יום ראשון, 8 ביולי 2012

העולם התחתון (א): והמון העם קורין לו תחת


כידוע בלוג עונ"ש עוסק מדי פעם גם בדברים של מה בכך, דברי הבאי, הבל ושטות. הרשימה הפעם מוקדשת למילה המופלאה 'תחת', שבסך הכל מבקשת לתאר את הישבן שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, כולל ראשי ממשלות ורמטכ"לים בעבר ובהווה, גדולי ישראל, אדמו"רים ופוסקי הדור.

איכשהו המילה התמימה הזו ('תחת' זה לא ההיפך של 'על'?) הפכה בעצמה למילת טאבו, שעצם אזכורה מעורר גיחוך והיא משום מה נחשבת לגסה.

אספתי מן הגורן והיקב כמה ענייני תחת, מצחיקים ורציניים, והמשך בוודאי עוד יבוא.

א. מילה גסה כמו 'תחת'?

כדי להיכנס לנושא במצב רוח מתאים, הבה ניזכר בשיר 'מי מפחד ממילים גסות' של ז'ורז' בראסאנס, שתרגם דן אלמגור לתכניתו של יוסי בנאי 'אין אהבות שמחות' (1969):



אלה המילים (מתוך ספרו החדש של דן אלמגור, הצ'ופצ'יק של הקומקום'):



וכאן ז'ורז' בראסאנס  במקור בצרפתית Le pornographe:



ב. כוס עם חור בתחת

איתמר וכסלר שלח לי לפני זמן מה את התמונה הזו וטען בלהט שמדובר בעסקה יוצאת מן הכלל. בשקלול העלות (20 ש"ח בלבד) מול תמורה  זה בוודאי זול מאוד, משום שמקבלים שני מוצרים במחיר אחד.


ג. יופלה עם תות בתחת

כוס הפלאים הזאת הזכירה לי חשבונית שקיבלתי פעם:


אגב, בחשבונית הזו כללו גם 'גבינת קוטג בעלז'...  אין לי מושג מה זה, אבל מעניין אם יש גם גבינות ויז'ניץ, צאנז או סדיגורה.

ד. 'והמון העם קורין לו תחת'

ואם הגענו לענייני תחת, הנה משהו רציני. האם ידעתם ממתי קוראים לישבן בשם 'תחת'?

ובכן, לפחות מן המאה ה-16!

התחת נזכר בשמו המפורש בספר 'התשבי' של הבלשן אליהו בחור, שנדפס בשנת 1541. הספר נקרא 'תשבי' משום שיש בו תשי"ב (712) שורשים עבריים שהמחבר מפרשם ומתרגמם ללטינית וללשון העם.

וכך נדפס בדפוס הראשון של הספר:

אחור  נקרא בית מוצא הריעי ... והמון העם קורין לו תחת.

לשון אחר, כבר בראשית המאה ה-16 הייתה זו מילת סלנג מקובלת בפי 'המון העם', לפחות באיטליה שם חי אליהו בחור...

האם יש קשר בין 'אחור' לבין 'חרא', שכבר במקרא נזכרת כקשורה לצוֹאה (ישעיהו, לו 12)?

בזמנו כתב לי על כך פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת תל אביב, עורך המילון ההיסטורי של הלשון העברית:
לעניין אחור-תחת: אין צורך לומר שהתשבי גוזר אחור מן ח"ר/חר"א. אחור  כיוון שהוא באחורי הגוף, וכפי שהוא בפסוק במלכים שהוא מביא (ואגב, פירושו ל'ויך  צריו אחור' שבתהלים הוא כפירוש רש"י והתרגום שם), וכך גם בעברית המאוחרת והחדשה: אחוריים 
תחת במשמעות זו נמצא כבר אצל רבנו חננאל ('שרי לעובד כוכבים למימר שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשת שלך דכתיב וחשופי שת ערות מצרים ופירושו מקום השתנת מי רגלים ובתחת מקום הצואה'  מגילה' כה ע"ב). ומה שכותב כאן הבחור 'בפי המון העם' כוונתו כמובן לא לעברית (שהרי אין עברית בפי המון העם), אלא ליידיש (או הניב הגרמני הדרומי שבפי יהודים, שהוא יסוד היידיש). העברית שלנו לקחה לסלנג שלה מן היידיש וכך נסגר המעגל. ושים לב שהניקוד כאן הוא תָחת בקמץ דווקא, וכהגייה ביידיש: תוחעס. כך היא צורתה של המילה העברית הזאת ביידיש, אף על פי שבעברית היא בדרך כלל בפתח: תַחת (הצורה בקמץ היא צורת ההפסק כגון בראשית מט, כה).   
 
