יום שישי, 13 באוגוסט 2021

בעקבות ברל כצנלסון: ביקור ב'מעונו'

ברל כצנלסון (1944-1887)

77 שנים למותו של ברל (כ"ד באב תש"ד / 12 באוגוסט 1944)

'מעונו'. כך נקראה דירת מגוריו הצנועה של ברל כצנלסון, העורך הראשון של דבר, איש העלייה השנייה, ממייסדי מפא"י, ההסתדרות ו'עם עובד', איש חינוך והוגה דעות שהיה ממנהיגיה הכריזמטיים של הציונות החלוצית. 'הארי שבחבורה' הספיד אותו דוד בן-גוריון. 'מורה הדור', 'לבה ומצפונה של תנועת העבודה', הספידוהו אחרים.

'מעונו'– מזא"ה 65, תל אביב (צילום: איתמר לויתן)

בית מגוריו האחרון של ברל היה ברחוב מזא"ה 65, בשכונה שכּוּנתה מעונות עובדים (ואולי בשל כך נולד השם 'מעונו' כקיצור ל'מעונות'). מי שהמציא את השם 'מעונו' היה כנראה דוד רמז, שאחראי גם על המצאת השם 'אָהֳלוֹ', המרכז החינוכי על שמו של ברל, שהוקם ב-1945 על גדות הכנרת וסמוך למקום קבורתו. 

האנדרטה באהלו, 1951 (צילום: הנס פִּין; ויקיפדיה)

שכונת מעונות עובדים בתל אביב (לימים מוספרה השכונה שבה גר ברל כמעונות עובדים א') נוסדה בשנת 1931 על גבול המושבה הטמפלרית שרונה וסמוך לחוות רוֹהְם (Roehm Hof), שאת אדמותיה עיבדו הגרמנים (את שרידי החומה שהקיפה את החווה ניתן לראות עד היום במקומות שונים, בעיקר ברחובות אוליפנט ומזא"ה). 

ברל היה אחד המייסדים; הוא עבר לגור בשכונה החדשה מדירתו הקודמת שהייתה ברחוב השרון 14.

בקשה לרישום מעונות עובדים, 2 במארס 1931. ברל חתום עשירי; מקצועו 'עורך' ומעונו השרון 14

הבית ברחוב השרון 14 קיים עד היום, אבל לא ברחוב השרון של ימינו אלא ברחוב לבונטין. הוא נקרא 'בית סטרלינג' והיום הוא משומר ומפונפן. מי שהעיר לי על כך הוא מורי וחברי ההיסטוריון פרופסור עמנואל אטקס, שנולד (1939) וגדל בבית זה, וכלל לא ידע שברל גם הוא גר שם כמה שנים לפניו. רחוב השרון ההיסטורי שינה את שמו ללבונטין ב-1941.

בשנת 1934 עבר ברל ל'מעונו'. דירה קטנה בת שני חדרי מגורים, חדר ספרייה ששימש לעבודה ולפגישות, מטבחון, שירותים ושתי מרפסות. הדירה הייתה בקומה השנייה והאחרונה של הבית. בדירה לידו גר חברו הטוב, הרופא והעיתונאי משה בילינסון, שנפטר לאחר שלוש שנים (נובמבר 1936). ברל עצמו גר בדירה עם בת-זוגו לאה מירון במשך עשר שנים, עד מותו בטרם עת, בכ"ד באב תש"ד (12 באוגוסט 1944) והוא רק בן 57. 

כמה סמלי שברל נפרד מן העולם דווקא במעונות העובדים, אבל לא היה זה מעונו שבתל אביב אלא בירושלים, אליה הגיע עם לאה כדי לנפוש כמה ימים. הם לנו בדירת חבריהם, האדריכל אברהם צ'רניאק ורעייתו האדריכלית ציפורה נויפלד, במעונות עובדים א', שכונה שיתופית  בשיפוליה המזרחיים של שכונת רחביה, שאותה תכננו בני הזוג.

