 |
| צילום: אדי ישראל |
ב-8 במרס 1957 פינה צה"ל את אחרון חייליו מרצועת עזה. כמה ימים קודם, ב-5 במרס, מסר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, הודעה לכנסת ובה הסביר את החלטת הממשלה לסגת מחצי האי סיני שנכבש ארבעה חודשים קודם לכן במלחמת סיני ('מבצע קדש').
'אם כי ישראל לא הצליחה להשיג את הפתרון הרצוי ביותר לבעיית רצועת עזה, שהוא מינהל משותף של ישראל ואו"ם', אמר בן-גוריון, 'הרי ישראל הודיעה כי אם יתחדש המצב הקודם ברצועה שומרת לה ישראל חופש פעולה' – נשמע מוכר?
אבל בן-גוריון לא מכר אשליות ואמר לעם את האמת. מעל בימת הכנסת, כשחברי מפלגת 'חרות' קוטעים את דבריו כל הזמן בקריאות ביניים, הוא פנה ישירות לתושבי 'עוטף עזה', 'אשר שמעו בחרדה על החלטת הפינוי', ואמר להם:
 |
| דבר, 6 במרס 1957 |
שבועיים לאחר מכן, ב-19 במרס, ירד בן-גוריון דרומה, מלווה בשלישו הצבאי נחמיה ארגוב, במנכ"ל משרד הביטחון הצעיר שמעון פרס, ברמטכ"ל משה דיין ובאלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב. הוא נפגש עם חברי הקיבוצים נחל עוז ונירים, הסביר להם פנים אל פנים את הסיבות לנסיגה וניסה להפיג את חששותיהם.
 |
| דבר, 20 במרס 1957 |
מן הפגישה נותרו גם צילומים נפלאים בשחור-לבן. שם הצלם לא ידוע לי (ותודה ליגאל וישינסקי מעפולה שהעבירן לי):
 |
| דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי מזכירות נחל עוז |
 |
| דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי קיבוץ נחל עוז. במרכז התמונה משה דיין, ושלישי משמאלו שמעון פרס (יד ימינו על לחיו). בצד שמאל (באמצע) אפשר לזהות את מחצית ראשו של נחמיה ארגוב. זיהויים נוספים יתקבלו בברכה. |
ומה היום?
האם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, ביקר עד היום בנחל עוז או בנירים?
האם יזכו חברי הקיבוצים שעל הגבול – ואתם העם כולו – לשמוע ממנו את האמת המרה, שכוח, ועוד יותר כוח, לא יפתור את הבעייה...
הזכרת לי למה אני אוהבת אותך...
השבמחקגם ברכבת הקלה בירושלים יש בעיות, הערבים שורפים תחנות ומיידים אבנים
השבמחקאבל אתם הירושלמים רגילים לפתור כל בעיה עם כח ועוד כח
הריני ממנה אותך לקצין הבטחון של הרכבת הקלה.
מחקכתוב נא מה אתה מציע לעשות?
וטוב שכך
מחקמשפט המפתח: "האם יזכו חברי הקיבוצים שעל הגבול – ואתם העם כולו – לשמוע ממנו את האמת המרה, שכוח, ועוד יותר כוח, לא יפתור את הבעייה...".
השבמחקהתשובה, כמובן, היא לא, הם לא יזכו...
מדוע הביביהו לא בא לישובי עוטף עזה? שרה'לה (מ"היידה שרה") לא מרשה לו
מחקתראו איך עברו כמעט 10 שנים והתגובה הזו עדיין נכונה ורלבנטית לימינו אלה
מחקאני זוכרת היטב את הנאום הזה ששודר ברדיו כשקולו של בן גוריון כמעט נחנק מבכי. הנסיגה ההיא היתה בניגוד מוחלט לרצונו והיא נכפתה על ידי ארה"ב בראשותו של אייזנהאור, שאיימה בסנקציות כלכליות. בשנות החמישים, לפני קבלת השילומים מגרמניה, ישראל לא היתה מסוגלת לעמוד בלחץ. ולכל המשמיצים את הממשלה של היום, זיכרו שלא נעשה דבר ליישב את הבעייה בעזה עוד זמן רב לפני שנבנתה העיר ימית. ממשלות קמו ונפלו, ולא היה שינוי משמעותי בנסיון לפתור את הבעייה באופן בסיסי.
