יום שישי, 26 במרץ 2021

מן הגורן ומן היקב: כשר לפסח

'לוח ילדים ארץ-ישראלי תש"ז', עם ציורים של פרץ רושקוביץ, 1947

מאת הָדִי אוֹר ודוד אסף

מה לא נאמר כבר על פסח שנוכל להוסיף עליו? הרי זהו החג האהוב, מאז ומעולם, על עם ישראל (ובמיוחד על ילדי ישראל) בכל מקום שהם. יש בחג הזה מוזרויות רבות: ניקוי היסטרי של הבית משרידי חמץ במשפחות דתיות, שבוע בלי לחם ומוצריו גם במשפחות מסורתיות (לא כולל הפיתות שבמקפיא), הטקס השנתי של קריאת ההגדה על חלקיה הביזאריים (כולל החישובים המתמטיים כמה מכות לקו המצרים על הים), שמשותף לכל עם ישראל – דתיים וחילוניים (כולל הקונסרבטיבים והרפורמים המשוקצים), וכמובן המשפחתיות שעשויה להלחיץ רבים וטובים (החל משאלת המחץ המקדימה 'אז איפה תהיו בַּסדר?', וכלה במפגש עם 'הדודה' המיתולוגית, שבודקת מתי כבר תתחתנו או מתי יהיו ילדים).

אבל כל אלה מתגמדים נוכח שמחת האביב המתפרצת בטבע ושבוע החופש (מינימום שבוע!) מעבודה ולימודים. וכמובן, השירים הנפלאים של החג ושל ליל הסדר, ובמיוחד 'מה נשתנה', המתוק מדבש, שמזייף הילד הקטן של כל משפחה, הארוחה הטעימה ומתנות האפיקומן, המחולקות לילדים שכביכול הצליחו למצוא את פיסת המצה שהמבוגרים החביאו. ומעל הכל – הבה נודה – גם הסיפור התנ"כי עצמו של יציאת מצרים, מעבדות לחרות ומאפלה לאור גדול, שמפעים את לב העולם שוחר החופש כבר אלפיים שנה, ומהווה מקור לא אכזב לעולמות הרוח, המוזיקה, האמנות והתרבות של הציוויליזציה המערבית.

לשמחת הפסח יש כמובן היבטים נוסטלגיים, וכרגיל האוספים של הָדי אור מספקים את הסחורה. אין ליל סדר בלי 'הגדה של פסח' ואין פסח בלי 'כשר לפסח'. מן השפע הגדול החלטנו להתמקד בפריטים שיש להם הקשר מסחרי: הגדות או מיני מזונות, כולם כמובן כשרים לפסח, אבל עם פרסומת קטנה בצד...

בנק לאומי למשל, על גלגוליו השונים, ניכס את חג האביב ואת המסורת לקידום הבנק ולהאדרתו.

אלפי הגדות שונות יצאו לאור מאז ראשית הדפוס ועד ימינו. יש אספנים שכל עניינם הוא רק הגדות, אך ספק אם יש אדם או ספרייה בעולם שיש להם אוסף מושלם של כולן. זהו ים שאין לו סוף ועשרות ספרים ומחקרים נכתבו עליו. בעידן הקפיטליסטי הפכו ההגדות המסורתיות גם למוצר לוואי של חברות מסחריות, שמעניקות אותן כשי לעובדים או ללקוחות. הנה למשל הגדות שהוציאה חברת היינות 'כרמל מזרחי', שהקשר שלה לפסח הוא ברור מאליו. 'ארבע כוסות' כבר אמרנו?

בראשית ימיה של הציונות עשתה חברת 'כרמל' הון עתק מיינות כשרים לפסח ששווקו ברחבי הגולה. התוויות הצבעוניות עשו כמובן רושם רב. על הטעם קצת פחות הקפידו.

בקבוק 'כרמל' מראשית המאה העשרים עם תווית 'כשר לפסח'
תווית כשר לפסח של יין 'כרמל אורגינל' תוצרת יקב פרידמן ובניו בפתח תקווה, 1924
ארגז יינות 'כרמל'

היו חברות יין פחות ידועות, כמו 'יינות כורמי התקוה' מפתח תקווה, שתוצרתם נמכרה בירושלים, סמוך לשער יפו. לפי אזכור שמו של הרב דב ימיני מפתח תקווה (נפטר 1939) אפשר לתארך את הכרוז לשנות העשרים או השלושים.