שילוט חדש בכניסה למעונות עובדים א' ברחוב אבן שפרוט בירושלים (צילום: דוד אסף)

היום קשה לדעת היכן בדיוק הייתה דירת צ'רניאק. על פי פנקס הכתובות של תושבי רחביה מיולי 1936 הם גרו ברחוב אבן שפרוט 7, אך אין מדובר ברחוב של היום, שנמצא מחוץ למעונות עובדים, אלא בדירה שהייתה בתוך קומפלקס המעונות, שהמספרים פנימיים שבו שוייכו לרחוב אבן שפרוט (וכך גם היום). מאז השתנו המספרים והיום שני הטורים של בתי המעונות מצוינים כאבן שפרוט 14, 16, כשלכל בית יש כניסה לארבע דירות המסומנות באותיות.

זו פינת חמד שכמעט ולא השתנתה מאז שנבנתה בראשית שנות השלושים. אמנם השכונה מסומנת כ'שטח פרטי'  איני יודע אם ברשות ובסמכות  אבל בהחלט ניתן לבקר בה וליהנות מפסטורליה ירושלמית בטעם של פעם.

מראות במעונות עובדים א' בירושלים. כאן מת ברל לפני 77 שנים (צילומים: דוד אסף)

בין כך ובין כך, הדירה הייתה במרחק שתיים-שלוש דקות הליכה מביתם של גרשם ופניה שלום ברחוב אברבנאל 28 שברחביה, עמם בילה ברל את לילו האחרון (גרשם שלום, 'הליל האחרון של ברל כצנלסון', דברים בגו, עם עובד, 1975, עמ' 488-487; ראו גם ברשימתי, 'היהלום שבכתר רחביה: סיור ברחוב אברבנאל (ב), בלוג עונג שבת, 2 באוקטובר 2020) ומביתו של אליעזר קפלן, שהיה חבר הנהלת הסוכנות, ברחוב אברבנאל 11, שגם עמו נפגש ברל במהלך השבת.

לאחר שתקף אותו לבו במוצאי שבת והמאמצים להצילו כשלו, זרמו עשרות אנשים ומנחמים לדירה הצנועה בת ארבעת החדרים. דוד בן גוריון, ששהה אז בחיפה, נסע גם הוא לירושלים, וכשהגיע עם שחר לדירת צ'רניאק התעלף ופרץ בבכי מר. 'זה היה הידיד האמתי היחיד שהיה לי', אמר לבנו עמוס שנלווה אליו (אניטה שפירא, ברל, עם עובד, 1981, עמ' 708-707). כל הלילה עמד ליד גופתו של ברל משמר כבוד של פועלי ירושלים וחברי תנועות הנוער החלוציות. 

העמוד הראשון של 'דבר' ביום לוויתו של ברל

לווייתו של ברל נערכה למחרת בטקסי אבל שכמותם לא נראו עד אז בארץ. בשעה 7:15 בבוקר הועברה מיטת המת ממעונות עובדים לחצר המוסדות הלאומיים, מרחק של כעשר דקות הליכה, כשהיא נשואה בידי נכבדי היישוב. המיטה הועמדה בכניסה למשרדי הקרן הקיימת, עטופה בדגל הלאום ומוקפת במשמר כבוד של נוטרים. אלפי אנשים עברו על פני המיטה, ובהם גם הרב הראשי יצחק הרצוג. לאחר הטקס יצאה השיירה לאורך רחוב המלך גורג' ובן יהודה עד לבית ההסתדרות (ברחוב ההסתדרות של היום), ומשם, דרך רחוב יפו, ירדה לתל אביב.

בתל אביב, אליה הגיעה השיירה ב-11:30, השתתפו כ-100,000 איש בטקסים השונים. עוד קודם לכן נסגרו העסקים והרחובות נחסמו. לוויה כזו לא נראתה בתל אביב מאז לוויותיהם של חיים ארלוזורוב וחיים נחמן ביאליק. 

לווית ברל ברחובות תל אביב (אוסף ספריית הרווארד)

מתל אביב יצאה השיירה הגדולה של המלווים בדרך לבית הקברות של קבוצת כנרת ועצרה בכניסה לעשרות יישובים. על פי הדיווח בדבר, במסע הלוויה, שנמתח לאורכם של כשני קילומטרים, השתתפו כ-800 כלי רכב. בבית הקברות, אליו הגיעה השיירה לפנות ערב, נכחו כ-7,000 איש ואישה.

