יום חמישי, 16 בינואר 2025

מִשׁוּט בארץ: כיכר, מיאמי, ישבנא, ספסל, החומה הרחבה

 א. תשע בכיכר 

צילום: איתמר לויתן

ועכשיו נראה אתכם אומרים לחבר'ה בלי להתבלבל: ניפגש הערב בכיכר גיאורגסמרינהוטה...

נאמר זאת כך: אפשר היה לחשוב על דרכים קצת יותר יצירתיות כדי להוקיר את העיר התאומה של רמת השרון.

העיר הגרמנית עצמה נמצאת בסקסוניה התחתית. היא ידועה במפעל הפלדה שבתחומה, שהעניק לה את שמה, ובמחנה העבודה בכפייה אוהרבק שהקים הגסטפו ב-1944 וסיפק עובדים למפעל.


ב. וואיי וואיי מאמי

צילום: טובה הרצל

השלט הזה, שמקדם את פני הבאים לקניון ים המלח (מתחם התיירות בעין בוקק) הוא גם מוזר וגם וולגארי.

על 'וואיי וואיי מאמי' ועל החריזה הצולעת מאמי–מיאמי לא נרחיב, אבל מה בכלל יש שם במיאמי (חוץ כמובן מהשכן דונלד טראמפ ומהילד המעצבן שהוגלה מכאן), שהופך אותה מופת ודגם לחיקוי דווקא בים המלח? 

ג. ישבנא

צילום: גונן זיק

רעיון עיצובי ומשחק מילים משעשע.

במתחם בורסת היהלומים ברמת גן הציבה העירייה כיסא אבן מצופה עץ למנוחה זמנית. 

השם שהוענק למתקן (שכבר הושחת בחלקו) הוא ישבנא, צורה ארמית כביכול שאינה אלא הֶלְחֵם של שב בבקשה (ישב-נא), עם קמצוץ הומוריסטי הרומז לישבן. ברקע אולי מצלצל גם השם המקראי שֶׁבְנָא הסופר, אשר היה 'ממונה על הבית' בימי חזקיהו.

בקיצור, חמוד. 'עצרו ושבו לרגע'. נותר רק לקוות שהגובה והרוחב מתאימים לישבניהם של רוב העוברים ושבים.

ד. 'כאן אכלנו, גם לגמנו': ספסל בגינת דובנוב

צילומים: איתמר לויתן

מוקדש לגמליל החוף

ברחוב דובנוב בתל אביב יש גינה חביבה ומסבירת פנים הקרויה 'גינת דובנוב'. שנים רבות פעל שם 'הקיוסק של נתן', שמכר ארטיקים לעוברים ושבים, אך מזה שנים רבות לא פחות נסגר המקום וישבות מכל מלאכה.

לאחרונה שופץ הקיוסק ונפתח מחדש וייקרא שמו 'ספסל'. 


כראוי וכיאות חולקים בו כבוד למורשת העבר (בהגזמות המתבקשות).


ה. החומה הרחבה

החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי

ברובע היהודי בירושלים יש רחוב בשם בוני החומה, וכל כך למה? כי סמוך לרחוב זה (בהצטלבות עם רחוב תפארת ישראל) מצאו ארכאולוגים בראשותו של פרופ' נחמן אביגד, כבר בשנות השבעים, את שרידי החומה הרחבה שהגדירה את גבולות ירושלים העליונה בימי הבית הראשון. זו תגלית ארכאולוגית חשובה ביותר שגם ניתן לראותה בעין. אורך החומה שנחשפה כ-45 מטר ועוביה כ-7 מטר. 

מאז ימי אביגד נחפר המקום שוב. ממצאים חדשים התגלו ופרשנויות ומסקנות חדשות הוסקו. בתחילה חשבו החוקרים שמדובר ב'חומת חזקיהו', וכך היא גם הוצגה, ואילו היום מבינים שמדובר בחומה קדומה יותר, מימי עוזיהו ('ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים ויחזקם').

צילומים: טובה הרצל


ברבות הימים האתר לא מימש את הפוטנציאל התיירותי הגדול שלו וקצת נעלם ונשכח, אך כבר לפני כמה שנים נזכרו בו בחברה לפיתוח הרובע היהודי. האתר חודש, הונגש והותאם לביקור של יחידים וקבוצות, כולל מרכז מבקרים, סימולציות וכיוצא בזה. הפתיחה בקרוב.

על הקירות שמסביב פיזרו המעצבים דימויים של שער וחומה בצורת האות ח'. לא העיצוב הכי מוצלח בעולם.

יהיו מי שיגידו שזה קצת מזכיר את הח-ח-ח שהפך בשפת הווטסאפ לביטוי של צחוקים מבדיחה טובה (יותר או פחות).


לא הרחק משם, ברחוב היהודים, נמצא הקארדו. מתחת לבתי המגורים נקבע שילוט קצת מוזר:


ונשאלת השאלה: ואם אין מוצגים ארכאולוגיים מותר לזרוק שם זבל?


3 תגובות:

  1. מיאמי בים המלח? - אולי בגלל יאיר נ. ודונלד ט. - אנחנו שותים מהמים של ים המלח (שלא לומר מהים של עזה

    השבמחק
  2. במיאמי יש לנו גם את שרה!

    השבמחק
  3. הישראליזם במיטבו. הטוב והרע והמכוער לא פחות.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.