יום שני, 14 במרץ 2016

פה ושם בארץ ישראל: מלשינון; פתוח (או לא); פסטיבל דה לה שמאַטע; אגד בדרך שלה

א. אותך ליו-טיוב

ראה הוזהרת! אם תשתין אצלנו (או עלינו), במקום בשירותים ברחוב רבי פנחס (בתל אביב), נעשה לך שיימינג ביו-טיוב.

הטכנולוגיה בשירות האדם (צילום: צביקה גילדוני)

ברחוב אבן גבירול 57 בתל אביב נוקטים באמצעים הרבה יותר דרקוניים. כאן לא יהססו גם לחתוך לך  המשתין האלמוני  את הביצים...

צילום: עו"ד אנדרו טרייטל

ב. סגור כשלא פתוח (וההפך)

רון חרמוני-להט עבר לא מכבר ליד בניין אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן והתבלבל לגמרי.

'אולי רק סטודנטים של בר-אילן יכולים להבין מתי פתוח ומתי סגור', כתב לי רון. 'לך תבין אם "ב-ה" הם ימים או ראשי תיבות ברוח המקום'.


הצילום הזה הזכיר לי צילום שאני עצמי עשיתי לפני ארבע שנים בשכונת קראון-הייטס בברוקלין, מעוזה ומצודתה של תנועת חב"ד, ופרסמתי בפוסט 'פתוח כשפתוח וצ'ק של הרבי'.

כתבתי שם כך:
בעליה של חנות המשקפיים See View הוא כנראה אחד מחסידי חב"ד. וכיוון שראשו בשמיים, עסקי העולם הזה אינם הדבר הכי חשוב בסדר יומו. ברצותו יפתח את חנותו וברצותו יסגור. אין שעות קבועות  סיפר לי דני חיטריק, שהסב את תשומת לבי לשלט  האיש פותח את החנות רק מתי שמתחשק לו... 
אבל לשכן בחנות שליד זה נמאס. הוא לא אחראי וגם לא רוצה להיות סוכן המודיעין של האופטיקאי ולענות לכל הלקוחות שבאים, מוצאים דלת סגורה ורוצים לדעת מתי החנות תיפתח שוב. 
נמאס לו ולכן הוא תלה מודעה על חלון חנותו שלו, לאמור: האופטיקאי שלידי פותח כל יום (חוץ משבת כמובן), אבל מתי שמתחשק לו. החנות שלו פתוחה רק כשהיא פתוחה. אני לא קשור ולא אחראי, אז בבקשה, אל תבלבלו לי את המוח בגללו. 


ג. יידיש בניחוח צרפתי

במרכז סוזן דלל, בנוה צדק שבתל אביב, יחגגו בחודש אפריל המתקרב את פסטיבל היידיש והניגון היהודי. כמה חבל שבמודעות הפרסום של הפסטיבל נחשפת לא רק הגהה מחופפת אלא גם בורות מביכה.

מילא שהיידיש כתובה בצורה מרושלת ('סימאס לידער'? בהתחלה חשבתי שמדובר בשירי SMS, אבל ביררתי והכוונה היא לשיריה של סימא, הסבתא של הזמר, וצריך אפוא להיות: סימא'ס לידער), אבל מה עם העברית?

האות ד' בארמית היא מילת יחס  בעברית פירושה 'ש' או 'של' – והיא אינה עומדת כשלעצמה אלא תמיד מחוברת למילה שאחריה. ולכן: עד דלא ידע (עד שלא יידע) ולא דֶה לא ידע, קמחא דפסחא (קמח של פסח) ולא דֶה פסחא, וכמובן העיר וילנה היא ירושלים דליטא (ירושלים של ליטא) ולא דֶה ליטא.

להפוך את האות ד' ל'דֶה', זו לא סתם טעות אלא בּוּרוּת של עמי ארצות מדאורייתא ומדרבנן.

פעמיים 'ירושלים דה ליטא' (תודה לרמי נוידרפר)

על הדרך המציאו אנשי הפרסום של סוזן דלל גם ארץ חדשה: אוקריאיינה...


