יום שלישי, 24 במרץ 2020

על קצה הלשון: אחד-אחד, חמש-חמש, שש-שש וגבר-גבר

הכפלת מילים בעברית היא תופעה מוכרת (ראו למשל בטורו של רוביק רוזנטל, 'הפרה הכפולה וחמורו של משיח'): משהו-משהו, טורקי-טורקי, פרה-פרה, לאט-לאט, רגע-רגע, ועוד הרבה. מקצת ההכפלות הללו מקורן עתיק, ורובן הגיעו אלינו רק בדורות האחרונים, לא פעם בהשפעה של לשונות אחרות. כאן נשתעשע מעט בהכפלות המספריות.

א. אחד-אחד ושניים-שניים


הצירוף 'אֶחָד-אֶחָד' פירושו אחד אחרי השני, או כל אחד בנפרד, מקורו בלשון חכמים, ואילו 'שְׁנַיִם שְׁנַיִם' מקורו כמובן בסיפור תיבת נח: 'שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה' (בראשית, ז 9, 15), וגם הוא מופיע הרבה בלשון חז"ל. 

הנה שתי דוגמאות מהרבה (רשימה מלאה של מופעי 'אחד-אחד' נמצאת במילון ההיסטורי של הלשון העברית של האקדמיה ללשון עברית):
  • הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשוֹת בַּזֵּיתִים ... אוֹכֵל אֶחָד אֶחָד וּפָטוּר (משנה מעשרות, ג ג) 
  • בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.(משנה סוכה, ה ו)

ובעברית החדשה מוכר שירו של ח"נ ביאליק 'אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רֹאֶה' שנכתב ב-1915:
אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רֹאֶה, כַּכּוֹכָבִים לִפְנוֹת שָׁחַר, / כָּבוּ שְׂפוּנֵי מַאֲוַיַּי וַיִּכְלוּ בְיָגוֹן דּוּמָם

אך בלשון הדיבור שלנו קיבל הצירוף 'אחד-אחד' גם משמעות של 'מובחרים'. כך למשל בשיר 'הספנים' של נתן אלתרמן, שנכתב ב-1936:
גַּם בְּלֶכְתֵּנוּ יַחַד שְׁנַיִם שְׁנַיִם / אֲנַחְנוּ בַּחוּרִים אֶחָד אֶחָד



ולרבים זכורה הפרסומת 'אחד אחד (או 'אחת אחת') וכולם של עסיס'...

מעריב, 14 במאי 1969

אז מתי ואיפה נולד הצירוף של 'אחד אחד' במובן של מובחרים? האם יש כאן השפעה של שפה זרה כלשהי? חידה היא ותהי לחידה.


ב. חמש-חמש

'חמש-חמש' הוא המקבילה ל'מאה אחוז', 'מעולה', או 'הכל טוב'. מה מקורו של ביטוי זה (שהוא בלי ספק מודרני), מדוע חמש דווקא ומתי חדר צירוף זה לשפה העברית?

גם כאן הזמר העברי מתעד התפתחויות לשוניות.

בשירו של חיים חפר 'עניין של אופי', שנכתב ב-1948 עבור הצ'יזבטרון, כתב הפזמונאי:
גַּם זֶה אֲשֶׁר הִצִּיב אוֹתָנוּ אַל יִשְׁכָּחָה / כִּי עוֹד הָאֹפִי פֹּה נִשְׁאַר חָמֵשׁ-חָמֵשׁ!



רוביק רוזנטל (מילון הסלנג המקיף, עמ' 140) גורס, כי מקורו של הצירוף הוא בשפת הקשר הצבאית ('שומעים חמש-חמש'). אך האם גם בשפות אחרות יש משהו דומה לזה בתחום התקשורת?

אין ספק שהצירוף רווח מאוד בלשון צה"ל (ומשם גם בלשון 'האזרחית'), אך לדעתי הוא הגיע לשם ממקור אחר לגמרי: סולם הציונים בבתי הספר ברוסיה הצארית, שם הציון הטוב ביותר היה חמש.