השבמחקהסכם השלומים נחתם ומומש ב1952. אין לו קשר לעניין.
מחקהלחץ האמריקאי היה ברוטלי ובלתי צפוי מכיוון שישראל שתפה פעולה עם בריטניה וצרפת.
הלחץ נבע מאשליות משרד החוץ האמריקאי שנמשכות עד היום הזו ומביאות סבל ואסונות על כל העולם.
הדבר היחיד שבאמת השתנה לאורך הקו ברצועה, התחמושת, המשמשת את הכוחות בשני הצדדים,מי שמאמין שיש פתרון לציבור שמתפרנס [המקום היחיד בעולם] ממקצוע ששמו "פליט", דור שלישי, מקצוע זה תולדה של פוליטיקה בינלאומית, אין מדינה המעוניינת לקבל את תושבי עזה אליה,מעולם המצרים לא נתנו להם אזרחות, אולם להשתמש בהם בתור "קוץ" שטוב מידי פעם לדקור בו את היהודים, הכל ע"פ המצב בפוליטיקה הגלובלית, למעצמות [ אלה שנותרו] רצוי שתהיה בעיה במזרח התיכון, שיוכלו להצביע עליה ולהראות לעולם, אנחנו מטפלים "בבעיית הפליטים", לבעיה יש ערך כספי עולמי, הלו הוא מחיר הדלק במפרץ , עליו נבנית פחות או יותר כלכלת העשירים בעולם. אז.................ידקרו אותנו במכשיר כזה או אחר,יקיזו את דמנו בכל כמה שנים, האם זה שווה את התמורה שאנו מקבלים עבור מלט, ברזל, חשמל, מים, פירות, ירקות וכ"ו? אריק שרון ז"ל, עשה עבורנו [הוא כבר יסבול מכך] את ההתנתקות, אז בואו ונוותר על התמורה בעבור היצוא ונתנתק באמת!!! גדר+ חומה+ מוקשים+ אלקטרוניקה + וכל אשר ימציא הישראלי החכם ונראה אם בעוד דור מישהו ירצה לחזור לעזה למצב בו אנחנו היינו בשבוע שעבר. בקשה קטנה אל תתנו להשכיח זאת.
מחק]
כל זה יפה מאוד, אבל בפועל, הפעלת הכוח במבצע סיני דווקא פתרה את בעיית הביטחון בגבול הרצועה לשנים רבות. הנה ציטוט מפי יעקב כהן, שנמנה עם הגרעין המאזרח של נחל עוז (מתוך אתר הנח"ל): "את התפתחות נחל-עוז חייבים לתחום בשני פרקים. עד מבצע סיני חיינו, למעשה, במשטר של יחידה צבאית. ההפגזות היו עניין שגרתי ביותר. לכל אחד היה נשק בחדר, וזה כלל גם מרגמות. בדרך כלל עסקו שלושים אחוז מכוח-העבודה בתפקידים בטחוניים. היו לנו שני מגדלי-תצפית ומוצב. כל פעם שהייתה אזעקה, אפשר היה לראות אנשים רצים מהלול עם קסדות, ומהרפת עם מרגמות. זאת היתה תקופת המארבים בדרכים – לא נסענו בלי נשק מטר אחד מחוץ למשק. אחרי מבצע קדש הפכנו למקום כמעט הכי שקט במדינה". אז מהי האמת? והאם היא כה מרה?
השבמחקנתניהו ביקר מספר פעמים בישובי עוטף עזה.
השבמחקלא ברור למה חשוב שיבקר דוקא בישוב מסויים ולא אחר.
?????????------איזה בבל"ת :"נתניהו ביקר מספר פעמים וגו'"----האיש הזה הוא כנראה רואה ולא נראה. איך זה שאף אחד לא הבחין בו? האמנם ים המאבטחים שלו הצליחו להעלים אותו ואותם?תמהני
מחקרק השבוע התקיימה ישיבת ממשלה בחוף אשקלון, בראשות ראש הממשלה. דווח בכל כלי התקשורת.