טקס הלוויה בקבוצת כנרת (אוסף ספריית הרווארד)

עד מותו, שבא לו בחטף, היה 'מעונו' מרכז רוחני של ממש. לכאן עלו לרגל שוחרי פניו, מבקשי עזרתו ומעריציו הרבים, ועל פי עדויות שהביאה אניטה שפירא בספרה ברל, זה היה זרם בלתי פוסק של מבקרים. 

כך נראה חדר הספרייה בדירה כשבעליה גר בה:

ספרייתו של ברל, 1944 (צילום: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי)

אחרי מותו המשיכה לאה לגור בדירה ובמקביל הסדירה את העברת תכולת הדירה והספרייה הגדולה (כ-5,000 ספרים) למוסד ההנצחה החדש, 'בית ברל' ליד צופית. בכ"ג באב תשי"ט, במלאת 15 שנה למותו (כ"ד באב תש"ד) נחנך 'מעונו' המשוחזר של ברל.

דבר, 27 באוגוסט 1959

חדר 'מעונו' אינו שייך למכללת בית ברל, אלא ל'קרן ברל כצנלסון', שהיא גוף העומד בפני עצמו. שוחחתי עם ההיסטוריון אדם רז, שעובד בקרן, והוא סיפר לי בקצרה מה קרה מאז. הרהיטים המקוריים והספרים הועברו לבית ברל ואוכסנו בחדר אחד. החדר לא היה, וגם לא התיימר להיות, שחזור של החדר המקורי. זאת ועוד, רוב הספרים שהחזיק ברל לא היו נדירים או בעלי ערך ביבליופילי (עם זאת, אפשר להניח בוודאות שהיו בהם עשרות רבות של ספרים עם הקדשות מעניינות). החדר עצמו היה נעול, ונפתח רק על פי בקשה. 

לפני כארבע שנים החליטו אנשי הקרן כי אין טעם להחזיק בתצוגה כל כך מיושנת. הם הכינו תערוכה חדשה שמנציחה את ברל ופועלו והיא מוצגת על קירות מתחם 'מעונו' החדש. הם שילבו בתצוגה גם מספר רהיטים מקוריים, כמו שולחן העבודה וחלק מארון הספרים. שאר פרטי הריהוט הועברו למחסן וכמותם גם ספריו הרבים שנשמרים בארגזים. מה קרה להקדשות הרבות שעיטרו את הספרים שקיבל ומה קרה ל'אוצר הגדול של כתבי היד' שהיו בספרייתו. לא ברור.

מה ברל היה אומר על 'מעונו' החדש?  (קרן ברל כצנלסון)

כמה שנים קודם מותה ב-1967 עברה לאה מירון לגור עם אחותה בלומה סלוצקין בקיבוץ עין חרוד איחוד, ואת 'מעונה' הריק שבתל אביב הורישה לתנועת העבודה, בבת עינו של ברל. לאחר מותה נקברה לאה לצד ברל בבית הקברות של קבוצת כנרת.

לאה מירון. אלמנתו (1967-1888)

מה עשתה תנועת העבודה ב'מעונו' שנשאר ברחוב מזא"ה בתל אביב? החדרים הריקים שימשו את מערכת הוצאת הספרים 'עיינות', שלימים התמזגה עם 'עם עובד', וכן את מחלקת המחקר של 'בית ברל'. בראשית שנת 1975 מאסה המפלגה ב'מעונו' ורצתה למכור את הדירה. קול מחאה נשמע, אך איני יודע אם אכן נמכרה הדירה לבסוף או שמא רק הושכרה. באותם ימים, כפי שעולה ממאמר שפרסם בדבר יוסי ביילין (ראו בנספח), שוויה של הדירה היה בין 150-120 אלף לירות. אתם יכולים לנחש כמה שווה 'נדל"ן' כזה היום...

קול מחאה (מעריב, 24 במארס 1975)

על תיבת הדואר שבכניסה לבית  אולי התיבה המקורית מימיו של ברל  עדיין רשום 'קרן ברל כצנלסון'.

