א. מה קורה פה?
 |
| צילומים: רון מנדל |
ברחוב שלום עליכם הוותיק, בשכונת טלביה בירושלים, הותקן שילוט חדש, ואבוי לבושה:
 |
| צילומים: דוד אסף |
ובכן שמו של שלום עליכם היה שלום רבינוביץ, לא יעקב.
 |
| שלום רבינוביץ הוא שלום עליכם |
היה סופר ושמו יעקב רבינוביץ, אבל עם כל הכבוד לו הוא מעולם לא התיימר להיות שלום עליכם...
 |
| זהו יעקב רבינוביץ (ויקיפדיה) |
וחוץ מזה שימו לב להבדל בניקוד בין שני הצדדים של אותו שלט עצמו ברחוב שלום עליכם.
נאמר זאת כך: את האות ע' יש לנקד בחטף-פתח – עֲלֵיכֶם (כמו בתמונה העליונה), ולא חלילה בשווא (כמו בתמונה התחתונה).
ג. טשרניחובסקי
לא הרחק משם, בירושלים, נמצא רחוב טשרניחובסקי.
איזה ביזיון למשורר, שבחייו דקדק בכל מילה ומילה שיוצאת מקולמוסו, שייכתבו מתחת לשמו את המילה 'העברית' בכתיב משובש (ודוק: כתיב משובש, לא כתיב מלא).
וראו זה פלא, לא הרחק מהשלט השגוי נמצא שלט תקין לחלוטין (וגם הערבית תוקנה):
 |
| צילומים: דוד אסף |
ד. מאנגר פינת רחל
במרכז תל אביב נפגשים שני משוררים דגולים: איציק מאנגר ורחל בלובשטיין המוכרת בכינוי 'רחל המשוררת'.
הביטו בשלט הרחוב 'רחל': מילא שהאות ח', של הקיצור רחוב, נפלה והייתה לר'; מילא ששנת הולדתה של רחל היא תרנ"א ולא תר"ן; מילא שלא זיכו אותה בשם משפחה או בכינוייה וגם נמנעו ממילות הסבר (שהעדרן בולט על רקע השילוט של 'השכן' איציק מאנגר); אבל מאיפה הם לקחו את התעתיק המשונה RAHEL?
 |
| צילום: איתמר לויתן |
"כמה אירוני שעל יד המקום שמנציח את הרומן העברי החילוני הראשון נמצא תלמוד תורה חסידי..."
השבמחקלמה אירוני? נראה לי שאהבת ציון היא משהו בלתי נפרד ממסורת ישראל. [שם המוסד החסידי השכן]
יפה אמרת
מחקבאשר לטעות בשמו של "שלום עליכם" - ייתכן כי מקור הבלבול הוא בשילוב שמו של "מנדלי מו"ס" - שלום יעקב אברמוביץ
השבמחקעם שמו של "שלום עליכם" - שלום רבינוביץ.
אגב, לא ברור מדוע אביו של הסופר יעקב רבינוביץ (1875 - 1948) - ר' אברהם אהרן רבינוביץ (1835 - 1884 לערך) - אימץ שם משפחה חדש(!) - "רבינוביץ", שכן שם אביו היה ר' מאיר יונה שץ-ברניצקי (1817 - 1891).
יתכן שזה נעשה כדי לחמוק מגיוס לצבא הצאר. בלא מעט משפחות נשאו אחים שמות משפחה שונים, שכן בן יחיד היה פטור מחובת גיוס.
מחקאכן היו לר' אברהם אהרן רבינוביץ (לפחות) שני אחים: ר' מרדכי ש"ץ ואח נוסף שהיגר לדרום אפריקה, ועלתה ההשערה כי שינוי שם המשפחה היה כדי לחמוק משירות בצבא הצאר במחצית השניה של המאה ה-19; אולם עד כה לא מצאתי לה תימוכין.
מחקגם הערבית בשלטים של רח' שלום עליכם משובשת: ה-ל' נשמטה וכתוב שם "שלום עאיכם".
השבמחקוהערבית בשלט השני של רח' טשרניחובסקי לא בדיוק "תוקנה". אמנם ה ס' כקיצור לשם הפרטי הוחלפה ב-ש', אבל האות שאמוריה לייצג את ה"ב" הרפויה בשם נשארה מין פ' בלי נקודה - אות שלא קיימת בערבית, וגם שתי הנקודות מתחת ל-י' שבסוף נשמטו, מה שהופך אותה ל-א (מקצורה).
Uri, חסכת לי הערה, ואני מודה לך מאוד! :-)
מחקדוקא לגבי רחל אני נוטה להסכים עם הפשטות והצמצום שבשלט: בהיותה כוכבת-על
השבמחקהיא מזוהה בשמה הפרטי הקצר והיפה (גם זה כמובן שלה - ע"ע "אורי").
גם ברחובות שייקראו יום אחד על שם הזמרת אדל או הכדורגלן פלה לא יירשמו הסברים מיותרים.
רחל ה מ ש ו ר ר ת _ היה מתבקש כאן ביותר
מחקבנוה שאנן – רמות-רמז בחיפה יש "מקבץ" רחובות סמוכים (במרחק הליכה), כולם על שמות משוררים, סופרים והוגי דעות:
השבמחקי. ל. פינסקר, אד"ם הכהן, הצפירה (בכל זאת עיתון), מל"ל (לילינבלום), רות הכהן, אז"ר (רבינוביץ), גנסין, פרוג, פאיירברג, מנדלה מוכר ספרים, של"ג (גורדון), ש. בן ציון (גוטמן), ברל כצנלסון, יוסף קארו, א. ד. גורדון, הרב פישמן מימון, הרב קלישר, בורוכוב, דובנוב, זאב וילנאי, יהושע השל, פרץ מרקיש, ברנר, זלמן שניאור, יהודה בורלא, ארתור בירם, וחדש - ככר יגאל מוסנזון
ויאמר שלא בשמחה בתוספת לתגובה האירונית למעלה, שבנוה שאנן - רמות רמז שהיתה פעם מעוז הציונות (בעיקר החילונית וגם של הפועל המזרחי) צצו ואפילו השתלטו ליד כל הרחובות האלה תלמודי תורה חרדיים.
שיבוש שמו של מאפו נעשה על ידי דיירי הבית ששמו שלט תאורה עם המשפר ולא על ידי העיריה שמנסה להקפיד ככל שאפשר.
השבמחק