יום שני, 1 באוגוסט 2022

סיפורי רחובות: התנאים, מעשה רוקח, יורדי הסירה, ששת הימים

א. התנאים או התאנים

צילום: איל דוידסון

כידוע, תַּנָּאִים הם חכמי המשנה וטבריה הייתה אחד ממרכזי התורה של תקופה זו (מאות 3-1 לספירה). רחוב בשם זה אכן יאה לה ונאה לה.

אבל 'תנאים' היא כנראה מילה קשה ולכן רחוב התנאים הפך בגרסה הלטינית לרחוב התאנים...

ב. מעשה מרקחת

השילוט ברחוב הרקח (פינת רחוב סלנט) בשכונת מאה שערים בירושלים יכול לשאת בגאון את המליצה 'נח בשבע שגיאות'. הקורא יעקב ישראל סטל מנה בו חמש שגיאות.

1. הניקוד לא נכון. מהקדמתו של אלעזר מוורמס לספר הרוקח משמע שיש לנקד רֹקח בחולם, מלשון 'מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ' (שמות, ל 25).

2. שמו הוא אלעזר ולא אליעזר. 'רקח' בגימטרייה = אלעזר.

3. הוא חי בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13, לא במאה ה-15.

4. הוא מפורסם על שם מקומו, וורמייזא (וורמס), והיה ראוי לציין זאת בשלט.

5. הוא אכן חיבר ספרי מוסר, אבל הוא לא פחות מפורסם בחיבוריו ההלכתיים ובראשם ספר הרוקח ומעשה רוקח.

ספר הרוקח, קרימונה שי"ז (1557)

ג. מ"ג יורדי הסירה

כ"ג יורדי הסירה הם 23 ימאים יהודים אמיצים, אנשי 'ההגנה', אשר נעלמו עם ספינתם 'ארי הים' בדרכם לפעולת חבלה בבתי הזיקוק של טריפולי שבלבנון, ב-18 במאי 1941. כידוע חלוקים ההיסטוריונים בשאלה אם יש לשנות את השם שהתקבע 'כ"ג יורדי הסירה' ל-כ"ד, שכן בין הנעדרים (בפועל ההרוגים) היה גם קצין בריטי ושמו אנתוני פאלמר שהצטרף כמשקיף. ערים רבות בארץ קבעו רחובות על שמם של הכ"ג ואנדרטאות מיוחדות לזכרם הוקמו בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים וכן בשיכון למד בתל אביב.

הנה כך נראה אתר הנצחה לא כל כך מוכר שנמצא על גדות הירקון, במקום שממנו יצאו הימאים לפעולותיהם (מול 'מועדון השייטים' ברחוב אוסישקין 11, וסמוך 'לצופי ים', לקראת הגשר האחרון בשפך הירקון):

צילומים: איתמר לויתן

בין כך ובין כך, קוראנו יאיר פז (גאוגרף במקצועו) נסע לא מכבר בכבישיה של העיר צפת ואפליקצית ווייז הפנתה אותו לרחוב ושמו מ"ג יורדי הסירה.


בדיקה במפות גוגל מאשרת לכאורה קיומו של רחוב כזה:


באתר המפות הרשמי של ישראל השם מופיע כהלכתו.


אז מה קורה פה? כיצד הפכו הכ"ג (או הכ"ד) למ"ג?

ד. ששת הימים

כשאומרים בעברית 'ששת הימים' כל אחד יודע שהכוונה למלחמת ששת הימים, ולא לששת ימי השבוע. כמעט בכל עיר בישראל יש רחוב שנקרא 'ששת הימים', אבל דומני שרק בירושלים (כיכר נדב; רחוב ששת הימים פינת שדרות אשכול) אפשר למצוא את שגיאת הניקוד המביכה הזו.

צילום: מנחם רוזנברג

21 תגובות:

  1. בכ"ג בטבת תשכ"א טבעה הספינה "אגוז" ובה 43 עולים ממרוקו (וגם שני אנשי צוות). רחוב מ"ג בבת-ים קרוי על שמם של נספים אלה, וייתכן שגם בצפת הרחוב קרוי על שמם.

    השבמחק
    תשובות
    1. מחציתם ילדים.

      מחק
    2. זה בהחלט נשמע הסבר הגיוני, אבל עדיין יש כאן בלבול מוזר. מדוע לא לקרוא לרחוב "מעפילי אגוז" כמו בתל אביב, או "המ"ג" כמו בבת ים?

      מחק
    3. יש כמובן רחוב המ"ג ברוממה בירושלים, היכן שממוקם מרכז מד"א

      מחק
    4. באשדוד במרכז שכונה א' הייתה אנדרטה לחללי אגוז. אולי היא עדיין שם ולא דחף אותה ממקומה שום בניין רב קומתי מאוד (כמאמר "הגשש החיוור"). על הספינה "אגוז" היו הרבה ילדים ממרוקו ונדמה לי שטבעו 43 מן העולים ושני ישראלים שהיו אלחוטנים על הספינה.

