צילם וכתב איתמר וכסלר
עובר ושב הנקלע לתומו לרחוב סלמה בתל אביב, אי שם בין רחוב שוקן לשדרות הר ציון, צפוי למפגש לא שגרתי עם מאות דמויות של נשים, גברים וילדים, עירומות כביום היוולדן, המוצגות שם לראווה בגודל טבעי ומוצעות לכל דורש. בתי המסחר האחראים לתצוגה הזו מספקים את הדמויות האלה לחנויות בכלל ולחלונות ראווה בפרט, כך שאי אפשר לבוא בטענות אל אף אחד שם. למרות זאת, קרוב לוודאי שחנות שכזו במאה שערים, בבני ברק או בבית שמש, הייתה נרגמת מייד באבנים, וזה במקרה הטוב.
אלא שגם ברחוב סלמה הליברלי העירום הזה הוא עדיין פרובוקטיבי משהו, כי הנטורליזם של הבובות משכנע מאוד גם באור יום מלא ויוצר מחזה ביזארי בעליל. אני מניח שבשעות הלילה הנטורליזם הזה משכנע אף יותר, אם כי אני לא לגמרי בטוח שמפגש עם גדוד של אנשים עירומים בחושך הוא תענוג גדול, אפילו אם האנשים האלה הם רק בובות. עם זאת, יכול להיות שהתגובה שלי קצת מוגזמת, כי בניגוד לי האזרחים המקומיים – סוחרים אדישים, לקוחות נחפזים, סוּדנים מובטלים ונהגים עצבניים – מתייחסים אל הבובות בשוויון נפש גמור ונראה שהם מרגישים בחברתן כמו בבית.
ובלב כל הפורנוגרפיה הזאת ניצבת לה, קטנה אך בולטת, הבזארית, שאינה אלא מתקן תצוגה עשוי רשת ברזל ושמה נגזר כמובן מן המילה בזאר. הבזארית לבזאר – כמו הצנונית לצנון, המגשית למגש או הזרבובית לזרבוב – היא צורת הקטנה נקבית המרחיבה את המנעד השימושי והתיאורי של שם העצם הזִכרי. ואולם, בעוד שהבזאר מעצם הגדרתו הוא אזור מסחר קמעונאי המוגבל לאזור תחום ומוגדר – החל מן הבזאר הגדול באיסטנבול וכלה בכל שוק או קניון זוטר – הבזארית משוחררת לגמרי מן המגבלה הזאת.
בהרף עין, בזכות הברקה לשונית, הפך מה שעד עתה היה סתם מתקן מדפי רשת התקוע לו בחנות, לאובייקט סקסי ועדכני, משוחרר מכל גאוגרפיה, מזג אוויר, זמני כניסת השבת ומסים עירוניים. תמורת תשלום חד פעמי (99 ש"ח – מחיר מבצע!), יכול כל אדם להציע ללקוחותיו מבצעים משל עצמו, ללא הגבלה, בכל מקום ובכל שעה; בבוקר על המדרכה, בצהרים על חוף הים ובערב בחניה מתחת לבית. כמה פשוט! כמה מרענן! לי לפחות אין ספק שבמצעד הרעיונות של השנה (ואולי גם של העשור) שמור לבזארית מקום של כבוד.
ואם מדברים על רעיונות, כדאי לנצל את ההזדמנות ולמצוא שם סקסי גם לבובות שמקיפות את הבזארית. לא רק בגלל חוסר האיזון וחוסר הסימטרייה, אלא בעיקר מפני שהביטוי 'בובת חלון ראווה' אינו אלא תיאור מגושם של אובייקט חסר אופי, בעוד שלפנינו ניצבות דמויות מרהיבות העשויות, בתאורה מתאימה, להצית את דמיונם של גברים ונשים כאחד. שם כזה, מתוחכם ורב משמעי, עשוי לתרום להזניק את כל הענף קדימה, ולכן, המעט שמדור זה יכול לעשות הוא להכריז על תחרות נושאת פרסים למציאת שם הולם לבובות. לזוכים ייערך סיור מודרך בסביבה והם יוכלו להצטלם עם בובה לפי בחירתם.
 |
מבצע ביזאר. רחוב סלמה 88, תל אביב. דצמבר 2011.
