מי חידש את המילה 'סביבון'?

סביבון רולטה (עירית אביר, גראז' יודאיקה, 2018, עמ' 101)

מאת רחל ברלב

שמות עבריים רבים ניתנו ל'דריידל' המזרח-אירופי: 'חזרזר' אצל מנדלי מוכר ספרים, 'גַּלְגְּלוֹן' אצל דוד ילין, 'עגלגל' אצל מאיר סמילנסקי, וכמובן 'כִּרְכָּר' אצל ח"נ ביאליק. לצדם היו עוד שמות רבים וטובים, אך מכולם נקלט והשתרש השם 'סביבון'.

ח"נ ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, מצוירים בידי נחום גוטמן

מזה כשני דורות מקובלת הסברה (השגויה) כי איתמר בן-אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית, הוא שהגה לראשונה את המילה 'סביבון'. איתמר (בן-ציון) רשם את הקרדיט על שמו בספרו האוטוביוגרפי עם שחר עצמאותנו, שהופיע לראשונה בשנת 1961. אך האם זה נכון? מתברר שלא ולא, ואת כתר הראשונים יש להניח – כל עוד לא יימצא מקור מוקדם יותר – על ראשה של אישיות חשובה אחרת, אף כי נשכחת: הסופר והמסאי דוד ישעיהו זילברבוש (1936-1854), יליד העיירה זָלִישְצִ'יק שבגליציה המזרחית.  

דוד ישעיהו זילברבוש (ויקיפדיה)

לראשונה, בכתובים, הופיע השם 'סביבון' בעיתון הוורשאי הצפירה, בכ"ט בכסלו תרנ"ח (24 בדצמבר 1897), ברשימה 'שיחת חולין לחנוכה' מאת זילברבוש, שגר אז בווינה. את המילה העברית החדשה 'סביבון' התאים זילברבוש למשקל 'שפיפון'.

הצפירה, 24 בדצמבר 1897

שבוע וחצי אחר כך חזר ה'סביבון' והופיע באותו עיתון, בכותרת של מאמר סאטירי שפרסם זילברבוש:

הצפירה, 4 בינואר 1898

מכאן ואילך מתמיד עיתון הצפירה לקרוא לצעצוע זה בשם 'סביבון'. בחנוכה תרס"א (1900) נדפסה רשימה נוספת בשם 'הסביבון' שכתב הסופר מרדכי רבינזון (1953-1877), ובה השווה את הסביבון 'הצנום והדל, חיוור וקודר', משחקם של ילדים יהודים, לכדור 'המלא והעגול, האדום והמבריק' שבו משחקים ילדי הגויים. 

הצפירה , 25 בדצמבר 1900

ב-1904 חזר והופיע הסביבון בנובלה אוטוביוגרפית שכתב ההיסטוריון והסופר הוורשאי עזריאל נתן פְרֶנְק, יצחק מאיר בילדותו (מחיי היהודים בפולין), ורשה תרס"ד, עמ' 24. המילה נקלטה אפוא היטב בעיתונות ובספרות העברית בפולין.

בשנת 1923 פרסם לוין קיפניס את שירו הידוע 'סביבון סוב-סוב-סוב' (בספרו מחרוזת, הוצאת אמנות, פרנפורט ע"נ מיין), שנדפס בעשרות מהדורות וקבצים ונפוץ בכל בית ובכל גן ילדים. מכאן ואילך נקבע השם 'סביבון' ללא ערעור.

בשנת תשכ"ב (1961), 18 שנים אחרי מותו של איתמר בן-אב"י (1943-1882), יצא לאור מעיזבונו ספר זיכרונותיו עם שחר עצמאותנו: זכרונות חייו של הילד העברי הראשון (הועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן-אב"י). את ספרו זה כתב איתמר בשנות החמישים לחייו, ובין השאר סיפר שם על הכנות שעשה בילדותו עם אמו לטיול אל מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים: 

איתמר בן-אב"י, עם שחר עצמאותנו, עמ' 22

בן-אב"י העיד אפוא על עצמו כי הוא זה שחידש בילדותו את המילה 'סביבון', לצד אינספור מילים עבריות חדשות אחרות. ליומרנות זו אין כל ראיה נוספת מלבד עדותו שלו. עם כל הכבוד לזכויותיו הרבות של 'החצוף הארצישראלי', המצאת המילה 'סביבון' אינה אחת מהן. בשנת 1897, כאשר זילברבוש חידש את המילה, היה איתמר ילד בן חמש-עשרה. מי יודע, אולי הדהדה מילה זו בבית אביו ושם שמעה איתמר לראשונה והחל להשתמש בה, ולימים נדמה היה לו שהוא זה שהמציאה. ובכלל, איתמר היה בעל דמיון פורה, וכדבריה של זהר שביט: 'מעל לכל הבין את החשיבות של יצירת סיפור מעניין ומרתק, ככל הנראה גם על חשבון האמינות ההיסטורית ... ברור לגמרי שבחלק מהסיפורים האישיים מעדיף בן-אב"י את הסיפור המעניין על פני הנאמנות לעובדות' ('בחינה מחודשת של מיתוס אליעזר בן יהודה', הארץ, 20 בינואר 2017).

זאת ועוד, בעיתונים 'הצבי', 'האור' ו'השקפה', שערך אליעזר בן יהודה, אביו של איתמר, לא מצאתי שימוש במילה 'סביבון'. אפשר להניח שלוּ ידע אב"י על מילה זו, במיוחד אם הומצאה על ידי בנו, היא הייתה מוצאת את דרכה גם לאחד מעיתוניו. לא זו אף זו, ברשימה שנדפסה בעיתון הצבי בחנוכה תר"ס (1899), ובה דווח על חגיגות חנוכה בראשון לציון, נעשה שימוש בצורה קרובה 'סבסב'  – 'סבסב', ולא 'סביבון'.  

