לצוות הכותבים בעונ"ש מצטרף יהודה זיו, פלמ"חניק לשעבר שמצא את המחר, גאוגרף ואיש ידיעת הארץ ותיק, חבר בוועדת השמות הממשלתית, ובין כל מעלותיו – הוא גם שכן שלי...
במדור החדש 'על דעת המקום' יהודה יכתוב כאן על מקומות מיוחדים בארץ ועל הסיפורים שמאחורי שמותיהם.
מאת יהודה זיו
משמעות השם בית ג'יז בערבית – בית גדת הנחל (?) – נראית תלושה מן הנוף הסובב את המקום, ומכאן ההצעה לראות בו שיבוש השם המקראי 'גִּזֹּה' (ואף 'גִּיזוֹ') – מולדת 'בני הָשֵׁם הַגִּזּוֹנִי', שנראה כי נודעו בכושר הלחימה שלהם ונמנו לפיכך עם גיבורי המלך דויד (דברי הימים א, יא 34) – מעין 'סיירת מטכ"ל' של אותה עת. אביהם לא נקרא, חלילה, 'הַשֵׁם' ביידוע – כדרך שיראי שמים נוהגים להגות את שמו של הקב"ה – ונראה כי משמעות שמו דומה לזו של השם הערבי 'הַאשִׁם', שפירושו שובר, מנפץ. שם זה הוא גם שם משפחתו של הנביא מוחמד שבית המלוכה ההאשמי בירדן מתייחס עליו עד היום. זהו כנראה הפירוש גם לשם המקראי 'הָשֵׁם', וברוח ספריו של קארל מאי אולי אפשר לקרוא לו 'יד הנפץ'...
ניתן להניח שמדובר במשפחת חוצבים, בין שהיו חוצבי אבן ובין שהיו 'חוצבי להבות אש' (על פי תהלים, כט 7), כלומר ספקים של עצי הסקה. מכאן נולד אף הכינוי 'חֲצוּבָה' לערימת עצי הסקה, בעלת הפיאות המשולשות ('עומדים... כחצובא' - בבלי, בבא בתרא, פג ע"ב), שככל הנראה הריהו צירוף 'חצב' (עצי הסקה) עם 'צוֹבָה' (ערימה, כשגם 'צוֹבָה' המקראית נטלה את שמה מצורתו המיוחדת של ההר, שבראשו ישבה בשעתה, ואף 'תרמה' גם היא אחד מבניה לחבורת המופלאים של דוד). היום משמש השם 'חצובה' כתרגום Tripod (שלמעשה הריהו 'תלת-רגל'). ואילו ביוונית נקראה ערימת עצי הסקה בשם 'פִּירָמִיס' (Pyramis, מלשון Pyre-'אש', ובריבוי Pyramidos) – כשלימים כינו כך, בשל צורתן, גם את ה'פירמידות' במצרים.
מתברר אפוא שדוד עשה את מלחמותיו 'בעזרת השם', והוא מצדו הפקיד בידיו את בניו...
'גִּזֹּה', כפר מולדתם של 'בני השם', הוא שם אוֹנוֹמַטוֹפֵּאִי שמשמעותו 'מקום גֵּז הצאן', כעין שמה הערבי הקודם של טבעון, 'קֻצְקֻץ', שאף ממנו משתמע צלילו של גז הצאן. בשלהי מלחמת העצמאות הקימו משוחררי חטיבת הפלמ"ח 'הראל' קיבוץ על מקומו של הכפר בית ג'יז, ומטבע הדברים קראו לו בשמה של חטיבתם. ואילו השם המקראי 'גיזו', שנתפנה, ניתן לפיכך ליישוב כפרי סמוך, ממזרח למושב צלפון.
לצד בניין בית הספר לשעבר הקימה קק"ל את מצפה 'הראל', מרכז ההדרכה ב'דרך בורמה' – שהוא ואף הקיבוץ הסמוך נושאים את שם חטיבת הראל, אשר לחמה באזור זה והבקיעה את הדרך אל ירושלים הנצורה!