 וגם זרמת מצוינת...


וכאן עברית 'מטובלת' ביידיש...


ד. לאן, לאן הולכת אַת הדרך?

שלטי תחנות האוטובוסים הם מקור לא אכזב לבדיחות וליצנות. הנה שתי דוגמאות:

בכיכר השבת, שבשכונת גאולה החרדית בירושלים, הדביק מאן דהוא דבקית על אחד השלטים, ממנה אפשר להבין לכאורה שקו מס' 732 יוביל אותך ללייקווד.


הבדיחה מובנת רק ליודעי ח"ן. ללייקווד אפשר להגיע רק אם לאוטובוס של אגד יצמחו כנפיים והוא יונע בדלק סילוני. לייקווד היא ישיבה ידועה וגדולה מאוד ששוכנת מעבר לים, במדינת ניו-גרז'י שבארה"ב. מס' 732 הוא אזור החיוג של הישיבה...

ועוד מירושלים.

זאב קינן שם לב לשלט של תחנת אוטובוס אגד ברחוב אגריפס. לקח לו קצת זמן להבין מה זה KI'AKH (כי"ח; רחוב כל ישראל חברים), אבל על 'רמת רכל' או 'רקל' (Rakhel) הוא כבר התקשה להבליג.

אני לעומתו דווקא התפעלתי מהאוטובוסים הנוסעים ל-KAMINITS. לא ברור אם בסוף הנוסע יגיע לקמיניץ פודולסק שבאוקראינה או לקמיניץ ליטובסק שבבלארוס, אבל תחנת ביניים מובטחת בקרית קמיניץ, שהיא שכונה חרדית ותיקה, שנמצאת בשטחה של שכונת נוה יעקב מצפון לירושלים.


17 תגובות:

  1. דוד יקירי, האם לא החמצת בשלט האחרון את המחאה הפוליטית במדבקה "לא ציונית ולא מתנצלת"? ואולי לא במקרה היא הודבקה על "דיפלומט", מתוך מחאה על עמדתם של רוב הדיפלומטים (הזרים) ושל האו"ם כלפי ישראל?

    השבמחק
  2. לא מבין מה הבעיה עם 'rakhel'.
    ביזמתי, התחלתי לכתוב kh עבור 'ח' ו 'כ' רפה.
    לשמחתי, אני מוצא שיותר ויותר אנשים ואתרים נוהגים כמוני.
    כתיבת 'ch' מוליכה אותנו באופן טבעי להגיית 'צ' ' ולא 'ח'.
    בכתיבת 'kh' אין מקום לבלבול.
    תחזקנה ידי כותב השלט המצולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. לשמות פרטיים, כמו רחל, יש מסורת כתיבה באנגלית של מאות שנים, וכל המשנה ידו על התחתונה.

      מחק
    2. סוכנות הנסיעות שלחה את התייר למלון 'רמת רחל' ולא למלון 'רמת רייצ'ל', אז רצוי ששלט תחנת האוטובוס יספק לו מידע בהיר.
      איננו כותבים כאן אנגלית אלא עברית בתעתיק לטיני ויש להבדיל בין שני המקרים.

      מחק
    3. לגרימי: לא כל KH הוא ח', וש להבדיל בכתיבה בין ח' גרונית לח' חיכית ולכ'. את רחל יש לתעתק במקלדת עברית רגילה Rahel, שהיא הצורה הקרובה ביותר לח' גרונית, ואם אפשר לתת נקודה תחת ה-h, הרי זה משובח.

      מחק
    4. ידיד מגולת קופנהגןיום שישי, 18 מרץ, 2016

      גרימי יקירי --- מה פיתאום? ח' נכתבת בשתי האותיות CH והאות "צ" תיכתב לפיכך TZ או ע"פ הטרמינולוגיה של פולין ו/או צ'כיה CZ או CS. לגבי השפה הרוסית, בה איני בקי כלל (פרט לשירים המאומצים ע"י ה'מאפיה') אני נמנע מלחוות דעה

      מחק
  3. הנושא "פתוח כשלא סגור" מזכיר את החידוד "אסור מותר, מותר אסור!" כתשובה לשאלה אם אפשר לעלות לאוטובוס עם כלב.

