'למען הספר לא אחשה': שבוע הספר העברי הראשון בארץ ישראל

יריד שבוע הספר העברי, כיכר רמב"ם, רמת גן, 1983 (צילום חנניה הרמן; אוסף תצלומים לאומי)

מאת מוטי נייגר

שבוע הספר העברי הראשון צוין במהלך ימי החנוכה של שנת תרפ"ו (דצמבר 1925). 

במסגרת אירועים שונים שקיים 'גדוד מגיני השפה' הוחלט כי בימי החנוכה יצוין 'שבוע השפה והתרבות', בין היתר, כאירוע זיכרון לאליעזר בן-יהודה, שנפטר בחנוכה שלוש שנים קודם לכן. ליזמה זו חברה ברכה פלאי (1986-1892), שהייתה באותם ימים בעלת ספרייה ציבורית וחנות ספרים בשם 'אחיעבר', ולימים תקים את הוצאת 'מסדה'. כך נולדו 'ימי חנוכה – שבוע של הספר העברי!', שבמסגרתם הציעו שתי חנויות הספרים שניהלה פלאי (בשדרות רוטשילד בתל אביב וברחוב יפו בירושלים) הנחות גדולות של 20 עד 50 אחוזים ממחיר העלות של הספרים העבריים שמכרו. מנסחי המודעה זירזו את הקוראים: 'אל תזניחו את ההזדמנות ותרכשו לכם הספר העברי בזול יוצא מן הכלל', שכן ההנחות תינתנה רק בימי החנוכה.

דבר, כ"ד בכסלו תרפ"ו (11 בדצמבר 1925); הקלקה על המודעה תגדיל אותה

אבל כפי שמקובל בימינו, ש'שבוע הספר' נמשך שבועיים, כך היה גם אז. עם תום ימי החנוכה הוחלט כי לאור ההצלחה של מכירת הספרים, 'הולכים כנגד דרישת הקהל וממשיכים את המכירה הזולה של הספר העברי עוד לשבועיים'. הנחות מיוחדות העניקה 'אחיעבר' לספריו של המשורר הלאומי ביאליק ולתנ"ך המבואר של ש"ל גורדון (של"ג).

דבר, ג' בטבת תרפ"ו (25 בדצמבר 1925)

בספרה האוטוביוגרפי, חיים של ברכה (מסדה, 1984, עמ' 109), שנכתב עשרות שנים לאחר המאורע, סיפרה ברכה פלאי על נסיבות היוולדו של שבוע הספר העברי הראשון:

באו אלי אנשים שפעלו בקרב 'גדוד מגיני השפה העברית' והעלו את ההצעה לארגן, בימי חנוכה, תערוכה של הספר העברי. הסכמתי, באתי בדברים עם מורי הגימנסיה, וגייסתי את תלמידיה לעזרה. התלמידים הכינו כרזה נאה, נושאת הכתובת 'כי מציון תצא תורה', וליזמת התערוכה הצטרפה גם הקרן הקיימת לישראל ... זכור לי שלרגל מבצע זה פניתי לאחד העם, וביקשתי ממנו לתרום לטובת הקרן הקיימת את חתימת ידו על ספרו החדש. אחד העם כבר היה אז חולה מאוד; הוא קם ממיטתו, ובמאמץ ניכר יצא, הביא את העותקים המבוקשים של 'אגרות אחד העם' שהופיעו זה לא מכבר, וחתם שמו עליהם – למען הקוראים-הקונים ולטובת הקרן הקיימת. למרבה הצער, לא היו קופצים רבים עליהם ... המאורע התרחש ב-1923 [צריך להיות 1925], ואילו בשנת 1978 גרמו לי אנשי התאחדות הוצאות הספרים בישראל נחת רוח רבה כאשר הגישו לי, בתור שי, תצלום מוגדל של 'שבוע הספר' הראשון, בצירוף גזרי עיתונות שתיארוהו. היה זה שלט, שהצבתי בשדרות רוטשילד, ועליו הודעה על 'מבצעי הוזלה': הנחה של 25% ממחיר הספר ... הפדיון באותם ימי חנוכה היה למעלה מכל הציפיות, ועצם המאורע היה חגיגה ממושכת בעיר כולה. אנשי 'גדוד מגיני השפה' עברו ברמקולים ברחובות, השרו אווירה של חג ועוררו התעניינות רבה בקרב תושבי העיר.

כצפוי, בצד התמונה האידילית התנהלה גם תחרות בין מוכרי הספרים. כותרת קטנה בעיתון דבר, המודיעה על 'שבוע הספר העברי', מרמזת על כך ומספרת כי לצד 'אחיעבר' משתתף בחגיגת ההנחות גם בית מסחר הספרים 'תרבות'. 

דבר, 16 בדצמבר 1925

קוראי העיתונים באותם ימים יכלו להתרשם מ'מלחמת מודעות' שהתנהלה לאורך 'שבוע הספר' בין מוכרי הספרים. המודעה המפורטת של 'תרבות', שהיו לה סניפים ראשיים בתל אביב (רחוב הרצל) ובירושלים (רחוב יפו), הכריזה על הנחות ענקיות של ספרי הוצאת 'צנטרל' מוורשה, ששיווקה את ספריה בכל העולם היהודי וכמובן גם בארץ ישראל. ספרי ההוצאה הוצעו למכירה 'בהנחה ענקית'. בין הספרים למבוגרים אפשר למצוא את כתבי טולסטוי וברנר, ובין ספרי הילדים את סדרות ה'ביבליותיקה לילדים' שנדפסו אז בפולין (כמו ברקאי, ניצנים או פרחים) וספרות מתורגמת כמו רובינזון קרוזו או אלף לילה ולילה. המכירה רק במזומן, ו'הוצאות המשלוח על חשבון הקונה'...

דבר, 9 בדצמבר 1925 (הקלקה על המודעה תגדיל אותה לקריאה נוחה יותר)

חודשיים מאוחר יותר החליטה הוועידה הכללית הראשונה של אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, שנערכה בחודש אדר, כי אחת הפעולות הראשונות של האגודה תהיה הכרזה על 'יום הספר העברי'. היה זה ניסיון להרחיב את מעגל הקוראים, ואולי גם להודיע ברבים על קיומה של אגודת הסופרים. ה'שבוע' צומצם אפוא ל'יום', ובמהלך חג הפסח של אותה שנה (1926) נערך 'יום הספר העברי'. האירוע התקיים תחת כיפת השמיים, ליד בית האגודה שבשדרות רוטשילד בתל-אביב, לא הרחק מבית מסחר ספרים 'אחיעבר', של ברכה פלאי.

'יום הספר העברי' בשדרות רוטשילד בתל אביב, פסח 1926

הסופר אשר ברש, שהיה בין מארגני האירוע מתוקף תפקידו ב'וועדת לשכת הספר' שבאגודת הסופרים, דיווח לחברי האגודה כי 'המעשה הראשון [של האגודה] שהרתיח קצת את ארץ ישראל היה יום הספר. הרבה הכנות נעשו ליום הספר. ההכנות נעשו בזמן קצר מאוד, ובכל זאת היו התוצאות מורגשות לא רק כאן כי אם גם בארצות הגולה' ('דין וחשבון', כתובים, לג, 4 במאי 1927).

לימים (ב-1943) נישא יצחק, בנו של אשר ברש, לשרה, בתה של ברכה פלאי, והיה למנהל הוצאת 'מסדה'...

ברכה פלאי מעניקה לגולדה מאיר את האלבום 'ישראל 25'

__________________________________ 

פרופסור מוטי נייגר הוא חוקר תקשורת ותרבות בבית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה. את ספרו מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל (2010-1910), הוצאת מן, ירושלים 2017, ניתן להוריד ללא תמורה בקישור הזה.