בידיעה על זיכרונותיו של זמר האופרה הידוע פיודור שאליאפין, שנדפסו בשנת 1932, הובאה מתוכם האנקדוטה הבאה:

חרות, 23 בספטמבר 1953, עמ' ה

אני משער שהביטוי נכנס לעברית בראשית שנות הארבעים, והוא קשור להווי הצבאי של הפלמ"ח או של יחידות שדה אחרות. אזכור ראשון שלו באתר 'עיתונות יהודית היסטורית' מצאתי בסיפור 'מונולוגין' של יעקב רפפורט, שהתפרסם בעיתון חרות, 9 בדצמבר 1949 (הסיפור נדפס בעיתון בצורה משובשת, אבל הביטוי ברור לגמרי):


חודש אחר כך, ב-13 בינואר 1950, הצירוף שב ומופיע ב'טרמפ לפאריז', רשימה של מנחם תלמי שנדפסה בעיתון דבר:


ב-1953 כבר הונצח 'חמש-חמש' ב'הורה האחזות', שכתב יחיאל מוהר והלחין דובי זלצר עבור להקת הנח"ל:
ראשי כרובים עומדים אין רחש, / זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש / ההאחזות חמש-חמש (יוכיח החמש) 
רובנו מכירים את השיר מהביצוע הנהדר של להקת כוורת (1973), אבל הנה הביצוע המקורי של להקת הנח"ל:



בפברואר 1956 העלתה להקת פיקוד מרכז תכנית חדשה בחמש מערכות, שנקראה 'פשיטה בכפר', שאותה כתב הסופר אהרן מגד. התכנית סיפרה על קבוצת חיילים המגיעים למושב בשרון כדי לסייע בעבודות חקלאיות, אך במקום לקטוף תפוזים הם עסוקים בחיזורים אחרי בנות המושב.

כמה משירי התכנית מוכרים היטב, ובהם 'רב האור והתכלת' ו'סמוך על התרנגול', שכתבה נעמי שמר הצעירה (אז בת עשרים ושש, שהסתירה את שמה בשם העט ש. כרמל) והלחין יוחנן זראי, או 'ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים' שהלחין זראי.

מחברות מאיר נוי, הספרייה הלאומית

התכנית זכתה להצלחה רבה ובתוך כמה חודשים, בנובמבר של אותה שנה, כבר הפכה למחזמר מסחרי. זו הייתה 'קומדיה מוזיקלית' שנקראה 5:5 והוצגה בהצלחה בתיאטרון 'אוהל'.

הספרייה הלאומית

במסיבת עיתונאים הסבירו מנהלי התיאטרון מדוע נקראה ההצגה 'חמש-חמש': זה לקוח מ'שפת' האלחוטים בצבא, והעיקר, בהצגה משתתפים חמישה חיילים וחמש בנות...

חרות, 20 בנובמבר 1956

בשנת 1980 נעשה סרט מוסיקלי בשם 'חמש חמש' בבימויו של שמואל אימברמן, אך כל הפזמונים המקוריים הושמטו ובמקומם נכתבו שירים חדשים, ובהם גם שיר שכותרתו 'חמש חמש'.

הנה שיר הנושא: 'חמש חמש' שכתב אבי קורן והלחין בני נגרי. שרים כל משתתפי הסרט וביניהם גדעון זינגר, זהרירה חריפאי, אלי גורנשטיין, יעקב בודו, רחל אטאס, לירון נירגד, גילת אנקורי ועוד.

זהו שיר מקסים, ואין כמוהו מתאים לאווירת הימים האלה:



הנה המילים. ועכשיו כולם לשיר יחד:

אם הימים נורא חמים
ואם כבד קצת על הלב
ואם קשה גם לפעמים
ויש חובות ודאגות
ומחשבות קצת עצובות

אל תתייאש 
– חמש חמש
אמור: 'מה יש? חמש חמש!'
אם תחייך חמש חמש
הכל ילך חמש חמש
חמש חמש
חמש חמש

אם כבר נדמה שלעולם
לא תמצאו בן זוג מושלם
שהעולם הוא מחלה
שהחיים הם כמו פצעים
זה לא נורא
זה לא נעים

אל תתייאש...