כל הצילומים מ'מעונו': איתמר לויתן

רק בשנת 2014, במלאת שבעים שנה למותו, נזכרו לשים שלט הנצחה על קיר הבית:


איך נראה 'מעונו' היום? 

מתקן משחקים מקורי לילדים (ברל עצמו היה חשוך ילדים, אבל ילדי המעונות זכרו אותו היטב)
שרידיה של החומה הטמפלרית ניכרים במקומות רבים
שביל הכניסה לבית (מכיוון רחוב אוליפנט)
הכניסה למזא"ה 65
מעונו
מרפסתו הקדמית (בקומה השנייה והעליונה)
אם לשפוט על פי הלכלוך במרפסתו האחורית (מבט מגג הבניין), כבר מזמן לא גרים כאן...
נעולה היא דלתו...
ליד דלת הכניסה למעונו נותרו עדיין שרידים מהריצוף המקורי
המחסן המקורי של דירת ברל בעליית הגג. המחסן סגור ונעול – מעניין אם נותר משהו בפנים

מעונות עובדים א' עומדת לפני שינוי. השכונה היפה הזו, שההיסטוריה של תנועת העבודה ושל תל אביב בראשיתה נושמת בכל בניין בה, תהיה בקרוב עוד 'פרויקט'. אמנם ועדת התכנון של תל אביב-יפו הציבה ליזמים כל מיני תנאים לשימור 'מרחב מעונות עובדים א' מזא"ה', על גינותיה ומרחביה הפתוחים, ועל החומה הטמפלרית שצמודה לה  אבל מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. למודי ניסיון אנו וימים יגידו מה יישאר מהמתחם ההיסטורי ומ'מעונו'.


ולסיום, 'יומני כרמל' הכינו בשנת 1954, במלאת עשור למותו של ברל, סרטון של כחמש דקות על חייו של ברל. בסרטון זה, שמסיבות טכניות איני יכול להביאו כאן אך הוא מומלץ לצפייה ומרגש מאוד, אפשר לראות את ברל נואם בקולו וכן קטעים ממסע הלוויה ומטקס הקבורה. כדי לצפות לחצו כאן.

נספח: יוסי ביילין על 'מעונו'

ב-25 באפריל 1975, כחלק ממהלך המחאה נגד מכירת דירתו של ברל, כתב יוסי ביילין, אז עיתונאי בדבר, רשימה יפה ומקיפה על 'מעונו'. הוא גם ריאיין את אליעזר סלוצקין (1987-1887) מקיבוץ עין חרוד, גיסו של ברל ומאגדות העלייה השנייה.

הנה הרשימה 'מעונו' (לנוחות הקריאה הקליקו על התמונה והיא תוגדל):


25 תגובות:

  1. חיים פילון, קרית טבעוןיום שישי, 13 אוגוסט, 2021

    ביום ההלוויה אחזה אימי, דבורה פינקלשטין לבית חיסין, בידי והלכנו לבית המוסדות בירושלים לעבור על ‏פני הארון.‏
    ילד בן תשע שלא ידע מי הוא ברל, אך זוכר את היום כאילו היה זה אתמול.‏

    השבמחק
  2. כשברל נפטר הייתי בת 14. באותו קיץ שהינו במחנה עבודה באחד הקיבוצים בעמק ולקראת סיום מחנות ‏העבודה הכנו מופע גדול שהיה אמור לעלות על הבמה הגדולה שבין תל יוסף ועין חרוד במוצאי שבת. הנה ‏המופע מתחיל ופתאום אדם מתקרב לבמה כשידו מונפת והוא אומר בקול ‏‎"‎ברל איננו". ‎השתררה דומיה ‏וכמובן שלא הופענו. אנו, שבעצם לא ידענו מי זה ברל, היינו מאוד מאוכזבים. ולקראת ההלוויה למחרת, ‏נאמר לנו שרק שני נציגים ממחנה העבודה שלנו יוכלו להצטרף, וכך נפל בגורלי להשתתף בלוויה של ברל ‏אשר לא היה לי מושג מה חשיבותו של האיש‎.