ולסיום נקנח בצלילי אותם ימים. הנה 'משלט עזוב' של חיים חפר ומשה וילנסקי בביצועה של שושנה דמארי. השיר נכתב בעקבות פתיחת 'כביש הגבורה', שעקף את לטרון בדרך מן השפלה לירושלים (דצמבר 1948). חפר מחה על מה שתפס כהשכחה מכוונת, מצד בן-גוריון, של חלקו של הפלמ"ח בהבקעת הדרך לירושלים. חפר וחבריו חשבו שמן הראוי היה לקרוא לכביש 'כביש הראל' ולא סתם 'כביש הגבורה'...
במדור החדש 'על דעת המקום' יהודה יכתוב כאן על מקומות מיוחדים בארץ ועל הסיפורים שמאחורי שמותיהם.
זהו יהודה |
מאת יהודה זיו
ביום ו' האחרון נתחדש דבר בישראל: קצה נפשה של דליה רבין ב'כיכר רבין' ומחלוקותיה, ולפיכך נערכה הפעם העצרת לזכר יצחק רבין ב'פארק רבין'. כשלושת אלפים איש טיילו במסלולי
הפארק והתקבצו בצהרים לעצרת זיכרון, שנערכה באתר 'דרך בורמה'.
זמן מה קודם לכן התקיים בעינות סוסין מפגש עם שלושה מלוחמי חטיבת פלמ"ח-'הראל', אשר יצחק רבין היה, כידוע, מפקדה
הראשון – ואני בין פקודיו. מטבע עיסוקי, ביקשתי להקדים ולספר תחילה לנאספים על עינות סוסין וסביבתם – אלא שבשל קוצר הזמן נמנע הדבר ואני 'נשארתי בהריון'. בשובי הביתה העליתי על הכתב את סיפורו של מקום זה.
'דרך בורמה' הנודעת – ובשוליה 'קו השילוח', הוא הצינור אשר הוליך
בצידה מים אל ירושלים הנצורה מקידוחים באזור השפלה (במקום קו המים מראש-העין, שפוצצו
הערבים בראשיתה של מלחמת העצמאות) – הסתעפה בשעתה מכביש מַסְמִיָּה-לטרון ליד הכפר דֵיר מֻחֵיזִין (היום מושב בְּקוֹעַ), חלפה בצד הכפרים בית גִ'יז (קיבוץ הראל)
ובית סוּסִין ולאחר שחצתה את כביש הרטוב-שער-הגיא עלתה לעבר הכפרים בית-מַחְסִיר (מושב בית מאיר) וסָארִיס (לרגלי מושב שורש, ליד שואבה) - שם שבה והתחברה
אל כביש מעלה שער הגיא, לעבר ירושלים.
דרך בורמה – 1948 |
משמעות השם בית ג'יז בערבית – בית גדת הנחל (?) – נראית תלושה מן הנוף הסובב את המקום, ומכאן ההצעה לראות בו שיבוש השם המקראי 'גִּזֹּה' (ואף 'גִּיזוֹ') – מולדת 'בני הָשֵׁם הַגִּזּוֹנִי', שנראה כי נודעו בכושר הלחימה שלהם ונמנו לפיכך עם גיבורי המלך דויד (דברי הימים א, יא 34) – מעין 'סיירת מטכ"ל' של אותה עת. אביהם לא נקרא, חלילה, 'הַשֵׁם' ביידוע – כדרך שיראי שמים נוהגים להגות את שמו של הקב"ה – ונראה כי משמעות שמו דומה לזו של השם הערבי 'הַאשִׁם', שפירושו שובר, מנפץ. שם זה הוא גם שם משפחתו של הנביא מוחמד שבית המלוכה ההאשמי בירדן מתייחס עליו עד היום. זהו כנראה הפירוש גם לשם המקראי 'הָשֵׁם', וברוח ספריו של קארל מאי אולי אפשר לקרוא לו 'יד הנפץ'...
