א. דיאטה במערת הנטיפים
השילוט בדרך למערת שורק (המוכרת כ'מערת הנטיפים') הוא מקורי מאוד. מעורר השראה וגם תיאבון...
ב. הכל בגלל אכיבוש
ואם בכל זאת יש לכם תיאבון, תמיד תוכלו לקפוץ לכפר הפלסטיני א-לובאן, שנמצא בשטח B של הרשות הפלסטינית ובסמיכות מקום להתנחלות בית אריה.
תוכלו לקבל שם פיצה כשרה ו'שלום עלחם' כשר למהדרין. השילוט השנון 'שלום עלחם' כבר נדון בבלוג, בהקשר למאפייה בקיבוץ חולתה, אבל למצוא אותו בכפר פלסטיני – זה כבר משהו אחר לגמרי...
ג. ארץ הצב
ואם במאפיות עסקינן, בגלובוס סנטר בנתיבות עשה הצבי ישראל קפיצה לאחור ויהי לצב.
ד. רמפת הירידה וקייצנות
השפה העברית כנראה דלה מדי בשביל לתאר 'רמפת ירידה'.
מצד אחר, היא מספיק עשירה וגמישה כדי ליצור חידוש לשוני כמו 'קייצָנוֹת'...
השילוט בדרך למערת שורק (המוכרת כ'מערת הנטיפים') הוא מקורי מאוד. מעורר השראה וגם תיאבון...
 |
| צילומים: אמי פרי |
ב. הכל בגלל אכיבוש
ואם בכל זאת יש לכם תיאבון, תמיד תוכלו לקפוץ לכפר הפלסטיני א-לובאן, שנמצא בשטח B של הרשות הפלסטינית ובסמיכות מקום להתנחלות בית אריה.
תוכלו לקבל שם פיצה כשרה ו'שלום עלחם' כשר למהדרין. השילוט השנון 'שלום עלחם' כבר נדון בבלוג, בהקשר למאפייה בקיבוץ חולתה, אבל למצוא אותו בכפר פלסטיני – זה כבר משהו אחר לגמרי...
 |
| צילום: יעקב פריד |
ג. ארץ הצב
ואם במאפיות עסקינן, בגלובוס סנטר בנתיבות עשה הצבי ישראל קפיצה לאחור ויהי לצב.
 |
| צילום: יפתח מזור |
ד. רמפת הירידה וקייצנות
השפה העברית כנראה דלה מדי בשביל לתאר 'רמפת ירידה'.
 |
| צילום: יהודית שלו |
מצד אחר, היא מספיק עשירה וגמישה כדי ליצור חידוש לשוני כמו 'קייצָנוֹת'...
 |
| צילום: איתמר לויתן |
א. תחת איזו השגחה נמצאת המאפייה בא-לובן?
השבמחקב. האם היא פתוחה בשבת?
ג. למה צריך לציין "כשר" 4 פעמים על השלט?
ג. איפה מתגורר הרב שנותן את ההכשר או משגיח הכשרות?
ד. איך זה שהרבנות לא מסתערת על המאפייה הזו ותובעת אותה על השימוש במונח "כשר"???
ה. בשלט הגדול זה רק כשר, ומימין זה "כשר למהדרין"
מעניין
Haters gonna hate
מחקזהו העסק הכשר בבעלות ערבית הראשון שאתה רואה? מה הבעיה לבקש כשרות מהרבנות האזורית?
לפי עניות דעתי הצנועה, כל אחד יכול לכתוב את המלה כשר בשלט על עסקו. אין זכות יוצרים או פטנט על המילה כשר. מה שכן מעוגן בחוק זה שמקום שמוצריו כשרים כמו מסעדה או מאפיה חייב להציג תעודת כשרות שתוקפה לא פג ולהציגה במקום שכל אחד יוכל לראותו , והחוק גם קובע למי מותר להוציא מסמך כזה. מלבד זאת החוק לא קובע שרק יהודים יכולים לקבל תעודת כשרות. הרבה מוצרי מזון המיובאים מחו״ל מיוצרים במפעלים ללא עובד יהודי אחד, מלבד משגיח שבא פעם או פעמיים בשנה לביקור.
מחק'קיצנות' זאת התחכמות מיותרת, כי המילה 'קיטנה' אכן באה מהמילה הארמית 'קיט' שפירושה בעברית 'קיץ'.
השבמחקהצירוף 'קיטנות קיץ' משול אפוא ל'רחוב המלך קינג ג'ורג' סטריט', או ל'סס"ל לבן', וכן על זה הדרך...
יפה!!
מחקקייטנות תנועת הנוער העובד והלומד בקרית טבעון (ואולי במקומות נוספים?) קרויות כבר שנים רבות "קייצת" (על משקל "שמנת")וזה יפה בעיני
מחקWelcame ayuni
השבמחקקייצנות = קייטנה + ליצנות...
השבמחקכבר בשנות ה- 60 (של המאה הקודמת) קראו בתנועת "השומר הצעיר" "כייפת" לקייצת (מחנה קיץ) שהיה בה כיף. לזכרון נשאר "שירים לכייפת" - שירון שכונס והודפס ביולי 1970
השבמחקבעיני אם היה שורוק בוו ,קייצנות היה מוצלח יותר
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקוגם יש לתקן: קַיְצנות.
מחקברור**
מחקקייצת הוא שם עברי שניתן לצמח נפוץ בצידי דרכים ובמעזבות, פגע רע פולש מיבשת אמריקה, המופיע גם בגינות כעשב בר מטריד
השבמחקיש מקומות אוכל רבים אשר מנהליהם/בעליהם הם אינם יהודים . מאחר ועסקים אלה ממוקמים במרכזי קניות בעליהם דואגים לקבל הכשר מהרבנות המקומית . ואין בכך כל רע , פרט לעלויות הנוספות לעסק אשר עוברות למחיר המוצר הסופי .
השבמחקמלבד זה שהרבנות המקומית אינה כשירה לתת הכשר בשום צורה ואופן.הכל נפלא בתיאוריה..
מחקאת העניין הכי חשוב פיספסתם!
השבמחקיש כאן שיווק מתוחכם.
כתוב "פיצה במקום" אך לא כתוב מה המנה, אז ברור שכולם יבקשו "בימקום"