זיכרון בספר: הקדשות לגרשם שלום

גרשם שלום וספרייתו בביתו שברחוב אברבנאל, רחביה 1965 (צילום: גרייס גולדין)

בפינת ההקדשות הפעם נביא מבחר קטן מספרייתו של חוקר הדת והקבלה הגדול פרופסור גרשם שלום (1982-1897). ספרייתו הידועה של שלום פתוחה לשימוש הציבור בתוך הספרייה הלאומית בירושלים.

תודה לד"ר צבי לשם ולאביעד רוזנברג, המכהנים בקדשי הספרייה.

א. ש"י עגנון: הא לחמא עניא

נתחיל בהקדשה חידתית של ש"י עגנון על ספרו  'עד הנה', הכרך השביעי בסדרת כתביו שראה אור בשנת 1952:

וכך כתב עגנון ב'כתב החרטומים' המפורסם שלו:

הא לחמא עניא

דאיכא עליה תוריתא דנהמא

לשלם לשלום ולפניא

ומורינא יטעם ליה טעמא

ש"י עגנון

שנת שמואל יוסף עגנון

וזה תרגום ופירוש כתב החידה:

זה לחם העוני

שיש עליו מראה של לחם (על פי ברכות לז ע"ב ורש"י שם)

לשָׁלֶם ל[גרשם] שלום ולפניה [אשתו]

ומורנו יטעם טעמו

ש"י עגנון

שנת תשי"ב [1952]

ב. שרה אורה הלר-וילנסקי: אם תקטלני...

הקדשה מעניינת רשמה פרופ' שרה אורה הלר-וילנסקי, חוקרת פילוסופיה יהודית מאוניברסיטת חיפה, על תדפיס ממאמרה אודות יצחק אבן לטיף שמסרה לשלום.

מן ההקדשה נשקפת ההערצה למורה הגדול מהולה בפחד מהביקורת שהוא עשוי למתוח:

למו"ר [למורי ורבי] גרשם שלום - אם תקטלני לא אייחל...

ההקדשה מבוססת כמובן על פסוקו של איוב (יג, 15): הֵן יִקְטְלֵנִי לא [לוֹ] אֲיַחֵל, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ...

ג. יעקב כ"ץ: קושיות ותירוצים


ההיסטוריון יעקב כ"ץ שלח לשלום עותק ממאמרו על השבתאות, שנדפס בשנת 1979 בספר היובל לאלכסנדר אלטמן (עין חד"ה: מחקרים בתולדות עם ישראל והגותו, מוגשים לאלכסנדר אלטמן במלאת לו שבעים שנה, אוניברסיטת אלבמה תשל"ט).

וכך כתב כ"ץ:

לגרשֹם שלום
מרא דהאי שמעתא

'כי הוה אמינא מילתא
הוה מקשי לי עשרין וארבע
קושייתא ומפריקנא ליה עשרין
וארבע פרוקי וממילא רווחה שמעתא'

ב"מ פד ע"א

וזה פירושו:

לגרשם שלום, אדון השמועה הזו (כלומר, המומחה לנושא זה)

'כאשר הייתי אומר דבר [תורה] היה [האמורא ריש לקיש] מקשה לי עשרים וארבע קושיות, ואני [רבי יוחנן] הייתי מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים, ובתוך כך התבררה ההלכה' (בבא מציעא פד ע"א).

יעקב כ"ץ (1998-1904)