רחל המשוררת ויהודה שרת: 85 שנה לכתיבת 'ואולי'

בול דואר ישראל לזכרה של רחל (1991)

ערב חג השבועות תרפ"ז (3 ביוני 1927), לפני שמונים וחמש שנה, נדפס בעיתון 'דבר' שיר מאת רחל בלובשטיין, שכבר התפרסמה בשם העט שלה 'רחל' (1931-1890). השיר, שלא ניתנה לו כותרת, קיבל לימים את השם 'ואולי' והוא בלי ספק אחד משיריה היפים ביותר.

רחל כתבה את השיר כאשר הייתה כבר חולה בשחפת ורחוקה מדגניה ומכינרת, והיא מביעה בו, בעוצמה לירית, את געגועיה לאותם ימי תום. שלוש שנים מאוחר יותר הוא כונס באוסף שיריה 'מִנֶגֶד' שנדפס בשנת 1930:

בשנת 1934, שלוש שנים לאחר מותה של רחל, יהודה שרת (1979-1901), איש קיבוץ יגור, הלחין את השיר בלחן נדיר ביופיו וכך הפך את 'ואולי' לקלסיקה של הזמר העברי.

השיר מזוהה בדרך כלל עם קול הפעמונים של אסתר עופרים והנה היא בהופעה משנת 1979. ליד הפסנתר יוני רכטר.

אחד הביצועים הפחות ידועים, ולטעמי הוא היפה מכולם, הוא של שלישיית גשר הירקון (יהורם גאון, אריק איינשטיין ובני אמדורסקי). הוא פחות מוכר, משום שלא נכלל בשני התקליטים 'הרשמיים' של השלישייה.

ביצוע מופתי אחר הוא של נחמה הנדל:

וכאן ביצוע לגמרי יוצא דופן של החזן והפייטן המרוקני המפורסם חיים לוּק, שמזמר את השיר בחרדת קודש כתפילה של ממש (2008), לא לפני אלתור ג'אזי מקסים של נגן החצוצרה אבישי כהן:

ולסיום, ביצוע יפה בעיני של הגיטריסט סת' גלאס.

כידוע, יחסים מיוחדים במינם היו בין רחל לבין זלמן רובשוב, לימים שזר. רחל הקדישה לו כמה וכמה שירים (למשל, 'הד' ו'ברית ההד', שהוקדשו 'לזלמן', או 'גן נעול' שהוקדש 'לזר' – ראשי תיבות: לזלמן רובשוב). רובשוב מצדו היה כנראה מאוהב בה, אף שלבסוף נשא לאשה רחל אחרת, רחל כצנלסון.

רחל'ס לידער, תרגומי היידיש של שזר לשישים משיריה של רחל, ראו אור לראשונה בוויניפג שבקנדה בשנת 1932, לקראת יום השנה למותה של רחל. מהדורה שנייה נדפסה במינכן בשנת 1948, ומהדורה שלישית (שמוצגת משום מה כשנייה) – בבואנוס איירס בשנת 1957.

רובשוב, שכמו רבים מחבריו חש רגשות אשמה כלפי רחל, חתם על שתי המהדורות הראשונות של הספר בשם 'זר' - ראשי תיבות שמו, שבהם השתמשה רחל כשהקדישה לו את שירה 'גן נעול'...

צריך להודות על האמת: בעברית זה נשמע הרבה יותר טוב...

והנה קטע מרגש שלא קשור ל'ואולי' אלא לחיבור שבין שני היוצרים הגדולים – המשוררת רחל והמלחין יהודה שרת.

רבים משירי רחל הולחנו והם נכסי צאן ברזל של הזמר העברי, אך רחל עצמה זכתה לשמוע בחייה רק שיר מולחן אחד פרי עטה. זהו השיר 'שַׁי' (מוכר במילות הפתיחה 'אעולל כגפן'), שאותו כתבה בשנת 1930 והוא הולחן בידי יהודה שרת.

אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן

שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ
וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ
מִזִּמְרַת לִבִּי –
כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב
לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ,
שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם
לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.

אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת,

וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר
בֵּין עֲצֵי הַגָּן,
זְהַב הַצָּהֳרַיִם
בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ
וְלִילַךְ הָעֶרֶב
עַל הָרֵי גוֹלָן;

זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר
עַל חֶלְקַת הַמַּיִם.
זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר
בַּעֲלוֹת יָמַי,
כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת
בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא
וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ –
הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?

בסרטון נדיר זה, שאהוד מנור הקדים לו כמה דברים, רואים את יהודה שרת (שדומה באופן לא מפתיע לאחיו משה שרת!) כשהוא מסביר לבתו הלה ולנכדתו חמוטל כיצד יש לשיר נכון את השיר 'שי'. הסרטון צולם באחרית ימיו של שרת, כאשר עבר להתגורר סמוך לבתו בקיבוץ אפיקים. אין כבר טיפוסים כאלה, כמו שרת, וחבל...

הלחן של יהודה שרת כבר אינו מוכר כל כך, אך לאחרונה הקליט אותו דודו אלהרר (ראו למטה ב'בעלי התוספות'), ואולי יזכה הלחן הקסום לעדנה מחודשת.

את 'שי' הלחין גם מוני אמריליו, והנה הביצוע של חוה אלברשטיין ודני גרנות, מתוך המופע 'שירי רחל' שעלה ב-1969:

(תודה לעמוס רודנר)

בשנות השמונים הולחן 'שי' בפעם נוספת על ידי לוי שער, אז עולה חדש מברית המועצות לשעבר, שקלט כל כך יפה את עולמה של רחל. השיר מוכר בביצוע יפהפה של הדודאים והפרברים ובו נסיים:

על השיר 'ואולי', ועל הסתייגותו של יהודה שרת מהלחן שלו עצמו, כתב לראשונה אליהו הכהן במאמרו 'צפצופי נעורים', שנדפס בכתב העת 'עתמול' (גליון 133, יולי 1997, עמ' 8-6).

בעלי התוספות

בעקבות רשימה זו שלח לי הזמר דודו אלהרר ביצוע יפה מפיו של השיר 'שי' בלחנו של שרת.

'יהודה שרת', כתב אלהרר, 'פיצח את השיר מעיקרו ועטף אותו בלחן מושלם. קשה מאוד לבצע את השיר הזה... לקח לי כמעט ארבעים שנה להעיז... אתמול (14 ביוני) התקיים "כנס רחל המשוררת" במכללת כנרת, ובו הגשתי את מופע הסיום משיריה של רחל. לפני כחודשיים הקלטתי את השיר לקראת המופע, אבל אני מכיר את הלחן של השיר מאז המופע והתקליט "הנה מה טוב ומה נעים" בביומה של נעמי פולני (השתתפו: הילה שרת, נירה רבינוביץ, שולה חן, שמוליק בילו ואנוכי). במסגרת המופע שרנו ביחד גם את "שי" בלחן של שרת'.

הנה השיר בביצועו של דודו אלהרר:

מוטקה שָׁלֶף, המנהל המוסיקלי של חבורת שהם, כתב לי עד כמה היה יהודה שרת מסויג מהלחן הנפלא שלו (וראו בפירוט במאמרו של אליהו הכהן למעלה):

בחודש אפריל של שנת 1931 שהה יהודה שרת בשליחות בחו"ל מטעם תנועת 'החלוץ' ואז קיבל מכתב מאחותו, עדה גולומב, וממנו נודע לו על מותה של רחל. יהודה הנרגש חיפש ומצא את הטקסט של 'ואולי' והלחין אותו. בערב תרבות אחד שר לחניכיו את השיר – ללא ליווי מוסיקלי ובעל-פה – וריגש מאוד את הקהל, אשר ביקש לשוב ולשמוע אותו, אך יהודה סירב.

הוא הסכים באופן חד-פעמי לשיר את השיר פעם נוספת כששליח אחר, אליק שומרוני מקיבוץ אפיקים, בא לבקרו. שומרוני אמר ליהודה, ששמע על ההתרגשות שחולל השיר וביקש לשמוע אותו. שרת אמר: 'בשיר הזה נסחפתי לרומנטיקה, ולא לכך התכוונתי'. לאחר מאמצי שכנוע הסכים לשיר את השיר עוד פעם אחת, והייתה זו הפעם האחרונה ששר את 'ואולי'. 

כשסיים שרת את שליחותו הוא עבר בדרכו ארצה בכמה מחנות הכשרה והופתע לשמוע שבכל המחנות בחו"ל שרו את 'ואולי'. הוא ביקש לחדול מן השירה, אך בשום מקום לא נענו לבקשתו.

כשהגיע ארצה ירד שרת בנמל יפו, הלך לרחוב נחלת בנימין  ושם שמע מאחד החלונות תקליט עברי מתנגן. היה זה זמר הטנור הנודע יוסף שפינדל, שמאוחר יותר הפסיק לשיר והיה לעורך דין, ומה היה השיר ששמע? - 'ואולי'...

 יהודה נעלב וכעס ובו במקום נתן גט כריתות לשיר, ועד יומו האחרון ראה בו נימה של רכרוכיות ורגשנות. לדבריו היה זה סתם שמאלץ אסיאתי... 

המידע הזה מבוסס על דברים ששמעתי מבתו של יהודה, הילה שרת ז"ל, שאתה הייתי מיודד עוד בימים הראשונים של מקהלת 'רינת' שבה שרנו יחד. חיזוק לכך קיבלתי כשעבדתי על הקלטה מיוחדת של אוסף שירים בביצוע אבא'לה פורמן, שהיה חבר בלהקת הנח"ל ובמשך תקופה קצרה גם שחקן ב'הבימה'. הילה  סיפרה גם לו על התנערותו של אביה מדרך הביצוע של 'ואולי' (הצלילים המוארכים – פרמטות – שהפכו את השיר בעיניו לשמאלצי). 

אך הגורל רצה אחרת: זהו השיר הידוע והמושר ביותר שלו.

קברם של בני משפחת שרת בקיבוץ יגור

משהו על המלחין לוי שער

לוי שער הלחין עוד כמה שירים יפים והידוע שבהם הוא 'צל ומי באר' שכתב יורם טהרלב ושרו הדודאים והפרברים במופע משותף.

במאמרו של המוזיקולוג נתן שחר, 'הנשים במקרא ובזמר העברי' (נמצא במרשתת) מצאתי את ההערה הבאה:

לוי שער נולד באודסה שבאוקראינה בשנת 1933, ועלה ארצה בשנת 1972. את שירי רחל קרא שער לראשונה בתרגום רוסי בשנותיו הראשונות בארץ. בשנים אלה גם למד עברית וכשהגיע לידיו במקרה ספר שירת רחל בעברית, עלעל בו בספקנות ומתוך הנחה שאין לו מספיק ידע לקרוא שורה עברית מקורית. להפתעתו הבין כל מילה, אך מעבר לכך נראה היה לו, שהוא מבין גם את משמעות השירים כפי שהתכוונה אליהם רחל בכתיבתה. בסמוך לכך הוקרנה בטלביזיה הישראלית תוכנית על המלחין יהודה שרת ובה הושמעו שני לחנים של שרת למילים של רחל לשיר "רחל" ולאחר כעשר דקות לשיר "שי". לוי שער התקומם מול הדלות הצלילית של שרת ומול הפרשנות המוסיקאלית המתקבלת מהלחנותיו של שרת. לדבריו, לחניו של שרת לא שיקפו את מלוא יופים של המילים ומשמעויותיהם. שער הלחין את "רחל" תוך פחות מעשרים דקות, כשהוא נותן למילים משמעות שונה לחלוטין (בשיחה עם המלחין מיום 8/12/03).

המלחין לוי שער

על פי שמועה ששמעתי, לוי שער עזב את ישראל לפני כמה שנים.

הוספה: לוי שער נפטר בעפולה והובא למנוחות ב-5 באוגוסט 2014.