יום שישי, 5 באוקטובר 2012

שמחת תורה של הילדים

ריקודים מעורבים בבית הכנסת! (מתוך תערוכת דגלי תורה, מוזיאון ארץ ישראל, 2011 )

לא רבים יודעים ששמחת תורה הוא חג מאוחר וגלותי, שכל כך הצליח עד שהוא מאפיל בזהרו על החג המקורי שעליו נצטוו בני ישראל בתנ"ך, הוא יום שמיני עצרת.

מקורה של חגיגת שמחת תורה הוא בבבל של תקופת הגאונים. בארץ ישראל, ובקהילות הגולה שנהגו כמו בני ארץ ישראל (למשל במצרים, בסוריה או באיטליה), נהגו לסיים את קריאת התורה בבתי הכנסת אחת לשלוש שנים  אף פעם לא במועד קבוע  וממילא הפרשיות היו גם קצרות בשני-שליש מן המקובל היום. המנהג לסיים את קריאת התורה בשנה אחת הוא מנהג שרווח בבבל, אך בסוף המאה ה-11 הוא כבר השתלט ו'ניצח' את המנהג הארץ-ישראלי. מני אז עברו כל הקהילות היהודיות  בעולם, גם בארץ ישראל, למחזור שנתי של קריאה בתורה, שמסתיים בחג שמחת תורה. הבדל יחיד נותר רק במועד החגיגה: בישראל  בכ"ב בתשרי, שהוא 'שמיני עצרת'; בחו"ל  בכ"ג בתשרי, שהוא 'יום טוב שני של גלויות'.

החוקר והביבליוגרף הדגול אברהם יערי חיבר ספר מיוחד ושמו תולדות חג שמחת תורה: השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן (מוסד הרב קוק, תשכ"ד), ואליו אסף את כל מנהגי החג מכל הדורות ובכל תפוצות ישראל. זהו ספר מרתק ויוצא דופן בפנורמיות שלו. מעין אנטומיה של חג, על שלל הלכותיו, תפילותיו ומנהגיו, שנבנה ממאות רבות של מסורות מקומיות.


הנה פרק אחד לדוגמה (עמ' 250-243), ובו אסף יערי חומר מגוון על השתתפות הילדים הקטנים (כאלה שאינם בני-מצווה עדיין) בשמחת תורה. חג זה היה במובנים רבים חגם של הילדים, שזכו ליחס אוהד במיוחד, שכלל גם את העלאתם לתורה, 'עם כל הנערים'.


חלוקת ממתקים לילדים בשמחת תורה. חיתוך עץ, 1657







 

מתוך תערוכת דגלי תורה, מוזיאון ארץ ישראל, 2011 

רשימות מעניינות נוספות על סוכות שפורסמו בעונ"ש:

15 תגובות:

  1. חג הילדים - ולא חג הילדוֹת...

    ראשית, תודה על המידע.

    שנית, התיאורים הללו של הילדים מרננים בשמחת תורה, העירו בי זיכרון ישן. הייתי בת שתים עשרה, והודרתי אל עזרת הנשים של בית הכנסת הגדול בראשון לציון. מלמעלה יכולתי לראות את הבנים רוקדים ושרים, בעוד שמה שאנחנו יכולנו לעשות זה לחייך בעודנו עומדות בין המושבים. ההבדל המשמעותי בין החגיגה שלמטה לצפייה המסוייגת שלמעלה הרגיש לי לא הוגן וגם לא נכון. אז הלכתי משם בתחושה שאיני רצויה יותר.

    השבמחק
  2. אין לי מספיק מילים כדי להודות לך על הרשומה הנפלאה הזאת.המידע שהבאת והמקורות שליקטת - מאלף !!
    לו היה בידי הייתי בוחרת ברשומה זו כרשומה מובילה בבלוגיה.
    תודה מקרב לב על מה שלימדתני.
    מועדים לשמחה ו "א גיטע קוויטעל" - אשמח לדעת על מקורה של אמירה זו.

    השבמחק
    תשובות
    1. חג שמח חיה,

      ברכת 'פתקא טבא' - אצל יהודי אשכנז מברכים איש את רעהו בברכת 'פתקא טבא', או ביידיש 'א גוט קוויטל' - שפירושה 'פתק טוב', לפי שביום זה הקב"ה כביכול מוסר ביד השליחים את הפתקים עם גזר הדין, שעוד ניתן לשנותו לטובה עד החתימה ביום זה.