אולי אתם נורא גדולים
מבוגרים וחכמים
אבל תדעו שלפעמים
גם לקטנים יש מה להגיד
הרי אנחנו העתיד

אל תתייאש...

לכל דבר מגיע סוף
בבוקר, כשהסוף הוא טוב
ועוד אפשר כאן לאהוב
יחדיו נשיר את זה השיר
בין עיר לכפר
מכפר לעיר

אל תתייאש...

הנה, הנה, זה טוב כל כך
השחר עוד מעט יזרח
ועם האור שבמזרח
האהבות והתקוות
ילבלבו גם בשדות

אל תתייאש...

יש עננים מעל הראש
אבל הראש בעננים
ויש בנות ויש בנים
אבל כשיש חמש חמש
האהבה תבער כמו אש

אל תתייאש...


עטיפת התקליט עם שירי המחזה, 1956 (סטריאו ומונו)

ג. שש-שש

צילום: מנחם רוזנברג

הצירוף 'שש-שש' לקוח מעולם האופטיקה ובארצנו יש אפילו רשת חנויות 'רואים שש-שש' (בצילום: הסניף הירושלמי ברחוב בן-יהודה פינת המלך ג'ורג').

זהו סלנג מקצועי שנקבע כבר במאה ה-19 על ידי רופא העיניים ההולנדי הרמן סנלן (ועל שמו 'לוח סנלן'; Snellen chart). השש, לפי הבנתי, מציין את המרחק במטרים (השווה לעשרים פיט, ומכאן הצירוף 20/20) מלוח הספרות והאותיות שנועד לבדיקת חדות הראייה. שש היא הדרגה הגבוהה ביותר בראייה, ושש-שש משמע שרואים היטב בשתי העיניים.

רוני הפנר, שעמו התייעצתי, העלה את ההשערה שזו המקבילה המטרית של 20:20 האמריקני (שנמדד בפיט).

קוראינו, בוודאי אלה שהיו ילדים (או הורים) בשנות השמונים, יזכרו לבטח את תוכנית הטלוויזיה היומית 'רואים 6/6' ששודרה בטלוויזיה החינוכית.


ד. גבר-גבר

ולסיום, וללא קשר לעולם המספרים, הנה הצירוף הישראלי האולטימטיבי 'גבר-גבר', במבחר גוונים וצבעים. 'פיתוח ישראלי מקורי', כתוב באחד השלטים...

צילום: בני עורי
צילום: איתמר לויתן
צילום: טובה הרצל

25 תגובות:

  1. 6/6 אומר שרואים מששה מטרים, גודל 6. גודל האות או הסימן דהנבדק קורא. נדמה לי שהגודל של האתיות במספרים בא מענף הדפוס.

    השבמחק
  2. חוצפית המתורגמן24 במרץ 2020 בשעה 8:36

    אחד מחבריי הדרים בפטרבורג שח לי בעבר על עובדת סולם הציונים הנגמר בציון 5. לפי זכרוני, ציונים אלו עדיין רווחים היום, גם אם רק בחלק מהמקצועות.

    השבמחק
  3. שש-שש איננו *סלנג* מקצועי, איננו שייך להכפלת מילים ואין מקומו בטור נפלא זה. הטרמינולגיה האופטומטריסטית מצינת את חדות הראיה ע"י זוג מספרים 6X כאשר תתכן גם חדות ראיה של 6,10 או 6,5. מי שהוא בעל חדות ראיה 6,12 יזדקק למרחק של 6 מטר כדי לקרוא את מה שבעל חדות ראיה 6,6, הנחשבת לראיה נורמלית, יקרא ממרחק 12 מטר.

    השבמחק
  4. אני רואה שאתה כבר עובד על הכרך ה-12 של "שיר הוא לא רק מילים" בהצלחה !

