זיכרון בספר: כתב חידה מוקדש לגרשם שלום ופתרונו

גרשם שלום בספרייתו


ברשימה קודמת הבאנו כמה הקדשות שנכתבו לכבודו של גרשם שלום. עתה ניתן מבטנו בהקדשה מיוחדת במינה שהוגשה לשלום ביום הולדתו השמונים ושלוש. אני מודה לאביעד רוזנברג, ספרן באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית, ששלח לי את הסריקה.

הקדשה מוזרה ומחורזת זו נרשמה על גבי הספר 'מגדל עֹז', שנדפס בכפר חב"ד בשנת תש"ם (1980). המלקט, שערך את הספר והוציאו לאור, היה הרב יהושע מונדשיין, חסיד חב"ד וחוקר מובהק של החסידות, שהוא גם מקוראיו הוותיקים והנאמנים של עונ"ש.

הספר הוקדש לזכרו של חסיד חב"ד עזריאל זליג סלונים (עז – ראשי תיבות: עזריאל זליג) והוא כולל ליקוטי סיפורים של זקני חב"ד, דברי חסידות מכתבי יד של אדמו"רים וחסידים ומאמרים על תולדות חב"ד. אולם ההקדשה לא נכתבה על ידי יהושע מונדשיין, אלא על ידי מאן דהוא אחר, שבחר להסתיר את שמו בכתב חידה מחורז בנוסח ימי הביניים (על סוגה מיוחדת זו כתב דן פגיס בספרו על סוד חתום: לתולדות החידה העברית באיטליה ובהולנד, מאגנס, תשמ"ו).

הנה כתב החידה, ואחריו – פתרונו.

לפרופ' גרשם שלום
בגשתו הלום
השם יסיר ממנו יגון ודאבה
וימלא משאלות לבו לטובה
וישמחנו בשמחת בית השאובה


ממני, שְלוּח גוֹב, אשר במניין
אותיותיו העולם הזה נברא
ראשו - אמצעם
אמצעיתו - ראשם
סופו - רביעית אמצעם
ואם תסיר יו"ד מאמצעם
ותניח מימין לאמצעיתו
ואם תחצה אמצעם
ותניח משמאלה
תפתור את חידתו


ירושלים, חנוכה תשמ"א


ועתה נלך שלב שלב ונפתור את רמזיו ואת חידת זהותו של המקדיש.

• בגשתו הלום – הנקודות שמעל האותיות 'ב הלום', מרמזים כידוע על הערך המספרי של האותיות המסומנות וסיכומן עולה ל-83. גרשם שלום נולד ב-5 בדצמבר 1897 (כסלו תרנ"ח), ובשנת תשמ"א חל יום הולדתו השמונים ושלושה בכ"ז בכסלו, בימי החנוכה. הווי אומר הספר ניתן לשלום כמתנת יום הולדת. גם המילה 'בגשתו' רומזת על ראשי התיבות גרשם שלום.

• שמחת בית השאובה – המילה 'שאובה' מופיעה בכתבי יד עבריים של המשנה וזהו כנראה הנוסח הנכון שהשתבש ל'שואבה'.

•  שְׁלוּח גוֹב – 'שלוח' הכוונה למלאכי ג, 1: 'הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי'; 'גוב' הוא ביתו של האריה.

• אשר במניין אותיותיו העולם הזה נברא – חידה זו לא נתבררה לי ואם מישהו מהקוראים יוכל לפתרה – אשמח.

<תודה למגיבים שפתרו חידה זו: על פי הנאמר במסכת מנחות, כט ע"ב 'נברא העולם הזה בה"י'. ערכה הגימטרי של האות ה' הוא 5, ומכאן שמניין האותיות בשמו של המקדיש הוא חמש.>

• ראשו – אמצעם – האות מ', שהיא האות האמצעית (מס' 14) במניין 27 אותיות האלף-בית העברי (כולל האותיות הסופיות), היא האות הראשונה בשם המוצפן.

• אמצעיתו – ראשם – האות א', שהיא האות הראשונה בסדר האלף-בית היא האות האמצעית של השם המוצפן.

• סופו – רביעית אמצעם – האות י', שממוקמת ארבע אותיות לפני האות מ' (אמצע האלף-בית), היא האות האחרונה של השם המוצפן.

• ואם תסיר יו"ד מאמצעם ותניח מימין לאמצעיתו – אם תפחית את האות י' (10) מהאות האמצעית מ' (40)  תקבל את האות ל' (30), שנמצאת כידוע מימין לאות מ' בסדר האלף-בית. את האות הזו יש למקם מימין לאות האמצעית, דהיינו לפני האות א'.

• ואם תחצה אמצעם ותניח משמאלה – אם תחלק את האות מ' (האמצעית) לשניים תקבל את האות כ' (20), שאותה יש לשים משמאל לאמצע השם המוצפן.

• תפתור את חידתו – פתרנו לא? השם הוא 'מלאכי'...

ואכן, המקדיש הוא הקודיקולוג והפלאוגרף הידוע פרופסור מלאכי בית-אריה, שבאותה עת היה מנהל בית הספרים הלאומי.


מלאכי בית-אריה