יום שישי, 7 בדצמבר 2018

מי חידש את המילה 'סביבון'?

סביבון רולטה (עירית אביר, גראז' יודאיקה, 2018, עמ' 101)

מאת רחל ברלב

שמות עבריים רבים ניתנו ל'דריידל' המזרח-אירופי: 'חזרזר' אצל מנדלי מוכר ספרים, 'גַּלְגְּלוֹן' אצל דוד ילין, 'עגלגל' אצל מאיר סמילנסקי, וכמובן 'כִּרְכָּר' אצל ח"נ ביאליק. לצדם היו עוד שמות רבים וטובים, אך מכולם נקלט והשתרש השם 'סביבון'.

ח"נ ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, מצוירים בידי נחום גוטמן

מזה כשני דורות מקובלת הסברה (השגויה) כי איתמר בן-אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית, הוא שהגה לראשונה את המילה 'סביבון'. איתמר (בן-ציון) רשם את הקרדיט על שמו בספרו האוטוביוגרפי עם שחר עצמאותנו, שהופיע לראשונה בשנת 1961. אך האם זה נכון? מתברר שלא ולא, ואת כתר הראשונים יש להניח  כל עוד לא יימצא מקור מוקדם יותר  על ראשה של אישיות חשובה אחרת, אף כי נשכחת: הסופר והמסאי דוד ישעיהו זילברבוש (1936-1854), יליד העיירה זָלִישְצִ'יק שבגליציה המזרחית.  

דוד ישעיהו זילברבוש (ויקיפדיה)

לראשונה, בכתובים, הופיע השם 'סביבון' בעיתון הוורשאי הצפירה, בכ"ט בכסלו תרנ"ח (24 בדצמבר 1897), ברשימה 'שיחת חולין לחנוכה' מאת זילברבוש, שגר אז בווינה. את המילה העברית החדשה 'סביבון' התאים זילברבוש למשקל 'שפיפון'.

הצפירה, 24 בדצמבר 1897

שבוע וחצי אחר כך חזר ה'סביבון' והופיע באותו עיתון, בכותרת של מאמר סאטירי שפרסם זילברבוש:


הצפירה, 4 בינואר 1898

מכאן ואילך מתמיד עיתון הצפירה לקרוא לצעצוע זה בשם 'סביבון'. בחנוכה תרס"א (1900) נדפסה רשימה נוספת בשם 'הסביבון' שכתב הסופר מרדכי רבינזון (1953-1877), ובה השווה את הסביבון 'הצנום והדל, חיוור וקודר', משחקם של ילדים יהודים, לכדור 'המלא והעגול, האדום והמבריק' שבו משחקים ילדי הגויים. 

הצפירה , 25 בדצמבר 1900

ב-1904 חזר והופיע הסביבון בנובלה אוטוביוגרפית שכתב ההיסטוריון והסופר הוורשאי עזריאל נתן פְרֶנְקיצחק מאיר בילדותו (מחיי היהודים בפולין), ורשה תרס"ד, עמ' 24. המילה נקלטה אפוא היטב בעיתונות ובספרות העברית בפולין.

בשנת 1923 פרסם לוין קיפניס את שירו הידוע 'סביבון סוב-סוב-סוב' (בספרו מחרוזת, הוצאת אמנות, פרנפורט ע"נ מיין), שנדפס בעשרות מהדורות וקבצים ונפוץ בכל בית ובכל גן ילדים. מכאן ואילך נקבע השם 'סביבון' ללא ערעור.

בשנת תשכ"ב (1961), 18 שנים אחרי מותו של איתמר בן-אב"י (1943-1882), יצא לאור מעיזבונו ספר זיכרונותיו עם שחר עצמאותנו: זכרונות חייו של הילד העברי הראשון (הועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן-אב"י). את ספרו זה כתב איתמר בשנות החמישים לחייו, ובין השאר סיפר שם על הכנות שעשה בילדותו עם אמו לטיול אל מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים: 

