שיפוץ מתקשר אצלנו בדרך כלל לענני אבק ולכלוך, להחלפת ארונות במטבח, לצנרת חלודה, להריסת קירות וכמובן להוצאות כספיות אדירות. אבל מי אמר ששיפוץ חייב להיות כזה?
קבלו את השיפוצניקים החדשים: משפצי התפילין, וביידיש: בתּים-מאַכער (הכיתוב ביידיש שבמודעה משובש מכל כיוון).
הבשורה לציבור היא, שנפתח קורס משפצי תפילין ו'מעכשיו כל אחד יכול' ('כל אחד', אך כנראה לא 'כל אחת') לתקן בתי תפילין שנשחקו, צבעם דהה או שהפרשיות שבתוכם נפסלו.
מרכז ההכשרה, שמציע את קורס המשפצים, מציע קורסים נוספים, אבל כולם בתחום 'כְּלֵי הקודש': עורכי חתונות ומדריכי חתנים, שוחטי עופות ובהמות, משגיחי כשרות, חזנים, מוהלים וסופרי סת"ם.
לא זול ללמוד איך משפצים תפילין. העלות היא 2,500 ש"ח, אבל 'במהלך הקורס כבר מרוויחים' (איך?), ובנוסף התלמידים מקבלים 'תעודת סטודנט' (!), שמקנה הנחות והטבות.
מתברר שהתחרות בתחום ההכשרה המקצועית לחרדים רבה ומבורכת.
ברוך גיאן צילם בשכונת הבוכרים בירושלים מודעות ענק מטעם 'מכון אליה', שמבשרות על פתיחת קורסים שונים. מכל הזיווגים המקצועיים שבמודעות משעשע במיוחד הצירוף של 'מוהלים' עם 'מנקרים'...
כל זה הזכיר לי סיפור משעשע ששמעתי פעם מהרב ד"ר בני לאו. כאשר כיהן בשנות התשעים כרב בקיבוץ סעד הוא הזדמן לכנס רבני יישובים בדרום, ושם הסב לשולחן עם עוד כמה רבנים 'ספרדים', בני עדות המזרח. כשהציג את עצמו כרב בקיבוץ התפתחה השיחה כדלהלן:
– כבודו שוחט?
– לא.
– כבודו מוהל?
– לא.
– כבודו חזן?
– לא.
– אז איזה מין רב אתה? רק רב שמדבר?
אז נכון שמדובר במהלך חשוב שראוי לתמוך בו – הרי כולם מסכימים שצריך לשלב את החרדים במשק ובתעסוקה – אבל האם לא כדאי היה להרחיב קצת את האופקים ואת תחומי העניין וההכשרה אל מעבר לחיי הדת?
תודה לדן גלילי, שושי שמר-בלוך וברוך גיאן.
בעלי התוספות
יחזקאל חובב הפנה את תשומת לבי לידיעה שהופיעה השבוע בכמה אתרי אינטרנט ומצדיקה את הצורך בשיפוץ תפילין. לאפיזודה הזו קרא יחזקאל בשם 'צדיק נסתר'...
 |
| מקור: כיכר השבת, 7 באוגוסט 2014 |
תשובה לשורות האחרונות: ברור שהיה כדאי. אלא שזו התחלה טובה לפתיחת האופקים המיוחלת - בעבר כל העבודות הללו היו נמסרים בלחישה מאב לבנו. אם גם תחומים אלו נפתחים לתחרות זה בהחלט צעד המוכיח התקדמות מסוימת ורחבת היקף בציבור החרדי. אלו שאינם מעיזים לחשוב על מקצוע שאינו בתחום ה"כלי קודש" יכולים ללמוד זאת מעתה בלי פרוטקציות, ובמקביל רבים נפתחים - לאט ומאוחר מדי אבל מוטב מלא כלום - גם ללימודים אקדמיים.
השבמחקואולי ראוי להוסיף כי גם היום עוסקים חרדים בעבודות שונות במגוון מקצועות ולא רק במקצועות דת. אם תנסה לדעת מה חרדים עושים רק מתוך מודעות ופשקווילים, תגיע למסקנה שהם מתפלגים לשוחטים ומוהלים מחד, ומחזיקי אייפונים מאידך...
כל הפרנסות הללו הם ברוח "לכו והתפרנסו זה מזה". מאוחר יותר יגלו משתתפי הקורס כי "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחליתו". בינתיים עשו מארגני הקורס קופה (שהרי "אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר").
השבמחקאולי יום אחד יגלו כי מוטב ויפשטו ידיהם בגדוד....
שמואל, אולי אצלם זה עובד הפוך: תחילה פושטים ידיהם, וכשאין בזה די ספק הולכים ומנסים להתפרנס זה מזה. כאשר גם זה יתפוצץ, יגיעו למסקנה שעמך ישראל צריכים פרנסה...
