שלטים מקומיים / מֶמֶנְטוֹ מֹורִי (2): הזמן של משרד הפְּנים

צילם וכתב איתמר וכסלר



שעון הים. חוף תל ברוך, ינואר 2012

לא הרבה דברים שלמדתי באוניברסיטה השפיעו על חיי, אבל לשיעור שהוקדש ל'מֶמֶנְטוֹ מוֹרִי' ('הבט לאחור, זכור כי אדם אתה, זכור כי תמות', כדברי התיאולוג הנוצרי הקדמון טרטוליאנוס) הייתה השפעה ארוכת ימים, רוחנית ומעשית. לצד הדימויים הקשורים לנושא, כמו גֻלגלות, שלדים, אש גיהינום וגם השטן עצמו, התבלט לו חפץ פרוזאי – השעון. המרצה, שבהופעתה הזכירה את דמותה השֵדית של לילית, סיפרה לנו בקול מאיים, שהשעונים שהוצבו על מגדלי הערים בימי הביניים לא נועדו להראות את השעה, אלא להזכיר למאמין להתכונן לשעת מותו ולדרבן אותו לחזור בתשובה. הדברים עשו עלי רושם חזק בעיקר בגלל הזווית החדשה והמטרידה שבה התחלתי להסתכל בשעוני מרגע זה ואילך, וכמה ימים לאחר מכן נפטרתי ממנו סופית. עד היום אני מרגיש שלא בנוח כשאני נמצא בסמוך לשעונים גדולים, שלא לדבר על השעון הדיגיטלי של המיקרוגל שסופר את הזמן לאחור, כי כל שניצל שאני מפשיר רומז שהזמן אינו פועל לטובתי.

לצד ניסיונותיי להתעלם משעונים, אני מבצע גם מעט פעילות גופנית, ושוב במטרה לדחות ככל האפשר את השעה הסופית. הפעילות הזאת כוללת לעיתים גם צעידה על חוף הים, וכך קרה שנתקלתי לא מזמן בשעון דיגיטלי גדול ומרשים המתנוסס בראש סוכת המציל. השעון, כך מעידה הכתובת שמתחתיו, נרכש בסיוע משרד הפנים, במה שנראה כמחווה של רצון טוב כלפי ציבור המתרחצים. כיוון שאינני נוטה להתיידד מיוזמתי עם משרדי ממשלה, אני נעשה חשדן כאשר הם מנסים להתיידד איתי ולדאוג לפתע לרווחתי.

לכאורה, אפשר לציין לשבח את שר הפנים – איש עסוק בדרך כלל – שקיבל על עצמו גם את האחריות להודיע לנו מה השעה. אך אל ניתמם. לא סוד הוא שככל שהדבר נוגע למושגי 'הזמן' תשומת לבם של השר ופקידיו מתמקדת בשני נושאים: שעות קבלת הקהל וקיצור שעון הקיץ. כיוון שהסעיף האחרון עולה לנו בכל שנה ושנה סכום לא מבוטל, היה מעניין לדעת מאיזה סעיף תקציבי מומן הסיוע לשעון שעל סוכת המציל ולמה הוא בכלל נחוץ. מדוע סבורים שר הפנים ופקידיו שצריך לממן שעון על חשבוני וחשבונכם, ובעיקר, מה יוצא להם מזה? תעלומה.

האסימון נפל לי רק כעבור כמה ימים. עלה בדעתי שייתכן שהשר שמע גם הוא את אותה הרצאה על 'ממנטו מורי', ובפרץ של השראה הבין כיצד יש להתמודד עם מחדלים אפשריים בעבר, בהווה ובעתיד. אל מול הבחירות הממשמשות ובאות, אל מול דו"ח המבקר על השרפה ביערות הכרמל ואל מול כל אותם אסונות נוספים שאנו עוד עשויים לחוות עד תום הקדנציה, החליט השר להקדים רפואה למכה והורה להציב את השעון על חוף הים.

הרעיון גאוני בפשטותו: מכאן ואילך האחריות על כל הקטסטרופות העתידיות איננה שלנו אלא שלכם, ואיש מכם לא יוכל לומר 'לא ידעתי'. לא מקרה הוא שהשעון (ובשמו המלא The Memento Mori Timepiece) הוצב על סוכת מציל דווקא, כי הסוכה, בעצם קיומה, מגלמת את התקווה שיש מישהו ששומר עלינו. יש להניח שבקרוב יתנוססו  שעוני Memento על כל סוכות המצילים בארץ, ויחליפו סוף סוף את שלטי ה'אין מציל' (מה שידענו ממילא ולא תרם דבר מלבד דיכאון). לאחר שכולנו נפנים את המצב החדש, יסייע משרד הפנים להציב שעונים גם במקומות ציבוריים אחרים וכך לא רק שלעולם לא נשכח את היותנו בני חלוף, אלא גם לא נשכח מי הזכיר לנו זאת.