יום רביעי, 18 בינואר 2012

זיכרון בספר: הקדשות לגרשם שלום

גרשם שלום וספרייתו בביתו שברחוב אברבנאל, רחביה 1965 (צילום: גרייס גולדין)

בפינת ההקדשות הפעם נביא מבחר קטן מספרייתו של חוקר הדת והקבלה הגדול פרופסור גרשם שלום (1982-1897). ספרייתו הידועה של שלום פתוחה לשימוש הציבור בתוך הספרייה הלאומית בירושלים.

תודה לד"ר צבי לשם ולאביעד רוזנברג, המכהנים בקדשי הספרייה.

א. ש"י עגנון: הא לחמא עניא

נתחיל בהקדשה חידתית של ש"י עגנון על ספרו  'עד הנה', הכרך השביעי בסדרת כתביו שראה אור בשנת 1952:


וכך כתב עגנון ב'כתב החרטומים' המפורסם שלו:

הא לחמא עניא
דאיכא עליה תוריתא דנהמא
לשלם לשלום ולפניא
ומורינא יטעם ליה טעמא

ש"י עגנון
שנת שמואל יוסף עגנון

וזה תרגום ופירוש כתב החידה:
זה לחם העוני
שיש עליו מראה של לחם (על פי ברכות לז ע"ב ורש"י שם)
שלום לשָׁלֶם ל[גרשם] שלום ולפניה [אשתו]
ומורנו יטעם טעמו

ש"י עגנון
שנת תשי"ב [1952]





ב. שרה אורה הלר-וילנסקי: אם תקטלני...

הקדשה מעניינת רשמה פרופ' שרה אורה הלר-וילנסקי, חוקרת פילוסופיה יהודית מאוניברסיטת חיפה, על תדפיס ממאמרה אודות יצחק אבן לטיף שמסרה לשלום.

מן ההקדשה נשקפת ההערצה למורה הגדול מהולה בפחד מהביקורת שהוא עשוי למתוח:


למו"ר [למורי ורבי] גרשם שלום - אם תקטלני לא אייחל...

ההקדשה מבוססת כמובן על פסוקו של איוב (יג, 15): הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ...

ג. יעקב כ"ץ: קושיות ותירוצים


ההיסטוריון יעקב כ"ץ שלח לשלום עותק ממאמרו על השבתאות, שנדפס בשנת 1979 בספר היובל לאלכסנדר אלטמן (עין חד"ה: מחקרים בתולדות עם ישראל והגותו, מוגשים לאלכסנדר אלטמן במלאת לו שבעים שנה, אוניברסיטת אלבמה תשל"ט).


וכך כתב כ"ץ:

לגרשֹם שלום
מרא דהאי שמעתא

'כי הוה אמינא מילתא
הוה מקשי לי עשרין וארבע
קושייתא ומפריקנא ליה עשרין
וארבע פרוקי וממילא רווחה שמעתא'

ב"מ פד ע"א

וזה פירושו:

לגרשם שלום, אדון השמועה הזו (כלומר, המומחה לנושא זה)

'כאשר הייתי אומר דבר [תורה] היה [האמורא ריש לקיש] מקשה לי עשרים וארבע קושיות, ואני [רבי יוחנן] הייתי מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים, ובתוך כך התבררה ההלכה' (בבא מציעא פד ע"א).

יעקב כ"ץ (1998-1904)

2 comments:

  1. אני חוששת שתרגמת שלא כדין את ההקדשה: פניה שלום עליה השלום אמרה לי בשנת 1992 שעגנון היה אורח של קבע בביתם וכל פעם שהיה בא תמיד היה אומר בבואו את המשפט "הא לחמא עניא" ובהקדשה הוא התכון לכתוב לשלם מלשון תשלום על "לחם העוני" שאכל האורח בביתם של גרשם ופניה שלום. לדבריה של פניה מטרת בואו הקבועה מלבד לדבר עם בעלי הבית ולעיין בספריה שלא היתה דומה לה היתה לשמוע סיפורים: לכל אדם שפגש היה עגנון אומר "ספר לי סיפור" והכרך שעגנון כתב עליו הקדשה היה בבחינת תשלום בשכר הסיפורים ששמע בביתם רחל אליאור

    השבמחק
  2. הסבר משלים ומאיר עיניים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.