איתמר בן-אב"י, עם שחר עצמאותנו, עמ' 22

בן-אב"י העיד אפוא על עצמו כי הוא זה שחידש בילדותו את המילה 'סביבון', לצד אינספור מילים עבריות חדשות אחרות. ליומרנות זו אין כל ראיה נוספת מלבד עדותו שלו. עם כל הכבוד לזכויותיו הרבות של 'החצוף הארצישראלי', המצאת המילה 'סביבון' אינה אחת מהן. בשנת 1897, כאשר זילברבוש חידש את המילה, היה איתמר ילד בן חמש-עשרה. מי יודע, אולי הדהדה מילה זו בבית אביו ושם שמעה איתמר לראשונה והחל להשתמש בה, ולימים נדמה היה לו שהוא זה שהמציאה. ובכלל, איתמר היה בעל דמיון פורה, וכדבריה של זהר שביט: 'מעל לכל הבין את החשיבות של יצירת סיפור מעניין ומרתק, ככל הנראה גם על חשבון האמינות ההיסטורית ... ברור לגמרי שבחלק מהסיפורים האישיים מעדיף בן-אב"י את הסיפור המעניין על פני הנאמנות לעובדות' ('בחינה מחודשת של מיתוס אליעזר בן יהודה', הארץ, 20 בינואר 2017).

זאת ועוד, בעיתונים 'הצבי', 'האור' ו'השקפה', שערך אליעזר בן יהודה, אביו של איתמר, לא מצאתי שימוש במילה 'סביבון'. אפשר להניח שלוּ ידע אב"י על מילה זו, במיוחד אם הומצאה על ידי בנו, היא הייתה מוצאת את דרכה גם לאחד מעיתוניו. לא זו אף זו, ברשימה שנדפסה בעיתון הצבי בחנוכה תר"ס (1899), ובה דווח על חגיגות חנוכה בראשון לציון, נעשה שימוש בצורה קרובה 'סבסב – 'סבסב', ולא 'סביבון'.  

הצבי, 15 בדצמבר 1899, עמ' כו

ולכל זה אפשר להוסיף את העובדה שהמילה 'סביבון' אינה מובאת במילון העברית הישנה והחדשה של אליעזר בן יהודה.

אפשר להניח שרוב ילדי ישראל לא נחשפו לספרו האוטוביוגרפי של איתמר בן-אב"י. שִׁמְעוֹ ועלילותיו הגיעו אליהם באמצעות ספריה של דבורה עומר (2013-1932), שעיבדה את זיכרונותיו לסיפור ילדים. סיפור זה זכה מאז פרסומו להצלחה אדירה. הוא שולב בתכניות הלימודים מטעם משרד החינוך ומורים ותלמידים קראוהו בשקיקה.


דבורה עומר מקבלת בשנת 2006 את פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית (צילום: מרק ניימן; אוסף התצלומים הלאומי)

למעשה כתבה עומר שני סיפורים שונים, ובהם הבליטה את אירוע חידוש המילה 'סביבון' על ידי איתמר בן-אב"י.

ספרה הבכור לבית אב"י, שראה אור לראשונה בספריית 'דן חסכן' (תשכ"ח / 1967) ומאז נדפס בתשע מהדורות ותורגם לשלוש שפות, נועד לבני נוער. עומר כתבה שם כי הילד בן-ציון המציא מילים חדשות כבר בהיותו בן ארבע, וכשלא מצא מילה לתאר משהו, המציא לו מילה עברית חדשה. אורח הביא לילד חפץ מסתובב על רגל אחת, 'ובן ציון קרא בקול תרועה אל אמו: הביטי, אמא, הוא מסתובב, מסתובב. יש לי סביבון קטן ויפה'. סיפור זה משתרע על חצי עמוד בספר (עמ' 19 במהדורת 1999). כך נולדה האגדה.


בספרה חַגֵי סְתָו וחֹרֶף (תשל"ז / 1976), שראה אור בהוצאת נ' קמחי ונועד לילדים קטנים, הופיע הסיפור 'בן ציון והסביבון הראשון'. עומר תיארה את בדידותו של בן-ציון (איתמר) הילד הקטן, שחונך לדבר רק בעברית, ולכן לא הרשו לו הוריו לשחק עם ילדי הרחוב שלא דיברו בשפה זו. אמו דבורה הכינה לו סביבון מדיסקית קרטון ועפרון, והילד, ששאל את הוריו איך ייקרא חפץ זה, הציע: 'אולי נקרא לו סביבון, כי מסתובב הוא?' (עמ' 82). הסיפור כולו משתרע על פני שבעה דפים (כולל איורים בשחור-לבן). 