מחקאבל אני לא מצפה שתתנצל על ההשמצה הזאת, ודאי תמצא טענות חדשות במקומה.
ואם כבר לוקחים את בן גוריון כדוגמה ומופת, הוא ממש לא אמר שהפתרון אינו "כוח ועוד כוח". בצילום למעלה כתוב, שחור על גבי עיתון, שהפתרון הוא "יישוב הפליטים בארץ אחרת". ממש כך. אם נתניהו יאמר את זה - יצעקו שהוא גזען ומטורף, אבל לבן גוריון מותר, הוא לא היה ימני וודאי לא איים על האליטות.
נו די. ביקר במעוזי ליכוד לשעבר...
מחקבכל השנים שהוא ראש ממשלה, נתניהו הגיע לקיבוצים בעוטף עזה רק אחרי חורבן בארי.
מחקאיך אפשר בכלל להשוות?
השבמחקמנהיגי הדור ההוא רק ידעו לדבר , לכן היה להם זמן להגיע לנחל עוז ולשוחח עם התושבים.
היום מנהיגינו עסוקים בעשייה...
כמובן שאתה צודק בעשיה לעצמם....
מחקבעברית עכשוית אומרים "עושים לביתם" וד"ל
מחקואולי "במקרה" היו שם עתיקות?
מחקב-56 הם ברחו מהקיבוץ? הם הופיעו ברדיו--נגד הממשלה תוך כדי מלחמה? והיום--ההופעות והשידורים מחזקים את החמאס--מה רואים בעזה? מדינה "מתפרקת" סבתא פולניה מגרשת שר בממשלה--נראה לכם תקין?
השבמחקיש באיזור עוד שני קיבוצים דתיים--סעד שעלו על הקרקע לפני נח'ל עוז --ועלומים שמעתם עליהם בתקשורת? הם ברחו? הם הצהירו שלא יחזרו? במקום לבא בטענות למנהיגות נא לבקר קשות את השדרנים .ואת הבכיינים. עם כל ההשתתפות במצבם.
אנשי קיבוץ נחל עוז הם כולם מלאכים רודפי שלום שיחד עם שאר הקיבוצים ה"נכונים" עמדו וגידפו את מגורשי גוש קטיף. אהבתם לשלום היא כה רבה שזה פשוט מדהים. ראה מה אמר אחד מהמייסדים בזמן העקירה.
מחקועל כך נאמר במקורותינו הזורע רוח יקצור סופה.
http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-3093451%2c00.html
נו עכשיו אני מחכה למנת הגידופים על כך שהעזתי לכתוב את האמת.... נו מתי יתחילו?
מחקצריך לקוות שתלך לישון לעוד ארבעים שנה וכשתתעורר כבר לא תהיינה התנחלויות גם ביו"ש
מחקאדון חוני המעגל הלא כל כך נכבד
מחקמי אתה? אפילו את העקבות של אנשי נחל עוז-נירים-כרם שלום- עין השלושה וייתר הנישובים לא מגיע לאישיותך הנבזית ללקק. אתה מאלה שלא רואים למרחק של יותר מ-20 סנטימטר וגם זה בערבות מוגבל מאד.
כדאי ורצוי לבדוק..............מי שברח, זכותו, ואין לדון אותו, כנראה אנשי ההרחבות, להם השורשים בשינקין והנחיריים נושמות אויר צח ביישובי עוטף עזה, חקלאים אינם נוטשים! אם חלילה יש לפנות נשים וילדים כדי להגן עליהם, רק לזמן קצוב, מיד שאפשר ישובו. ומי שהעז להזכיר ולהשוות לאנשי גוש עציון, שיזהר בכבודם, רק ילד אחד לא הפך ליתום מאנשי כפר עציון, הלו הוא חנן ז"ל, שאביו לשלח מהקיבוץ למשימה כל שהי ולכן לא נרצח ע"י חיילי הלגיון.
