כתב וצילם ברוך גיאן
בילדותי ביפו, כשהבית היה קטן ודחוס, נהגתי לקחת ספר
ולקרוא בהליכה. ילדים אחרים בני גילי קראו את הספרים המותחים בדרך מספריית ההשאלה לבית. מכוניות כמעט ולא היו אז והספרים היו מותחים. עד שהגענו הביתה כבר סיימנו לקרוא...
בשנים האחרונות, בהלכי בחוצות עירי ירושלים, אני ניתקל לא פעם בחרדים אוחזים בסידור ומתפללים או בכאלה שמעיינים בספר, והכל תוך כדי הליכתם. אפשר לראות אותם בעיקר בדרך לכותל המערבי ובחזרה ממנו, ובמיוחד באזור שער שכם.
'מה הקטע שלהם?', אני שואל את עצמי. האם כל זה כדי להסיח את הדעת מהסביבה המסחרית הרועשת, ממראות הגויים והחילוניים, התיירים, ובמיוחד התיירוֹת?
אומרים על גברים שאינם יכולים לעשות שני דברים בבת אחת, מקסימום ללכת וללעוס מסטיק, אבל מקצת הגברים החרדים בהחלט יכולים ללכת ולקרוא, ללכת ולהתפלל...
I loved the blog dealing with reading while
השבמחקwalking - what fun
Trouble is that due to my lack of attention in Jerusalem of the 40s and 50s I cannot recall ever noticing walkers and readers - they were there but I just failed to see them.
I do however recall in 1967 while driving through Samaria one would see Arab youths walking along the the margins of the roads while walking and reading. The then explanation was that home was a place full of noise so one would escape the ha'moolah ba'bayit by while walking and reading.
הזכרת לי. לפני שנים לא רבות ראיתי לאורך כביש הבקעה, באזור הג׳יפתליק, נערים ערבים הולכים ולומדים, הולכים וקוראים, לפעמים שלובי זרוע.
מחקמנסיוני - ישנם תלמידים הקולטים חומר לימודי טוב יותר כאשר הם קוראים אותו ואחרים, על מנת להיטיב לקלוט, חייבים לשמוע.
השבמחק(משום מה, ושוב מנסיוני, 'השומעים' מיטיבים לקלוט מ'הקוראים').
לימוד הכרוך בקריאה בקול, עלול להיות מביך בנוכחות אנשים נוספים. לכן, לפחות חלק ממשוטטי שולי הדרך, הם תלמידים שצועדים ומשמיעים לעצמם את החומר הנלמד.
גם על פני רחבת הר הבית נהגו צעירים מוסלמים, לעתים בזוגות או בקבוצות, לקרוא ולשנן תוך כדי הליכה. אולי היו אלה תלמידי המדרסות הגובלות במתחם.
השבמחקSee:
השבמחקwww.youtube.com/watch?v=e4q6eaLn2mY
www.youtube.com/watch?v=YgYEuJ5u1K0
היום דתיים רבים קוראים מתוך הטלפון החכם. בתחילה חשבתי שיש מעין זילזול, כשראיתי חרדים מתפללים מתוך סידור המוטמע באייפון, אחר כך הבנתי שבקרוב יהיה גם היתר של הרבנים לפתוח אותו בשבת לצורך קריאת התפילה....כנראה שאלוהים קולט טוב יותר בסלולרי...
השבמחקמשנה אבות ג ז:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְּׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
השבמחקצ"ל: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּאינו מַפְסִיק מִמִּשְּׁנָתוֹ וְאינו אומֵר, מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עובד עבודה זרה.
מחקלהבנת הקריאה בדרך יש ללכת אל המקורות - התנך:
השבמחקוהיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו' ו-ז)
אני נהנה לקרוא לעתים תוך כדי הליכה, בעיקר כשהספר מרתק וקשה לי להתאפק עד שאגיע הביתה. כך אני גם מנצל כמה רגעים מתים (אכן מי שקורא בשעת חציית כביש עלול לארגן לעצמו אינסוף רגעים מתים...).
השבמחקחלק מהם מסתירים סלולרים בתוך הספר... בדוק.
השבמחקברוך,
השבמחקהצלחת להעלות נושא מגניב ומעניין.
נראה שהתופעה של קריאה בהליכה ייחודית לעם הספר...
דוקא לא,חייתי בצרפת ושם רבים קוראים בספרי כיס תוך הליכה
מחקהרמב"ם במורה הנבוכים מספר על כת בשם "המיתכלמין" (בעברית: "המהלכים") שהיו עוסקים בלימוד תוך כדי הליכה, כדי לשלב את עבודת הגוף והנפש.
השבמחק"כבר היה לעולמים"
המילה הערבית "מתכלמין" פירושה המילולי הוא "המְדַבְּרִים"...
מחקחבל שאין צילום עם ילדה קוראת ספר בחזרה מהספריה, ומסיימת אותו כשמגיעה הביתה. נראה שאלה מראות אנאכרוניסטיים, משכבר הימים.
השבמחקילדה כזאת הייתי. :)
מחק