‏הצגת רשומות עם תוויות דוד סתיו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דוד סתיו. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 במרץ 2014

שעשועי פורים (תשע"ד)

משחק פורים, תל אביב [תרצ"ג]

א. עדלאידע בתל-אביב ונשף בירושלים 

לפני זמן מה הופיע בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן ספרו של חזקי שוהם מרדכי רוכב על סוס, שדן בחגיגות העדלאידע שנערכו בתל-אביב ופסקו ב-1936.


ועד שנתפנה לעיין בספר, תמיד נחמד להסתכל בסרטון הנוסטלגי הזה, שהכין חוקר הקולנוע יעקב גרוס, ובו קטעי ארכיון המתעדים את תהלוכות העדלאידע התל-אביביות. הקטעים הללו כלולים בתוך סרטו התעודי של גרוס 'אגדה בחולות' על תולדות תל אביב:



ושלא תחשבו שבירושלים ישבו בטל.

הנה הזמנה היתולית שהפיקו תלמידי בצלאל לכבוד נשף פורים המסורתי בשנת 1925. שימו לב, חמישים אחוזים מההכנסות הולכות לקרן הקיימת!

מקור: מחלקת הארכיונים, הספרייה הלאומית

ב. הרב סתיו עושה זאת שוב

זוכרים את הרב דוד סתיו משוהם? כן, זה מארגון רבני 'צֹהר', שרצה להיות רב ראשי...

בזמנו פגשנו אותו כאן בבלוג בהופעת אורח, תחת הכותרת 'זה הסתיו... מכתב לרבי של ק"ק שוהם', וכבר אז הבנו שיש לנו עסק באדם עם חוש הומור בריא ועם מידה גדושה של אירוניה עצמית. עכשיו קיבלנו הוכחה נוספת. לפני שבוע ערכו אנשי קהילתו בשוהם את מסיבת פורים השנתית ובמהלכה הוקרן סרטון חדש בכיכובו.

אז אולי הפסדנו רב ראשי, אבל הרווחנו שחקן מוכשר, שיודע לשיר את 'גָלְיָת' של 'כוורת' בלי לזייף.



ותודה לכל מי שהפנה את תשומת לבי (והיו רבים כאלה).

ג. לארה, המנצחת הרוסייה הקטנה

הקטע הזה לא קשור בכלל לפורים. סתם מחמם לב...

מדובר במקהלת כנסייה בפטיסטית בקירגיסטאן. אבא של לארה שר שם, והוא מביא אותה אתו כדי שתשגיח שלא יזייף...



תודה למיכה עמית.

ד. מבחר רשימות בעונ"ש לכבוד פורים

דודה לאה מתחפשת לצפרדע: שירי פורים של לאה גולדברג

גלגולו של ניגון: 'עד דלא ידע' בנוסח עדות רומניה

תשורה קטנה לחג: משלוח המנות של קופיקו

גלגולו של סיפור: רב של פורים

על דעת המקום: סי-פורים לפורים

ספיחי פורים (תשע"ג)

ברוך הבא: ליהודים היתה אורה ושמחה

'הבה נשתה לחיים': גלגולו של שיר חילוני לחגיגת פורים בחסידות ויז'ניץ



יום שני, 17 ביוני 2013

פרנסות של יהודים: מי יותר חזק?

שוק הסגולות רווי כידוע. הרבה מתחרים יש בשוק, וכל מקובל או מכשף שואף לבצר לעצמו נישה ייחודית שבה יבלוט על פני האחרים.

לאחרונה הגיעו אליי שני פרסומים שונים לגמרי, והמשותף להם הוא מוטיב הכוח והעצמה.

א. 'השומרונים החזקים ביותר'

הנה, למשל, הכהן השומרוני הגדול וחסר השם. שמעתם עליו? הידעתם ש'השומרונים החזקים ביותר'?

אין מדובר במתנחל מגבעות שומרון, אלא במקובל הבקי 'בקבלה שומרונית עתיקה'. אני מודה ומתוודה שעד עתה לא ידעתי שלשומרונים יש בכלל תורת קבלה משל עצמם...


מיהו אפוא אותו כהן גדול, ומהו 'הספר הקדום בעולם'? אין לי מושג. כדי לגלות זאת צריך להתקשר לטלפון הנייד, ויש לי הרגשה שהתשובה שאקבל לא תניח את דעתי.

המכשף השומרוני הידוע ביותר הוא שמעון מַגוּס (או שמעון הקוסם), שחי במאה הראשונה לספירה ונזכר לגנאי בברית החדשה. הודות לו נטבע המונח 'סימוניה קניית תפקיד כנסייתי וסגולות רוחניות בכסף. אכן, במעשי השליחים, ח 21-9, נאמר עליו בפירוש 'כי גדול הוא'...
9 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הָיָה מִלְּפָנִים בָּעִיר מְכַשֵּׁף וּמַבְהִיל אֶת-עַם שֹׁמְרוֹן בְּאָמְרוֹ עַל-נַפְשׁוֹ כִּי גָדוֹל הוּא׃ 10 וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם לֵאמֹר זֶה הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה׃ 11 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו עַל-הֱיוֹתוֹ מַבְהִיל אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו יָמִים רַבִּים׃ ... 18 וַיְהִי בִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן כִּי נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּסְמִיכַת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וַיָּבֵא לִפְנֵיהֶם כָּסֶף׃ 19 וַיֹּאמַר תְּנוּ-נָא גַם-לִי שָׁלְטָן כַּשָּׁלְטָן הַזֶּה אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר-אָשִׂים עָלָיו אֶת-יָדָי׃ 20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס כַּסְפְּךָ יְהִי אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן יַעַן אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִקְנוֹת בִּמְחִיר אֶת-מַתַּת הָאֱלֹהִים׃ 21 אֵין-לְךָ חֵלֶק וְגוֹרָל בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
ההבדל הוא ששמעון מגוס רצה לשלם כסף, ואילו הכהן השומרוני הגדול, מן הסתם, לוקח כסף...