מחקסעד מרוחק מספר קילומטרים מהגבול (אפשר לבדוק בגוגל מפס) ולא נמצא בקרבה מיידית לעזה.
מחקהעובדה שעלה על הקרקע מספר שנים לפני נחל-עוז אינה רלוונטית - שניהם קיבוצים ותיקים ועתירי זכויות. העובדה שנרצח ילד בן 4 אינה קשורה לעמדתם לגבי ההתנתקות כפי ששלושת הנערים החטופים (שלמדו בישיבה) לא נרצחו בשל אמונתם. די, לבורא עולם (ולדעתי אין כזה) אין מערכת חשבונאות כזו משוכללת. אם היתה - לא היו חילונים בעולם ובטח כל כך הרבה מוסלמים...
כמי שחיה בקיבוץ סעד כמה עשורים, אני מבקשת למחות על העלבון לשכניי בכפר עזה ונחל עוז.... ההבדל בין הקיבוצים לא קשור לכיפה שעל ראשם אלא למרחק שלהם מהגבול. בין סעד לכפר עזה למשל יש 1.5 ק"מ אבל הפצ"מרים מגיעים לכפר עזה ולא לסעד, עניין של גאוגרפיה וטכניקות הירייה בשל שכנינו... שום אלוהים לא עוזר לקיבוצים הדתיים יותר מאשר לאחרים...
מחקב-1948 כל ילדי ונשות כפר עציון התפנו, נדמה לי שהם היו דתיים. גם הם היו בכיינים?
השבמחקב-1973 כל יישובי רמת הגולן, כולל המושבים הדתיים רמת מגשימים ונוב, התפנו. גם הם היו בכיינים?
של סנדליך מעל רגליך ואל תתנשא ותטיף מוסר למי שגרים 2 ק"מ מהרצועה וחייהם אינם חיים כבר יותר מעשור.
כרגיל אתה צודק.
מחקתודה על התזכורת שהכנת לנו
כל מי שמתפנה --זו זכותו וחובתו כלפי משפחתו--ב-48 פונו הרבה ישובים לא רק כפר עציון--אף אחד לא התבכיין ברדיו ובעיתונות --כווווולם מבינים שבשעת סכנה יש םינויים. כנ'ל לגבי 74--אלה מופיעים בטלבייזיה בזמן הקרבות ומשפיעים על המורל של הציבור--להזכירך שרק השבת קראנו בתורה בנושא המלחמה.
מחקדוד אסף הנכבד,
מחקישובי העוטף בחלקם יושבים שם, בחלקם, מיום הקמת המדינה. יתרם ממגורשי סיני. האם היתה להם איזו שהיא תקופה בעוטף שבה החיים ברצועה נתנו להם שקט בטחוני?
האם ניתן לעשות שלום עם עם שדתו מורה להשמידנו?
מדי פעם אני תוהה כיצד אנשים משכילים שלכאורה הבנתם אינה פגומה רואים את המצב כפי שהוא ומפרשים אותו אחרת.
חשבתי שהטבח, שלא התחיל כיום אלא מלווה אותנו מימי הפידאיון, דרך האוטובוסים המתפוצצים, עבור להרג תינוקות במיטתם בגדה, יפקח עיני עוורים אבל עיוורון היא כנראה מחלה שלא ניתנת לריפוי.
הפוסט אינו עוסק בדת האסלאם , ובטח לא בפרשנות הפשטנית שלך לדת זו. הוא עסק בשאלה למה ראש ממשלת ישראל נתניהו לא מסוגל להוציא מפיו את המילה 'קיבוץ' ואין לו - ומעולם לא היה לו - את האומץ לפגוש את גיבורי ישראל אלה פנים אל פנים.
מחקאהבתי את התמונה שחברי הקיבוץ יושבים למרגלות בן גוריון. איזה מבוגר יושב בימינו על הרצפה?
השבמחקנדמה לי שהבחור שיושב ממש ליד רגלו של בן גוריון, משלב ידיו לפנים, נועץ מבט רציני בב"ג, פרופיל של אפולו.... הוא צביקה הלוי, במקור מכפר בילו, מראשוני הקיבוץ, נפטר לפני מספר שנים.