הצבי, 15 בדצמבר 1899, עמ' כו

ולכל זה אפשר להוסיף את העובדה שהמילה 'סביבון' אינה מובאת במילון העברית הישנה והחדשה של אליעזר בן יהודה.

אפשר להניח שרוב ילדי ישראל לא נחשפו לספרו האוטוביוגרפי של איתמר בן-אב"י. שִׁמְעוֹ ועלילותיו הגיעו אליהם באמצעות ספריה של דבורה עומר (2013-1932), שעיבדה את זיכרונותיו לסיפור ילדים. סיפור זה זכה מאז פרסומו להצלחה אדירה. הוא שולב בתכניות הלימודים מטעם משרד החינוך ומורים ותלמידים קראוהו בשקיקה.

דבורה עומר מקבלת בשנת 2006 את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית (צילום: מרק ניימן; אוסף התצלומים הלאומי)

למעשה כתבה עומר שני סיפורים שונים, ובהם הבליטה את אירוע חידוש המילה 'סביבון' על ידי איתמר בן-אב"י.

ספרה הבכור לבית אב"י, שראה אור לראשונה בספריית 'דן חסכן' (תשכ"ח / 1967) ומאז נדפס בתשע מהדורות ותורגם לשלוש שפות, נועד לבני נוער. עומר כתבה שם כי הילד בן-ציון המציא מילים חדשות כבר בהיותו בן ארבע, וכשלא מצא מילה לתאר משהו, המציא לו מילה עברית חדשה. אורח הביא לילד חפץ מסתובב על רגל אחת, 'ובן ציון קרא בקול תרועה אל אמו: הביטי, אמא, הוא מסתובב, מסתובב. יש לי סביבון קטן ויפה'. סיפור זה משתרע על חצי עמוד בספר (עמ' 19 במהדורת 1999). כך נולדה האגדה.

בספרה חַגֵי סְתָו וחֹרֶף (תשל"ז / 1976), שראה אור בהוצאת נ' קמחי ונועד לילדים קטנים, הופיע הסיפור 'בן ציון והסביבון הראשון'. עומר תיארה את בדידותו של בן-ציון (איתמר) הילד הקטן, שחונך לדבר רק בעברית, ולכן לא הרשו לו הוריו לשחק עם ילדי הרחוב שלא דיברו בשפה זו. אמו דבורה הכינה לו סביבון מדיסקית קרטון ועפרון, והילד, ששאל את הוריו איך ייקרא חפץ זה, הציע: 'אולי נקרא לו סביבון, כי מסתובב הוא?' (עמ' 82). הסיפור כולו משתרע על פני שבעה דפים (כולל איורים בשחור-לבן). 

בשנת 2011 סיפור זה זכה למהדורה מחודשת ומאוירת: ספרון בן 18 דפים וכותרתו בן-ציון והסביבון הראשון (הוצאת דני ספרים; 'ספריית פיג'מה'). זו גרסה מעובדת לפעוטות של אותו סיפור עצמו. הספרון מלא וגדוש באיורים צבעוניים מושכי לב ועין. מדי שנה, לקראת חג החנוכה, מוצג הספר למכירה בחנויות הספרים ונראה שמכירתו עושה חיל.



אין פלא אפוא שילדי ישראל (וכיום, גם בוגרים רבים) הפנימו את סיפוריה האהובים של דבורה עומר והם טועים לחשוב כי מחדש המילה 'סביבון' הוא איתמר בן-אב"י. דוד ישעיהו זילברבוש שמת ב-1936, 25 שנים בטרם יצא לאור עם שחר עצמאותנו, לא יכול היה לערער על טענתו של בן-אב"י שייחס את הסביבון לעצמו, ועל כן עשינו זאת במקומו.

לקריאה נוספת

אסתר גולדנברג, 'הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי', לשוננו לעם, מד (תשנ"ג), עמ' 11-3.

רחל ברלב, 'עגלגל הוא, מסתובב, מכרכר, מתגלגל, מפרפּר', ידע-עם, 80-79 (תשע"ט), עמ' 168-147. 

אורנה פיכמן (עורכת), סביבון סובב עולם מאוסף רחל ברלב, עיריית רעננה והגלריה העירונית, 2016, עמ' 22-4.

___________________________________

רחל ברלב היא אספנית סביבונים, פורפרות וג'רוסקופ, וגם כל מה שסביבונים מאוזכרים בו, כמו ספרים, שירים, ציורים וקריקטורות, עיתוני ילדים, בולים ועוד. הציגה מאוספיה במספר תערוכות, האחרונה בהן בבית 'יד לבנים' ברעננה (2016).

בעלי התוספות

העיר אליהו הכהן: 

בנימין אברונין, איש משמר העמק, טען שאביו אברהם אברונין (1957-1869), הבלשן והמדקדק הנודע ומתרגם השיר 'ימי ‏החנוכה' מיידיש, הוא שאימץ את המונח 'סבסב' לסביבון. אברונין לא הקדים את זילברבוש ואת ‏בן אב"י בחידוש זה, ועובדה היא שבתרגומו ל'ימי החנוכה' (שנעשה לאחר 1912) כתב: 'לילה ויום סביבוננו ייסוב'. 

ראוי להזכיר שאברונין ‏היה היחיד בשירה העברית שחיבר שיר משעשע לכבוד הסבסב. השיר 'לסבסב' התפרסם בספרון הקטנטן והנדיר שירים לילדים, שהוציא אברונין ‏בשנת תרע"ח בצפת, לאחר שהוא ובני משפחתו גורשו על ידי הטורקים מתל אביב בשנת 1917.

הנה הוא השיר: