כתוב התאריך הלועזי!
השבמחקא' יישר כח דוד על הרשומה הזאת.
השבמחקב' לא היינו בביר תמדה במשך שנה, אחרי מלחמת יו"כ?
ג' היה לי לוח שנה של עטרת כהנים, וכ"ה, לא היה בו חלילה תאריך נוצרי.
ד' בתחלת מסכת ר"ה הדיון כולל את השימוש בתאריכים שונים. ואכן הקללה ועבדת את אויביך...תחת אשר לא עבדת...' מתפרש בין השאר כשימוש בספירת שנים וחדשים של אויבנו - החל מספירה משנת החורבן, וכלה במנין למלכות דריווש, אחשורוש וכו'. אכן זאת קללה להשתמש בתאריך נוצרי.
שלום
השבמחקאף כי רשימה זו ישנה היא, אני מוצא לנכון לצטט ממה שסופר על הרב משה לוינגר ז"ל
"ידוע שהרב היה הולך ברגל לעיריית חברון כדי לשלם את מיסי העירייה, עומד בתור עם כל הערבים ומשלם בצ'ק עם תאריך עברי. הפקידים הערבים לא הבינו בהתחלה מה עושים עם התאריך הזה, אבל בסוף הם למדו לכבד זאת". (פורסם בערוץ 7, ג' סיון תשע"ה)