והנה מקבץ מודעות מסחריות לכבוד פסח. חברת 'שמן' למשל השקיעה במיוחד...

דבר, 19 באפריל 1946
אזכור של המצור על ירושלים, 1948-1947
לאשה, 29 במארס 1950

ומה נשתנה בית החרושת 'אלפא' מכל המכבסות? 

המסקנה ברורה: ניקוי יבש רק עם 'אלפא' (מודעה שנדפסה בחוברת ההומוריסטית ביד חזקה, שיצאה לכבוד פסח תרצ"ד):


כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, וכנגד ארבעה סוגי יין דיברה חברת 'כרמל מזרחי' (מודעה מ-1934):


והאמינו או לא, היו גם ארבע בנות ('ארבע נשים'). פרסומת שמן הסתם חברת 'שמן' לא הייתה מתגאה בה היום. שימו לב לאשה המרשעת, ש'כפרה בעקרון העבודה העברית השלמה הנהוגה בבית החרושת שמן'.

9 בערב, 1940

בשנות החמישים והשישים, מי שלא היו לו קרובי משפחה באחד הקיבוצים ולא התחשק לו לעשות סדר בבית, היה סומך על בית מלון שיארגן לו ליל סדר כמו שצריך (כולל חזן מקצועי שינחה את הסדר וכמובן סעודה מפוארת, שבסופה אנשים אחרים ישטפו את הכלים).

הבה נדמיין סעודת חג נוסטלגית כזו.

בשנת 1940 יכולתם להירשם למלון 'הר הכרמל' בחיפה (פנסיון זלצמן), או לבית ההבראה 'החלמה' ברמת גן (המודעות הן מהשבועון 9 בָּעֶרֶב, שערך אורי קיסרי).



אבל עם כל הכבוד לליל הסדר ולהגדה המסורתית, אנו רוצים גם נשף. 'נשף פסח ת"ש', שהכנסותיו הוקדשו 'לנוער המוזנח' (שם 'מכובס' לנוער שמוצאו בארצות המזרח), נערך בחצר בית הספר 'אליאנס' בחיפה מטעם אגודת 'דגל ציון'. 'תזמורת טייך' ניגנה 'על הגיתית', וארבע כוסות הוגשו למשתתפים.


'תזמורת טייך הידועה לשם' הייתה הרכב מוזיקלי שייסד אריך טייך (1983-1908), שאז גר בחיפה. לימים התפרסם טייך כמי שהקים את תזמורת חיל האוויר ועמד בראשה 34 שנים, למן שנת 1948 ועד מותו הטרגי בתאונת דרכים.

נקפוץ שני עשורים, לשנת 1961 ונבקר בליל הסדר של מלון שרתון בתל אביב שאותו ערך החזן המהולל לייב גלנץ (שלוש שנים אחר כך הלך גלנץ במפתיע לעולמו והוא בן 65). 


כהגדה נשתמש בזו שעיטר דוד גלבוע (1976-1901) עבור חברת 'אל על' בשנות החמישים. ההגדה בצורת מגילה הוכנסה לאריזת גליל מיוחדת.


מי שמעוניין רק בכופתאות יצטרף לארוחת ליל הסדר שערכה בשנת 1963 חברת הספנות 'צים' לעובדיה במלון כפר המכביה.

את קערת הפסח לסעודה המדומינת שלנו תרמה חברת 'אל על'.

את המצות ניקח מבית החרושת של דוד זליבנסקי ובניו בשכונת נווה צדק שבתל אביב. בית החרושת נוסד כבר בשנת תרמ"ט (1899), והמצה שלהם, כפי שמעיד הנחתום על עיסתו, היא 'המצטיינת ביותר בכשרות, טיב וטעם'.