בשנת 2011 סיפור זה זכה למהדורה מחודשת ומאוירת: ספרון בן 18 דפים וכותרתו בן-ציון והסביבון הראשון (הוצאת דני ספרים; 'ספריית פיג'מה'). זו גרסה מעובדת לפעוטות של אותו סיפור עצמו. הספרון מלא וגדוש באיורים צבעוניים מושכי לב ועין. מדי שנה, לקראת חג החנוכה, מוצג הספר למכירה בחנויות הספרים ונראה שמכירתו עושה חיל.



אין פלא אפוא שילדי ישראל (וכיום, גם בוגרים רבים) הפנימו את סיפוריה האהובים של דבורה עומר והם טועים לחשוב כי מחדש המילה 'סביבון' הוא איתמר בן-אב"י. דוד ישעיהו זילברבוש שמת ב-1936, 25 שנים בטרם יצא לאור עם שחר עצמאותנו, לא יכול היה לערער על טענתו של בן-אב"י שייחס את הסביבון לעצמו, ועל כן עשינו זאת במקומו.


לקריאה נוספת

אסתר גולדנברג, 'הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי', לשוננו לעם, מד (תשנ"ג), עמ' 11-3.

רחל ברלב, 'עגלגל הוא, מסתובב, מכרכר, מתגלגל, מפרפּר', ידע-עם, 80-79 (תשע"ט), עמ' 168-147. 

אורנה פיכמן (עורכת), סביבון סובב עולם מאוסף רחל ברלב, עיריית רעננה והגלריה העירונית, 2016, עמ' 22-4.
___________________________________

רחל ברלב היא אספנית סביבונים, פורפרות וג'רוסקופ, וגם כל מה שסביבונים מאוזכרים בו, כמו ספרים, שירים, ציורים וקריקטורות, עיתוני ילדים, בולים ועוד. הציגה מאוספיה במספר תערוכות, האחרונה בהן בבית 'יד לבנים' ברעננה (2016).

בעלי התוספות

העיר אליהו הכהן: 

בנימין אברונין, איש משמר העמק, טען שאביו אברהם אברונין (1957-1869), הבלשן והמדקדק הנודע ומתרגם השיר 'ימי ‏החנוכה' מיידיש, הוא שאימץ את המונח 'סבסב' לסביבון. אברונין לא הקדים את זילברבוש ואת ‏בן אב"י בחידוש זה, ועובדה היא שבתרגומו ל'ימי החנוכה' (שנעשה לאחר 1912) כתב: 'לילה ויום סביבוננו ייסוב'. 

ראוי להזכיר שאברונין ‏היה היחיד בשירה העברית שחיבר שיר משעשע לכבוד הסבסב. השיר 'לסבסב' התפרסם בספרון הקטנטן והנדיר שירים לילדים, שהוציא אברונין ‏בשנת תרע"ח בצפת, לאחר שהוא ובני משפחתו גורשו על ידי הטורקים מתל אביב בשנת 1917.

הנה הוא השיר:


17 תגובות:

  1. כתבה מעולה של רחל ברלב. אספנית סביבונים, מהמעלה הראשונה.
    כל הכבוד

    השבמחק
  2. מעניין מקורה של המילה סביבון. ואכן יפה עושה הכתבה בהחזירה לדוד ישעיהו זילברבוש את הכבוד ביצירת המילה סביבון.

    השבמחק
  3. דוד ושאר הקוראים שלום,
    קיבלתי את השאלה הבאה מידידיה שקיבלה אותה מתלמידה שלה. האם יש למי מכם רעיון או ידיעה כיצד לפענח את הכיתוב על סביבון זה:

    הסיפור מתחיל לפני כמה שנים- קניתי סביבון מתכת קטנטן מגוי פולני בשם רומן, ממה שהבנתי ממנו ואין לי דרך לאמת את הדברים הוא או חברו רכשו גלאי מתכות, סרקו את גטו קוז'ניץ, מצאו חפצים שהשאירו אחריהם יהודים שהתגוררו שם ושדדו בשיטתיות את המטמונים הקטנים שהטמינו יהודי הגטו לפני גירושם מתוך תקווה שיזכו לאסוף אותם אחרי שיחזרו מהמקום שממנו כבר לא שבו . בין חפצי המתכת השונים שמצאו היו גם כמה סביבונים, שניים מתוכם רכשתי ממנו בכסף מלא. אחד לפני כמה שנים ואת הסביבון שבתמונה לפני כחודשיים