השבמחקהאם לא כדאי היה להרחיב קצת את האופקים ואת תחומי העניין וההכשרה אל מעבר לחיי הדת?
השבמחקכך נשאלנו בתמימות. אבל האם יש במאמר איזה בדל ראיה, קטן ביותר, שאין התרחבות לאותם תחומים? האם מזה שמישהו פותח קורס בנושא מסויים זה סימן שאין יותר בכלל עיסוקים?
ואגב, פרו' אסף הרי מלמד (או לימד) היסטוריה, מענין מה הוא היה משיב למישהו שהיה שואל אותו: לא כדאי להתרחב לפיסיקה? האם לא היה חושב שהשואל חסר דעה?
ועוד דבר למגיבים, המתלוננים שהמארגנים "עשו קופה". האם מישהו מתלונן על זה שהפרופ' "עשה קופה", שהרי רק מקצת מבוגריו מצאו עיסוק בתחום (וגם אלו שמצאו, רובם מלמדים הלאה, כלומר "עושים קופה"). ומנין נבואות הזעם שהבוגרים לא ימצאו עבודה, אולי כן? והאם המגיב סבור שרק הוא חכם ומבין שלא ימצאו עבודה, ואילו הפונים - שבאים מתוך החברה החרדית ומכירים את הנעשה בה - הם מטומטמים שאינם רואים את המצב?
מאד חבל להעלות טענות סרק, שאינם תורמות דבר לגופו של ענין ורק מלמדות על קיום דעה קדומה.
צודק לגמרי האנונימי שמעלי. סתם התקטננות, וחלאס עם ההכללות. יש הכל בכל בציבור החרדי, קורסים מקצועיים ותארים מכל הסוגים והמינים, כולל לאלו שמתאים להם להיות משפצי תפילין, למה לא? ואדרבא, לימודי תעודה של נושאי ה'קודש' הקלאסיים הללו תורמים להתמסדות, לפיקוח מסים ולהתמקצעות, תחת ה'חאפרים' שאיישו את המשרות הללו קודם.
השבמחקאני דווקא אהבתי את הזיווג בין מדריכי חתנים לטוענים רבניים...
השבמחקמשהו כמו מיילד וקברן, או בתים מאכער (בונה בתים בישראל) וטרקטוריסט מיישר שטחים...
לסיכום, צאו והתפרנסו מחיבור זה עם זו, ומפירוד זו מזה...
גם אני--אנכי מזדהה לחלוטין עם דברי קודמי ורואים שהמדובר בת"ח. יהי שימך ברוך
מחקבס"ד ישמרנו ה' יבורך שמו לעד
השבמחקבליל כלולותי עם בח"ל (ששודכה לי על ידי הרבנית ידידת המשפחה כפי שעשתה זאת גם לחמשת אחי ולשלושת אחיותי הייתי אמור להיכנס למיטת הכלולות ולתת מזרעי לעולמנו הקדוש, אך לא עלה הדבר בידי אז החליטוטיתי שאהייה מדריך לאברכים כדי שיידעו מה לעשות בליל הכלולות. מאז צלחה מלאכתי בידי והיום אני סופר סת,ם, בודק מזוזות, מוהל ועוד כהנה וכהנה---
אם כבר מדברים על הכלכלה האוטרקית של ה'כלי קודש', זה מזכיר לי בדיחה עממית - שורת המחץ תאלץ להישאר באידיש:
השבמחקשדכן נמרץ הביא לידי גמר שידוך מוצלח בין שתי משפחות מגזע תרשישים, אם כי המעה נעדרה מכיסם.
עם שבירת הצלחת, צד החתן תקע כף והתחייב אלף זהובים להוצאות החתונה. צד הכלה אף הגדיל והבטיח אלפיים.
שואל השדכן המופתע את צד החתן, ממון מנין לכם ?
המתיק אבי המשפחה סוד: ברשות משפחתנו מדורות קדם שופר עתיק המיוחס לבעש"ט. בכוונתנו לזכות את ה'עולם' בתקיעות לכל המרבה במחיר ובסכום שיצטבר נוכל לעמוד בהתחייבותנו ללא מאמץ.
ואתם? שואל השדכן את צד הכלה.
משפחתנו כידוע מגזע המהר"ל. טליתו ותפיליו מצויים עמנו. הננו להעמידם לרבים, וכל הרוצה לנשקם ישליש מעותיו.
מצויין! פסק השדכן - ומה לגבי?
---- איר? איר קענט קוש'ן און בלאז'ן וויפל איר ווילט!