אם חשקה נפשכם במצות לתה ('מצות לטה'), 'הטחנות הגדולות של ארץ ישראל' יעמידו לרשותכם מצות מיוחדות (וגם 'פתותים'). את המצות אפשר לרכוש ברחובות אלנבי והרצל, לב-לבה של 'תל אביב הקטנה'. 

המודעה נדפסה בחוברת הסאטירית החרטומים, שנדפסה לקראת פסח תרפ"ט (1929).

והנה עוד כמה מודעות חשובות לחובבי המצות:

באשר ליין, אנו סומכים על 'חברת הכרם', שמתחייבת בחרוזים לא למכור לנו יין מזויף או מהול (מודעה בעיתון החרטומים):

חברת 'כרמל מזרחי' הנפיקה מפיות מצויירות מיוחדות לפסח; שם האמן לא נזכר:

וגם חברת המזון 'מטע' הדפיסה מפיות מצויירות לפסח. מטע התמחתה בהדפסות על נייר דק מן הדק, שלא ניקה מאומה.

ולקינוח הסעודה נשתה כוס תה וננגוס לתיאבון בשוקולדה הכשרה לפסח, של 'ליבר' או של 'צֶ-דֶ':

ובעוד אנו מניחים לתה המהביל להצטנן קמעא, נפצח בזמר לכבוד חברה התה הבריטית 'ליפטון'. מעניין מי חיבר את השיר הזה, שהוכיח כשרון רב בחריזת 'און' ו'ליפטון', 'עוז' ו'גזוז' (המודעות של 'ליבר' ו'ליפטון' נדפסו בחוברת ההומוריסטית ביד חזקה, שראתה אור לכבוד פסח תרצ"ד).

חג שמח!

20 comments:

  1. אין ספק שהיצירתיות חוגגת. חג כשר ושמח לנהנים מהעונ"ש.

    השבמחק
  2. לכל המסובים בליל הסדר ושולחים את הילדים לשחק בחדר שלהם כדי שלא יפריעו למבוגרים להחמיא לבעלת הבית על הקניידלאך המוצלחים ועל הגפילטע פיש שהשנה עלו יפה: מצוות היום היא מצוות "והגדת לבנך", כלומר יש לספר את סיפור יציאת מצרים לילדים שימשיכו במסורת ויעבירו אותה לבניהם בבוא הזמן. כלומר עיקר החג הוא הסיפור לבנים.
    לא לחינם עלתה זעקתם של הדתיים השמימה לבל יקדימו את שעון הקיץ ללפני החג. כשהערב מתארך, הילדים הקטנים עלולים להירדם ובכך מפספסים את מצוות החג, וחבל.

    השבמחק
    תשובות
    1. יפה וכך נעשה. אבל יש לנו רק בנות.. זה בסדר?

      מחק
    2. לאיתמר.
      אחד בא אל הרבי לקבל ברכה. הרבי הבטיח לו שיולד לו בן. אחרי אי אלו חודשים, אלוהים עזר ונולדו לו תאומות.האו בא אל הרבי, ושאל: הכיצד? כבודו הבטיח בן, והנה תאומות! השיב לו הרבי "היא הנותנת: ב"ן נוטריקון ב' נקבות."

      מחק
    3. קיבלתי:) חג שמח!!

      מחק
  3. הדי אור ודוד אסף - "...המחולקות לילדים שכביכול הצליחו להחביא את פיסת המצה מהמבוגרים." ? את פיסת המצה מחביאים המבוגרים מהילדים. קוראים לזה אפיקומן. הילד שגנב את האפיקומן שהחביא המבוגר, מקבל מתנה תמורת החזרתו. חג שמח לכולכם החברים.

    השבמחק
  4. נחמד גם מצחיק במידה, אך את לבי משכו כמה ענייני לשון, ישנים וחדשים יחסית בעברית של פעם, מהם ספו מלשוננו המדוברת ומן הידע של המון העם. חבל שפּן זה לא הודגש מספיק ב"תוספות" לתמונות. חג שמח ובריא.

    השבמחק
  5. מזכיר נשכחות! כל הכבוד.