ספר התשבי, בסיליאה (בזל) שס"א (1601)

ה. 'וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת'

לא יאומן, אבל יש מי שניסה לאתר את 'תחת' על המפה. זה ממש ליד 'קברות התאווה'

הפסוק 'וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת' (במדבר לג, 26), שמתאר את תחנות הנדודים של בני ישראל במדבר, היה מקור ללא מעט דברי בדיחה וחדוד, כגון 'שַׁק לי במקום שאחרי מקהלות'...

על הביטוי 'שַׁק לי בתחת' בכלל אפשר לחבר מגילות, ואפילו ערך מיוחד בויקיפדיה הוקדש לו. נסתפק כאן רק בכמה אנקדוטות הקשורות לפסוק המקראי.

באוסף הגסויות שהוציא לאור איגנאַץ ברנשטיין בשנת 1908 (יודישע שפּריכווערטער און רעדענסאַרטען: אויסגעלאַסענע און גראָבע שפּריכווערטער), הובא פסוק זה בעסיסיות יתרה:


'קוש מיך, ווו די יודען האָבן גערוהט! דהיינו: שק לי במקום שבו חנו היהודים (או שבו מצאו היהודים מנוח).

גם בסיפור הלא-גמור 'פסח שני' מופיעה בדיחה על פסוק זה. הסיפור פורסם לראשונה ב-1939, חמש שנים לאחר מותו של ביאליק, בקובץ הרביעי של 'כנסת' ולימים נכלל גם במהדורת הכתבים הגנוזים שקיבץ נוטר עיזבונו משה אונגרפלד: כתבים גנוזים של חיים נחמן ביאליק: מתוך העיזבון, דביר ובית ביאליק תשל"א.

השבוע יצוין יום הזיכרון ה-78 למותו של ביאליק (1934), וכדאי לזכור שגם זה חלק ממורשתו.


בדיחת תחת מפורסמת הביא אלתר דרויאנוב בספר הבדיחה והחדוד (כרך א, תשט"ו, מס' 363). מקובל לחשוב שנוסח זה צונזר, והמקור היה 'תשק לי וילנה במקום שאחרי מקהלות', אבל יגעתי ולא מצאתי זאת במהדורה הראשונה של ספר הבדיחה והחדוד. בעיבוד החדש של ספר הבדיחה והחדוד, שעשה דני קרמן, נכתב בפירוש (עמ' 150): שכל וילנה תנשק לי בתחת...



אותי זה נורא הצחיק, אבל זה כמובן לא מחייב את כולם.

הסברים: יודל אוֹפַּאטוּב היה ממנהיגיה התקיפים והעשירים של וילנה בשנות הארבעים של המאה הי"ט. אברהם מאפו היה מורה לילדיו ושמו נכרך בסיפורי פולקלור רבים. ראו עליו: מרדכי זלקין, 'יהודה אופאטוב והתמורות במעמדה של העלית בקהילה היהודית בווילנה במאה הי"ט', ציון, עא (תשס"ו); מרדכי (מוטקה) חבד, שדרויאנוב הקפיד לכנותו 'מדכי', היה ליצן וילנאי ידוע; שְׁנִיפִּישׁוֹק היא מפרברי וילנה, שם גם ממוקם בית הקברות הגדול של הקהילה.

בן-ציון קליבנסקי שלח לי תמונה של מוטקה חבד (או: כאַבאַד) מגביה כוס של יי"ש, מתוך הספר ווילנע: אַ זאַמעלבוך געווידמעט דער שטאָט ווילנע, בעריכת יעפים ישורין (ניו-יורק 1935):


גם הבדיחה על התחת של אופאטוב הובאה שם בעמ' 862, אך בנוסח מצונזר:


'ואמר מילה שלא נוח להביאה בדפוס'...

ו. התחת של אגי משעול

צילום: איריס נשר

המשוררת הנחשבת אגי משעול פרסמה השנה ספר שירים, ה-15 במניין ספריה, ושמו 'סידור עבודה' (הקיבוץ המאוחד 2012), ובו כללה את השיר החביב 'דיוקן עצמי עם נוף בתצלום בזק':


בריאיון שהתפרסם לאחרונה במוסף הארץ (4 במאי 2012) סיפרה המשוררת:
'זהו שיר על תחת', היא צוחקת, 'לא הייתי יכולה לכתוב שיר כזה בגיל 30, לא היה לי את האומץ, והיום אני אומרת כן, זה הגוף שלי... כמו שניל ארמסטורנג נחת על הירח, אני נוחתת על הנוף המחורץ הזה ותוקעת דגל, וזהו. אני הגעתי לזה  שאני יכולה  לכתוב שיר כזה וזה בסדר גמור. אני חושבת שזה אחד הדברים שמרוויחים עם הגיל'.