    השבמחק
  4. אם מדברים על הגהה: ע"פ כללי האקדמיה ללשון עברית מספרים נקראים מימין לשמאל. מכאן שמשרדי אגודת הסטודנטים פתוח משתיים בצהריים עד 10 למחרת. אפילו היה משפט על שלט חנייה דומה לפני כמה שנים. ככל הנראה הכותבים לא לומדים בחוג ללשון.

    השבמחק
  5. אגב המודעות להופעות היידיש, יש באתר שם עוד טעות מעניינת: "סיורים... בעברית מטובלת ביידיש".
    https://cdn-media.web-view.net/i/e3dawwapuc/8_copy_1.png
    והלא אין אנו מטבילין ביידיש אפילו פעם אחת! :)

    השבמחק
  6. ניכר לעין שהשלט באגודת הסטודנטים הוא שיבוש מכוון של לץ שהתעלל במודע המקורית. לכן לא הבנתי את הקטע שעוסק בו. מה עוד שיש מקף בין הב' לה', ולכן איני רואה כיצד ניתן לחשוב שמדובר בב"ה. וה' יאיר עיניי.

    השבמחק
  7. ה'זרמת' המצויינת הזכירה לי את השנינה של אחד מסופרי ההשכלה (לא זוכר את שמו, נו, דוד?) על חזן פלוני עם קול עורב: "זמרת סוסים זמרתו" - והמבין את המקור יזיל ויגמור.

    השבמחק
  8. מי אמר שכול הרחובות אותו דבר ?
    לי נראה שהשלט המפנה את המשתינים לרחוב רבי פנחס , הוא בכלל שלט מסחרי , שכן אם הוא בא רק כדי להזהיר את הלא מתאפקים , למה לציין איזו חברה התקינה את המצלמות ? . ובכלל , שירותים גם ברחוב רבי פנחס 15 , וגם במספר 13 הצמוד,עושה רושם של עסק בתשלום . ברחוב אבן גבירול 57 , גם שם השלט אינו מהווה תמרור אזהרה , אלא הכוונה האומרת - נא לכוון נמוך ולא להרטיב האת המצלמה , והמספריים ? כמו בכול מודעת מבצע בעיתון , מובנה - גזור ושמור . ואפשר להמשיך את הזרימה כדרך הזמרות הזורמות ביידיש.

    השבמחק
  9. עברית מטובלת ביידיש? האם הטבילו אותה לנצרות או סתם טבלו אותה במים?

    השבמחק
  10. אפרופו טכנולוגיה להרחקת משתינים - הנה סיפור על טכנולוגיה מתקדמת למסילוק משתינים, בטבריה של לפני כמאה שנים. הסיפור אמיתי לגמרי, אני יודע מי הוא גיבור המעשה (דמות חשובה מאד בטבריה החסידית של אז), ומסיבות מובנות לא אפרט את שמו.
    פלוני התארח אצל אחד מחשובי קהילת החסידים, והלה כיבדו בפירות הדר. האורח קילף לו תפוז להנאתו, וביקש להליך את הקליפות לאשפה, אבל המארח עצר בעדו, וביקש לשמור את קליפות ההדרים. לתמיהת האורח הוא הסביר: ישנם פרחחים הנוהגים באופן קבוע להשתין תחת חלון ביתי, והדרך היחידה שלי לסלק אותם היא זאני זורק מתחת לחלון קליפות הדרים, וזה מושך דבורים וצרעות, וכשהפרחחים באים להשתין, אלו מתנפלים עליהם ועוקצים ואתם!

    השבמחק
  11. הסיפור עם תיבול בט' נדמה לי שמקורו במשנה: "דבר שטיבולו במשקה"
    אמנם שם מדובר על טבילה ולא תיבול מלשון תבלין,

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.