    כפי שוודאי שמתם לב האותיות על הסביבון קצת שונות וכאן הסיפור נהיה מסקרן ומוזר, בעוד שאר הסביבונים שמצא היו בני ארבע פאות והכילו כצפוי את האותיות נ-ג-ה-ש, לסביבון הזה יש שמונה פאות והוא מכיל שמונה אותיות אשר לצערי רק שש מתוכן הצלחתי לזהות- נ-ג-ה-ש-ע-_?-ב-_?

    מאז רכשתי את הסביבון לפני כמה שבועות אני מנסה ללא הצלחה לפענח את האותיות החסרות ולנסות להבין מה המשפט שהן מסתירות אחריהן בנוסף לנס-גדול-היה-שם? אולי משפט הקשור למלחמת החשמונאים? אולי תרגום של נס גדול היה שם לפולנית, יידיש או שפה אחרת? אולי משהו שקשור לשואה?

    אשמח לעזרתכם אם נתקלתם פעם בסביבון דומה המכיל את כל האותיות, או אם אתם דוברים שפות אירופאיות והאותיות האלו מזכירות לכם משהו שיכול לתת קצה חוט? או אולי בקיאים בתקופת מרד החשמונאים וזה מתחבר לכם עם משהו משם? או אולי דווקא משהו מזמן השואה? ואולי פשוט תצליחו להבין מה שתי האותיות החסרות (בתמונות עם סימן השאלה ) ולעזור לי לפתור את החידה שהותיר אחריו הילד מהסביבון

    תודה רבה וחג אורים שמח!
    יוחנן בן יעקב, כפר עציון
    נ"ב, להודעה המקורית נוספו 10 צילומים של הסביבון. איני יודע כיצד להעלותן כאן. מי שמעוניין מוזמן להעביר אלי שאלה בדוא"ל, בכתובת yochananby@gmail.com; uta,sk kakuj t, vn,ubu, vkku/

    השבמחק
    תשובות
    1. נסיון: נגהש, זה ברור. שאר האותיות הן אולי ראשי תיבות שמו ושם אביו של בעל הסביבון?
      ע' - אולי עקיבא והשם השני שלו, ב' - בן, ושם האב.
      מעניין מאד. חבל שלא הצלחת לצרף גם תמונה.

      מחק
    2. אולי - מ כ ב י ? נסה לראות אם הגיוני ומסתדר ונסה גם להיעסר במישהו כדי להעלות את התמונות.

      מחק
    3. אפשרויות.
      אכן אולי מכבי, יש לבדוק אם זו אות ע' או מ'
      יש דמיון צורני בין האותיות.
      אולי ראשי תיבות של פסוק שקושר את הסביבון למאורע, או אכן ראשי תיבות של האמן. עקיבא יוסף בן....ועוד אפשרויות.
      אפשרות נוספת, תפילות חנוכה. על הנסים, בימי מתתיהו.
      בכל מקרה בהצלחה.

      מחק
  4. אם בן אב"י המציא בנפרד את המילה בילדותו, וזילברבוש 'חידש' אותה כשבן אב"י היה בן חמש עשרה, אזי בן אב"י מוקדם יותר, ועל זילברבוש היה לברך ברכת הנהנין "ברוך שכיוונתי לדעתו של הילד החוצוף הארצישראלי...".

    בקיצור, לגרסת בן אב"י עדיין יש מקום גם אחרי התגלית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין מקום לגרסתו של בן אבי כי הרי כותבת רחל במפורש שהמילה אינה מופיעה בכלל בעיתונים ובמילונו של אב"י.

      מחק
    2. כפי שנאמר ברשימה המצויינת, בט"ו דצמבר 1899 פורסם ב"הצבי" (בעריכת אב"י) ה"סבסב". יתכן ששם זה אמנם חודש, במקורו, על ידי הילד איתמר. ניתן להניח כי ה"סבסב" הוסב, בזכרונו המאוחר ובהשראת הביטוי שנתקבע, ל"סביבון". ובכן אולי תעתוע זכרון ולא הטעייה.

