 |
| גרשם שלום ורעייתו פניה בביתם ברחוב אברבנאל בירושלים, שנות השלושים (צילום: אריך בראואר) |
מי לא קיבל ומי אינו מקבל ספרים עם הקדשה? אך כמה מאיתנו מעלים על דעתם להגיב בכתב על הקדשה שקיבלו...
מקרה מיוחד כזה, שבו מגיב מקבל המתנה על ההקדשה שקיבל, מצאתי לפני שנים רבות בספרייתו של גרשם שלום שבספרייה הלאומית בירושלים, כאשר עסקתי בהכנת ספרי ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, מרכז זלמן שזר, תש"ס (הזכרתי אותו שם בעיול מס' 940).
כבר עסקנו כאן כמה פעמים בהקדשות שקיבל גרשם שלום (וגם כאן) ובהקדשות שחיבר שלום. אכן, שלום קיבל במתנה מאות ספרים ותדפיסים מעמיתים, מתלמידים וממעריצים. רבים כתבו לו הקדשות נאות וכזה היה יעקב בֶּקֶר, ששלח לשלום את חיבורו ר' נחמן מברצלב: מחקר פסיכואנליטי, חלק ראשון, הוצאת 'דעה', ירושלים תרפ"ח (מספרו באוסף שלום: 6670). זהו ניסיון פשטני ומקוטע ליישום תורת פרויד על סמך מקורות ברסלב.
בקר הקדיש לשלום את הספר וכתב:
לכבוד מורי ורבי,
הד"ר ג' שלום.
ברגשי כבוד ויקר.
המחבר.
אוי לאותה חרפה
אוי לאותה בושה
שזה נקרא תלמידי
אגב, בהסתייגותו מהספר לא היה שלום בודד במועדו. במאמר ביקורת שפרסם ש' בהריא ('הבִּקֹרֶת הפסיכואנליטית', מאזנים, 1, 8 [ל' בניסן תרפ"ט], עמ' 13) נכתב כך:
וסוף סוף, השאיפה לראות את הכל כקומפלכס פרוידי – דבר זה עצמו אינו גם הוא סימן של בריאות נפשית יתירה...יעקב בקר (1966-1902) – שמן הסתם לא ידע על תגובתו הנזעמת של שלום – היה מחבר פורה. הוא היה בוגר המחזור הראשון של האוניברסיטה העברית (1931) ואז כנראה שמע את שיעוריו של שלום. למרות הביקורת, בקר המשיך במחקריו הפסיכואנליטיים על אישים מפורסמים. ב-1929 פרסם מאמר שכותרתו 'הפסיכולוגיה של אחד העם' (מזרח ומערב, יא, תרפ"ט) וב-1931 הדפיס ב'ספריה פסיכואנליטית' שלו את 'ח"נ ביאליק ויצירותיו לאור הפסיכואנליזה'. אבל 'חלק שני' מספרו על ר' נחמן מברסלב כבר לא יצא...
(תודה לפרופ' יונתן מאיר על הצילום)
תודה. מעניין.
השבמחקהאם זהו יעקב בקר שכתב את "סודו של מורה נבוכים"?
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקעל מה יצא הקצף?
השבמחקספרו של בקר יצא בהוצאת דעה ב-1928. מאמרו של שלום "עוד על ר' יוסף בן שלום האשכנזי" התפרסם בקריית ספר ה', תרפ"ח-תרפ"ט, עמ' 263–266. על מאמרו זה התפלמסו בקר ושלום מורו, כפי שמביא יהודה ליבס במאמר ביקורת על הספר מחקרי קבלה (שיצא בהוצאה מחודשת בידי עם עובד), ושם הוא כותב – "...כזה הוא המצב גם באשר למאמר (או לחלק המאמר) הנקרא 'עוד על ר' יוסף בן שלום האשכנזי'. כאן מוכיח שלום שר' יוסף זה הוא מחברו של ספר אור הגנוז, הפירוש הראשון שנכתב על ספר הבהיר... מיד אחרי פרסום המאמר התעורר פולמוס בשאלה זו בין ג' שלום לבין יעקב בקר. שלום אומנם לא השתכנע מדברי בקר, אבל אחר כך מצא בעצמו ראיה לדבר, חזר בו מדעתו, וייחס את הפירוש לא לר' יוסף אלא לר' מאיר בן-אבי-סהולה..." – ואולי על כך יצא הקצף בעת שבקר שלח לשלום את ספרו והיה זה עידנא דריתחא (לבד מהביקורת העניינית על הספר).