|
עובר ושב הנקלע לתומו לרחוב סלמה בתל אביב, אי שם בין רחוב שוקן לשדרות הר ציון, צפוי למפגש לא שגרתי עם מאות דמויות של נשים, גברים וילדים, עירומות כביום היוולדן, המוצגות שם לראווה בגודל טבעי ומוצעות לכל דורש. בתי המסחר האחראים לתצוגה הזו מספקים את הדמויות האלה לחנויות בכלל ולחלונות ראווה בפרט, כך שאי אפשר לבוא בטענות אל אף אחד שם. למרות זאת, קרוב לוודאי שחנות שכזו במאה שערים, בבני ברק או בבית שמש, הייתה נרגמת מייד באבנים, וזה במקרה הטוב.
אלא שגם ברחוב סלמה הליברלי העירום הזה הוא עדיין פרובוקטיבי משהו, כי הנטורליזם של הבובות משכנע מאוד גם באור יום מלא ויוצר מחזה ביזארי בעליל. אני מניח שבשעות הלילה הנטורליזם הזה משכנע אף יותר, אם כי אני לא לגמרי בטוח שמפגש עם גדוד של אנשים עירומים בחושך הוא תענוג גדול, אפילו אם האנשים האלה הם רק בובות. עם זאת, יכול להיות שהתגובה שלי קצת מוגזמת, כי בניגוד לי האזרחים המקומיים – סוחרים אדישים, לקוחות נחפזים, סוּדנים מובטלים ונהגים עצבניים – מתייחסים אל הבובות בשוויון נפש גמור ונראה שהם מרגישים בחברתן כמו בבית.
ובלב כל הפורנוגרפיה הזאת ניצבת לה, קטנה אך בולטת, הבזארית, שאינה אלא מתקן תצוגה עשוי רשת ברזל ושמה נגזר כמובן מן המילה בזאר. הבזארית לבזאר – כמו הצנונית לצנון, המגשית למגש או הזרבובית לזרבוב – היא צורת הקטנה נקבית המרחיבה את המנעד השימושי והתיאורי של שם העצם הזִכרי. ואולם, בעוד שהבזאר מעצם הגדרתו הוא אזור מסחר קמעונאי המוגבל לאזור תחום ומוגדר – החל מן הבזאר הגדול באיסטנבול וכלה בכל שוק או קניון זוטר – הבזארית משוחררת לגמרי מן המגבלה הזאת.
בהרף עין, בזכות הברקה לשונית, הפך מה שעד עתה היה סתם מתקן מדפי רשת התקוע לו בחנות, לאובייקט סקסי ועדכני, משוחרר מכל גאוגרפיה, מזג אוויר, זמני כניסת השבת ומסים עירוניים. תמורת תשלום חד פעמי (99 ש"ח – מחיר מבצע!), יכול כל אדם להציע ללקוחותיו מבצעים משל עצמו, ללא הגבלה, בכל מקום ובכל שעה; בבוקר על המדרכה, בצהרים על חוף הים ובערב בחניה מתחת לבית. כמה פשוט! כמה מרענן! לי לפחות אין ספק שבמצעד הרעיונות של השנה (ואולי גם של העשור) שמור לבזארית מקום של כבוד.
ואם מדברים על רעיונות, כדאי לנצל את ההזדמנות ולמצוא שם סקסי גם לבובות שמקיפות את הבזארית. לא רק בגלל חוסר האיזון וחוסר הסימטרייה, אלא בעיקר מפני שהביטוי 'בובת חלון ראווה' אינו אלא תיאור מגושם של אובייקט חסר אופי, בעוד שלפנינו ניצבות דמויות מרהיבות העשויות, בתאורה מתאימה, להצית את דמיונם של גברים ונשים כאחד. שם כזה, מתוחכם ורב משמעי, עשוי לתרום להזניק את כל הענף קדימה, ולכן, המעט שמדור זה יכול לעשות הוא להכריז על תחרות נושאת פרסים למציאת שם הולם לבובות. לזוכים ייערך סיור מודרך בסביבה והם יוכלו להצטלם עם בובה לפי בחירתם.
בובילון.
השבמחקבובה בנאי.
השבמחקבובאזאר
השבמחק