א. הבעל שם טוב
שמות חנויות ומסעדות הם בלי ספק עניין לענות בו. בבחירת השם הקולע מושקעת תשומת לב, משום שבו יבואו לידי ביטוי לא רק חזונם של בעלי העסק אלא גם מידת השנינות, ההומור, התמימות, הטיפשות או הבנאליות שהם מצויידים בה. יש המון דוגמאות ברחבי ארצנו, מקצתן הובאו כאן בעבר (ונזכור לרעה את 'נקניקִיָאלִיק' או את 'פירות וירקות אנה פרנק', ולהבדיל, את השמות החביבים של קצביית 'שוק על ירך', חנות הגלידה 'כפיתולינה' או 'אמנת ג'בטה'). הפעם נייחד את תשומת הלב לשתי דוגמאות חדשות. קוראינו מרחבי הארץ מוזמנים לשלוח עוד.
בדם ואש יהודה נפלה
מה דעתכם על שמה המיליטריסטי של ה'פיצוצייה' הזאת, שצילם מאיר בולקה ברחוב הלח"י שבשכונת התקווה בתל אביב?
זה מתאים – כתב לי מאיר – לא רק לשם הרחוב, אלא גם לדב גרונר (שהיה דווקא איש האצ"ל), שנפגע בלחיו בעת הפריצה למשטרת רמת-גן באפריל 1946.
בלי קשר, בשבוע שעבר (כ"ה בשבט) צוין יום השנה למותו של אברהם שטרן ('יאיר'), מפקד הלח"י. יאיר נורה בידי קצין בריטי ב-12 בפברואר 1942, בדירת המסתור שלו בשכונת פלורנטין בתל אביב (היום נמצא שם מוזיאון 'בית יאיר').
הבשר טעים, אבל הפוליטיקלי לא ממש קוֹרֶקט
לכאורה, בני הקהילה הגאה עשויים לחוש שלא בנוח במסעדה האשדודית הזו. האומנם?
נתי אזולאי, שצילמה את השלט הזה, סיפרה לי מעט על תולדות המסעדה:
ב. דיברנו אתו, והוא דווקא מרוצה
סליחה?
את הדבקית התמוהה הזו צילמה עירית עמיאל בשדרות הרצל בירושלים.
ג. כל העולם במה
אלון גלעדי התפעל מן הגלובליזציה – ושמא בלבוליזציה – שמשתקפת מן המודעה הזו.
ובכן, התיאטרון הקאמרי מתל-אביב מארח תיאטרון מדיסלדורף שבגרמניה, שמציג בסינית מחזה של ויליאם שקספיר האנגלי, והכל במסגרת פסטיבל חנוך לוין...
ד. בכי תמרורים
את השלט המשונה הזה (ושמא אין זה משונה כלל, אלא מדובר בסתם חוצפה ישראלית?), שהוצמד לתמרור 'אין חניה', תמצאו בשכונת נוה שאנן בחיפה.
שמות חנויות ומסעדות הם בלי ספק עניין לענות בו. בבחירת השם הקולע מושקעת תשומת לב, משום שבו יבואו לידי ביטוי לא רק חזונם של בעלי העסק אלא גם מידת השנינות, ההומור, התמימות, הטיפשות או הבנאליות שהם מצויידים בה. יש המון דוגמאות ברחבי ארצנו, מקצתן הובאו כאן בעבר (ונזכור לרעה את 'נקניקִיָאלִיק' או את 'פירות וירקות אנה פרנק', ולהבדיל, את השמות החביבים של קצביית 'שוק על ירך', חנות הגלידה 'כפיתולינה' או 'אמנת ג'בטה'). הפעם נייחד את תשומת הלב לשתי דוגמאות חדשות. קוראינו מרחבי הארץ מוזמנים לשלוח עוד.
בדם ואש יהודה נפלה
מה דעתכם על שמה המיליטריסטי של ה'פיצוצייה' הזאת, שצילם מאיר בולקה ברחוב הלח"י שבשכונת התקווה בתל אביב?
זה מתאים – כתב לי מאיר – לא רק לשם הרחוב, אלא גם לדב גרונר (שהיה דווקא איש האצ"ל), שנפגע בלחיו בעת הפריצה למשטרת רמת-גן באפריל 1946.
בלי קשר, בשבוע שעבר (כ"ה בשבט) צוין יום השנה למותו של אברהם שטרן ('יאיר'), מפקד הלח"י. יאיר נורה בידי קצין בריטי ב-12 בפברואר 1942, בדירת המסתור שלו בשכונת פלורנטין בתל אביב (היום נמצא שם מוזיאון 'בית יאיר').