ז. 'סיפורים מהתחת' של רמי פורטיס וברי סחרוף

נסיים בסעיף זין, אבל זה ממש מקרי.

הנה קליפ גנוז של רמי פורטיס וברי סחרוף  סיפורים מהתחת:



בעלי התוספות

התחת של וולפגנג אמדיאוס מוצרט

אל תחמיצו את התגובות המשעשעות שלמטה, ובמיוחד את ההפניה של 'אבול באנאת' לאורטוריה של מוצרט הגדול, ששמה הוא לא פחות ולא יותר Leck mich im Arsch, ותרגומה המילולי הוא: 'שק לי בתחת'!



וראו גם ברשימת ההמשך: העולם התחתון (ב)

38 תגובות:

  1. בחשבונית שהצגת מופיעה "גבינת קוטג בעלז", האם אתם אוכלים קוטג' מתוצרת החסידות הידועה?

    השבמחק
    תשובות
    1. הגבינה ממש אינה תוצרת החסידות הידועה (שאדמו"רה, אגב, גר בבית שקוטג' מחוויר לעומתו), הכשרות היא "תוצרת" החסידות.

      מחק
  2. א. אצלנו בליובאוויטש יש מושג מפורסם שנקרא "מיט'ן טוחעס אופ'ן טיש", עם התחת על השולחן, והכוונה לברר ענין מסוים בלי הסתרות והתחמקויות, לשים את הכיעור על השולחן, "מיט באק ציינער", עם שיניים טוחנות.
    ב. לגבי מעשה דוילנא, הגירסה שבידינו (כידוע יש לנו גירסה אחרת לכל מעשה) אומרת שיודל אמר: "תשק לי אחת למעלה ושבע למטה". וכך הוה.

    השבמחק
    תשובות
    1. וגירסא דינקותא:
      אחת מלמעלה ושבע מלתחת

      מחק
    2. גם בידי יוצאי וילנה גרסה שונה במקצת של הסיפור. על כל פנים, העוקץ הבדחני בו הוא שפרוור שניפישוק היה זעיר מאוד בממדיו ביחס לעיר וילנה.

      מחק
  3. א. ספר התשבי נקרא כך על שם מחברו אליהו. ולאחר שהחליט כך, הוא בחר לתרגם ללטינית דווקא 712 שרשים בעברית.
    ב. כבר הזכרת בעבר את שירו של ע' הלל 'ככה סתם', המצטט את השורה האלמותית: "אלא מתחת תחתיהם זחול נזחל" http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/02/blog-post_2505.html

    השבמחק
  4. מעשה נורא הוד ששמעתי מפ"ק הגה"ק כש"ת וכו' המפורסים וכו' ר' אברהם גולדמן מזוויהל זצללה"ה זי"ע ואכי"ר.
    מנהג ישראל בארצות אירופה לרקום על הפרוכת את שמות הנדבנים והנדבניות, שתרמו לבית מקדש מעט מהונם ומאונם ומגרונם. מהם שכיירו וצבעו את בית הכנסת, מהם שתיקנו את העמוד שאצלו יורד החזן לפני התיבה, וכל כיוצא בהם. ומנהג היה לו לרב העיר שכאשר היה מנשק את הפרוכת בשעה שהיה עולה לדרוש בשבת, היה מהפך ומנשק את צידה הפנימי של הפרוכת, כדי לא לנשק ח"ו בשמו של אדם, וק"ו בן בנו של ק"ו בשמה של אשה.
    ופעם אחת אירע ואשה אחת מפשוטות העם נתמלאה חשק להתקין מנורה חדשה לבית ה' וכאשר באו הגבאים לרקום שמה על הפרוכת, חיפשו ומצאו שלא נשאר מקום ריק על הפרוכת, ובלית ברירה רקמו את שמה בצידה הפנימי של הפרוכת.
    באה שבת באה מנוחה, והרב עולה במדרגות ארון הקודש ובא לנשק את הפרוכת מצידה הפנימי, והנה שמה של אותה ריבה מבצבץ לנגדו ומתגרה במזלו. מיד לאחר השבת בא אצל בעלה של אותה אשה, ואמר לו שרצונו לפרום, וביידיש "טרענען"*), את אשתו מאחורה. השיבו בעלה: אם תפרום את אשתי מאחוריה, אפרום את כל בנות העיר מקדימה.
    עד כאן שמעתי מפ"ק, ודפח"ח ותהא שפתותיו דובבות בקבר.
    - - - -
    *) ביידיש אומרים "טרענען" הן לפעולת הפרימה והן לפעולת המשגל.

    השבמחק
  5. ראה האורטוריו של וולפגנג א. מוצארט:
    http://www.youtube.com/watch?v=C78HBp-Youk&feature=related
    בשנות ה-80 ראיתי (בטלביזיה) מחזה (כמדומני - של חנוך לוין) ובו קטע שאחד תלוי הפוך בעץ ומבקש עזרה להורידו. אחד לידו (כמדומני מגולם ע"י יוסי ידין) מתפלסף בענייני ציונות והתלוי אומר "במקום לעזור לי אתם מקשקשים"
    -- "תחת"
    -- "תחת?"
    -- "תחת לעזור לי אתם מקשקשים."

    השבמחק
    תשובות
    1. בל נגזימה. בסך הכול קאנון של מוצרט (ויש לו כמה עם טקסטים דומים). יש לציין שסקטולוגיה 'תחתית' זו היתה מסורת של המשפחה.מוצרט כותב לאביו בלשון נימוסית (גוף שלישי) במכתב מ-5 בנובמבר 1777 את הברכה: "עתה מאחל אני לילה טוב, חרבן נא במיטה עד שהיא תתפוצץ, שן שינה בריאה, מתח את התחת עד הפה" Jetzt wünsch ich eine gute Nacht, scheißen sie ins Bett, daß es kracht,
      schlafens gesund, reckens den Arsch zum Nund" . ההוכחה לכך שמדובר בפולקלור משפחתי, נמצאת במכתב גם הוא מאותה השנה,מאת האם מוצרט אל בעלה, ובו היא משתמשת באותה הברכה, אך בסדר הפוך - קודם תמתח את התחת, וכו' ואח"כ תחרבן במיטה...

      מחק
  6. איך אפשר בלי לאזכר את העיון הלשוני "חת שמי ים התיכון"?
    http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=1745835

    והנה ציטוט קצר
    פרק ראשון ובו יסופר על שמות התחת:

    שם התחת הוא עניין מורכב כלשהו, עקרונית ורשמית קוראים לו תחת. כמעט ואין מילה בשפה המבטאת כה יפה את מה שהיא צריכה לייצג. היא טובה מבחינת תיאור המיקום, היא מתאימה מבחינה פונטית, היא נותנת תחושה טובה של עושר המשמעויות ובכלל.עם זאת יש לתחת כל מיני תחפושות וראו להלן:
    טוסיק - הטוסיק הוא מין שם חיבה של התחת. משהו כמו שם ילדות כזה של איש מאד חשוב. למשל למר בנימין נתניהו לשעבר ראש ממשלת ישראל קראו פעם ביבי. יש עוד אנשים מטילי שררה שבילדותם קראו להם כל מיני שמות חמודים כמו גיגי או קיקי כך בדיוק זה הטוסיק. פעם הוא היה קטן והיום הוא תחת עם כל המשמעויות הנלוות. מאיפה קפץ לנו הטוסיק הזה? ולמה בכלל כותבים אותו בט' ולא תוסיק למשל? נשמע לי כמו משהו שהמציאו מטפלות בקיבוץ במקום להגיד תחת. יש גרסה שזה בכלל בא מהאופן שבו מבטאים תחת ביידיש (טוכעס) אבל אפילו נתיבה בן יהודה לא הצליחה לתת לי תשובה מספקת לשאלה זו.

    השבמחק
  7. אני מצטער על הבלגן אבל התגובה שלעיל היא כמובן שלי

    השבמחק
  8. מתברר שלא רק דוד תפס תחת:
    http://www.xnet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3096118,00.html

    השבמחק
  9. וכבר ידוע ומפורסם הפסוק היחיד במקרא המורכב כולו ממלים שהם אברי גוף:
    "עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל" (שמות כא כד)

    השבמחק
    תשובות
    1. חסר החלק תחת תחת תחת.

      מחק
  10. מש"כ הר"ח כהן שמצינו "תחת" אצל ר"ח, חבל שלא ציין מקומו . זה חידוש
    ר' יוסף קארו השתמש במלה זו ברצינות פעמיים באותו סימן , בית יוסף יורה
    דעה סימן קמז :
    ראשית בתחילת הסימן בקצרה כדרכו: מותר לומר לגוי תשים ע"ז בתחת שלך
    ובהמשך ביתר פירוט: מותר להתלוצץ בעבודה זרה. שם, "כל ליצנות אסירא בר
    מליצנות עבודה זרה". תו גרסינן התם (מגילה כה) "שרו למימר לגוי שקול
    עבודה זרה ואנח בש"ת שלך" פירוש , בתחת שלך.
    עכ"ל.
    בשו"ע הוא מקצר בהלכה זו וכותב רק "מותר להתלוצץ בעובדי כוכבים" ואינו
    מביא הדוגמא העליזה משהו של הגמרא. לא ברור לי אם סיבת ההשמטה היא לפי
    שעיקר ההלכה הוא שמותר להתלוצץ ולא משנה הדוגמא, או לפי שבשו"ע כבר נזהר
    מלהביא כהלכה פסוקה מילים שיעוררו יותר מדי חיוכים...