      לכן אנו מברכים בראש השנה 'כתיבה וחתימה טובה', שפעולת הכתיבה מתייחסת לראש השנה, ופעולת החתימה להשוענא רבה.

      זאת ועוד הושענא רבה נחוג בתאריך כ"ב בתשרי, כ"ב הוא גם מניין אותיות האלף בית העברי, נמצא הן מלמטה (תאריך כ"ב בתשרי) הן מלמעלה (כ"ב אותיות האלף בית) יש שוויון, כך מתחילה למעשה השנה בפרשת בראשית, ולכן אנו מאחלים זה לזה 'פתקא טבא',או 'א גיטא גוויטעל' שהוא חיתום טוב, לחיים.

      שבת שלום, ומועדים לשמחה

      מחק
    2. חיה שוורץ היקרה ,
      אינך יכולה להודות לאברהם יערי על מחקרו זה , כיון שהוא נפטר לפני שנים רבות ...
      אך , תוכלי להינות עוד ועוד מחיבוריו המקיפים - בספריה הלאומית
      ומן הסתם , גם באינטרנט .
      ותודה לדוד , שבזכותו הכרת קצת ממפעלו של יערי ז"ל .
      מועדים לשמחה , יעל ק.

      מחק
    3. הושענא רבא נחוג ביום האחרון של סוכות בכ"א תשרי. בכ"ב תשרי חוגגים שמחת תורה

      מחק
  3. טלי, יש גם בתי כנסת שאינם מדירים... הדירי רגלייך מן המדירים.


    ולגבי הדגלים, השנה יצאה התנועה המסורתית עם יוזמה חדשה, דגל שיויוני! תמצאו בו ריבוי מגדרים וריבוי מגזרים ואף התייחסות לדמויות היסטוריות שונות (משה, אגב, הוא סוג של אתיופי(.

    השבמחק
  4. האם לא נזכיר כאן את סיפורו המרגש של שלום עליכם על טופל'ה טוטוריטו ודגל שמחת תורה שלו (ממנו למדתי על קדמותו של מנהג זה, ועל המאפיינים הקיימים בו - נר, תפוח, מוטיבים המצוירים עליו וכו')?!

    השבמחק
  5. בעקבות תגובתו של מוישה - וסיפורו של שלום עליכם הזכור לטוב:
    אותו סיפור - "הקפות של ליל שמחת תורה" - מתאר ברטט וברגישות של לב אמן ואוהב
    את סיפור האהבה הראשונה כנראה) בין הנער שלום לבת החזן, ואת הנשיקה שהעניקה לו זו
    בחסות - או במסווה - של נשיקת ספר התורה שהחזיק בזמן ההקפות.
    הסיפור מתאר לא רק את סערת הרגשות של הנער - אלא גם את השתתפות השמים וכל צבא מרום, כוכבים ומלאכים מרחפים, באותה שמחה של שמחת התורה.
    שבת שלום וחג שמח
    מתיה

    השבמחק
  6. לגבי צאן קדוישים: בביה"כ הגדול בפרדס חנה היה נהוג בילדותי כי באמצע ההקפות היה ר' אריה שלוסברג, ר"מ במדרשיה, אוסף את הנערים והיה מתחיל את הפיוט: "האדרת' והאמונה - צו ויימן, צו ווימן והילדים היו עונים "לחי עולמים", באמצע הוא היה עושה שתי הפסקות וקורא "צאן קדוֹיְשים" ואנו הילדים היינו עונים :"מֶה, מֶה" כמו שמתאר יערי בשם הרב מימון בבסרביה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי, כך היה גם בילדותי.
      זה היה לי כה טבעי, עד שמעולם לא חשתי צורך לספר זאת.

      מחק
  7. שלום לך,
    האם כל המתעניין יודע כי הנה עוד תוכן לברכה: מועדים לשמחה
    http://pod.icast.co.il/8eed1ba8-5a5c-4913-9db2-cfe572548324.icast.mp3
    ברכות,
    אורלי

    השבמחק
  8. תודה לך , דוד, על עוד מאמר מאיר עיניים. אני קורא בעקביות את מה שאתה מגיש מדי שבת בשבתו. שנה טובה לך

    השבמחק
  9. חלוקת הממתקים לילדים של פעם בשמחת תורה נחשבת היום להדתה אצל מי מהאזרחים....

    השבמחק
    תשובות
    1. הזמנים השתנו וגם הדתיים השתנו וגם המטרות השתנו. התמימות של פעם נעלמה וגם פעם לא התעקשו על מחיצות בין גברים לנשים בשטחים פתוחים

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.