ב. 'הכח הכפול' של האב והבן מזוועהיל


על חסידות זְווֶעהיל (אִמרו: זְוִויל) הקטנה רק החסידים שמעו, ולכל היותר אלה שחולפים על פני הבניין הענק שמאכלס את מוסדותיה ופונה בחזיתו לדרך בר-לב (כביש מס' 1) בירושלים. על קיר הבניין מתנוסס בגדול השם המשונה של החסידות.

מדובר בחסידות שנתהוותה בראשית המאה ה-19 בעיירה זוויהל (Zwiahel) שבפלך וולין הרוסי ויצרה שושלת אדמו"רים קטנה שבראשה עמדו בני משפחת גולדמן. מאז נוצרה חסידות זו שינתה העיירה הקטנה את פניה. עברה היהודי נמחק לחלוטין בימי מלחמת העולם השנייה ובתקופה הסובייטית שלאחריה, והיום היא עיר אוקראינית טיפוסית (במובן הרע של המילה), שנקראת נובוגרד-וולינסק (Novograd-Vohlynsk), לא הרחק מז'יטומיר.

הדמות המעניינת בקרב צדיקי זוויל היה האדמו"ר הרביעי, שלמה (שלומ'קע) גולדמן (1945-1869)  הוא היושב מצד שמאל בציור שלמעלה. הוא עלה לארץ בשנת 1926 עם נכדו מרדכי (לימים אדמו"ר בעצמו), ועל פי המסופר, כשהגיע לנמל יפו אמר לנכדו: 'אנחנו זורקים את האדמו"רות לים'.

הוא חי באנונימיות ובצניעות אביונית בעיר העתיקה של ירושלים, נסע באוטובוסים והסתיר את ייחוסו. לאחר כמה שנים עבר להתגורר בשכונת בית ישראל, ובהדרגה גם התגלתה זהותו ומעלתו לתושבי ירושלים בני היישוב הישן. הללו סייעו לו בפרנסה וסיפרו נסים ונפלאות על הליכותיו הפשוטות, על למדנותו ועל מופתיו. ר' שלומ'קע נפטר בכ"ו באייר תש"ה ונקבר בהר הזיתים.

בנו, גדליה משה גולדמן (1949-1887), עלה לארץ אחריו, בשנת 1937, לאחר שנרדף בידי השלטון הסובייטי ואף הוגלה לסיביר (בציור שלמעלה הוא יושב מצד ימין). הוא מילא את מקום אביו, אך לא להרבה זמן. הוא נפטר בסוף שנת 1949, וכיוון שבהר הזיתים לא יכלו לקבור עוד נטמן הצדיק בבית עלמין קטן שהוכשר על חורבות הכפר הערבי לשעבר שייח' באדר (בית העלמין שבהר המנוחות החל לפעול רק ב-1951). בית העלמין שייח' באדר נמצא היום בחלקו המערבי של גן סאקר, סמוך מאוד לבית המשפט העליון.

לפני כשלוש שנים 'התגלה' מחדש קברו של ר' גדליה משה. כל מיני נסים סופרו עליו והוא הפך אבן שואבת לחרדים חובבי קברים קדושים ולמחפשי נסים וישועות.

ועכשיו יש גם מי שגוזר את הקופון. חוברת צבעונית וצעקנית של 16 עמודים, שמתיימרת לדבר בשמם של הצדיקים המתים, מבטיחה בוולגריות, כי כל מי שיסייע למוסדות התורה של זוויל יושפע שפע עצום. 'אצל הצדיק מזוועהיל, אין חזור, אין "נראה". מילה זו מילה!'.

וכמעט שכחתי. יש גם 'מועדון'...

'מועדון השותפים' מיועד כמובן רק למי שחותם על הוראת קבע 'למוסדות הקדושים'.

'מישהו מוכן לוותר על מליצי יושר' כאלה ועל 'קשר יומיומי'?


והנה מתברר כי הרב דוד סתיו, המתמודד על משרת הרב הראשי האשכנזי, הוא נכדו (מצד אמו) של הצדיק גדליה משה גולדמן! ועכשיו נותר להמתין ולראות אם 'הכח הכפול' יעזור לו...


יום שלישי, 5 באפריל 2011

זה הסתיו... 'מכתב לרבי' של ק"ק שוהם



שאריות מפורים...

דוד סתיו, רב היישוב שוהם, הוא מראשי ארגון הרבנים 'צוהר' (ליברלים כאלה, שלא לוקחים כסף בחתונות) ונחשב לרב אהוב בקהילתו.
  
כשמסתכלים בקליפ שמתעד את חגיגת ה'פורים שפיל' שנערכה לפני שבועיים בשוהם אפשר להבין למה כל כך אוהבים אותו.
  
סתיו שייך כנראה לזן הנכחד של אנשים בעלי חוש הומור שלא לוקחים את עצמם ברצינות גדולה מדי. הוא יודע גם לצחוק על עצמו (אביבה, שנזכרת בשיר, היא אישתו).

וריאציה משעשעת על 'מכתב לרבי' של דן אלמגור, הזכור לטוב מההצגה 'איש חסיד היה'. סתיו מככב בתפקיד עצמו. הומור של דוסים. קצת ארוך אבל מצחיק מאוד! 
הנה זה:




ב'מכתב לרבי' המקורי (המקור הוא כמובן ביידיש), זה שבפלך מוגילוב – נעסוק בהזדמנות אחרת.
(תודה לאמי פרי)