השבמחקאני חושב שהבעיה המהותית של נתניהו היא שהוא לא יכול להיות מנהיג, וזה בלי קשר להשקת העולם שלו, אין לו עמוד שדרה, וסליחה על המילה, אין לו גם ביצים (הבדיחה מספרת על מישהו שנכנס לקונדיטוריה וביקש מהמוכר 'עוגת ביבי'. המוכר ענה שלו שהוא לא יודע מה זה, השיבו הקונה: ומה זה עוגת נפוליאון אתה יודע"? ענה לו המוכר שכן. "אז עוגת ביבי זה אותו הדבר, רק בלי הביצים"....)
השבמחקהיינו טעמא שהוא לא מצליח לפרוץ שום אופק, לא מדיני ולא כלכלי ולא חברתי, והינו טעמא שאין לו את האומץ לרדת ליישובי העוטף ולדבר עימם. בן גוריון היה ממש ההפך הגמור של הפרופיל שהצגתי.
אם לא היו משליכים את גוש קטיף לא היה צורך לבקר עתה את נחל עוז.....
השבמחקנכון לגמרי .
מחקמעניין מאד.
השבמחקאך זה לא אז והיום. זה בן גוריון וכל השאר.
מי מראשי הממשלה אחריו אמר את האמת ללא מורא( דם, יזע ודמעות...)?
אני משער שבן גוריון עצמו גם שיקר לעם, כשהיה צורך.
ההבדל בינן למחליפיו, שהוא לא פחד, והם כן.
גם לשקר אך גם לומר את האמת.
במרכז השורה הראשונה' מול דוד בן גוריון, יושב צביקה הלוי ז"ל שהיה בעת ההיא המא"ז של הקיבוץ. צביקה למד איתי באותה כיתה בבית הספר "בית-ירח" בעמק הירדן, והיה ממקימי נחל עוז. אשתו, תמי הלוי, הופיעה בטלויזיה במסגרת דיווחים על מה שקורה בקיבוץ נחל עוז במבצע (מלחמה) "צוק איתן".
השבמחקכמו שלא יתכן להושיב על ספסל הנאשמים את מדינת ישראל או משטרת ישראל על כל פשע. רצח. שוד או אונס של מישהו מאזרחיה. כך לא ניתן להכפיש את מדינת ישראל או צה"ל על כל פשע מלחמה שעושה חייל בידד או קבוצת חיילים. לו המדינה הייתה נותנת הוראות להשמיד. להרוג או להרוס אזרחים או מבנים . בתי חולים. בתי ספר וכדומה. היה האשם על ראשה. אך לאף אחד אין שליטה על מעשי היחיד. ועובדה היא שחייל הנתפס עומד למשפט. לכן מיותר ומזיק להאשים את השלטון ביוזמות פרטיות של חיילים העוברים על ההוראות והחוק.
השבמחקלכל אחי חובשי הכיפות. נכון שהכל נעשה בדברו. אבל... ויש אבל ענק: במבצע קדש דרש מר אייזנהאור ומזכיר המדינה האנטישמי שלו את נסיגת ישראל לגבול הבינלאומי ערב המלחמה ככתוב באמנת ג'נבה (14 סעיפיו של הנשיא וילסון 1818). האבל השני רוסיה ואם אינני טועה ז'וקוב ובולגנין איימו בהשמדת ישראל במידה ואנגליה צרפת וישראל לא יסוגו לגבול הבינלאומי הנ"ל. אז נכון שהכל נעשה בדברו אבל דברי ארה"ב ודבר בריה"מ אז ורוסיה היום - הם הקובעים עד לבוא המשיח...
השבמחקאגב שמעתי חוכמולוג בשם קם ממשיך את ההשתלחות בנשיא ביידן....
שכרגע הכל נעשה בדברו!