    השבמחק
  3. באוגוסט 1944 שהיתי כשבועיים, כבכל שנה, אצל דודי חנוך ודודתי רחל רוכל בקיבוץ תל יוסף; חנוך, ממייסדי גדוד העבודה והקיבוץ ע"ש טרמפלדור, גידל זקן עבות נוסח טולסטוי והיה לוקח אותי כל בוקר על הטרקטור שבו נהג למורדות הקיבוץ, שם עזרתי לרחל עטורת הצמות בקטיף עצי הפרי.
    בשלוש בצהריים דנדן פעמון הקיבוץ בעוז והכול שבתו ממלאכתם. בבגדי עבודה נהרו החברים, נערים ומבוגרים, לעבר 'הכביש השחור'. רבבות ניצבו לאורכו, מכפר יחזקאל וגבע ועין חרוד ושדה נחום, וליוו בדממה כבושה את מסע ארונו של ברל בואכה כנרת. תמונת הציבור הענק והמאופק לא נשכחת מלבי אף שחלפו מאז עשרות שנים.
    לא ייפלא אפוא שכאשר חזרתי לספסל הלימודים בתל אביב וכתבתי את החיבור המסורתי 'מה עשיתי בחופש הגדול', פתחתי בהספד על מותו של ברל שהועתק, או הושפע ישירות, מהטור של ז. דויד (דוד זכאי, 'קצרות') ב'דבר': 'נתייתמנו. מורה הדור, עמוד האש לפני המחנה, ברל כצנלסון, איננו'.

    השבמחק
  4. אכן מרתק.
    רק הערה - התמונה השניה מתוך הארבע של כתבתו של יוסי ביילין אינה ניתנת להגדלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברל היה במעמד האדמו"ר של הדור בזמנו בתנועת העבודה. בדומה למאיר יערי של מפ"ם והקיבוץ הארצי.
      ספרה המרתק של אביבה חלמיש "האדמו"ר ממרחביה" מעיד על כך בהרחבה.
      תמונת ההמון בהלוויה של ברל כצנלסון ואמירת בן גוריון כי היה ידידו היחיד האמיתי מעצימים תחושה זו.

      מחק
  5. ברל תכנן את הקמתו של בית ב. מוסד ללימוד תורת העבודה העברית. הב. היה בעצם לזכרו של בילינסון , איש מיוחד שקולו נטמע והונצח על ידי מפעלו הרפואי.
    אני זוכר ביקור אצל יהודה שרת בדירה הסמוכה- בביתו של בילינסון. הוא עסק ארבע עשרה שנים בעריכת מכתבי ברל מפעל מיוחד במינו המשמש אותנו עד היום כמקור עיקרי ללימוד העלייה השנייה. יהודה ממש הקריב את חייו כדי לערוך את המפעל כאשר הוא ישן על מיטה צבאית בדירונת ומתחת למיטה ארגז עגבניות. 'לעזאזל ! אדם צריל לאכול! אמר בזעם ובלשון עברית מזוקקת. בן גוריון לא הסכים שכתבי ברל יוצאו לאור על ידי ההסתדרות הוא עמד על כך שהספרים יוצאו על ידי מפלגת פועלי ארץ ישראל. אחרי מותו של ברל חש בדידות אינטלקטואלית שגבתה מחירים כבדים. יהודה הצניע במפעלו את המתחים שהיו בין ברל לבן גוריון בתביעתו של של משה שרת דווקא.הוא הותיר זאת כחידה.
    מוקי צור עין גב

    השבמחק
  6. היו היו. והבתים שעודם עומדים מעידים, שהם היו ממש

    השבמחק
  7. אלף תודות על הרשימה על ברל ועל הסרטון המדהים. הרשימה טלטלה אותי והחזירה אותי לספר "ערכים ‏גנוזים" שמאז נעורי השפיע ומוסיף להשפיע עלי עד היום ויש לו מקום של כבוד בספרייתי.‏

    השבמחק
  8. תודות מקרב לב וברכות מאליפות לפרופ' דוד אסף שאסף מן הגורן ומן היקב, איזן חיקר ותיקן וזיכה את הרבים בזיכרון זה לברל כצנלסון , אישיות מופלאה בתולדות עם ישראל ובתולדות הציונות הסוציאליסטית. אפשר רק לקרוא ולהזיל דמעה על שמורשת מפוארת זו ניתנה למשיסה בדורות האחרונים ונעשתה למשל ולשנינה. דווקא עתה, משגוברים קולות הקנאות ועימם קןלו הצורמני של הקפיטליזם החזירי, הישראלים זקוקים למורשתו הסוציאליסטית של ברל יותר מאי פעם ודי לחכימא.