ניתן להניח שמדובר במשפחת חוצבים, בין שהיו חוצבי אבן ובין שהיו 'חוצבי להבות אש' (על פי תהלים, כט 7), כלומר ספקים של עצי הסקה. מכאן נולד אף הכינוי 'חֲצוּבָה' לערימת עצי הסקה, בעלת הפיאות המשולשות ('עומדים... כחצובא' - בבלי, בבא בתרא, פג ע"ב), שככל הנראה הריהו צירוף 'חצב' (עצי הסקה) עם 'צוֹבָה' (ערימה, כשגם 'צוֹבָה' המקראית נטלה את שמה מצורתו המיוחדת של ההר, שבראשו ישבה בשעתה, ואף 'תרמה' גם היא אחד מבניה לחבורת המופלאים של דוד). היום משמש השם 'חצובה' כתרגום Tripod (שלמעשה הריהו 'תלת-רגל'). ואילו ביוונית נקראה ערימת עצי הסקה בשם 'פִּירָמִיס' (Pyramis, מלשון Pyre-'אש', ובריבוי Pyramidos) – כשלימים כינו כך, בשל צורתן, גם את ה'פירמידות' במצרים.
מתברר אפוא שדוד עשה את מלחמותיו 'בעזרת השם', והוא מצדו הפקיד בידיו את בניו...
'גִּזֹּה', כפר מולדתם של 'בני השם', הוא שם אוֹנוֹמַטוֹפֵּאִי שמשמעותו 'מקום גֵּז הצאן', כעין שמה הערבי הקודם של טבעון, 'קֻצְקֻץ', שאף ממנו משתמע צלילו של גז הצאן. בשלהי מלחמת העצמאות הקימו משוחררי חטיבת הפלמ"ח 'הראל' קיבוץ על מקומו של הכפר בית ג'יז, ומטבע הדברים קראו לו בשמה של חטיבתם. ואילו השם המקראי 'גיזו', שנתפנה, ניתן לפיכך ליישוב כפרי סמוך, ממזרח למושב צלפון.
לעומת בית ג'יז, נשא
בשעתו הכפר בית סוּסִין שבמזרח שם ערבי, שמקורו בצמח 'סוּס' – הוא שׁוּשׁ (לִיקוֹרִיץ בלע"ז), ממנו מכינים את המשקה הנודע הנמזג, כמו
משקה ה'תַמְר-הִנְדִי' (תַּמַרִינְד בלע"ז), מתוך מכל נישא על הכתף. בעמק
שלרגלי מקום הכפר לשעבר בוקע מעיין, שנקרא בשעתו 'עין אֻם אַל-בַּקַר' (אֵם/בעלת
הַבָּקָר) - עטור קנים ואף דקלים, שהרבה מהם פסקו מאז להתקיים בגלל שודדי לולבים
חסרי מצפון.
בתש"ח, בטרם ייערה קק"ל את האזור, היו שני עבריה של 'דרך בורמה' חשופים לגמרי: נראה כי 'בני הָשֵׁם הגיזונים' וחבריהם למקצוע גזזו תחילה את החורש הטבעי
שכיסה בימי קדם את האזור, ולימים, לאחר כיבוש הארץ בידי המוסלמים, נכחדה גם העשביה
בשל רעיית יתר. בימי מלחמת העצמאות נשקף אפוא 'כתם הירק' של המעיין למרחוק – בצד 'דרך
בורמה', רבת החתחתים והמאובקת – והפך לפנינת נוף. אך ועדת השמות הממשלתית לא טרחה,
משום מה, לתרגם את שמו המקורי ובעקבות צלצולו קבעה לו דווקא את השם העברי המשונה 'עין סוּסִים' (18
ביולי 1954); בעוד מפת סימון השבילים הפיצה לימים כינוי דו-לשוני משלה – 'עֵינוֹת
סוּסִין' – שהוא הכינוי המקובל עתה על המטיילים באזור.
במחצית הדרך שבין בית ג'יז
לבית סוסין נותר עד היום בניין בית הספר שבנתה ממשלת המנדט הבריטי לילדי שני הכפרים
הסמוכים – כדרך שעשתה בשעתה במקומות רבים אחרים בארץ. בבניין בית הספר הנטוש נערך ב-30 ביוני 1948 משפט השדה המפורסם של מאיר טוביאנסקי, שהואשם בבגידה על לא עוול בכפו והוצא להורג בידי כיתת יורים ליד 'בית הקשתות', בכפר בית ג'יז הסמוך.
בניין בית הספר המנדטורי (צילום: ויקיפדיה) |
לצד בניין בית הספר לשעבר הקימה קק"ל את מצפה 'הראל', מרכז ההדרכה ב'דרך בורמה' – שהוא ואף הקיבוץ הסמוך נושאים את שם חטיבת הראל, אשר לחמה באזור זה והבקיעה את הדרך אל ירושלים הנצורה!
