יום רביעי, 9 במאי 2018

סיפורי רחובות: קוצו של יוד, אוי לי מיוצ"רי, ראשון לציון מארש

א. הרדב"ז והרידב"ז

'קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי', כתב יל"ג בסוף שירו המפורסם. אפשר לומר זאת גם על שלט זה, שנמצא ברחוב הרידב"ז שבשכונת זכרון משה בירושלים. 

הרחוב נקרא הרידב"ז, אבל ההסבר מתייחס לרדב"ז... שני אישים שונים שחיו במאות אחרות ובמקומות אחרים.

צילום: אלי גורפינקל

הרדב"ז (בלי יוּד) הוא הרב דוד בן זמרא, שכנאמר בהסבר לשלט אכן חי בעיקר במצרים (אף כי בסוף ימיו גר בארץ ישראל). הוא נולד בספרד בשנת 1479, ובשל גירוש ספרד (1492) החל במסלול נדודים שהסתיים בשנת 1513 בקהיר. בזקנתו חזר לארץ וגר בירושלים ובצפת, שם גם מת ונקבר בשנת 1572.

שער החלק הראשון של שו"ת רדב"ז, סדילקוב 1836 (מורשת מכירות פומביות)

הרידב"ז (עם יוּד) הוא מישהו אחר לגמרי, למרות שגם הוא קשור לצפת.

זהו הרב יעקב דוד וילובסקי (1913-1845), יליד קוברין שבבלארוס, שגם הוא עבר מסלול מפותל (דרך שיקגו שבארה"ב) עד שהגיע לארץ ישראל בשנת 1905. הוא נפטר בצפת בראש השנה תרע"ד וכמו הרדב"ז נקבר גם הוא שם.

יעקב דוד וילובסקי (ויקיפדיה)

ב. אוי לי מיוצ"רי

יוסף צבי רימון (ויקיפדיה)
שלטי הרחוב התל-אביבי, הקרוי על שם המשורר הדתי ואיש העלייה השנייה יוסף צבי רימון (1958-1889), מספקים מידע מגוון על הדרך שבה נרשם שמו.

אינני יודע מי המציא את ראשי התיבות יוצ"ר, שכמדומני לא נהגו בחייו של רימון, ומדוע לא העניקו לרחוב את שמו המלא, אבל בין כך ובין כך הכיתוב 'היוצר' הוא מופרך במיוחד.

זאת ועוד, רימון, שעלה לארץ בשנת 1909, היה קרוב מאוד לרב אברהם יצחק קוק, רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל, והושפע ממנו רבות. משום מה, מנסחי השלט העדיפו לציין דווקא את קרבתו ליוסף חיים ברנר ולאז"ר.

צילומים: איתמר לויתן

ג. הראשון לציון בראשון לציון

צילום: מנשה הס

הרב חיים דוד הלוי (ויקיפדיה)
ברחוב הרב חיים דוד הלוי שבשכונת פסגת זאב בירושלים יש שלט המסביר מיהו האיש שהרחוב נושא את שמו. אך אבוי, כיתוב מרושל יוצר בלבול.

הרב חיים דוד הלוי (1998-1924) לא היה אף פעם 'רב ראשי וראשון לציון', כפי שעשוי להשתמע מקריאה פשוטה של השלט. כלומר, הוא לא היה רב ראשי ספרדי שנשא בתואר 'הראשון לציון'.

אבל הוא כן היה רב בעיר ראשון לציון (1973-1951)...

בשנת 1973 מונה הלוי לכהונת רב ראשי ספרדי בתל אביב-יפו ובתפקיד זה שימש עד מותו. הוא היה דמות תורנית ידועה ואהובה, שעשה ספרים הרבה ולשון כתיבתו קלה ובהירה. הוא גם זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1997) ובהשקפותיו ההלכתיות והפוליטיות נחשב מתון ופתוח.

ספרו 'מקור חיים' אינו ספר בודד אלא שם לסדרת ספרים שונים פרי עטו, מקיצור הלכות שלחן ערוך ועד ספרי הלכה לחתן, לכלה ולמשפחה.

את השלט היה צריך לנסח בפשטות: 'רב ראשי בראשון לציון ובתל אביב-יפו'.

5 תגובות:

  1. אבישי ליוביץ'9 במאי 2018 בשעה 8:20

    במדריך רחובות תל-אביב (מצוי גם באתר העיריה) נכתב כראוי 'יוצ"ר [שדרות]'. גוגל-מפות גורס: שדרות היוצר, גנת היוצר, HaYotser Garden.

    דומני שבשד' יוצ"ר מתגורר היוצר יהודה אטלס.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  2. נכון.למרות שהוא מחפש דירה חדשה כרגע(מעלית)
    ללא הצלחה

    השבמחק
  3. אגב,אם נגיע עד לנקדנות ונוקדנות, אציין כי הצ' במילה 'יוצר' צריכה להיות צרויה ולא סגולה.

    השבמחק
  4. הרדב"ז הוא הפוסק שקבע שיהודי אתיופיה הם צאצאי שבט דן. על בסיס הפסק שלו, פסק גם הרב עובדיה יוסף שיהודי אתיופיה הם יהודים. מכאן שהם זכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות והשאר היסטוריה.
    דובי גולדפלם

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.