ארץ הקודש: דודאי ראובן, שלום בית, שעטנז, מו"לות ומשיח

 א. דּוּדָאֵי ראובן

דּוּדָא רפואי (ויקימדיה)

מעשה הדודאים הוא סיפור קצר המובא בספר בראשית (פרק ל, 16-14) ומתאר אפיזודה משונה שהתרחשה בקרב משפחתו של יעקב, השוהה לפי שעה בבית לבן הארמי בחרן שבארם נהריים. על פי המסופר, ראובן, הבן הבכור, מצא 'דודאים בשדה' והביאם לאימו לאה. רחל, העקרה, התקנאה בה וביקשה ממנה את הדודאים. לאה, שידעה כי היא ה'סֶקֶנְד בֶּסְט' ויעקב נוהג לישון בלילה אצל רחל, כעסה על צרתה: 'הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי?'. בתמורה הסכימה רחל כי באותו ערב ישכב יעקב עם לאה ולא איתה, וכך היה (ובסופו של דבר אכן הרתה לאה וילדה את יששכר). 

מאז ואילך הפכו הדודאים לצמח שמביא עימו מזור לנשים עקרות. אשר לזיהוי הצמח, יש הסכמה בין החוקרים כי מדובר בצמח הנקרא דודא רפואי. הדודאים, כאמור בשיר השירים (ז 14), נותנים ריח משכר, אך כל חלקיו, כולל העלים, הזרעים והפירות, רעילים ודורשים הבשלה מלאה (במקרה של הפירות) וטיפול מיוחד לפני אכילתם.

מי שמעוניין (בעצם, מי שמעוניינת) בדודאי ראובן, יש אפשרות למשלוח עד הבית.

צולם ברחוב הטורים, ירושלים (צילום: מנחם וייס)

ב. כדורי שלום בית

ועוד בענייני סגולות לחיזוק הזוגיות. הפעם, לא לאישה אלא לגבר, ואין מדובר בדודאים, בהפרחת יונים בכותל או בטבק להרחה, אלא בדבר עצמו: כדורי שלום בית. ובלשון פחות נקייה: כדורי ויאגרה (במקרה הטוב), או איזה קוקטייל סודי עם סודה לשתייה שמישהו זייף בסין.

מה שכן, סדר צריך להיות. הכדורים אינם מיועדים בשום אופן לרווקים, לזוגות ש'חיים בחטא' או לכאלה שלא התחתנו ברבנות, אלא ל'נשואים בלבד!!' (מה הקטע עם שני סימני קריאה?). אני תוהה אם יש מי שבודק, ואיך בדיוק הוא בודק.

צילום: משה הררי

ג. צמר ופשתן

כך נראה חלון ראווה של חנות בגדי הגברים בר ג'ו דה לוקס, ברחוב אגריפס 8 בירושלים. 

צילום: טובה הרצל

חס ושלום שנחשוד בבעלי החנות שהם מוכרים חליפות בד ופשתן יחד, שהרי זה איסור שעטנז גמור. אבל לכו תדעו מה קורה שם בלילה, בין הפשתן והצמר... החנות נסגרת, יש חושך ואף אחד לא ממש משגיח!

ד. אושר-פרינט

צילומים: פיני גורליק

פרק חדש נכתב בתולדות המו"לות העברית. 

רשת המרכולים החרדית אושר עד אינה מפסיקה להפתיע את מעריציה (ואני בתוכם). לאחרונה הם נכנסו גם לעסקי מו"לות והוצאת ספרים. עדיין אין מערכת פרסומים, לקטורים או ספרים מקוריים חדשים, אבל לא נופתע אם גם אלה יגיעו. בינתיים הם מסתפקים ב'ללכת על בטוח', ומדפיסים ספרי קודש שאין עליהם זכויות יוצרים ולא צריך לשלם תמלוגים לאף אחד.

ה. איפה המשיח?

המשיח נמצא בכל מקום, בו בזמן. בירושלים ובמנהטן, וזה תמיד אותו אחד.

בחניון ליד שוק מחנה יהודה בירושלים זה אפילו מתחרז: 'זה המשיח' ב'מתחם כי"ח'...

צילום: טובה הרצל

בניו יורק, לעומת זאת, הוא נמצא במנהטן, ברחוב 45.

צילום: דן גלמן

'למען הספר לא אחשה': שבוע הספר העברי הראשון בארץ ישראל

יריד שבוע הספר העברי, כיכר רמב"ם, רמת גן, 1983 (צילום חנניה הרמן; אוסף תצלומים לאומי)

מאת מוטי נייגר

שבוע הספר העברי הראשון צוין במהלך ימי החנוכה של שנת תרפ"ו (דצמבר 1925). 

במסגרת אירועים שונים שקיים 'גדוד מגיני השפה' הוחלט כי בימי החנוכה יצוין 'שבוע השפה והתרבות', בין היתר, כאירוע זיכרון לאליעזר בן-יהודה, שנפטר בחנוכה שלוש שנים קודם לכן. ליזמה זו חברה ברכה פלאי (1986-1892), שהייתה באותם ימים בעלת ספרייה ציבורית וחנות ספרים בשם 'אחיעבר', ולימים תקים את הוצאת 'מסדה'. כך נולדו 'ימי חנוכה – שבוע של הספר העברי!', שבמסגרתם הציעו שתי חנויות הספרים שניהלה פלאי (בשדרות רוטשילד בתל אביב וברחוב יפו בירושלים) הנחות גדולות של 20 עד 50 אחוזים ממחיר העלות של הספרים העבריים שמכרו. מנסחי המודעה זירזו את הקוראים: 'אל תזניחו את ההזדמנות ותרכשו לכם הספר העברי בזול יוצא מן הכלל', שכן ההנחות תינתנה רק בימי החנוכה.

דבר, כ"ד בכסלו תרפ"ו (11 בדצמבר 1925); הקלקה על המודעה תגדיל אותה

אבל כפי שמקובל בימינו, ש'שבוע הספר' נמשך שבועיים, כך היה גם אז. עם תום ימי החנוכה הוחלט כי לאור ההצלחה של מכירת הספרים, 'הולכים כנגד דרישת הקהל וממשיכים את המכירה הזולה של הספר העברי עוד לשבועיים'. הנחות מיוחדות העניקה 'אחיעבר' לספריו של המשורר הלאומי ביאליק ולתנ"ך המבואר של ש"ל גורדון (של"ג).

דבר, ג' בטבת תרפ"ו (25 בדצמבר 1925)

בספרה האוטוביוגרפי, חיים של ברכה (מסדה, 1984, עמ' 109), שנכתב עשרות שנים לאחר המאורע, סיפרה ברכה פלאי על נסיבות היוולדו של שבוע הספר העברי הראשון:

באו אלי אנשים שפעלו בקרב 'גדוד מגיני השפה העברית' והעלו את ההצעה לארגן, בימי חנוכה, תערוכה של הספר העברי. הסכמתי, באתי בדברים עם מורי הגימנסיה, וגייסתי את תלמידיה לעזרה. התלמידים הכינו כרזה נאה, נושאת הכתובת 'כי מציון תצא תורה', וליזמת התערוכה הצטרפה גם הקרן הקיימת לישראל ... זכור לי שלרגל מבצע זה פניתי לאחד העם, וביקשתי ממנו לתרום לטובת הקרן הקיימת את חתימת ידו על ספרו החדש. אחד העם כבר היה אז חולה מאוד; הוא קם ממיטתו, ובמאמץ ניכר יצא, הביא את העותקים המבוקשים של 'אגרות אחד העם' שהופיעו זה לא מכבר, וחתם שמו עליהם – למען הקוראים-הקונים ולטובת הקרן הקיימת. למרבה הצער, לא היו קופצים רבים עליהם ... המאורע התרחש ב-1923 [צריך להיות 1925], ואילו בשנת 1978 גרמו לי אנשי התאחדות הוצאות הספרים בישראל נחת רוח רבה כאשר הגישו לי, בתור שי, תצלום מוגדל של 'שבוע הספר' הראשון, בצירוף גזרי עיתונות שתיארוהו. היה זה שלט, שהצבתי בשדרות רוטשילד, ועליו הודעה על 'מבצעי הוזלה': הנחה של 25% ממחיר הספר ... הפדיון באותם ימי חנוכה היה למעלה מכל הציפיות, ועצם המאורע היה חגיגה ממושכת בעיר כולה. אנשי 'גדוד מגיני השפה' עברו ברמקולים ברחובות, השרו אווירה של חג ועוררו התעניינות רבה בקרב תושבי העיר.

כצפוי, בצד התמונה האידילית התנהלה גם תחרות בין מוכרי הספרים. כותרת קטנה בעיתון דבר, המודיעה על 'שבוע הספר העברי', מרמזת על כך ומספרת כי לצד 'אחיעבר' משתתף בחגיגת ההנחות גם בית מסחר הספרים 'תרבות'. 

דבר, 16 בדצמבר 1925

קוראי העיתונים באותם ימים יכלו להתרשם מ'מלחמת מודעות' שהתנהלה לאורך 'שבוע הספר' בין מוכרי הספרים. המודעה המפורטת של 'תרבות', שהיו לה סניפים ראשיים בתל אביב (רחוב הרצל) ובירושלים (רחוב יפו), הכריזה על הנחות ענקיות של ספרי הוצאת 'צנטרל' מוורשה, ששיווקה את ספריה בכל העולם היהודי וכמובן גם בארץ ישראל. ספרי ההוצאה הוצעו למכירה 'בהנחה ענקית'. בין הספרים למבוגרים אפשר למצוא את כתבי טולסטוי וברנר, ובין ספרי הילדים את סדרות ה'ביבליותיקה לילדים' שנדפסו אז בפולין (כמו ברקאי, ניצנים או פרחים) וספרות מתורגמת כמו רובינזון קרוזו או אלף לילה ולילה. המכירה רק במזומן, ו'הוצאות המשלוח על חשבון הקונה'...

דבר, 9 בדצמבר 1925 (הקלקה על המודעה תגדיל אותה לקריאה נוחה יותר)

חודשיים מאוחר יותר החליטה הוועידה הכללית הראשונה של אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, שנערכה בחודש אדר, כי אחת הפעולות הראשונות של האגודה תהיה הכרזה על 'יום הספר העברי'. היה זה ניסיון להרחיב את מעגל הקוראים, ואולי גם להודיע ברבים על קיומה של אגודת הסופרים. ה'שבוע' צומצם אפוא ל'יום', ובמהלך חג הפסח של אותה שנה (1926) נערך 'יום הספר העברי'. האירוע התקיים תחת כיפת השמיים, ליד בית האגודה שבשדרות רוטשילד בתל-אביב, לא הרחק מבית מסחר ספרים 'אחיעבר', של ברכה פלאי.

'יום הספר העברי' בשדרות רוטשילד בתל אביב, פסח 1926

הסופר אשר ברש, שהיה בין מארגני האירוע מתוקף תפקידו ב'וועדת לשכת הספר' שבאגודת הסופרים, דיווח לחברי האגודה כי 'המעשה הראשון [של האגודה] שהרתיח קצת את ארץ ישראל היה יום הספר. הרבה הכנות נעשו ליום הספר. ההכנות נעשו בזמן קצר מאוד, ובכל זאת היו התוצאות מורגשות לא רק כאן כי אם גם בארצות הגולה' ('דין וחשבון', כתובים, לג, 4 במאי 1927).

לימים (ב-1943) נישא יצחק, בנו של אשר ברש, לשרה, בתה של ברכה פלאי, והיה למנהל הוצאת 'מסדה'...

ברכה פלאי מעניקה לגולדה מאיר את האלבום 'ישראל 25'

__________________________________ 

פרופסור מוטי נייגר הוא חוקר תקשורת ותרבות בבית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה. את ספרו מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל (2010-1910), הוצאת מן, ירושלים 2017, ניתן להוריד ללא תמורה בקישור הזה.