א. שיירי סוכות
הושענא רבה במאה שערים, תשפ"ב (צילום: ברוך גיאן) |
כשתקראו את השורות הללו ארבעת המינים כבר יעמדו מבויישים בפינת הבית בדרכם לפח האשפה. כך דרכו של עולם, רק לפני שבוע מחירם עלה והאמיר, ומחר גם בחינם לא יילקחו...
הנה למשל המחירון של שכונת אחוזה ברעננה בימי טרום-סוכות.
אם כולם כשרים אז מה בעצם ההבדל בין כל סוג? הגודל, הצבע, הנראוּת, ובעיקר ההכשר...
צילום: גדעון נח |
תימני או מרוקאי (וביידיש מאה-שערימית: מאַראָקער) ואולי בכלל 'חזון איש'? זו השאלה.
צילומים: טובה הרצל |
וכמה ממקיימי מצוות ארבעת המינים שלא למדו גאוגרפיה או היסטוריה יודעים היכן נמצאת קלבריה או יאנובה?
צילומים: טובה הרצל |
אז הנה התשובות הנכונות: קלבריה היא מחוז בדרום איטליה והאתרוגים שגודלו שם היו במשך מאות בשנים המקור העיקרי עבור יהודי אירופה. חסידי חב"ד מעדיפים אותם עד היום, ובכפר חב"ד יש חקלאים המגדלים זן אתרוג זה.
'יאנווע' או 'ינאווער' אינם אלא שיבוש של ג'נובה (או גנואה), הנמל שאליו וממנו הובלו אתרוגי קלבריה.
אתרוג קלבריה |
טיפ לחיים בכלל ולסוכות בפרט: איך להעביר במכונית פרטית קרשים ארוכים במיוחד (צולם ברחוב הלני המלכה בירושלים).
צילום: אלון ריבק |
ב. לעורם נלך
חידוד לשון נהדר ברחוב מלכי ישראל בירושלים.
צילום: ברוך גיאן |
ג. שומרת נגיעה
וגם זה חידוד נחמד, שרלוונטי גם לאלה שאינם מחמירים בנושא נגיעה בין איש לאשה.
צילום: חגית מאיר |
ד. סליחה מעולם האמת
הזדמנות בלתי חוזרת לזיכוי הרבים: יש מי שיבקש בשמכם מחילה ממי שכבר נפטר ואיננו!
צולם בכניסה לבית המדרש 'חברון', משעול קדושי תרפ"ט, פתח תקוה.
צילום: גונן זיק |
ה. מכתב לרבי
וכאילו להראות שאין דבר טבעי יותר מאשר לדבר עם המתים, הנה לכם מכתבו של מהנדס הקונסטרוקציה ד"ר דבש רמדאן. הלה שלח מכתב לקבר התנא רבי חנינא בן דוסא ,בעיר הערבית עראבה שבגליל התחתון, באשר לבטיחות המבנה.
יש לקוות שרבי חנינא יקרא בתשומת לב את ממצאי הבדיקה ויזהיר את המבקרים לפני שיקרה אסון.
צילום: מיקי מלכה |
שאלתי שלושה תמימים שפגשתי באקראי (מסתובבים אצלנו מלא)על זן האתרוגים קלבריה. על פשר השם יאנאווא הם לא ידעו דבר אבל ידעו לספר שאדמורי חבד הקפידו לברך על אתרוגים שהובאו להם מקלבריה שבאיטליה, שהוחזקו ככשרים ולא מורכבים.
השבמחק"ארבעת המינים כבר יעמדו מבויישים בפינת הבית בדרכם לפח האשפה."
השבמחקיש השומרים את הלולב, עד ערב פסח, ואז שורפים אותו עם החמץ. ויש שאכן מניחים את הלולב בפינת חדר השינה, כי מאמינים שיש בו סגולות של שמירה.
אם כבר לדייק,
מחקהמנהג המקורי (הובא במהרי"ל) הוא לשמור את הערבות והלולבים ולהסיק בהם את התנור באפיית מצות.
בדורות האחרונים שאפיית המצות עברה למפעלים, משתמשים בהם לשריפת החמץ
אצלנו עושים מן האתרוג ריבה שאוכלים ממנה בסעודת טו בשבט
מחקלעניין שריפת הלולב עם החמץ ערב פסח: מזכיר (אולי מהדהד) את מנהג הקתולים לשמור את כפות הדקלים מ"יום ראשון של הדקלים" (Palm Sunday) במשך כמעט שנה, לשרוף אותן ולהשתמש באפר לצורך הטקס של "יום רביעי של האפר" (Ash Wednesday) בפתח תקופת ארבעים הימים שקודם הפסחא בשנה שלאחר מכן
השבמחקה"חידוד לשון נהדר" בהקשר לשלט פרסומת לנעליים שהכיתוב בו הוא "לעורם נלך" - הפך לי את הבטן ודומם לי את הלב.
השבמחקלי זה דווקא רומם את הלב...
מחקהמדרש אומר שכשיוצאים ישראל מיום הדין יוצאים עם הלולב וארבעת המינים כצבא החוזר מנצחון בקרב עם הנשק והדגלים .
השבמחקואחרי כן.... תולים כלי הנשק לראווה בסלון. אף אנו נהגנו לתלות הלולב הערבות וההדסים בפינת הסלון על הדרך הנ"ל
"שומרת נגיעה" - מזכיר לי קוריוז. אשתי לימדה בכיתה ד'. היא נתנה מבחן בכיתה ועברה בין התלמידים ונעצרה
השבמחקליד תלמיד וראתה את תשובותיו. לאות הערכה היא טפחה על כתפו והוא נירתע ממגעה. לשאלתה מה קרה, הוא ענה שהוא שומר נגיעה. ילד בן 10.
בתקופת הקורוה כולנו עברנו לשמירת נגיעה: למנוע העברת הנגע. 😉😆
מחקאכן, אלא שהמקרה המדובר אירע לפני כ- 20 שנה...
מחקמסתבר שיש כאלה שנשמרו מקורונה כבר לפני 20 שנה
מחקSim Ko
מחקלא הבאתי את שמירת הנגיעה בתקופת הקורונה, בשביל להסביר את הסיבה מדוע הילד שומר נגיעה. אלא רק כדי לחדד 'שעכשיו' בתקופת הקורונה כולנו הפכנו לשומרי נגיעה לא בגלל הצניעות וההפרדה המגדרית, אלא בגלל " נגע" הקורונה, שעלול לעבור מאדם לאדם בנגיעה.
נגיעה עקב נגיעה. ☺️
הבנתי.תודה, שבוע טוב ובריאות טובה.
מחקעל מנהגים איטלקיים מהמאה ה13, וגם לפני כן ואחרי כן, בערבות הלולב וההושענות, לרבות שעשוע מילולי של עמנואל הרומי, ואף על 'מלחמת ערבות', כותב הרב סטל בספרו 'נהגו ישראל - חג הסוכות' שהופיע בשנת תש"פ. מומלץ. האימייל שלו:alfabita99@gmail.com
השבמחקהפריט שומרת נגיעה, מאתר שמוכר פרטים עם הדפסים הומוריסטיים, זלמן אקספרס. מומלץ לחובבים הומור.
השבמחק