א. רוני ושמחי
הפסוק בנבואת זכריה, ב 14, אומר: 'רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־יְהוָה'. מה הקשר למינימרקט הפתח תקוואי הזה?
ובכן, מתברר ששמו של בעל העסק הוא רוני, ומכאן 'רוני ושמחי'. אך מי היא 'שמחי'?
ב. אבא מחליף
את הביטוי השגור והמוכר 'אמא אדמה' (שמקורו כמובן במיתוסים עתיקים ולא בהררי קודש), החליף הגנן נתנאל קול ב'אבא'. למה לא בעצם?
ג. תיקון כלבים וחתולים
לקיבוץ דפנה שבגליל העליון יש ד"ר דוליטל מקומי שמתקן כלבים וחתולים...
ד. שומר מתים
לאן המתים יברחו? מקאברי ככל שזה נשמע, גם זו פרנסה יהודית...
כדאי לרשום את הטלפון ולשמור בחירום.
הפסוק בנבואת זכריה, ב 14, אומר: 'רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־יְהוָה'. מה הקשר למינימרקט הפתח תקוואי הזה?
ובכן, מתברר ששמו של בעל העסק הוא רוני, ומכאן 'רוני ושמחי'. אך מי היא 'שמחי'?
 |
| צילום: משה זונדר |
ב. אבא מחליף
את הביטוי השגור והמוכר 'אמא אדמה' (שמקורו כמובן במיתוסים עתיקים ולא בהררי קודש), החליף הגנן נתנאל קול ב'אבא'. למה לא בעצם?
 |
| צילום: שמואל גביש |
ג. תיקון כלבים וחתולים
לקיבוץ דפנה שבגליל העליון יש ד"ר דוליטל מקומי שמתקן כלבים וחתולים...
 |
| צילום: יפתח שלגי |
לאן המתים יברחו? מקאברי ככל שזה נשמע, גם זו פרנסה יהודית...
כדאי לרשום את הטלפון ולשמור בחירום.
 |
| מודעה ליד בית הלוויות שמגר בירושלים (צילום: מנחם רוזנברג) |
למה רשום "בס"ד" על השלט בסעיף א'? כמדומה רושמים כך רק במכתבים וכיו"ב...
השבמחקלעניין המובא בסעיף ד' הרי זהו משום 'כבוד המת' (ראו בקיצור נמרץ המובא בויקיפדיה בערך זה).
בשנים האחרונות החלו לרשום בס"ד לציון היות בעל הדבר שומר מצוות. קוד לחפצים: אני דתי. אני מ"אנשי שלומנו".
מחקלראייה שאני יהודי(כך כתוב לי בת.ז לפחות) שומר מצוות? מסופקני! סתם ליקוק פרימיטיבי לקולקטיב
מחקבתמונה שבסעיף ג' צוין כי יש "חניית מטופלים", לא שיערתי שלכלבים ולחתולים יש רכבים...
השבמחקוכי איך יגיעו? הם פגועים ומן הסתם מוגבלים בתנועה. שיהיו בריאים
מחקדוד אתה בטח מכיר את הצ'יזבט המיתולוגי על הנער שרצה להצטרף לחברא קדישא בירושלים והוחלט להעמידו במבחן. העמידו אברך אחד מן החבורה שהתחזה כבר-מינן והטילו על הנער הנבחן לשמור על הגופה המכוסה במשך הלילה. בשעות הקטנות החלה הגופה לזוז... נטל הנער מוט ואמר לבר-מינן: "הקשב היטב. אם אתה מת, חזור למיטתך. ואם לא, תכף תהיה מת"... נשא בעל התכריכים את רגליו והתעופף מן המקום. כמובן שהנער התקבל
השבמחקנהדר
מחק"רוני ושמחי" ממוקם ברחוב בעל שם הולם: "זליג" ביידיש ובגרמנית משמעו מאושר, שמח; "בס" הוא אחד מכלי הנגינה של הכליזמר, כמו בשיר הידוע "אידל מיטן פידל, בערל מיטן באס….".
השבמחקובאמת קרוי הרחוב ע"ש זליג בס, איש ה"הגנה", יוזם בניית בי"ס בכפר-גנים. (1911-1958).
חיבור מרשים מאוד עם שם הרחוב! אבל בטעות החלפת אריה בדוב: במקום "אידל מיטן פידל, בערל מיטן באס…." צ"ל "אידל מיטן פידל, אריה מיטן באס…."
