פרנסות של יהודים: פרחים מיובשים מהר סיני

אלבום נופים ופרחים, דפוס מונזון ירושלים, סוף המאה ה-19 (מקור: קדם)

עמי זהבי הפנה את תשומת לבי לידיעה מעניינת שהתפרסמה בעיתון המליץ, בי"ד בסיון תרס"ב (19 ביוני 1902). בידיעה, שהועתקה ותורגמה מהעיתון Frankfurter Zeitung, מסופר על עשרות אנשים בווינה, שקיבלו מכתבי התרמה נוגעים ללב מירושלים ולכל מכתב שְׁנוֹר צורף פרח מיובש מהר המוריה או מהר הזיתים וגם מהר סיני.

נמעני המכתבים, שתהו כיצד הגיעו שמותיהם וכתובותיהם לשולחים, ערכו חקירה וגילו כי 'באחד הרחובות הקיצוניים של חלק העיר הדרומי [של ירושלים] נוסד בית חרושת לשנוררות לכל פרטיו. מערכת שלמה של ילדים אינה עושה במשך ימים רבים דבר אחר מלבד לקיטת פרחים; נערות צעירות עסוקות ביבושם. צעירים אחדים יושבים מהבקר עד הערב ... ומחברים מכתבים כנ"ל הקוראים לנדבות'. הכותב מוסיף ומספר, כי סוכנים מיוחדים בבירות אירופה אוספים כתובות של אנשים מפורסמים ועשירים ושולחים אותן לירושלים. 'העסק עולה כפורחת והוא מפרנס לא רק מאות אנשים העסוקים בעבודה', אלא גם משאיר די והותר לעמלות של המתווכים השונים.

בסוף הידיעה ממליץ עיתון 'המליץ', הלאומי והציוני, להעביר את השנוררות הזו לפסים מסחריים אמתיים ולעסוק ביצוא ממשי של תוצרת הארץ ולא פרחים מיובשים בלבד.

יהושע מונדשיין העלה בפניי את ההשערה שמי שאולי נתן לשנוררים הללו את הרעיון – ושמא קיבל את הרעיון מהם – היה חוקר ירושלים הדגול אברהם משה לונץ, שכמה שנים קודם לכן הוציא לאור אלבום שנקרא 'פרחי ארץ הקדושה: פרחים טבעיים מאוּספים מהמקומות היותר קדושים בארץ הקדש. בלוית תכונת, קורות ומצב המקומות על פי החקירות'.

אברהם משה לונץ (1918-1854)

ואכן, אלבום זה, שהוכן ונדפס בירושלים, כלל בתוכו פרחים מיובשים אמתיים, שלוו בהסברים בעברית ובגרמנית. הספר הוכן בעבודת יד ונכרך בסוגי כריכה שונים – כריכה פשוטה עלתה לקורא ברוסיה רק רובל אחד (שניים וחצי פראנק במערב אירופה; חמישים סנט באמריקה) ואילו כריכה מהודרת, עשויה מעצי זית, כבר הקפיצה את המחיר במאה אחוז. היום זהו אלבום נדיר ביותר ששווה הרבה יותר מדולר אחד...

פרחים מארץ הקודש (מקור: Etsy)

בקטלוג הספרייה הלאומית מצוין שהאלבום נדפס סביב שנת תר"ע (1910), אך מודעות שהתפרסמו בעיתונות היהודית מלמדות שהוא ראה אור לראשונה שנים רבות קודם לכן, כנראה בשנת 1896.

המליץ, 1 בספטמבר 1896

בארכיון של המרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס שבדרטמוט יש עותק מאלבום כזה, שנדפס בעברית ובאנגלית ונכרך בכריכת עץ זית. המקטלגים, שלא ידעו לתארך את הספר וגם לא קשרו אותו לא"מ לונץ, סבורים שהוא נעשה בין 1920-1914, אולי על ידי חייל ששירת בפלשתינה-א"י בזמן מלחמת העולם הראשונה.

הנה תמונות של האלבום. לפי השער האנגלי ברור שמדובר במהדורה עברית-אנגלית מספרו של לונץ, שכן הכותרת העברית תורגמה בדיקנות לאנגלית.

כריכת עץ הזית

השער האנגלי

פרחים מיובשים מהר ציון

גם הצלם פטריק וסטר, שגר במושבה האמריקנית בירושלים, עלה על הפטנט והכין אלבומים דומים, בגרמנית ובאנגלית. הנה כמה דוגמאות, כנראה משנות העשרים, מאוסף הספרייה של אוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב:

על תולדות הוצאת אלבומי פרחים מיובשים בירושלים כתב לראשונה אליהו הכהן ('אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה', טבע וארץ, ינואר 1978). בזמן הקרוב יראה אור מחקרו זה במתכונת כפולה ומכופלת באוסף מאמריו של הכהן, שעתיד להופיע בהוצאת יד יצחק בן צבי.

בעלי התוספות

בני גבירצמן שלח לי את הדברים האלה:

שמחתי מאוד לקרוא את הרשימה אודות ספרוני הצמחים המיובשים שהיו מקור הכנסה לתושבי ירושלים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ייתכן אומנם שבתחילה היו הפרחים המיובשים אמצעי לגיוס תרומות, אבל במשך הזמן הם הפכו לתעשייה של ממש, שנשענה על התיירות בעיר הקודש. לי עצמי יש שני קונטרסים כאלה, משתי תקופות שונות. האחד הוא מתחילת  המאה ה-20 ולהלן כמה תצלומים של הכריכה והעמודים הפנימיים שלו:

השער הפנימי. בעמוד שמימין נרשם בכתב יד התאריך 15 בדצמבר 1913.

הכריכה החיצונית מעץ זית עם תחריט של הכותל המערבי

אחת מהדבקות הפרחים שבספר

מול כל עמוד של פרחים מופיע ציור של אחד המקומות הקדושים, למשל 'הר המוריה'. 

העובדה שהטקסטים בקונטרס זה נכתבו גם ברוסית מצביעה על כך שנועדו גם לשימושם של עולי רגל פראבוסלאבים, שהגיעו לארץ ישראל בהמוניהם עד מלחמת העולם הראשונה. הקונטרס עצמו הגיע לידיי כמתנה מחבר חובב עתיקות, שמצא אותו ב-garage sale בארה"ב.

לפני כמה שנים, בביקור במנצ'סטר, עברתי בחנות עתיקות ולהפתעתי מצאתי שם קונטרס פרחים נוסף מירושלים. מיהרתי לרכוש אותו ורק כשחזרתי ארצה והתפניתי לבדוק אותו, גיליתי להפתעתי שמכירת פרחים מיובשים לתיירים נמשכה גם בתקופת השלטון הירדני בירושלים. לא פלא אפוא שבקונטרס זה לא הייתה אף אות עברית והוא הוקדש אך ורק למקומות הקדושים לנצרות. על הכריכה הקדמית אין אף מילה והיא נראית כך:

וכך נראה השער הפנימי:

בתחתית עמוד השער מודפס באדום, בין השאר Printed in Jerusalem, H.K. of Jordan, קרי: הודפס בירושלים, הממלכה ההאשמית הירדנית.