    השבמחק
  6. דן גרינשטייןיום שישי, 26 מרץ, 2021

    נכבדי שלום,
    זה תמיד מענג ולא עונש כלל לקרוא את רשימותכם, וכשאתם מאחדים כוחות זו בכלל חגיגה שלא לומר חג!
    הזדמנות לאחל לשניכם חג שמח, המשך עשיה וכתיבה פוריה!
    שימור התרבות אינו דבר של מה בכך וגם ה"צילחות" כפי שאומרים בענף המזון חשוב לא פחות ובשניהם אתם מקבלים כוכבי מישלן בתחומכם!

    השבמחק
  7. ואני בשלי : לפני שבעים שנה יצאה חוברת הגדת יגור של יהודה שרת. ומאז אנחנו שרים ושותקים את שירו ושל ביאליק ןשל יהודה קומו תועי מדבר צאו מתוך השממה. יוסף טל מי שעיבד את השיר למקהלה העיד כי יהודה והוא שוחחו על השיר והגיעו למסקנה : קומו תועי מדבר התרבות- צאו מתוך השממה. האם יצאנו ? המדור הזה מוכיח שאולי.

    מוקי צור עין גב

    השבמחק
  8. "...כו וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל-הַחֹמָה וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. כז וַיֹּאמֶר אַל-יוֹשִׁעֵךְ יְהוָה מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ הֲמִן-הַגֹּרֶן אוֹ מִן-הַיָּקֶב."
    מלכים ב' ו' כו.
    בעת המצור הכבד על העיר שומרון (סבסטיה), פונה אשה מסכנה בתחינה לעזרה ממלך ישראל המסתגר לו במגדל השן. המלך עונה לה בלעג אלוהים יעזור לך לא אני...
    בימים אלו עוזר המלך מן הגורן ומן היקב

    השבמחק
  9. כמה עולה רוטל מצות?
    כמה זה בכלל "רוטל"?
    תלוי איזה "רוטל". רוטל תל אביבי שהוא כנראה זהה ל"רוטל ייפואי" עולה 135 מיל.
    אבל למיטב זכרוני "רוטל ירושלמי" היה כבד יותר וכנראה גם היה יותר יקר.
    כמה באמת היה משקלו של רוטל? בקילוגרמים? אשמח לקבל תשובה ממומחי ההיסטוריה .
    דבון
    ראש הנקרה

    השבמחק
    תשובות
    1. 1 רוטל= בצפון הארץ 2.564 ק"ג בדרום הארץ 2.885 ק"ג

      מחק
    2. הרוטל בזמנינו זכה לעדנה, בזכות סגולת ח"י רוטל, ראה ב- http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%22%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9C

      מחק
  10. בעניין מנהג הסתרת האפיקומן והחיפושים אחריו, רצוני להעיר: מנהג זה רווח היום, אך יש לזכור שיש עדות שהמנהג הוא שונה, ואני מקווה שיתמידו בו. ביהדות עיראק (בבל), נוהגים שבזמן חציית המצה האמצעית, המבוגר בסדר המשפחתי, או מנחה הסדר, קושר במעטפת בד את האפיקומן לילד(ה) הצעיר (ה) באירוע, עד תום "מגיד" בהגדה. קשירה זו של אפיקומן לשכמו של הילד מסמלת את הנחלת המורשת מדור לדור. נראה לי, עקב הסמליות של המעשה, שזהו המנהג המקורי. מנהג מתנות לילדים בעקבות מציאת אפיקומן נראה שנוצר כהשפעה מתרבויות שיהודים גרו בשכנותן, שם נהוג לתגמל את הילדים במתנות לכל חג. אבל, זה נתון כמובן לפרשנויות. חג שמח.

    השבמחק
    תשובות
    1. בלפור גם אצל היהודים הספרדים (לאדינו) קושרים את האפיקומן על גבו של ילד צעיר

      מחק
  11. צלחת הפסח שהונפקה ע"י "אל על" היא פרי עיצובו של האמן שמואל כ"ץ מקיבוץ געתון.

    השבמחק
  12. שלום דוד, כתבת שסיפור יציאת מצרים מסעיר את העולם כבר 2000 שנה. לידיעתך, השנה לפי המסורת זה בדיוק 3333 שנה מיציאת מצרים.
    מועדים לשמחה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.