    השבמחק
  11. אפילו לאלוהים יש:
    בראשית ל,2: " וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר: 'הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי"??

    השבמחק
  12. א. גבינת בעלז בוודאי היא גבינת בהשגחת הבד"צ של בעלז, שנקרא "מחזיקי הדת, חרדים שאוהבים להרגיש 'פרומער'ס' אומרים שההשגחה שלהם שווה לתחת...
    ב. מעשה שהיה בנהג אוטובוס קומותיים דובר יידיש, שהעבהרית לא הייתה שגורה היטב על פיו, וכמקובל אצל דוברי היידיש, הוא דאג להפרדה בין המינים, הוא רצה לומר שהגברים למעלה (קומה שניה) והנשים למטה, אבל זה יצא לו כך: "גברים למעלה ונשים בתחת"....

    השבמחק
    תשובות
    1. באיחור מופלג, ובכל זאתיום ראשון, 12 אוגוסט, 2012

      שמעתי ממישהו ששמע ממישהו...

      בחורה חרדית אמריקאית, לפני עלותה על אוטובוס של "אגד", קראה אל נהג האוטובוס: "רגע! אני צריכה לדחוף משהו לתחת של הבוס!"

      מחק
  13. בהשגחה פרטית ממש, פורסמה היום הכתבה הנחמדה הבאה, על פרסומת שבאה לעורר מודעות לבדיקת המעי הגס, הקולונסקופיה, שהיא בוודאי בדיקה מהתחת:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4254526,00.html

    אבי

    השבמחק
  14. דוד, אם פעם תרצה להתחקות אחר שורשי המילה "ביצים" בעברית (לציון אשכים כמובן), אמור לי, ואביא לך ציטוטים של ר' אברהם אבולעפיה שמשתמש בכינוי הזה כבר במאה ה-13.

    השבמחק
  15. לtomerpersico.com14
    מהו השיעור של זימון לברכת המזון - התשובה, שש ביצים...
    ומנין לחליפה קצרה (מקטורן אותו לובשים החרדים הליטאים, המסתיים פחות או יותר ב"אותו מקום", בניגוד לחסידים, הלובשים ברובם מעיל ארוך) מן התורה? שנאמר (דברים ד לט) מִתָּחַת - אֵין עוֹד !

    השבמחק
  16. והיכן אם לא כאן המקום להזכיר (שוב) את פרשנותו של פרופ' טור סיני לצירוף המילים "כפי תחרא" (שמות כח לב) המכוון גם הוא לאותו מקום בדיוק... (תרביץ ה א)

    השבמחק
    תשובות
    1. עניין 'כפי תחרא' כבר נידון בעונ"ש בעבר. עיי"ש ותמצא נחת:


      http://onegshabbat.blogspot.co.at/2011/05/blog-post_13.html

      מחק
    2. [וע"כ כתבתי יש להזכיר "שוב"]

      מחק
  17. וברוח הדברים צ"ל 'ותמצא תחת'.

    השבמחק
    תשובות
    1. התווכחו ביניהם האברים,מי החשוב מכולם
      אמרו העינים,אנחנו הכי חשובות,אנחנו הרואות
      אמרו האזניים,אנחנו הכי חשובות,אנחנו השומעות
      אמר המח,אני הכי חשוב,אני החושב
      אמרה הלשון ,אני הכי חשובה,אני המדברת

      לפתע נשמע מלמטה קול "אני הכי חשוב"
      "מי אתה"?שאלו כולם
      "אני החור של התחת",באה התשובה.
      פרצו כל האברים בצחוק רועם,והחור של התחת נעלב התקווץ וניסגר.
      אחרי שבוע,המח לא חשב,העיניים לא ראו,האזניים לא שמעו,ורק הלשון לחשה תפילה ל"אשר יצר"
      עשה שיפתח.
      מוסר הסכל
      בכל משרד ממשלתי יש איזה שהוא "חור תחת"
      כדי לקבל אישור כל שהוא צריך לא רק לשכנע את המוח ,אלא בעיקר לא להעליב את חור התחת.אחרת האישור לא משתחרר

      מחק
  18. קצת באיחור, בהמשך ל'קשקושי תחת', פזמון שנשלח אלי היום מחברתי מימי קוק, ואיני יודעת מיהגאון שחיברו:


