מן הגורן ומן היקב: כשר לפסח

'לוח ילדים ארץ-ישראלי תש"ז', עם ציורים של פרץ רושקוביץ, 1947

מאת הָדִי אוֹר ודוד אסף

מה לא נאמר כבר על פסח שנוכל להוסיף עליו? הרי זהו החג האהוב, מאז ומעולם, על עם ישראל (ובמיוחד על ילדי ישראל) בכל מקום שהם. יש בחג הזה מוזרויות רבות: ניקוי היסטרי של הבית משרידי חמץ במשפחות דתיות, שבוע בלי לחם ומוצריו גם במשפחות מסורתיות (לא כולל הפיתות שבמקפיא), הטקס השנתי של קריאת ההגדה על חלקיה הביזאריים (כולל החישובים המתמטיים כמה מכות לקו המצרים על הים), שמשותף לכל עם ישראל – דתיים וחילוניים (כולל הקונסרבטיבים והרפורמים המשוקצים), וכמובן המשפחתיות שעשויה להלחיץ רבים וטובים (החל משאלת המחץ המקדימה 'אז איפה תהיו בַּסדר?', וכלה במפגש עם 'הדודה' המיתולוגית, שבודקת מתי כבר תתחתנו או מתי יהיו ילדים).

אבל כל אלה מתגמדים נוכח שמחת האביב המתפרצת בטבע ושבוע החופש (מינימום שבוע!) מעבודה ולימודים. וכמובן, השירים הנפלאים של החג ושל ליל הסדר, ובמיוחד 'מה נשתנה', המתוק מדבש, שמזייף הילד הקטן של כל משפחה, הארוחה הטעימה ומתנות האפיקומן, המחולקות לילדים שכביכול הצליחו למצוא את פיסת המצה שהמבוגרים החביאו. ומעל הכל – הבה נודה – גם הסיפור התנ"כי עצמו של יציאת מצרים, מעבדות לחרות ומאפלה לאור גדול, שמפעים את לב העולם שוחר החופש כבר אלפיים שנה, ומהווה מקור לא אכזב לעולמות הרוח, המוזיקה, האמנות והתרבות של הציוויליזציה המערבית.

לשמחת הפסח יש כמובן היבטים נוסטלגיים, וכרגיל האוספים של הָדי אור מספקים את הסחורה. אין ליל סדר בלי 'הגדה של פסח' ואין פסח בלי 'כשר לפסח'. מן השפע הגדול החלטנו להתמקד בפריטים שיש להם הקשר מסחרי: הגדות או מיני מזונות, כולם כמובן כשרים לפסח, אבל עם פרסומת קטנה בצד...

בנק לאומי למשל, על גלגוליו השונים, ניכס את חג האביב ואת המסורת לקידום הבנק ולהאדרתו.

אלפי הגדות שונות יצאו לאור מאז ראשית הדפוס ועד ימינו. יש אספנים שכל עניינם הוא רק הגדות, אך ספק אם יש אדם או ספרייה בעולם שיש להם אוסף מושלם של כולן. זהו ים שאין לו סוף ועשרות ספרים ומחקרים נכתבו עליו. בעידן הקפיטליסטי הפכו ההגדות המסורתיות גם למוצר לוואי של חברות מסחריות, שמעניקות אותן כשי לעובדים או ללקוחות. הנה למשל הגדות שהוציאה חברת היינות 'כרמל מזרחי', שהקשר שלה לפסח הוא ברור מאליו. 'ארבע כוסות' כבר אמרנו?

בראשית ימיה של הציונות עשתה חברת 'כרמל' הון עתק מיינות כשרים לפסח ששווקו ברחבי הגולה. התוויות הצבעוניות עשו כמובן רושם רב. על הטעם קצת פחות הקפידו.

בקבוק 'כרמל' מראשית המאה העשרים עם תווית 'כשר לפסח'

תווית כשר לפסח של יין 'כרמל אורגינל' תוצרת יקב פרידמן ובניו בפתח תקווה, 1924

ארגז יינות 'כרמל'

היו חברות יין פחות ידועות, כמו 'יינות כורמי התקוה' מפתח תקווה, שתוצרתם נמכרה בירושלים, סמוך לשער יפו. לפי אזכור שמו של הרב דב ימיני מפתח תקווה (נפטר 1939) אפשר לתארך את הכרוז לשנות העשרים או השלושים.

והנה מקבץ מודעות מסחריות לכבוד פסח. חברת 'שמן' למשל השקיעה במיוחד...

דבר, 19 באפריל 1946

אזכור של המצור על ירושלים, 1948-1947

לאשה, 29 במארס 1950

ומה נשתנה בית החרושת 'אלפא' מכל המכבסות? 