לכאורה, בני הקהילה הגאה עשויים לחוש שלא בנוח במסעדה האשדודית הזו. האומנם?
נתי אזולאי, שצילמה את השלט הזה, סיפרה לי מעט על תולדות המסעדה:
נולדתי באשדוד בשנת 1960. אבי ז"ל היה המורה הראשון בעיר הקטנה והקים בה את מערכת החינוך. המסעדה הזו היא ממש מימיה הראשונים של העיר והיא ממוקמת באזור א', שהוא הוותיק בעיר. היא הוקמה על ידי שני בחורים שמנים אמריקנים, ולפי הגרסה של אימי הם היו דרום-אפריקנים. מה שבטוח – הם דיברו אנגלית והם אלה שהכירו לנו את ההמבורגרים. מאז המסעדה החליפה כמה ידיים, אך לאוהבי הבשר היא מומלצת מאוד. האוכל תמיד טרי והמקום תמיד עמוס לקוחות. צעירי העיר שלא גדלו על 'שני הבחורים' (Two Guys) קוראים לה tugeys, ורק הוותיקים שעוד זוכרים הוגים נכון את השם. זו בדיחה רווחת באשדוד, שאינה מאוכלסת בהרבה דוברי אנגלית...ובכל זאת, לוּ אני במקומם הייתי מחליף את השֵׁם.
ב. דיברנו אתו, והוא דווקא מרוצה
סליחה?
את הדבקית התמוהה הזו צילמה עירית עמיאל בשדרות הרצל בירושלים.
ג. כל העולם במה
אלון גלעדי התפעל מן הגלובליזציה – ושמא בלבוליזציה – שמשתקפת מן המודעה הזו.
ובכן, התיאטרון הקאמרי מתל-אביב מארח תיאטרון מדיסלדורף שבגרמניה, שמציג בסינית מחזה של ויליאם שקספיר האנגלי, והכל במסגרת פסטיבל חנוך לוין...
ד. בכי תמרורים
את השלט המשונה הזה (ושמא אין זה משונה כלל, אלא מדובר בסתם חוצפה ישראלית?), שהוצמד לתמרור 'אין חניה', תמצאו בשכונת נוה שאנן בחיפה.
צילום: יונתן מזור |
השלט לא משונה, מדובר על צירי תנועה מרכזיים שהפכו להיות תצוגה של רכבים מיד שניה וכך תפסו מקום חניה של לקוחות שבאים לקנות
השבמחקלגבי השלטים על תמרורי אין חנייה מדובר בנושא ידוע במדינה. רחובות שלמים בערים מסוימות נהיו זירת קנייה ומכירה. אדם משאיר שם את מכוניתו והולך לדרכו. קונים פוטנציאלים רואים הרבה כלי רכב במקום אחד במסגרת הליכת הערב שלהם. היחידים שסובלים הם מי שגרים שם, שכן מקומות חנייה ברחוב בנויים על עקרון התחלופה ופה נתקעים רכבים המון זמן. ולכן עיריות רבות הוסיפו חוקי עזר עירוניים האוסרים על העמדת רכב המיועד למכירה במקומות מסוימים.
השבמחקמה יעשה אדם הגר באותו רחוב, ומעמיד את רכבו למכירה? שאלה טובה
התמרור ב"בכי תמרורים" לגמרי ברור. אין חניה לרכב המוצע למכירה (כלומר שיש עליו שלט למכירה) לשאר כלי הרכב החניה מותרת .
השבמחקכל מה שצריך יהודי עם קצת הומור לעשות (על מנת לעקוף את האיסור בתמרור) זה לשים בחלון המכונית המיועדת למכירה שלט עם מספר טלפון ומתחתיו המלה "מוהל"
השבמחקלפעמים אני נזכר ב'תמול שלשום':
מחק"וכל מקום שם בירושלים נקרא משה: אוהל משה, וזיכרון משה, וימין משה, ומזכרת משה. מבקש אתה ללכת לאחד ממשה אלה, אך שוכח אתה אותה מילה קטנה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה, ואין אתה מגיע למשה זה שרצית".
אחר שאני כותב הרבה זמן בניק 'מוישה', אולי תבחר לך ניק אחר?!
אגב סין: מרסל רייך-רניצקי, ה"צאר" של הספרות הגרמנית, מספר בספרו "החיים והספרות" שעשה במסע הרצאות בסין ופגש שם את יהודי מנוחין שספר לו כי בא לנגן בסין מיצירות באך, מוצרט ובטהובן. תגובת רייך-רניצקי היתה "נו כן, זה מה שיהודים עושים, מפיצים אתתרבות גרמניה בעולם"...
השבמחקבלח"י החמור, חמור חמורתים, בלח"י החמור הכיתי אלף איש
השבמחק