יום ראשון, 20 באפריל 2014

כבד קצוץ עם חמאה: שאריות מתבשילי הפסח

רגע לפני שנפרדים מפסח, הנה כמה שאריות ששמרתי לכם לארוחת החג (בתנאי שאתם אוהבים לפתית וכפפות).

א. כבד קצוץ עם חמאה

 החינמון 'יהדות בשרוֹן' כולו קודש. עד כדי כך קודש, שהוא אפילו 'טעון גניזה'. אבל בערב פסח השתא הביא העיתון לקוראיו מתכון חגיגי במיוחד, ממיטב הבישול הצרפתי.

זה מה שקורה כשמעתיקים מתכונים משדות זרים...


תודה לבכור ווקנין מכפר סבא

ב. לאוכלי לפתית בלבד 

צילום: ברוך גיאן

אני מודה שלא היה לי מושג מהי 'לפתית', ואיך היא משתלבת בתוך עוגת שוקולד עשירה. אחרי עיון מעמיק התברר לי שמדובר בסוג של כרוב (!), ששנוי במחלוקת פוסקים – היש לו דין קטניות (ואז אסור הוא על מקהלות האשכנזים) אם לאו (ואז הוא, או היא, מותר לבוא בקהל כל בית ישראל).

מי שחשוב לו להבין מה אומרת הודעה זו יוכל לקרוא את הבירור ההלכתי כאן.

ג. לאוכלי כפפות בני כל העֵדות

נקנח במוצר שהכשירה הרבנות הראשית לישראל במיוחד לפסח – כפפות היפואלרגניות למהדרין מן המהדרין. להשיג במבחר טעמים (לי יש כפפות ניטריל כחולות וללא אבקה).


ד. חֲזֶרֶת הסֵבֶל

גדליהו וויטו ביקש בסך הכל לתבל את הגעפילטע פיש המסורתי בחזרת, ולא ידע לאיזה עולם אקזיסטנציאלי הוא נכנס.


אני רואה', כתב לי גדליהו, 'שהרבנות מרחיבה את תחומי העניין וההשגחה שלה, ואולי פשוט בפסח היא יותר מודעת לחשיבות החירות ולכן גם בודקת את רמת הסבל הכרוכה בהכנת מוצרים...'

7 תגובות:

  1. ליפתית היא אותה הקנולה שממנה מכינים את השמן, שלפעמים מוצא את דרכו לעוגות...

    השבמחק
  2. אתה מתמקד בחמאה שבמתכון, אבל שים לב שהוא גם עוסק בכבד טרי מטוגן, דבר שאיסורו ההלכתי חמור. שומרי כשרות אינם אוכלים כבד שלא נצלה.

    השבמחק
  3. מנחם אב ואשר יגורתי25 באפריל 2014 בשעה 9:14

    כמי ששימש בזמנו משגיח כשרות (גם בחופי ישראל לבל יתערבו בני ישראל הזכרים הנימולים עם בנות ישראל נשות החיל בתולות למהדרין וגו') אני חייב לציין כאן, על דעת המקום שפרנסה אין מחזרת בלבד כאשר נותנים את חותמת הכשרות - זאת הסיבה החשובה והבלעדית תודה לאל שיש לצייד את החזרת בהכשר "כשר פרווה", "כשר לפסח", כשר לכל ימות השנה (להוציא את שבת שבתון, הלא הוא יום כיפור וכן לצום תשעה באב, י"ז בתמוז , עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר), "ללא חשש רלה - שנאמר ערלת ילים קטנים - נקמת השטן", "סבל" "שביעית" וכל זה בהשגחת הרבנות של ראשל"צ מאור שמחתינו. כמשגיח נאמן ו'נעשה בדברו' אני מתקומם נגד שכר הרעב הניתן למשגיחים מטעם הרבנות על עבודתם המסורה למען קידוש מוצרי מזון בחותמות מכל הבא ליד.

    השבמחק
  4. תנוח דעתך, לפתית איננה כרוב, רחמנה ליצלן, אלא קנולה. בין האשכנזים יש המחמירים לא להשתמש בה בפסח מדין קטניות ואחרים מתירים שאיננה נכללת בגזירת הקטניות. לכן על מוצרים מסויימים (בעיקר שוקולד) מצוין כשר לפסח לאוכלי לפתית, וכך יוכל כל אחד לנהוג כמנהגו.

    השבמחק
  5. דליה למדני - תגובה לאנונימי.
    לפתית איננה קנולה. לפתית היא הצמח שמזרעיו מפיקים שמן. קנולה איננה צמח, אלא השם המסחרי של שמן הלפתית.
    מקורו של השם בקנדה, שם נערכו ניסויים שהשביחו את שמן הלפתית והנמיכו את אחוז החומציות שבו. בשנות ה-70 של המאה ה-20, קיבל השמן הקנדי המשופר את השם CANOLA, המורכב מראשי התיבות של Canadian Oil Low
    Acid. ועוד הערה: לפתית היא אכן כרוב מהבחינה הבוטנית. לכרוביים יש צורות שונות (לדוגמה, גם קולרבי הוא כרוב) וצורתו של הכרוב הזה היא עשבונית.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה כל המהומה. בסה"כ במקום טבל כתבו סבל. טבל כפי שאתם יודעים זה תבואה או פירות שלא הופרשו מיהם תרומות ומעשרות ולכן אסורים באכילה. זאת אני יודע בתור בוגר ביל"ו וצייטלין.
      ד"ר אבישי טייכר

      מחק
  6. סוף סוף דליה למדני הסבירה את ההסבר הנכון. יישר כוחה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.