יום שני, 23 באוגוסט 2021

סיפורי רחובות: מעבר יבוק, לאן, נחלת יצחק, רזיאל ויאיר

א. מעבר יבוק

כבר שנים רבות שבלוג עונג שבת מסקר את סיפורי הרחובות בישראל ושיבושיהם המביכים והמגוחכים. חשבתי שכבר ראיתי הכל, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי: שני הסברים שונים לחלוטין לשמו של אותו רחוב עצמו.

רחוב מעבר יבוק נמצא בשכונת נחלת יצחק שבמזרח בתל אביב, על גבול גבעתיים. אחד מול השני ניצבים שני שלטי רחוב וכל אחד מהם נושא הסבר אחר. על האחד כתוב 'נחל שחצה יעקב אבינו בשובו מפדן' (כאשר נמלט מפני לבן הארמי בדרכו לארץ ישראל); על השני, 'שם ספרו של רבי אהרן ברכיה בן משה ממודנה', שעוסק במנהגי אבלות.

שני ההסברים נכונים כמובן, אבל דחילק, תחליטו (ובהזדמנות זו גם תחליטו איך כותבים יבוק באנגלית, עם B אחד או שניים, ותורידו 'של' אחד מההסבר על 'ספרו של של רבי אהרן ברכיה').

צילומים: אורי זקהם

נעיר גם, שאם רוצים לכבד את הספר מעבר יבוק היה צריך להקפיד ולקרוא לו בשמו הנכון מעבר יבֹּק. מחברו קרא לו כך לא רק משום שבתנ"ך הכתיב הוא חסר, אלא משום שבספרו יש 112 פרקים, כמניין יבק.

על גלגולי המושג 'מעבר יבוק' אני מכיר כתבה מצוינת בשני המשכים שכתב דן לב ארי והתפרסמה בבלוג עונג שבת ('מֵעֵבֶר לנהר [א]: איזה נהר חצה מחבר "מעבר יַבּוֹק"?', 15 בינואר 2016; 'מֵעֵבֶר לנהר [ב]: שקיעי מעבר יבוק בספרות החדשה', 22 בינואר 2016).

נחל יבוק (ואדי זרקא) בתחומי ממלכת ירדן (ויקיפדיה)

ב. פיארברג, לאן?

אם בסעיף הקודם על 'מעבר יבוק' ראינו שני הסברים שונים לאותו רחוב תל-אביבי, הנה בשכונת נוה שאנן בחיפה יש תופעה דומה, אף כי ייחודית: שני הסברים שונים, אך משלימים, לאותו רחוב.

מרדכי זאב פיארברג (אִמרו: פַיֶרְבֶּרְג), שנודע במיוחד בסיפורו 'לאן' (בכמה ערים בארץ יש רחוב בשם זה), זכה לרחוב על שמו בחיפה. פיארברג (1899-1874) מת בגיל צעיר (24 בסך הכול), אך סיפוריו המעטים השאירו רושם רב על בני דורו, יוצאי בית המדרש הישן שהתלבטו בין מסורת לחידוש.

הנה שני שלטים מאותו רחוב, אחד בתחילתו והשני בסופו. מעין הסבר בהמשכים...

צילומים: אלון ריבק

המבוכה לא נגמרת כאן, כי פאיירברג מת בשנת 1899 (כמו בשלט העליון, הישן יותר) ולא ב-1889, כשהיה בן 15 (כמו בשלט התחתון, החדש). השלטים גם חלוקים ביניהם על התעתיק הלטיני והערבי הנכון של שמו.

הכתיב הלועזי שבתחתית גלויה זו מוכיח שהכיתוב הלועזי בשלט החדש יותר (Feierberg) הוא הנכון.

גלויה של חברת 'לבנון', ראשית המאה העשרים (אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית)

ולסיום נעיר כי סופר הוא תואר מכובד דיו. פיארברג אכן פרסם כמה סיפורים קצרים בעיתונות הזמן אבל זה לא הופך אותו ל'עיתונאי', ובטח לא ל'עיתונאי ציוני'. 

ציוּן 'כמעט טוב מאוד' ניתן הפעם לעיריית תל אביב, שהשילוט שקבעה ברחוב פיארברג הוא קצר וקולע (חוץ מהניקוד על האות פ' שצריך להיות בפתח ולא בצירה):

צילום: דוד אסף

ג. 'רב עיר קובנה והרחוב'

נחזור לחוצות נחלת יצחק.

שימו לב לעלגות של שלט הרחוב הנושא את שם השכונה – רחוב נחלת יצחק.

ראשית, שמו של הרב היה יצחק אלחנן ספקטור, ולא סתם אלחנן ספקטור, שאחרת לא ברור מה הקשר בינו לבין נחלת יצחק.