המסקנה ברורה: ניקוי יבש רק עם 'אלפא' (מודעה שנדפסה בחוברת ההומוריסטית ביד חזקה, שיצאה לכבוד פסח תרצ"ד):

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, וכנגד ארבעה סוגי יין דיברה חברת 'כרמל מזרחי' (מודעה מ-1934):

והאמינו או לא, היו גם ארבע בנות ('ארבע נשים'). פרסומת שמן הסתם חברת 'שמן' לא הייתה מתגאה בה היום. שימו לב לאשה המרשעת, ש'כפרה בעקרון העבודה העברית השלמה הנהוגה בבית החרושת שמן'.

9 בערב, 1940

בשנות החמישים והשישים, מי שלא היו לו קרובי משפחה באחד הקיבוצים ולא התחשק לו לעשות סדר בבית, היה סומך על בית מלון שיארגן לו ליל סדר כמו שצריך (כולל חזן מקצועי שינחה את הסדר וכמובן סעודה מפוארת, שבסופה אנשים אחרים ישטפו את הכלים).

הבה נדמיין סעודת חג נוסטלגית כזו.

בשנת 1940 יכולתם להירשם למלון 'הר הכרמל' בחיפה (פנסיון זלצמן), או לבית ההבראה 'החלמה' ברמת גן (המודעות הן מהשבועון 9 בָּעֶרֶב, שערך אורי קיסרי).

אבל עם כל הכבוד לליל הסדר ולהגדה המסורתית, אנו רוצים גם נשף. 'נשף פסח ת"ש', שהכנסותיו הוקדשו 'לנוער המוזנח' (שם 'מכובס' לנוער שמוצאו בארצות המזרח), נערך בחצר בית הספר 'אליאנס' בחיפה מטעם אגודת 'דגל ציון'. 'תזמורת טייך' ניגנה 'על הגיתית', וארבע כוסות הוגשו למשתתפים.

'תזמורת טייך הידועה לשם' הייתה הרכב מוזיקלי שייסד אריך טייך (1983-1908), שאז גר בחיפה. לימים התפרסם טייך כמי שהקים את תזמורת חיל האוויר ועמד בראשה 34 שנים, למן שנת 1948 ועד מותו הטרגי בתאונת דרכים.

נקפוץ שני עשורים, לשנת 1961 ונבקר בליל הסדר של מלון שרתון בתל אביב שאותו ערך החזן המהולל לייב גלנץ (שלוש שנים אחר כך הלך גלנץ במפתיע לעולמו והוא בן 65). 

כהגדה נשתמש בזו שעיטר דוד גלבוע (1976-1901) עבור חברת 'אל על' בשנות החמישים. ההגדה בצורת מגילה הוכנסה לאריזת גליל מיוחדת.

מי שמעוניין רק בכופתאות יצטרף לארוחת ליל הסדר שערכה בשנת 1963 חברת הספנות 'צים' לעובדיה במלון כפר המכביה.

את קערת הפסח לסעודה המדומינת שלנו תרמה חברת 'אל על'.

את המצות ניקח מבית החרושת של דוד זליבנסקי ובניו בשכונת נווה צדק שבתל אביב. בית החרושת נוסד כבר בשנת תרמ"ט (1899), והמצה שלהם, כפי שמעיד הנחתום על עיסתו, היא 'המצטיינת ביותר בכשרות, טיב וטעם'.

אם חשקה נפשכם במצות לתה ('מצות לטה'), 'הטחנות הגדולות של ארץ ישראל' יעמידו לרשותכם מצות מיוחדות (וגם 'פתותים'). את המצות אפשר לרכוש ברחובות אלנבי והרצל, לב-לבה של 'תל אביב הקטנה'. 

המודעה נדפסה בחוברת הסאטירית החרטומים, שנדפסה לקראת פסח תרפ"ט (1929).

והנה עוד כמה מודעות חשובות לחובבי המצות:

באשר ליין, אנו סומכים על 'חברת הכרם', שמתחייבת בחרוזים לא למכור לנו יין מזויף או מהול (מודעה בעיתון החרטומים):

חברת 'כרמל מזרחי' הנפיקה מפיות מצויירות מיוחדות לפסח; שם האמן לא נזכר:

וגם חברת המזון 'מטע' הדפיסה מפיות מצויירות לפסח. מטע התמחתה בהדפסות על נייר דק מן הדק, שלא ניקה מאומה.

ולקינוח הסעודה נשתה כוס תה וננגוס לתיאבון בשוקולדה הכשרה לפסח, של 'ליבר' או של 'צֶ-דֶ':

ובעוד אנו מניחים לתה המהביל להצטנן קמעא, נפצח בזמר לכבוד חברה התה הבריטית 'ליפטון'. מעניין מי חיבר את השיר הזה, שהוכיח כשרון רב בחריזת 'און' ו'ליפטון', 'עוז' ו'גזוז' (המודעות של 'ליבר' ו'ליפטון' נדפסו בחוברת ההומוריסטית ביד חזקה, שראתה אור לכבוד פסח תרצ"ד).

חג שמח!