    השבמחק
  5. כתב לי יוסי אוריה מרמת הכובש:
    לגבי 'חמש חמש' ובהמשך לגרסתו של רוביק רוזנטל אתה מוסיף את השאלה‎:‎ האם גם בשפות אחרות יש משהו דומה לזה בתחום התקשורת?‏
    ובכן לעניות דעתי יש. מדובר בשפת המורס שנוצרה כידוע לך קצת לפני ש"היידישע פירטים" יצרו את הנדב"ר ואת החמש חמש.‏
    בקצרה. אותות המספרים (ספרות) בשפה הבינלאומית הזאת, מבוססים על 5 (חמש) אותות (קוים ‏ונקודות)‏. הביטוי של הספרה 5 מתוך עשרת הספרות הוא חמש נקודות, ‏וספרה זאת גם מבטאת בשפה המורס עצמה (אולי בגלל נוחות הביצוע שלה) את זה שעוצמת האותות ‏הנשמעת ‏היא אופטימלית.‏
    לסיכום: אולי משם >לנדב"ר הצבאי, ומשם >לשפתנו.‏

    כתב לי גידי ברסלר:
    ‏החמש-חמש לקוח ככל הנראה מעולם הקשר האלחוטי כשחמש אחד מציין את העוצמה (עוצמת קליטה חזקה ‏ביותר) והחמש השני את הבהירות (הקליטה הברורה ביותר)‏.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא 'ככל הנראה' אלא בוודאי.
      הביטוי במקורו אנגלי: Five by five.
      כשאחד משני המאפיינים אינו ברמה הגבוהה ביותר הוא מקבל מספר אחר בהתאם: 3/5 וכדומה.

      מחק
  6. בשנות הששים היה משקה שוקו בבקבוק זכוכית, 200 - 250 ס"ל, המליל על הפקק בתורת 5/5 מוקף בעיגול. יתכן שהיצרן היה טנא נוגה או טרה.

    השבמחק
  7. ויאמר אברהם אברהם ויאמר25 במרץ 2020 בשעה 15:46

    לא רק גבר גבר
    יש גם אישה אישה.

    היה שיר כזה של להקת אבטיפוס
    https://www.youtube.com/watch?v=u3RYdOp-DsA

    ויש גם חנות בגדים בשם זה
    https://www.facebook.com/eisha1eisha/

    ואפילו היה פסטיבל שנקרא "אישה אישה אישה"
    https://eventbuzz.co.il/lp/event/ishaishaisha

    השבמחק
  8. יש במקרא שמות שהוכפלו:
    רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: כָּל מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ, הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נֹחַ נֹחַ (בראשית ז, ט). אַבְרָהָם אַבְרָהָם (בראשית כב, יב). יַעֲקֹב יַעֲקֹב (בראשית מו, ב). מֹשֶׁה מֹשֶׁה, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל (ש״‎א ג, ו). פֶּרֶץ פֶּרֶץ (רות ז, יח) - מדרש תנחומא שמות י"ח ו'.
    האם אתה סבור שמדובר ב'דיטוגרפיה' (טעות של 'העתקה כפולה'?).
    ובקשר לחטיף 'רבע לשבע' אחד- אחד, הכוונה לא הייתה שהחטיף מובחר כפי שנכתב, אלא שהוא ארוז באריזות קטנות ואישיות, להבדיל מהאריזה הרגילה של החטיף הזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. איינציקווייס = אחד אחד. "בבודדת" 🙂

      מחק
    2. בילדות כששיחקנו חמש אבנים, היה לכל שלב שם.
      השלב שבו היינו זורקים בכל פעם אבן אחת (השלב הראשון), נקרא 'איינקעס'.
      השלב השני שבו זורקים 2 אבנים בו זמנית, נקרא 'צוויקעס',
      השלישי והאחרון - 'דרייקעס'.

      מחק
  9. בספרות ידוע המברט המברט, הדוד הנורא של לוליטה. המחבר הוא ולדימיר נבוקוב.

    השבמחק
  10. במקרא יש הכפלות מלים במובנים שונים. הכפלת שם המוסברת בדרך הפשט שבעל השם ירכז את תשומת לבו, למשל: אברהם אברהם, יעקב יעקב. יותר פעמים יש 'בבוקר בבוקר' להדגשה ומשמעה השכם בבוקר. יותר פעמים יש 'איש איש' ומשמעו כל איש. הוסף: איש איש אחד, איש אחד איש אחד, נשיא אחד נשיא אחד - אדם אחד מכל שבט או ציבור גדול. 'ויאמר ויאמר' האמור באותו פסוק האמור בפסוק אחד על אותו אומֵר הוסבר שאותו אדם השתהה מעט באמירתו מסיבה כלשהי. והערה: 'אחד אחד' הוא לא "אחד אחרי השני" [כי אז מי הראשון?] אלא: זה אחר זה.