      מחק
  5. כול הכבוד רחל, מסכים עם הכתוב במיוחד כי קיבלתי את הכתובים של איתמר בן אב"י ממוזיאון ישראל ולא מצאתי שם שום איזכור לסביבון. ישר כוח והמשיכי להאיר את עינינו

    השבמחק
  6. אם יורשה לי, אוסיף כאן רמז נאה משלי. בספרות חז"ל מדובר על 4 מלכויות (=אימפריות) שמשלו בנו: בבל, פרס, יון, רומי ("אדום"). הסביבון רומז, אפוא, להיסטוריה העולמית, שהבורא מסובבת אותה מלמעלה. בכל פעם נופלת מלכות, וקמה תחתיה מלכות אחרת.הדבר נרמז בפסוקי ההלל אותו אנו אומרים בכל אחד משמונה ימי החנוכה. "כל גויים סבבוני...סבוני גם סבבוני, בשם ה' כי אמילם, סבוני כדבורים..."(תהילים קי"ח)הרי לנו 4 מופעים של השורש ס.ב.ב כנגד ארבע המלכויות. והנה אותיות "סבבוני" זהות לשם שהתחדש והתקבל בפי כל - "סביבון",הלוא דבר הוא...

    השבמחק
  7. מן הצד הכרונולוגי אין ראיה, וכפי שהעיר אחד המגיבים. ‏שאר הראיות נסיבתיות בלבד. ומה שלא נמצא 'סביבון' במילון בן-יהודה - גם סבסב של "הצבי" ‏וגם כרכר, חזרזר ועוד, לא נמצאים במילון.‏ואין להוציא מכלל אפשרות שני ממציאים למילה אחת בלי שיידעו זה מזה, וכפי שכתבה אסתר ‏גולדנברג במאמרה הנזכר בסוף הרשימה. ‏
    וראה כאן, עמ' 4:‏
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/goldenberg.pdf

    ואגב, את הייחוס לזילברבוש העלה כבר י"פ מרחביה לפני שישים שנה - לשוננו לעם, ט (תשי"ח), ‏קונטרס ז, עמ' 205. ‏

    השבמחק
  8. כתבה מעולה כמו תמיד אני נהינת לקרוא את הרשימה בכל יום ראשון (שאז אני מקבלת אותו) וזה עושה לי את השבוע . אך אבוי ואת בורותי אני מזכירה כאן אם תוכלו לבארה מה זה "ג'רוסקופ" שהוזכרה בכתבה ?

    השבמחק
  9. סבוני גם סבבוני9 בדצמבר 2018 בשעה 15:46

    אשר לשירו של אברונין שהובא בדברי אליהו הכנן שבתוספת:
    ה"סבסב" שבשיר הזה איננו הסביבון של חג החנוכה, שצלעותיו ארבע ומסובבים אותו בין האצבעות על גבי השולחן, כי אם "פורפירה" שהיא בדרך כלל עגולה ומסובבים אותה על גבי הקרקע באמצעות חוט.
    האין ראוי להבדיל בין השניים?

    השבמחק
  10. אבישי ליוביץ'9 בדצמבר 2018 בשעה 16:16

    הסביבון קרוי גם teetotum או T-totum בלטינית, על שום אחת מגרסאותיו בה האות T מסמנת totum= הכל.
    ראו
    https://en.wikipedia.org/wiki/Teetotum
    ומסתבר שהיו סביבונים בני שש פאות.

    חבור דומה בין הטיה של המלה total לאות הראשונה שלה הניב את המלה teetotaler במשמעות "מתנזר לחלוטין מאלכוהול" (ועל זה ייאמר: פֶע)
    על ג'ירוסקופ אפשר לקרוא כאן:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4
    המלה היוונית γύρος מעגל, המרכיבה את הרישא של גירוסקופ, החליפה לפני כ40 שנה את המלה דונר döner, מלה תורכית אשר בצרוף למלה קבאב (וביחד "בשר מסתובב") מהוות את השם למה שקרוי בפינו "שוארמה"

    ולהבולס ינעם!

    חודש טוב

    השבמחק
  11. משהזכיר אליהו הכהן את תרגומו של אברונין,"ימי החנוכה", מיידיש, ואף שאמש נפרדנו מהנר השמיני, ראוי להישמע המקור היידי בביצועו של פיט סיגר https://www.youtube.com/watch?v=UgeU4iLKOAQ

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.