    לפתע במקלחת,
    תחת המים הקולחים,
    כששניהם מעורטלים
    נפגשו :הפרצוף והתחת.
    אמר הפרצוף בפליאה כעוסה :
    כיצד אתה תחת
    נראה כה חלק ,
    כה צעיר וגאה,
    הלא אנחנו בני גיל זהה ?
    ענה התחת בשיא הכנות לפרצוף הזועם מקנאה:
    למרות שלעיתים צפוף לי קמעה,
    אני חי את חיי ללא צער, ללא דמעה.
    אני לא מתרגש ,לא כועס לא נוטר ,
    לא מנסה ,ולא משתדל
    להיות התחת החשוב ביותר-
    ולכן... קמטים אינני צובר.
    ואילו אתה ..
    רודף ללא הרף בריצה טרופה
    אחר הכבוד וההכרה
    אפך דוחף למרחקים
    שולח לכל עבר חיוכים
    מתרפס בפני הזרים
    ומשחק ת'משחקים...
    אני ...צופה על המתרחש, ומפריש תמיד בכיף!!!
    מוסר השכל המתבקש
    [ וקבלו אותו בנחת ]
    כשתחרבן על העולם
    אז פרצופך יהיה חלק כמו... התחת.

    השבמחק
  19. התרגום המילולי של Leck mich im Arsch אינו "שק לי בתחת" כי אם "לקק לי בתחת"
    מילת גידוף נפוצה בגרמנית היא: Arschloch, דהיינו "חור תחת" (נחשבת כמילה גסה שילדים שביטאו אותה חייבים לשטוף את פיהם בסבון ולא, ילכו לישון ללא ארוחת ערב)

    היוגורט עם תות בתחת כמו גם הכוס עם החור הנ"ל אינם, כמובן, אלא תות בתחתית וחור בתחתית. אלא שע"ג מדבקות מחיר וקבלות ממוחשבות מספר האותיות מוגבל וזה מה שיוצא

    השבמחק
  20. חידושים מהתחת:
    http://www.xnet.co.il/beauty/articles/0,14557,L-3098558,00.html?dcMaa=1

    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4313282,00.html

    השבמחק
  21. ואצלנו החסידים נהגו לומר אודות הפראק - מלבוש ראשי הישיבות הליטאיים - העשוי כפתורים מעל ה'שליץ', הקטע החתוך שמאחור, ומעליו שני כפתורים, כי מקורו של ה'פראק' הוא מן התורה:
    "וכפתור תחת... וכפתור תחת..."

    השבמחק
  22. לשירה של אגי: ואשתי , שתחייה, אומרת שעם הגיל מרוויחים גם צרות...

    השבמחק
  23. בצעירותי נזדמן לי לבקר בגן החיות של העיר סידני, (הרבה חיות מעניינות, ומטופל היטב!) היו כמה מקומות שבהם ההתבוננות בצופים האנושיים הייתה מעניינת ומשעשעת הרבה יותר מההתבוננות בבעלי החיים.
    (לא רק למראה הקופים המזדווגים אבל גם)
    כשקראתי את התגובות לעונ"שנו הנוכחי נזכרתי באותה חוויה.
    נעמתם לי.

    השבמחק
  24. בדיחה חבדי"ת גסה (יש לא מעט בסלנג של ההתוועדויות הפנימיות):
    הגדרה לאדם מגולח למשעי, שאם יתפשט וילך על ארבע לא נדע
    אם הוא הולך קדימה או אחורה ...!
    ועוד כנ"ל בדיחה חבדי"ת על הליטאים המקפידים להתפלל מוקדם, משל למה הדבר
    דומה לגדוד קוזקים שפורץ לעיירה וכנהוג שודד ובוזז כמיטב המסורת, והיה ביניהם
    קוזק אחד שסוסו היה זקן וצולע, וכשהגיע גם הוא לעיירה כבר לא מצא מה לבזוז,
    לפתע הריח ריח טוב מהתנור, פתחו ומצא בו סיר של צ'ולנט ריחני,
    תפסו ועטפו בשמיכה וקשרו לסוסו מאחוריו מתחת לזנב (אגב גם זה ביטוי רב משמעות).
    הרגיש הסוס בחמימות, והחל לדהור, ועבר את חבריו. תהו אלה ואמרו:
    מה אירע לסוס הזקן והצולע הזה, שלפתע הייתה לו עדנה ונעשה סוס מירוץ,
    השיב הקוזק, זה לא המרץ, זה לא הסוס, אלו החמין שבוערים לו מתחת לזנב,
    על כן ממהר הוא ...!

    השבמחק
  25. רשומה מתחת לכל ביקורת

    השבמחק
  26. ואי אפשר לשכוח את הסצינה מהסרט רבי אברהם במערב הפרוע, שהאקדוחן שואל את רבי אברהם, איך אתם קוראים לדבר הזה? ורבי אברהם משיב 'תוכעס', ובכן, משיב האקדוחן: מעכשיו אתה מסתכל רק על התוכעס הזה ורוכב אחריו.

    השבמחק
  27. המחברת ה 23 של עמנואל הרומי. מתיחסת בביטוי מוצלח ו'נקי' אל איבר חשוב, השוכן בצינעה ומשמיע לעתים קול תרועה רמה:
    וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הָלַכְתִּי אֶל בֵּית הָאִישׁ / בֵּן מַחְפִּיר וּמַבְאִישׁ / וָאֶשְׁאַלֵהוּ עַל אֹדוֹתָיו / וְאֵיךְ פָּעַל בּוֹ הַמַּשְׁקֶה וְקוֹרוֹתָיו / וַיִּשָּׁבַע הָאִישׁ בְּחַיֵּי אֲבוֹתָיו / וַיֹּאמַר הַמַּשְׁקֶה וְהַדִּיאָה־פִיְניוֹן אֲשֶׁר חֲשַׁבְתּוֹ נִכְבָּד וְיָקָר / לֹא שִׁלְשְׁלַנִי כְּלָל כָּל עִקָּר / כְּשָׁמְעִי עָמַדְתִּי מַשְׁמִים / וְנָפְלוּ עָלַי אֵימִים / וְלִבִּי עַל הָרְפוּאָה רַע יַחֲרֹשׁ / וְלֹא הָיָה לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ / וּבְעָמְדִי מַרְעִיד וּמִשְׁתָּאֶה / אָמַר אֵלַי הָאִישׁ הַנִּכְאֶה / חַיֶּיךָ הָרוֹפֵא חִבַּרְתִּי הַלַּיְלָה שִׁיר מְפֹאָר וְנֶחְמָד / אֲשֶׁר כָּל הַבָּא אֵלָיו וְעָמָד / וְהִנְנִי שָׂמֵחַ עָלָיו כְּעַל כָּל הוֹן / וְהוּא לֹא יָדַע הֱיוֹתוֹ מֻכֶּה בְשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמָּהוֹן / וַיּוֹצֵא מֵחֵיקוֹ גִלָּיוֹן / כָּתוּב עָלָיו שִׁיר חִבְּרוֹ הָאֶבְיוֹן / חָשַׁב הֱיוֹתוֹ עַל כָּל הַשִּׁירִים עֶלְיוֹן / וְכַאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי עָלָיו רְאִיתִיו מָלֵא חֶרְפָּה וּכְדֵי בִּזָּיוֹן / וְאֹמַר אֶל לִבִּי אֵין לִתְמֹהַּ אִם שָׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן / וּבְוַדַּאי זֶה הוּא מִפֹּעַל הַנִּקָּיוֹן / כִּי מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהוֹצִיא דֶרֶךְ בֵּית חֹרוֹן תַּחְתּוֹן / הוֹצִיא דֶרֶךְ בֵּית חֹרוֹן עֶלְיוֹן / כִּי הַשִּׁיר אֲשֶׁר חָשַׁב הֱיוֹתוֹ בְמֹאזְנֵי צֶדֶק מְאֻזָּן / כְּדֶרֶךְ שִׁיר כָּל חַרְזָן / הָיוּ מִזִּיו שְׁגִיאוֹתָיו מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זָן / הַכְּתִיבָה הָיְתָה רָעָה / וְהַמְּלִיצָה הָיְתָה נַחֲלָאָה וְצוֹלֵעָה / וְהַמִּשְׁקָל הָיָה מְעֻקָּל / וְהוּא לֹא־פָּנִים קִלְקַל / אָסַף הַשִּׁיר הַהוּא כָּל חֶרְפָּה וּגְנוּת / וּשְׁגָגוֹת לֹא בְמִסְכֵּנוֹת / עַד אֲשֶׁר הָיוּ עָלַי לְטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא / וַיִּשְׁאָלֵנִי הָאִישׁ וַיֹּאמַר הַהֵטַבְתִּי לִרְאוֹת הַהִשְׂכַּלְתִּי עֲשֹׂה /

    וָאַעַן וָאֹמַר חַיֶּיךָ בַּעַל הַמְּלִיצָה שָׁכַחְתָּ שֵׁם הַמֶּרְקַחַת כִּי קָרָאתָ לְדִיאָה־פִינְדְיוֹן דִּיאָה־פִינְיוֹן / עַל דֶּרֶךְ הַצִּידוֹנִים שֶׁיִּקְרְאוּ לַחֶרְמוֹן שִׁרְיוֹן / וְלֹא תֹּאמַר כִּי לֹא פָעֲלָה הָרְפוּאָה / כִּי אַדְּרַבָּא פָּעֲלָה פְּעֻלָּה נִפְלָאָה / וּמִי שָׁמַע כָּזֹאת וּמִי רָאָה / כִּי הוֹצִיאָה מִגּוּפְךָ כָּל טִנּוּף וְטֻמְאָה / וְכָל בָּאְשָׁה וְצַחֲנָה וְחֶלְאָה / בְּלֹא צַעַר וּבְלֹא מַכְאוֹב / כְּאִלּוּ קסְמָה לְךָ בָּאוֹב / וְעָשְׂתָה אִתְּךָ נוֹרָאוֹת / וּגְבוּרוֹת וְנִפְלָאוֹת / וְזֶה לְךָ הָאוֹת / כִּי מַה שֶּׁהָיָה לָהּ לְהוֹצִיא מִלְמַטָּה הוֹצִיאָה דֶרֶךְ הַלָּשׁוֹן / וְכָזֶה לֹא הָיָה מִימוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן / שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה הַשִּׁיר אֲשֶׁר הֲקֵאֹתוֹ / אֵיךְ יַעֲלֶה בָאְשׁוֹ וְתַעֲלֶה צַחֲנָתוֹ / אֵין לִתְמֹהַּ אִם הָיָה לְךָ / עִם הֶחֳלָאִים מִלְחָמָה עֲרוּכָה / וְכֹבֵד בָּאִסְטֻמְכָא / וּדְקִירַת הָעֵינַיִם / וּמַעַד הַמָּתְנַיִם / וְרִפְיוֹן הַשִּׁנַּיִם / וְצִלְצוּל הָאָזְנַיִם / וְכַיּוֹצֵא בָהֶם / מִן הֶחֳלָאִים לְמִינֵיהֶם / אָמְנָם יֵשׁ לִתְמֹהַּ אֵיךְ הָיִיתָ עַד כֹּה בַחַיִּים / אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵעַתָּה אֲבָרֶיךָ נְקִיִּים /

    השבמחק
  28. אלתרמן ידע לומר זאת בעברית של שבת (כלומר של שיר השירים).
    מתול "תשובת גנרל קניג":

    הִכְרַזְתִּי לָהֶם: עֶמְדַּתְכֶם הִיא נוֹאֶשֶׁת,
    לָכֵן מֵאֵת רוֹמֶל לְקֶנִיג מֻגֶּשֶׁת
    דְּרִישָׁה אַבִּירִית לִכְנִיעָה שֶׁל כָּבוֹד,
    כִּי לָמָּה תַשְׁלוּ עַצְמְכֶם בְּתִקְווֹת?

    - וּמַה תְּשׁוּבַת קֶנִיג ?
    - זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ
    אוֹתָהּ מִשְׂפָתָיו בִּבְהִירוּת אֵין-כָּמוֹהָ.
    וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה דִבְרֵי קֶנִיג הִבִּיעוּ:
    יִשָּקֵנִי רוֹמֶל
    מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

    השבמחק
  29. פרופ' אפרים תלמג' בספרו 'פירושים לספר משלי לבית קמחי', הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"א,, עמ' 163, מביא מר' משה קמחי (המאה ה12), אחיו של רד"ק, בפירושו למשלי א, 19:
    "ומלת בעליו מצאנוה ביוד סימן הרבים. ועתה אפרש טעם היוד ברמז. ידענו כי האדם מחובר מארבע יסודות וצורתו מחוברת מאבריו בעומדים מפה ומפה המשרתים אותו וכל אחד יעזור את חברו. ובעבור היותם רבים דִבּר הכתוב בלשון רבים. על כן נאמר עדיו, בלעדיו, אליו, בעליו, עליו, אשריו, אדוניו, וכן אחריו, תחתיו, כי האדם צדדים שניִם... וכאשר נמצא מקצתם בלא יוד תדע כי לנגד הגוף ידבר ולא לעומת האברים...". אמנם המלה תחתיו נמצאת כמה פעמים כבר בספר בראשית במשמעות בִּמְקוֹם, אבל במשמעות טוּסיקוֹ נראה לי שרמ"ק התכוון לפסוק "שְׁבוּ איש תחתיו אל יֵצא איש ממקומו" בספר שמות טז, כט, שהרי הביא את המלה בהסברו לריבוי אברים. ומכיוון שאין להכריח שאדם ישב שלושה ימים בא ההמשך "אל יצא איש ממקומו". אין זו תקבולת אלא הוספה עניינית.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.