    השבמחק
  11. כתב יעקב שורר:
    כדאי להוסיף את השיר "עולה עולה", מילים המשוררת חמוטל בן זאב והלחן קובי אשרת. ביצע אותו יזהר כהן והוא ‏ייצג את ישראל באירוויזיון . השיר מבטא תקווה והמשכיות ולכן רלוונטי מאוד לימינו.‏

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שציין למעלה בעל "הערת שוליים" יש הכפלה לשם העצמה.
      "בבקר בבקר" - הכי מוקדם בבקר.
      לפי זה "אחד אחד" שקול ל"אחד ומיוחד" , אחד שאין דומה לו.

      מחק
  12. והשיר "דונה דונה" של צייטלין (בודאי יש עוד שירים רבים בהם מוכפל השם אלא אם הכוונה לקונה אשר שמה דונה).
    וזה מוביל למשחק המילים : "אישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה".

    ובימינו אלו : שההכפלה תישאר רק במספר המילים ולא במספר החולים

    השבמחק
    תשובות
    1. כמובן הכוונה הייתה לדונה אשר שמה דונה.

      מחק
    2. אשה נעלה,נעלה נעלה,נעל לה נאה לה,נעלה את הדלת בפני בעלה

      מחק
  13. ממש בסוף "מונולוגין" מופיעה המשפט: ו"מלכה" עונה לו "בתיאבון". "מלכה" היה הכנוי של כפר עציון במלחמת השחרור.
    כאשר נפל כפר עציון, הקשר הודיע: "מלכה" נפלה.

    השבמחק
  14. כתב עמי זהבי:
    לעניין משהו-משהו, כבר שמעתי דובר ערבית אומר "אישי-אישי" (מלעיל כמובן). האם אני יכול לשער ‏שזה תרגום מעברית? או שזה קיים במקביל גם בערבית‎?‎

    השבמחק
  15. הציון הגבוה 5 נהוג עד היום בפולין, מרמת כתה א' ועד, כולל, האוניברסיטה.

    השבמחק
  16. זוכר שראיתי כילד את ההצגה 5:5 של תיאטרון אוהל. אני חושב שזאת הייתה הפעם הראשונה שהלכתי להצגה בשעות הערב עם הורי. ריקה זראי הייתה מקסימה כאחת מבנות הכפר ושרה את "רב האור והתכלת וכולי בהם טובלת" שירי המחזה כמו קול אורלוגין, בא הגדוד אל המושב ורבים נוספים היו לשירים המושמעים ביותר באותה תקופה. אני חושב שהצגה זאת היוותה את פריצת הדרך לריקה זראי כזמרת ושחקנית וגם ליוחנן זראי כמלחין של "שלאגרים". עד היום זכורה לי רפליקה קצרה מההצגה בה אומר אחד מזקני המושב שהוא למד לירות כאשר שירת בצבאו של פרנץ יוזף ירום הודו. מאז יש לי פינה חמה בלב לקיסר ירום הודו...

    השבמחק
  17. ויש גם את עניין החיזוק וההגדלה:
    איזה אוטו מוטי קנה - אוטו אוטו,
    הייתי בבית של ההורים שלה - זה בית בית,
    בעקבות הקורונה עולם התיירות חטף מכה מכה.

    השבמחק
  18. אליעזר בן יהודה, נתניה29 במרץ 2020 בשעה 14:22

    מקור הביטוי חמש-חמש הוא בתשובה לשאלה בקשר כיצד הקולט שומע את איכות השידור. התשובה מורכבת ‏מהתייחסות לגובה הקול הנקלט ולצלילותו - ברמה של מ-1 (גרוע) ועד 5 (היטב). באנגלית זה במקום ‏Loud ‎and clear‏ ובעברית במקום "רם וצלול".‏

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.