מצד שמאל ממושקף בחליפה בהירה- חיים לסקוב
השבמחקבמאורעות 36 הותקפה משמר העמק מדי לילה ע"י פורעים ערבים - יריות על הקיבוץ, שריפות יער ושדות. ביום של שריפה יצאו בריצה חברי הקיבוץ עם שקים רטובים לכבותה, אך ללא הצלחה. היער נשרף. באותו יום הגיע לקיבוץ אצ"ג הידוע בשנאתו לשמאל, לקיבוצים בכלל, ולתנועת השומר הצעיר בפרט. חזר למשרדו בתל אביב וכתב את שיר השיטנה "למפקירי היער", אותו הקדיש למשמר העמק:
השבמחק"היי ישימון במפת המדינה, אל טל בהרייך, אל עץ, ואל טף
ואיש כי ישאל, לאן הדרך מובילן? וענה העונה: להפקר העמק".
* למחרת בבוקר של השבת השחורה העכשווית קלטנו את חברי נחל עוז לאחר שביתם שלהם נשרף.
כל-כך חבל, שיש כל-כך הרבה שנאה גם בתגובות. תודה, לך , דוד, עבור המשך הפצת הבלוג. האם יש בידיך או בידי מי מהקוראים תמונה מהפגישה של "הזקן" עם חברי קבוץ נירים? חתני הוא בן קבוץ נירים. הוא ויתר בני משפחתו, כולל סבתו, שהיתה בין מיסדי קבוץ נירים, ישמחו לתמונה כזו. תודה מראש.
השבמחקשלושה דברים עיקריים למדתי מהתגובות:
השבמחק1. לבלוג הנפלא של דוד אסף יש הרבה קוראים.
2. גם בעת מלחמה אין אנו מסוגלים להתגבר על היצר הרע להילחם אחד בשני.
3. לא כל המגיבים מגיבים בסגנון ההולם את הבלוג הזה.
כדי להשתדל להגיב בסגנון הרגוע של הבלוג הנפלא הזה, לא אביע את דעתי, ולא אתווכח עם האנונימי שהביא לכאן שנאה. רק אשאל ולא אענה: מה היה קורה ומה היה המצב הבוקר לו גוש קטיף לא היה מפונה?
השבמחקולשאלה על המנהיגים היורדים אל העם, רק אוסיף סיפור שאינו חשוב לחלוטין: בהיותי נער, עצר לי בלילה חשוך רכב, שנענה להרמת היד של שני נערים, שאל לאן, והציע לנו טרמפ עד הבית. רק כשנכנסנו זיהיתי שהאיש שישב ליד הנהג ואסף אותנו הוא משה שרת, ראש הממשלה, ואני יושב ליד ציפורה רעייתו.
אל תנסו אפילו לברר האם זה יכול לקרות היום.
בזמנו גרתי בהרצליה, בשכונה שהאוטובוס היה בה חזון נפרץ. לכל מקום נסענו בטרמפים. יום אחד עצרה לידי מכונית, וכשהבטתי, ראיתי בה את מר חיים הרצוג, אז נציג ישראל באו"ם. במהלך הנסיעה שוחחנו ארוכות - הוא היה איש נעים הליכות, חכם ודבר עם כל אחד "בגובה העינים". כפי שכתב אבי - איני רואה כיצד זה קורה היום.
מחקנאום הרמטכ"ל, משה דיין, בהספידו את רועי רוטברג שנרצח ב 29.04.56.
השבמחקהרמטכ"ל מספיד את רועי רוטברג
מחבר: משה דיין
אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סנוורו, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם.
אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.
לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו ומלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו היושבת בנחל עוז נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים?
מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם המצפה ליום בו תקהה השלוה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת הקוראים לנו להניח נשקנו.
אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על שאלף נדרנו כי דמנו לא ייגר לשוא, ואתמול שוב נפתינו, האזנו והאמנו.
את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום, דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. אל נרתע מלראות את המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפים ערבים היושבים סביבנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תשמט החרב מאגרופנו ויכרתו חיינו.
רועי הנער אשר הלך מתל-אביב לבנות ביתו בשערי עזה להיות חומה לנו, האור שבלבו עוור את עיניו ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אזניו ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויוכלו לו.
30.4.1956