באותם ימים רחוקים הייתי אחד מן ה'פוּרמַנִים' – כך כונו מלווי השיירות לירושלים – והנה כמה תמונות שצילמתי אז:
סמלם של הפורמאנים |
שוש 'נערת הליווי' – אפוא היא היום? |
מעלה הדרך ממזרח
לבית סוסין (מבט מערבה, ברקע – הכפר בית ג'יז לשעבר).
בצד הדרך מניחים את צינורות 'קו השילוח' ועליהם פרושות רשתות.
|
אוטובוס בראש מעלה 'דרך בורמה' כשמגמת פניו – ירושלים |
צינור 'השילוח' בעת הנחתו |
*
ולסיום נקנח בצלילי אותם ימים. הנה 'משלט עזוב' של חיים חפר ומשה וילנסקי בביצועה של שושנה דמארי. השיר נכתב בעקבות פתיחת 'כביש הגבורה', שעקף את לטרון בדרך מן השפלה לירושלים (דצמבר 1948). חפר מחה על מה שתפס כהשכחה מכוונת, מצד בן-גוריון, של חלקו של הפלמ"ח בהבקעת הדרך לירושלים. חפר וחבריו חשבו שמן הראוי היה לקרוא לכביש 'כביש הראל' ולא סתם 'כביש הגבורה'...
יהודה זיו מסתמן כרכש "שווה ביותר"..
השבמחקפוסט מרתק!!
וזאת ליהודה,
השבמחקרשימה מזהרת ומרתקת מבחינת הידע, השמות והתחקות אחר השורשים בעברית ובלעז.
בענין 'בית ג'יז' האם יתכן כי השם הערבי מרמז על ארוע מקראי בבראשית לח.
בו מסופר על יהודה בן יעקב הפוגש את חברו חירה ויחד הם עולים לגזוז את הצאן.
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה". בראשית לח א "וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי--תִּמְנָתָה. וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, לָגֹז צֹאנוֹ". בראשית לח יב
נראה כי חיברנו ענף לשורש וכי בית ג'יז היא המקום בו גזזו יהודה וחירה את הצאן.
סמוך למקום גם פגש את תמר ומהם נולד המלך דוד.
גם בערבית מדוברת השורש גוז מצביע על נישואין וזוגיות.
נישואין زواج
וגם בעברית בן זוג, או בת זוג. אם כי בעברית יש חילוף אותיות האות ז מופיעה לפני האות ג'.
תודה יהודה על הפוסט הנפלא מעורר המחשבה והמעמיק.
כן ירבו רשמיך ורשימותיך
שמעיה
שלום יהודה,
מחקקראתי בספר עתיק שנתגלגל לידי את הדברים הבאים:
"כי אמנם ארץ ישראל היא הארץ המובטחת לבני ישראל, אך היא גם מקום מושבם של הערבים בה, והתרוץ: היות והערבים היו עָרֵבִים לה (במשמעות guarantor) ושמרו את שם המקום בה למשך אלפיים שנה, הרי שכר טרחתם עומד להם עד עולם (עדלם).
שנאמר בהפטרת שבת הגדול "וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת". מלאכי ג,ד.
תודה מקרב לב על הרשימה היקרה מפז.
מיכל
זיהוי מקום ע"פ מצלול ובהשוואה לטקסט מקראי, ללא בדיקה בשטח (מרחקים, אזור מחיה וכו'), הוא חסר כ ל משמעות!
מחק...עוד עדות לטעמו הטוב והמשתמר של האתר ובעליו! תודה לדוד אסף, שהשכיל לצרף את יהודה זיו -- איש האשכולות, בן מושבתי רעננה בימים רחוקים. יישר כוח לכל העושים במלאכה המקסימה הזו, המרחיבה את הדעת שוב ושוב.
השבמחקHoly Professor,
השבמחקIt's an oneg to see your A-Team grow.
I think I have one of Yehuda Ziv's tour books at home
on the bookshelf - next to one of Baruch Gian's photo books
(how ironic)
The wonderful description of Burma road makes no mention of Mickey Marcus
who certainly should be remembered for his role in it. Also
the Tubianski episode should also mention Aaron Hoter-Ishay for his
role in investigating and bringing out the truth.