    השבמחק
  9. בין המוסדות הנושאים את שמו של ברל אי אפשר שלא להזכיר את 'בית ברל' שהוקם בקיבוץ נען על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין.
    הנחת אבן הפינה התקיימה בשנת 1946,כאשר 300 נערים עובדים נושאים בידיהם 300 לבנים לבנין.
    המבנה הושלם בשנת 1947 ונועד לשמש כבית הבראה ומקום לעריכת סמינרים חינוכיים לנערים עובדים.
    ואכן, משך שנים רבות שימש למטרה זו ואלפי נערים עובדים זכו בו לחופשה שנתית ולמקום לימוד.
    הבניין שמור עד היום במצב טוב מאד בלב קיבוץ נען, אף כי כבר שנים אינו משמש לתכליתו המקורית.

    השבמחק
  10. במכתב שכתבה אמא שלי לאבי ששירת בצבא הבריטי בזמן הלוויה של ברל, מתארת אמא את מסע הלוויה שעבר לא רחוק מקיבוצה , גבעת השלושה. " טבנקין ישב ליד הארון , חיוור כולו כאילו הולך למות. " רבים מחברי הקיבוץ יצאו ללוות את השיירה בעוברה בפתח תקווה. אמא מתארת לאבא את הצער העמוק שחשו. במכתב חוזר מתאר אבא מה עבר עליו כשנודע לו על מות ברל.

    השבמחק
  11. קיבוץ רביד הוא אחד משני הקיבוצים של תנועת דרור ישראל (תנועת בוגרי הנוער העובד), ורוב חבריו הם בוגרי מכללת בית ברל. בית תינוקות/ילדים שנפתח לאחרונה נקרא "בית ברל'ה"

    השבמחק
  12. ייזכר לטוב ברל על יחסו והתייחסותו למסורת ישראל. אילו כללו היום את רשימותיו-מאמריו בנושא זה בתכנית הלימודים בבתי הספר היו מזדעקים 'הדתה, הדתה'.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש הבדל בין "התיחסות למסורת" לבין שטיפת מוח דתית לתלמידים חילונים.

      מחק
    2. אמת.יחי ההבדל הקטן;(

      מחק
    3. בין שטיפה למקלחת יש בורות עצומה של הציבור החילוני ברובו בכל הנודע לדת היהודית והוא ניזון בעיקר מהמופעים הלא מחמיאים של הציבור החרדי באמצעי התקשורת.
      לא כל מה שנוגע למסורת יהודית הוא הדתה, אבל כמנהג הימים האלו כל צד מתבצר בעמדתו כשהוא מציג את הצד השני כמי שאינו רואי לכל התייחסות.

      מחק
    4. כל אחד ואחד מאלו שאתה מכנה חילוניים פי אלף כפל כפליים יהודי ראוי ממך. אאמן לי. . .

      מחק
  13. ברל ניסח את אמנת קקל בה צויין שאסור לחלל שבת ולעבוד בשבת בשטחים של קקל. מעניין מי מהקיבוצים שמר על כלל זה

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין מי מהחרדים עבד יום אחד שבת או לא באיזשהו שטח במדינה כלשהי?

      מחק
  14. בן עזר - הכללות מעולם לא יכולות להיות נכונות. ראה את הישובים ה"חרדים" חפץ חיים וקוממיות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אמר והכליל בעצמו בתגובה למעלה. צא מהכת הנך תינוק שנשבה

      מחק
  15. עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא?יום רביעי, 08 ספטמבר, 2021

    בכמה מתמונותיו ברל דומה ,בצורה מפתיעה מאוד,לד.ב ג

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.