מעורב ירושלמי: בית חלונותיי, שלום במשפט, ברסלב, השבת אבדה, הכל בס"ד, חידה

א. החלונות הגבוהים

קוראי מאמרה של נעמה ריבה בהארץ בוודאי כבר עמדו על נפלאות הארמון המרהיב שהוקם ב'גן הסוס' לזכרו של אספן החלונות הירושלמי המנוח יורם אמיר. הארמון מורכב מלמעלה מ-500 חלונות שאסף, והוא צבעוני ומרהיב.

גן הסוס, המוכר יותר בשמו העממי 'בור שיבר' או בשמו הרשמי 'כיכר משה ברעם', נמצא ברחוב המלך גורג' פינת בן יהודה, ומי שמזדמן לעירנו כדאי לו להציץ.

 

צילם: מנחם רוזנברג

ב. בית דין לענייני שלום ואסירים שמתחת לאדמה

בית משפט השלום הוא הערכאה המשפטית הראשונית והנמוכה במדינת ישראל, שבפניה נידונים עניינים אזרחיים ופליליים. למה 'השלום'? ברור שהשם משקף ביסודו את מעמד בית המשפט כגוף שמשכין שלום בין אדם לחברו.

אבל בירושלים הכל שפיט, גם השלום עצמו. וכך בשלט ההפניה לבית המשפט השוכן ב'מגרש הרוסים' תורגם שם זה לאנגלית מקולקלת: Court Of Peace, כביכול בית משפט שדן בהסכמי שלום... 

השם האנגלי הנכון הוא: Magistrates Court  

צילום: דן כהן

אם לא די בתרגום קלוקל זה, הרי השלט השני, שמפנה למוזיאון אסירי המחתרות הסמוך, שגוי גם הוא.

זה אכן שמו הרשמי של המקום, גם באנגלית, אבל זהו תרגום שגוי מעיקרו. כתב לי דן כהן:

לדעתי, Underground Prisoners פירושו 'אסירים שנמצאים מתחת לאדמה'. התרגום הנכון הוא    Resistance Prisonersאו Prisoners of the Underground Movements

צילום: דן כהן

ג. שנו את ברסלב!

הדרישה החד-משמעית לשנות את ברסלב באה היישר מתוך מעוזה של חסידות 'שובו בנים', בפינת הרחובות החומה השלישית ושבטי ישראל.

כך נראה השלט של חלפן כספים ברסלבי שאינו יודע אנגלית... גם כאן כמובן הדבר נובע מבּוּרוּת ברמה הבסיסית ביותר.

צילום: נחמיה שטיינברגר

על לימודי הליב"ה (Core), שכה חסרים לחרדים, אפשר רק לומר בעצב: 'רחמנא ליבה בעי'!

ד. אבדות ומציאות

בירושלים מקפידים מאוד על מצווה השבת אבדה, והודעות כאלה מודבקות בכל מקום. לפעמים מדובר במודעות ביזאריות, כמו שתי אלה:

צילום: ארי הולצברג

צילום: בני עורי

ה. השכרה בחינם

השכרה בחינם היא סוג של אוקסימורון.

עיון מעמיק מראה שה'חינם' הזה הוא בעצם לשישים דקות בלבד, וגם זה בתמורה ל-25 מוצרי מזון איכותיים עבור אברכי ישיבות.

אהבתי גם את התוספת החיננית לבס"ד הקלאסי. כתבו מעתה: הכל בס"ד...

צילום: יהושע לביא

ו. חידה ירושלמית

בירושלים, זה ידוע, כל צומת רחובות עשוי להיות 'כיכר' או 'רחבה'. יש כל כך הרבה רבנים ועסקנים שצריך להנציח, וכל כך מעט רחובות פנויים...

ליד קרית וולפסון נמצאת 'רחבת השען'.

צילום: טובה הרצל

זה לא רק הניקוד המוזר 'הַשֶׁעָן', אלא גם האישיות שמאחוריה. מיהו רבי אברהם נחמן רודניצקי (שהוא 'אמן, איש רוח ויצירה') ומה הקשר בינו לבין 'השען' – כינוי? ראשי תיבות?

מי יפצח את החידה?

הפִּתְרוֹן

את התשובה המלאה לחידה קיבלתי מיערה חשמונאי, נינתו של רודניצקי, שכתבה לי:

הרב אברהם נחמן רודניצקי ז"ל היה אמנם רב, לא 'רבי', שיש לו קונוטציה לאדמו"ר חסידי, אך כל ימיו אהב את המלאכה והתרחק מן הרבנות. הוא הונצח לפני כשלושים שנה, לא בשל היותו רב, אלא דווקא בשל עשייתו הרבה בכל תחומי העמל והיצירה, במיוחד בשל מומחיותו כשען.  

ראוי לה לירושלים, שגם בעלי מלאכה ועובדי כפיים, כשענים, רצפים, עובדי דפוס, טייחים, בנאים ועוד, יונצחו ברחובותיה וכיכרותיה, כי רבה וגדולה היתה תרומתם לבניינה וכינונה.  

הוא נמנה עם ותיקי שכונת שערי חסד, היה אמן הכתיבה והקליגרפיה, סופר סת"ם, צייר, איש רוח ויצירה, בדיוק כפי שצוין בשלט. הוא היה נאמן לשפה העברית וגידל את ילדיו על טהרת השפה, שפת הקודש, למרות שלא אחת הואשם כי הוא 'עושה שבתו חול'.  

לא התייחסת לתאריך פטירתו, שנת תש"ז, שנה לפני הקמת המדינה. כבר אז, בניו ושתיים מבנותיו שירתו בכוחות הבטחון, בהם ראה חלק מגאולת העם והארץ. הוא נחשב לאחד מיקיריה של ירושלים באותם ימים.  

הוא היה נצר לרב אברהם זלמן צורף, שעלה לירושלים ב-1811, עם עליית תלמידי הגר"א, משקם חורבת רבי יהודה החסיד. כמורשת אבותיו, בני משפחתו של יואל משה סלומון, הוא היה גאה בבניה ובעמל ולא בכספי חלוקה. 

ר' אברום, כפי שכינוהו, נודע בכינוי 'השען', על שום ששעוני אורלוגין רבים, גם המורכבים ביותר, שהיו קבועים בבתי כנסת בירושלים, תוקנו ושופצו בידיו האמונות בלא תמורה. את לילותיו העביר בלימוד ובכתיבה, ובתוך כך בחידושי לשון. שמורים במשפחתנו אוצר מכתבים והתכתבות בינו ובין אהוד בן יהודה ז"ל, בנו הענו והצנוע של מחיה הלשון העברית, הרחק מעיני התקשורת של אותם ימים.  

זכיתי להיות נינתו ועל כן ידועים לי פרטים כה רבים על האיש היקר והמופלא הזה.