א. סוד הגן הנעלם
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
היכן נמצא 'הגן הנעלם' ומה הם סודותיו?
ובכן, הוא נמצא בחיפה, באמצע רחוב יהודה הלוי, במרכז השכונה שנקראה פעם בפי הערבים 'ארד אל יהוד' (אדמת היהודים). זו השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ורחוב יהודה הלוי היה רחובה הראשי. אדמותיה נרכשו כבר ב-1891, ואט אט החלו יהודים להתגורר בה. אך השכונה נותרה מבודדת – אי יהודי בלב התיישבות ערבית.
 |
| ארד אל יהוד, 1925 (ויקיפדיה) |
'הגן הנעלם' הוא סוג של מבנה חצי מאוכלס, שאל תוכו ואל חצרו אסף בעל הבית עולם ומלואו של גרוטאות והקים גן גרוטסקי. והכל על סיפו של כביש ראשי סמוך (רחוב אבן גבירול), שחתך, ולמעשה מחק, את השכונה המקורית.
כל השכונה היא כיום מקבץ של בתים מאוכלסים לצד בתים נטושים, רובם ככולם שייכים לערבים. סלאמס שמתקיים בין כבישים ומחלפים, ורק בחיפה עוד ניתן לפגוש כמותו.
הנה כמה תמונות נוף מהשכונה וסביבתה:
 |
| צילום: אלון ריבק |
'חנות סתם אין כאן! הכל בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר - מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע (דן בן אמוץ, 'שוק הספרים')
ועוד מעולם הפרנסות של רחוב תובל: מומחים בניקוי ב(ג)דים.
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ד. פרנסות של אשכנזים
 |
| צילום: איתמר לויתן |
בלשון ימינו היינו אומרים שבעל המכונית הזו קצת עף על עצמו, נרקיסיסט.
לא זו אף זו, שימו לב לשם המוסך שבו מטופל הרכב – 'מוסך חיבה'...
 |
| צילום: גדעון פליישמן |
במוסך חיבה התמחו במיוחד ברכבי וולבו.
השבמחקמנהל המוסך ששמו היה שלומי, בחור ממוצא תימני שמת בדמי ימיו,
בשנות הארבעים של חייו. היה שם דבר , בהתמחותו ברכי וולבו הישנים.
שטנץ טיגל זו מכונת דפוס בלט שבה לוח נדחף אל אותיות בולטות (מעופרת או בשיטה אחרת) שסודרו על ידי סדר
השבמחקכל לחיצה מדפיסה דף אחד - בניגון לדפוס אופסט שבו גליון נייר רץ בין שני גלילים שעל אחד מהם מותקן לוח עם הדמות / טקסט ( image) להדפסה
שטנץ טיגל מתקבל אם מתקינים במקום סדר של אותיות לוח עץ שבו מותקנים סכינים - פסי פלדה חדים שכופפו לצורה מוגדרת כמו קופסה או פאזל ומזינים למכונה גליונות קרטון
ברובע היהודי הקטנצ'יק, ארד אל יהוד, בעיר התחתית בסביבת ואדי סאליב, באחד הבנינים בסביבה הנראית בצילום המשולב במאמר, היתה ההתגלמות הראשונה של בית הספר הריאלי החיפאי. הזואולוג פנחס כהן (אבא של הרקדנית כלת פרס ישראל, ירדנה כהן, שנולדה ליד ביה"ס) ייסד שם ב-1907 את בית הספר "אבטליה" (ע"ש אבטליון, בן-הזוג לסנהדרין של שמעיה, שעוד בנעוריו כך אומרים, היה תלמיד טוב). זה היה בית הספר העברי הראשון בחיפה.
השבמחקב-1921 היה פנחס כהן ממייסדי שכונת בת-גלים, מייסד חוג משוטטי בכרמל (המסד לתנועת הצופים בארץ), ומקים המכון הביולוגי בהר הכרמל, ממנו צמח גן החיות בגן האם. אתו יחד לימדה גם רעייתו מרים (אחותו של יו"ר הכנסת נחום רפלקס-ניר מאחדות העבודה). כהן נסע ב-1911 לברלין ללימודים, וכנראה היתה הפסקה בהוראה בבית הספר. אז עבר בית הספר לניהולה של החברה היהודית-גרמנית עזרה (Hilfsverein) שהיתה בין יוזמי הקמת הטכניקום (הטכניון) – המוסד האקדמי הראשון בארץ.
ארתור בירם, שעלה ארצה מגרמניה ב-1913 הפך את מה שהיה "אבטליה" לבית הספר הריאלי בהדר הכרמל, על בסיס פדגוגי דומה לבתי הספר התיכוניים במרכז אירופה. כך נדד בית הספר מהמרכז היהודי הישן בארד-אל-יהוד למרכז החדש בשכונת הדר. הבנינים ההיסטוריים של הריאלי והטכניקום במגרש המשותף תוכננו בסגנון אקלקטי ע"י האדריכל אלכסנדר ברוואלד, מייסד הפקולטה לארכיטקטורה.
ניסיון חברת עזרה ללמד בשני המוסדות בשפה הגרמנית הביא ל"מלחמת השפות" שנסתיימה לבסוף, דוקא בהחלטת ממשלת המנדט הבריטי ב-1922, בנצחון ההוראה בעברית. אבל זה כבר סיפור אחר.
תודה על התוספת. חיפאי מחצית מחיי ולא הכרתי את השכונה ואת בית הספר.תודה
השבמחק