מחקבס"ד היא קריצה לאולטרה דתיים וחרדים, כלומר מקדם מכירות. לפני כמה שנים ראיתי על עמוד בצומת כ"ס-רעננה דבקית לא קטנה מבוסדת ותוכנה: השכרת חדרים לשעות. במודעות על פטירה אפשר למצוא גם שההלוויה תתקיים אי"ה. חסר רק שיכתבו ששמעון בן ראובן נפטר בע"ה.
השבמחקאבא-אדמה או אמא-אדמה?
השבמחקלעמים שונים ושפות שונות התייחסויות שונות למונח" ארץ המוצא" או "מולדת". חלקן מתייחסות אליה כנקבה וחלקם כזכר.
הדוגמא המובהקת להתייחסות למולדת כנקבה היא רוסיה родина (אמא-אדמה, motherland, rodina).
והדוגמא המובהקת להתייחסות כזכר היא גרמניה – Vaterland(המונח אף מופיע בהימנונם: "deutschesVaterland") , fatherland, אבא-אדמה.
בצורה דומה קוראים לה בהולנדית (vaderland) ובארצות הסקנדינביות )שבדית: Fädernesland). וכן בערבית أرض الآباء (arḍ al-'abā ;ארץ של האבות.
אחד ההסברים הפסיכולוגיים-תרבותיים להבדל הוא שהמילה "אבא" נושאת משמעויות של כוח ועצומה, ואילו המילה "אמא" קשורה בדרך כלל לפריון וללידה.
לעתים נוצר מונח משולב, לדוגמא בספרדית: "la Madre Patria" וכן בצרפתית "la mère patrie". הדבר נובע מכך שהשם המתייחס למולדת (homeland) הוא במילה ממקור זכרי “Patria” או "patrie" (מלטינית Pater, זכר) אך המילה “Patria” עצמה היא נקבה ולכן התואר שלה הוא נקבי "Madre" או "mère".
בארץ, משתמשים במונח אמא-אדמה לתיאור המולדת כנראה בעקבות אנשי העליה הראשונה שהגיעו ברובם מ"אמא" רוסיה.
לרשימת מורחבת של העמים השונים המתייחסים למולדת כנקבה וכזכר חפשו את ערכי Homeland ו-Fatherland שבוויקיפדיה.
להרחבה ודיון בנושא ראו:
http://www.dictionary.com/e/motherland-vs-fatherland/
https://blog.oxforddictionaries.com/2015/05/08/identity-crisis-motherland-fatherland/
המילה "בעל" על נגזרותיה (בעלות, בעילה) מקורה באל-הגשם הכנעני "בעל", המפרה את האדמה-האם. כלומר, גם במסורת השמית-המערבית שהשפה העברית והתרבות הישראלית הקדומה בכלל הן חלק ממנה, האדמה היא המולדת (כלומר זו שיולדת!)\האם\הנקבה.
מחקוראו גם הגיחוך הצברי על חשבון זקני הציונות מקדשת האדמה-האם ב"נאומו" של חיים גוטהרץ ב"חבורה שכזאת" לפוצ'ו.
ולעניין סעיף ג': מי שיביא כלב או חתול לתיקון בחצות הליל יזכה לתיקון חצות
השבמחקתיקון אינו רק FIXING או REPAIRING בעברית אלא גם "ריפוי", "איחוי" ובקיצור: השבת מישהו או משהו לשלמותו כך למשל,במקרא גורס החכם מכל אדם: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (קהלת, א, טו). השימוש בתיקון נכון ואפילו נאה.
השבמחקמעניין
מחקבספר "גשר החיים" לרב טיקוצ'ינסקי דן במקרה ששמים מת בחדר סגור, וכותב שיש עניין לעמוד בחוץ ו"לשמור" (בדרך כלל אומרים תהילים וכדו'). כמובן, אם זה אפשרי. זה אמנם לא שמירה מפני עכברים, אלא מפני הכבוד. וכן, צריך שזה יהיה יהודי ש"שומר".
השבמחקאפרופו מתים וכלבים, הנה מעשיה נאה הכוללת את שניהם, הגאון מרוגוצ'וב (כיהן כרב החסידי של העיירה דוינסק בלאטביה) קיבל אחריות על עזבון שהותיר אחריו נפטר ערירי. בו ביום שבא העזבון לידו, פקדוהו אנשי החברה קדישא וביקשו להשתמש בעזבון למימון גדר חדשה לבית הקברות "כי הכלבים משוטטים שם וזה בזיון המתים".
השבמחקענה להם הרוגוצ'ובי מיניה וביה, "מהיכן הריחו הכלבים כי יש אצלי כסף"?...