ברוך יהודה זיו ותוספותיו
השבמחק"עין סוסים" כבר אינו שם מוזר
בנחל ציפורי, בין כעביה לטחנת הנזירים, מעין שופע
המקומיים קראו לו, כמו למעיינות חשובים אחרים בארץ - ראס אל עין = ראש העין
אנחנו, כדרכנו בשמות (למשל, דרכנו בשמות הנחלים בניאס וחצבאני)
השם המקורי לא נשא חן באזנינו וקראנו למעיין "עין יבקע"
אבל בשנים האחרונות אני שומע, בעיקר בין רוכבי האופניים, הקוראים
למעין - מעין הסוסים
לאחרונה ו (ל
לענן עים סוסים
מזמור לדוד, מזמור לאסף
השבמחקיהודה אתה יודוך אחיך
ברוך הבא
הנאה לכם
והנאה לעולם
בענין רב קראתי את דבריו המחכימים של יהודה זיו. אבי היה לוחם בגדוד החמישי, מפקד כיתת הסיירים של מחלקת חולדה, ומיילדות שמעתי על בית ג'יז, בית סוסין, בית מחסיר וסאריס. ועדיין נשארה לא פתורה השאלה מדוע המשיכו במלחמה על לטרון, שהביאה לעשרות רבים של הרוגים, כאשר תוואי דרך בורמה היה ידוע ואף נפתח, מה שייתר את המעבר דרך לטרון?
השבמחקשבוע טוב,
השבמחקהארמית נחשבת ללשון ערומים, והיא מסבירה כי המילה לאטה פירושה קללה.
בהצעת החלוקה נכלל האזור בשליטת הערבים, וכוחות ההגנה התעקשו עליו ראו עניין 'גשר אחד רחוק מדי'. לפעמים נראה בטבע כלבים שליסתם ננעלת על דבר מה ואינם יכולים לפתוח אותה יותר.
עד היום מעמדו של השטח לא ברור מבחינה משפטית, אם נחשב לחלק ממדינת ישראל אם לאו.
היישובים שהוקמו במקום הם נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת.
ואנו נסתפק בעובדה כי שיל"ת הוא ראשי תיבות של הפסוק: "שויתי יהוה לנגדי תמיד".
שבוע טוב ומבורך ברכה והצלחה
דרך בור-מ"ה או דרך רום-בה? מה תפקידם של 'עין סוסים' ו'בית מחסיר' בשיר המעלות לדוד?
השבמחקשִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שעלה, והלל ונתעלה למעלת אד"ם. (גימטריה מ"ה)
אדם הראשון נועד היה לחיות אֶלֶף שנים (אדם אחד מאלף מצאתי, קהלת ז' כ"ח) אך משחטא (וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה [תרד+מ"ה] עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן, בראשית ב' כ"א,) ניטלו ממנו שבעים שנה (יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ, בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. תהלים צ' י' ) וניתנו לדוד.
במה חטא אדה"ר? שנפל ונרדם וירד מרום מעלות מ"ה. וידוע כי השינה הוא אחד מששים (חלקים) במיתה. כדי לפרוע את החוב שנטלה שנתו של אדה"ר, היה דוד צריך להחזיר אחד משישים החלקים שנטל אדם, כשנפרד מעץ החיים, בעת שישן. כיצד פרע דוד את חובו של אדה"ר ? היה דוד ישן כסוס (בעין סוסים? מעין שינה? [בעמידה]), שישים נשימות חסר אחת, (שינה מועטת) וממנה אף היה מחסיר [בית מחסיר] משך נשימה אחת, שאותה היה מעלה לבוראו, ופורע חובו של אדה"ר. שנאמר, לוו עלי (בשנתו של אדם) ואני פורע (בנשימה יחידה של דוד).
הוא שאמרנו שיר המעלות לדוד.
אנונימי/ת יקר/ה,
מחקזו פעם אחרונה בהחלט שאני משאיר את הדרשות הקבליות שלך שלא קשורות לעניין ולא מוחק. רוצה לדרוש דרשות במקרא ובקבלה? פתח/י לך בלוג משלך ואל תעשה/י זאת כאן על חשבוני. תודה מראש.
מחקפרופ' אסף
הנח לו. זה פסיכי עם קבלות