שלום לבעל האתר המעניין, להלן חלק מכתיבתך לגבי פרנסות יהודים הנוגעות לבדיקת תפילין ושאר עיסוקים בענייני קדושה:
השבמחק"אז נכון שמדובר במהלך חשוב שראוי לתמוך בו – הרי כולם מסכימים שצריך לשלב את החרדים במשק ובתעסוקה – אבל האם
לא כדאי היה להרחיב קצת את האופקים ואת תחומי העניין וההכשרה אל מעבר לחיי הדת?"
האם אין בכך תגובה מתנשאת? למה ולמי כדאי להרחיב את תחומי העניין וההכשרה? לך? לחרדים החפצים בעיסוקים אלו? האם לא כדאי לכבד כל אחד בעיסוקו גם אם יהא מצומצם בעיניך?
בברכה. פרל
אם חטאתי בהתנשאות - סליחה ומחילה. אני כמובן מכבד כל עבודה, לפי שאין עבודה שאינה מכבדת את בעליה.
השבמחקאבל חברה נורמלית אינה יכולה להתבסס רק על 'צאו והתפרנסו זה מזה'. ביום שנראה ברחוב החרדי מודעות על קורסים מקצועיים - 'בברכת גדולי הדור' כמובן - בפחחות רכב, נגרות, הנדסת תוכנה, בניין, טפסנות, אינסטלציה, שלא לדבר על לימוד שפות זרות, הכנה ללימודים אקדמיים, רפואה ותעשייה - אז נדע שהאופק קצת הורחב.
אתם מוזמנים להיכנס לפייסבוק של נשים חרדיות הלומדות עיצוב תעשייתי
השבמחקברוכים הבאים!
אנחנו קבוצת בנות דתיות וחרדיות שלומדות עיצוב תעשייתי בH.L.M (מרכז להכשרה מקצועית).
אז- תעשו לייק לדף שלנו ותגלו מהי עוצמה נשית בעיצוב!
https://www.facebook.com/WomendoDesignmerkaz?ref=hl
דוד ידידי,
השבמחקדומני שקצת הגזמת. אמנם מסכים אני אתך שקיימת הסתגרות מסוימת בחוגים חרדים מסוימים. ואכן טוב היה אילו אותם מקצועות שהזכרת, או לפחות חלק מהם, היו מאוישים גם ע"י חרדים. אך לקבוע באופן חד משמעי שאין למצא חרדים במקצועות שונים מלבד מקצועות הקשורים לדת - מוגזם, ואפילו מוגזם מאוד. אמנם איני יודע מה המצב היום בתחום הזה. מחקר על כך לא נעשה לצערנו. אבל מקבל אני את דבריו של האנונימי מתאריך 13 באוגוסט כאפשרות עובדתית. שכן אני יכול להעיד על שנות החמישים ועד לפחות שנות השמונים בהן הייתי מעורב מאוד (תחילה כנער ואחר כבוגר) בקהילות חרדיות שונות. והכרתי נגרים, חשמלאים, סיידים, סנדלרים, נפח אחד, מחלק חלב, עובדים ביקבים ובחנויות יין, מנעולנים (אחד מהם היה אחד המומחים בירושלים), לפחות נגר אחד, נהג מונית, שותף לחברת מוניות, בעל מכולת, עורך דין אחד, 2 סוכני ביטוח, רופא, ולהזכירך - חסיד שעבד כספרן בספריה הלאומית שלא היתה לו בעיה לשרת נשים! ואני מניח שהיו עוד בעלי מקצועות.
אשר לנשים: זבניות בחניות שונות: כלי מטבח, מכולות, וכן מורות וגננות - כמובן רק בבתי ספר וגני ילדים של חרדים, מטפלות בקשישים ובתינוקות, מורות לנגינה באקורדאון, חליליות, ולאחרונה גם במקלדת אלקטרונית (מורה לפסנתר הכרתי רק אחת) ולבסוף גם עובדות בסופר מרקט ונשים שעובדות מן הבית על מחשבים! ואני מניח שגם כאן לא מניתי את כל התחומים. אגב, ישנם סוגי הסתגרות מובנים. שהרי למשל יש קושי למסור ילדים וילדות חרדיים לידי מורים פרטיים שאינם שומרי מצוות, ודי לחכימא...
ובאותו עניין: בתי ספר לבנות, מכללות ומוסדות חצי אקדמיים גם כשהיו לא חרדיים מובהקים אלא פתוחים גם לבנות מחוגים דתיים לאומיים, היו בהם שהסכימו שאתן הרצאה חד פעמית אך לא הסכימו להעסיק אותי אפילו בחלק זעיר של משרה!
ולסיום: חידוש של שנות האלפיים: נודע לי שחסיד שהכרתי נרשם ללימודים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן במדעי היהדות. וכבר מפרסם הוא מאמרים ואני אחד המכותבים שלו. כן ירבו!