      מחק
  2. תיקון טעות: השלט של רחוב ששת הימים שבצילום ניצב בקצה רחוב ששת הימים פינת שדרות אשכול. ולא כפי שדיווחתי בטעות.
    גם בקצהו השני של הרחוב בצומת עם שדרות ברלב הוא גם מופיע עם אותו ניקוד.

    השבמחק
  3. עפי ויקיפדיה הלוחמים יצאו לפעולה ממפרץ חיפה...

    השבמחק
    תשובות
    1. ויקיפדיה אינה נחשבת למקור מהימן בשום מקרה.

      מחק
    2. הכ"ד אכן יצאו מהבריכה ליד חברת חשמל בחיפה (כמו שכתוב בוויקיפדיה שאוהבים לסנוט בה). גם בשלט בירקון כתוב כך במפורש.

      מחק

  4. למיטב ידיעתי ה-מ"ג הידועים ביותר הם 43 חברי ההגנה שנעצרו ונכלאו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1939 בעקבות נסיון הבריטים למנוע אמון כוחות מגן יהודים. בין העצורים היו משה דיין ומשה כרמל אשר מכתביו בספר "מבין החומות" מתעדים את המאסר בעקבות משפטם.
    בירושלים ובקרית מלאכי נקראו רחובות על שמם.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי מג עצורי ההגנה- ממליץ לעיין בספר "שלום על הרובים" פרק "אגדת שלושה וארבעים..."עמ 192 שם מספר חיימקה לבקוב על הבזיון של מעצרם עי חיילים אנגלים שנסעו לבנק בחיפה להביא משכורות

      מחק
  5. הניקוד השגוי של המלה "ששת" אינו "מביך" אלא: מביש. ואולם אין זה מפתיע כשמדובר בעם נבער ועילג הנוקט פיגולים לשוניים כגון "זותי" (=זאת), "זה מרגיש לי", ועוד אינספור ביטויים מפליצים (תרתי משמע).

    השבמחק
  6. ד"ר יאיר פז, ידידנו, הוא בהתמחותו גיאוגרף היסטורי. שילוב הנדרש במיוחד להבנת הפירכה שהעלה כאן.

    השבמחק
  7. בירושלים יש רחוב המ"ג, על שם 43 אסירי ההגנה (מ"ג בעברית), שנעצרו ונכלאו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1939 בפרשה שזעזעה בשעתו את היישוב היהודי בארץ ישראל. מישהו התבלבל בין רחוב המ"ג ורחוב הכ"ג.

    השבמחק
  8. ואני הייתי בטוח ש"ששת הימים" זה על שם ששת ימי המעשה, שבסופם אלוהים נח בשבע שגיעות...

    השבמחק
    תשובות
    1. https://onegshabbat.blogspot.com/2019/11/blog-post_32.html?m=1

      מחק
  9. אפלקציית וייז waze בוודאי חכמה מאד, ותומכת הרבה ב'תועים בדרכי החיים', בין רחובות וסימטאות ופקקים בכל קצות הארץ, וכנראה לא רק בארץ. אבל שמות הרחובות אינם הצד החזק שלה, אם להתבטא בעדינות. נזכרתי בזה כהמשך להחלפה בין 'תנאים' ל'תאנים', המסופרת לעיל. ברמת גן, על גבול בני ברק, זכו התַּנָּאים לרחוב קטן על שמם; אבל המדריכה בוייז תשמיע למי שצריך - הַתְּנָאים, כי זאת מלה ישראלית מוכרת. תַּנָּאים - מי מכיר מי יודע?

    השבמחק
    תשובות
    1. אפליקציית וייז איננה מאגר של שמות מוקלטים, אלא מערכת בעלת קול סינטטי, שמלמדת את עצמה לקרוא. ממש כך. ככל וישתמשו בשם מסויים יותר, המערכת תתעדכן בהגייתו יותר טוב. את ההגיה היא מעדכנת לפי הבקשות המוזנות לה בקולם של המשתמשים, לפי התעתיקים באנגלית ובערבית, ועוד. אמנם, מלים נפוצות המתכנתים לימדו את המערכת מלכתחילה. לכן, המילה הרצל או ויצמן תמיד תישמע טוב, בעוד ששם נדיר יותר במפות שלנו ישמע פחות טוב. אני גר בקרנֵי שומרון, אך ווייז כיוון אותני תמיד לקרנִי שומרון. עם הזמן ממש שמענו את ההגיה משתפרת, במשך השנים.

      מחק
  10. ובערבית בכלל יצא מישמש מוזר: המלה “ששת“ תורגמה לערבית והמלה “הימים“ תועתקה לאותיות ערביות.

    השבמחק
  11. גם רחוב ניסים אלוני בתל אביב זוכה בווייז להיקרא אלוניי ניסים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.