שנית, זה קצת פתטי להסביר שהרחוב נקרא על שם השכונה שבתוכה הוא נמצא.

ושלישית, תמיד כדאי לשים לב לפיסוק ולחלוקת המילים בשורה. ראו את שתי השורות האחרונות...

צילום: איתמר לויתן


ד. דוד רזיאל

צילום: אלון ריבק

ברחוב דוד רזיאל ביפו, הקרוי על שמו של מפקד מחתרת אצ"ל (1941-1910), ישנם כמה שלטי רחוב זהים, והם פלא על פלא. 

קודם כל, כתב לי אלון ריבק, לא ברור למה בכיתוב העברי מתחילים בשם המשפחה (רזיאל דוד) ולא, כמקובל בשם הפרטי (דוד רזיאל). באנגלית הסתפקו רק בשם המשפחה (Raziel). 

אך המעניין הוא הכיתוב בערבית: במקום 'רזיאל דוד' כתוב (בתעתיק עברי) 'רזאיל דאפיד'. אמנם אין צירה בערבית, ולכן שתי האותיות בין ה-א' וה-ל', אבל ה-א' אחרי ה-ז' מיותרת. בערבית אין עיצור המתאים ל-V ולכן מקובל לכתוב פ' עם שלוש נקודות מעליה במקום נקודה אחת.

בעיר כמו יפו, שיש בה אוכלוסייה ערבית לא קטנה, ראוי היה למצוא בעל ידע בערבית, שיעשה הגהה על שלטי הרחוב וימנע כיתוב שגוי.


ה. אברהם (יאיר) שטרן

ונישאר בתחום המחתרות.

לפני יותר משנה פרסמנו במדור זה רשימה ('מי אתה יאיר שטרן?') ובה הצבענו על שיבוש שמו של מייסד מחתרת לח"י, ששמו המקורי היה אברהם שטרן ו'יאיר' היה כינויו המחתרתי. הוא עצמו מעולם לא נקרא יאיר שטרן, ומי שכן נקרא כך הוא בנו, העיתונאי והשדרן, שנולד חמישה חודשים לאחר שאביו נרצח. 

דוד שי, ששיתף אותי בשיבוש השם ברחוב שטרן בהרצליה, דיווח לי בשמחה כי לאחרונה העירייה תיקנה את השלטים המשובשים בשני קצות הרחוב – מי יודע אולי בזכות הפרסום בעונ"ש? 

כך נראה השלט המשובש:

וכך נראים השלטים המתוקנים היום: 

צילומים: דוד שי

24 תגובות:

  1. פוסט יפה מאוד!
    אתה כותב: 'זה קצת פתטי להסביר שהרחוב נקרא על שם השכונה שבתוכה הוא נמצא'
    ובכן; בירושלים יש כמה רחובות כאלה, שניים עולים בזכרוני עכשיו, והם: רחוב מזכרת משה, ורחוב משכנות. בשניהם ההסבר הוא "על שם השכונה".

    השבמחק
    תשובות
    1. רחוב מזכרת משה (על שם השכונה) נדון כבר בבלוג:
      https://onegshabbat.blogspot.com/2020/07/blog-post_15.html

      מחק
    2. גם בכפר סבא השמות הכתובים בעברית כתובים למעשה בהונגרית, כאשר שם המשפחה קודם לפרטי

      מחק
  2. בכניסה לישוב שבי ציון יש שלט , באנגלית כתוב (כפי שאפשר לקרא) שווה ז..ן. SHAVE ZION זה לא שווה כי זה שבי ובטח לו למילה השניה באנגלית שלדעתי הייתה צריכה להכתב TZION

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה לא בפוסט הנכון
      ראה כאן: https://onegshabbat.blogspot.com/2021/07/blog-post_26.html

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    3. ישנם שלטים המכוונים לשכונת גני תקווה בקרית אונו ועליהם הכיתוב: Ganna Tiqwa

      מחק
    4. גני תקוה אינה שכונה ברית אונו אלא ישוב עצמאי ליד קרית אונו

      מחק
  3. אני מניח שישנה יוד עיצורית לאחר הפא ולכן לא מובנת לי המחמאה לעיריית תל אביב. ניקוד בצירה יוסיף הגיית יוד רק לפי קריאה אשכנזית ותוספת האות יוד לא מעלה ולא מורידה.
    הצורה הנכונה היא כנראה כפי שראש עיריית נתניה כותבת את שמה - פיירברג

    השבמחק
  4. אולי התכוונו לכתוב "יה בוק"

    השבמחק
  5. דומה שכוונת העירייה בשם "מעבר יבק" היא אך ורק לספר המורבידי, כי הנחל שחצה יעקב אבינו היה יבק בלבד, ולא "נחל מעבר יבק", וממילא אין שמות רחובות על שם חציית נהרות ואירועים דומים. אין רח' קאצר אל יהוד, ולא "מעבר ים סוף" או "רח' חציית הירדן". אלא שישב לו פקיד בעירייה וניפק את ההסבר הראשון שקפץ לו בגוגל תחת "מעבר יבק" כנראה.

    השבמחק
  6. בשכונת בית הכרם בירושלים, הרחוב הראשי נקרא, איך לא, רחוב בית הכרם.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשכונת נווה צדק בת"א יש גם רחוב מרכזי בשם "נווה צדק", והגדילו פרנסי העיר והוציאו ממנו אף את "סמטת נווה צדק" (נווה צדק/שבזי), שהמשכה ברחוב בעל השם ההיסטורי המשמעותי "440" במקטע שבזי-החרמון.

      מחק
  7. האם מישהו מהאחראים לכל השיבושים, חלקם משעשעים וחלקם מאד עצובים, טורח לקרוא את הבלוג ולתקן את הטעון תיקון?

    השבמחק
  8. עוד קצת דקדוקי עניות:
    שם משפחתו בלי ניקוד נכתב "פייארברג" (בשתי יו"דין). כך השם מופיע בספר "כתבים", הוצאת דביר (1958).
    באותו הספר מופיע בתוכן העניינים שם הסיפור "לאן" (בלי סימן שאלה), ואילו בכותרת הסיפור עצמו — "לאן?"

    השבמחק
  9. בתל אביב הפגינו קצת יצירתיות וקראו לסימטה היוצאת מרח' פיארברג בשם סימטת לאן. יפה.

    השבמחק
  10. בח' בחשוון תש"ם, 2 באוקטובר 1979, הוקמה היאחזות נח"ל במדרון המזרחי של הרי שומרון הגולשים לבקעה, מול נחל יבוק התנ"כי הנמצא מעבר לירדן. באגף הנוער והנח"ל הוחלט להעניק לה את השם 'היאחזות נח"ל יבוק'. אבל חברי ההיאחזות לא אהבו את השם, בעיקר בגלל שהוא צלצל באוזניהם כ'יא בוק' ובלחצם שונה שם ההיאחזות לחמדת, על שם אחת הדמויות המפורסמות מספרו של ש"י עגנון.

    השבמחק
  11. ובכן, מה זה בעצם "בוק"?
    בול עץ קצר ועבה למדי המשמש בד"כ לתמיכה (זמנית) במשהו כבד, למשל מכונית שגלגליה פורקו וכדומה. הבוק היה נפוץ במוסכים, פנצ'ריות, מסגריות ובתי מלאכה.
    כיום, במקומו של הבוק, יש רגלית מתכווננת הנקראת חמור.
    הבוק והחמור נחשבו (בעיניו של המכונאי / בעל המוסך) דוגמה טובה לחכמתו ובינתו של שוליית המכונאי.
    עדות מניסיון אישי!
    כשעליתי מדרגת "סתם בוק" לדרגת "חמור מתכוונן" דרשתי העלאת שכר, אז פיטרו אותי ולקחו בוק אחר, יותר יציב, כזה שישאר בוק.

    השבמחק
    תשובות
    1. בוק, או בכתיבו הנכון, הוא בול עץ - או תת חמור. באק הוא תיש או איל בגרמנית Bock.

      מחק
  12. זכורני שבצומת כפר סבא רעננה, בכפר סבא כתוב על שלט הרחוב - צ'רניחובסקי, ולא כמו בכל ספריו 'טשרניחובסקי'. אך אינני מעודכן ואולי כתיב השם תוקן.

    השבמחק
  13. שכונת נחלת יצחק הוקמה על ידי עולים מהעיר קובנה.
    הם קראו לשכונה על שם רב העיר ,רבנו יצחק אלחנן ספקטור
    הרב יצחק אלחנן ספקטור נחשב כ"רבן של כל בני הגולה" (גולת אשכנז ) .

    רחוב מעבר יבוק נקרא כך על שם הספר המדבר על המעבר מארצות החיים .
    רחוב מעבר יבוק מוליך אל בית החיים "נחלת יצחק".

    השבמחק
  14. איני מחדשת לאף אחד שהטעויות מקורן הן בשפה והן בקיבוץ הגלויות שהגיע למדינת ישראל. דבר כזה בוודאי אינו קורה בגרמניה, או לחילופין בארה"ב. הכל מתערבב בכל. היידיש, הגרמנית העברית והאנגלית.
    טוב שאתם מביאים את זה בבלוג עצוב וגם משעשע
    יישר כח

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.