האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז

התווים והמילים של 'הבה נגילה' כפי שנרשמו על ידי אברהם צבי אידלסון. למטה מימין צוין המקור 'סדיגורה'
 (Thesaurus of Oriental Hebrew melodies, vol. 9, 1932, p. 200)

על השיר 'הבה נגילה' נשברו אין סוף קולמוסים.

אכן, ספק אם יש שיר עברי ידוע בעולם יותר ממנו. מאות רבות של הקלטות שונות ומשונות, בכל השפות ובכל הסגנונות – מאלביס פרסלי ועד בוב דילן – ציטוטים בסרטים ובספרים ומיליוני השמעות בבר-מצוות ובחתונות, בעיקר באמריקה. היום אנשים רבים משוכנעים ששיר זה, שהיה מזוהה במשך עשרות שנים עם חלוציות וארץ-ישראליות, הוא בכלל 'אמריקני'...

מילותיו של השיר קצרות ופשוטות. בסך הכל תשע מילים:
הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.

ואף על פי כן נדמה שאין מי שלא יצא לו לשבש את השורה 'עורו אחים בלב שמח' ל'מוכרחים בלב שמח' או 'מוכרחים להיות שמח'...

ככל הנראה, חוקר המוסיקה אברהם צבי אידלסון (1938-1882) הוא שאחראי על מילות השיר. את הניגון שמע אידלסון לראשונה בירושלים בשנת 1915, ומיהר לרשמו במחברת התווים שלו, תוך שציין שמקורו של הניגון הוא בחסידות סדיגורה. אפשר להניח שאידלסון שמע את הניגון בבית הכנסת 'תפארת ישראל' של חסידי סדיגורה, שנמצא בעיר העתיקה של ירושלים. בשנת 1918, כשביקש אידלסון ללמד את המקהלה שלו שיר-עם, הוא חיבר את המילים והדביקן לניגון החסידי שזכר. השאר הוא היסטוריה...

אידלסון מספר בספרו על תולדות 'הבה נגילה' (Thesaurus of Oriental Hebrew melodies, 9, p. xxiv)

בפעם הראשונה הוקלט השיר בשנת 1922, וכאן אפשר לשמוע אותו (התקליט יתחיל מעצמו עם פתיחת הקישורית).

אברהם צבי אידלזון (מקור: אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית)

כך סיכם אליהו הכהן את תולדות השיר:

אליהו הכהן, 'עשר השנים הראשונות: משירי ירושלים  בראשית תקופת המנדט, תרע"ח-תרפ"ח', ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, תשס"ג, עמ' 481-480

את ההיסטוריה הזו – כולל טענות בני משפחת החזן הירושלמי משה נתנזון, תלמידו של אידלסון, שירד לארה"ב וצאצאיו גורסים כי הוא-הוא מחבר המילים – הנציחה לאחרונה רוברטה גרוסמן, במאית סרטים תיעודיים מקליפורניה. סרטה המשעשע הוקרן לפני שנה (2012) בפסטיבל הסרטים היהודיים שנערך בסינימטק בירושלים בנוכחות הבמאית.

הנה קטע קצר מתוכו.



גרוסמן גם סייעה לתערוכה על 'הבה נגילה' שהתקיימה ב-2012 במוזיאון למורשת יהודית בניו-יורק, וכאן אפשר לצפות בסרטון תיעודי שהופק לרגל התערוכה על ידי הניו-יורק טיימס.

בשעתו סייעתי מעט לגרוסמן במהלך התחקיר לסרט, ובעיקר ניסינו למצוא דרכים אל החסידים עצמם, שייאותו לשחזר את הניגון המקורי – לשווא. מאז אומץ 'הבה נגילה' על ידי הציונים הפסיקו החסידים לשיר אותו, ועד לאחרונה לא היה בנמצא שום ביצוע חסידי של הניגון (יש הגורסים כי חסידי סקווירה בארה"ב המשיכו כל העת לשיר את הניגון הזה בשעת ההקפות של שמחת תורה).

אבל לפני שבועיים, במוצאי שמחת תורה, הותר החרם.

הנה חסידי בלז בירושלים, בשעת ה'שטייענדיגע תורה' המסורתי של הרבי (מסורת בלזאית, שבמוצאי שמחת תורה מטיף האדמו"ר מוּסר לחסידיו, כשכולם – גם הרבי וגם החסידים – עומדים על רגליהם). לאחר דבריו של הרבי (תזמון: 01:03) שרו החסידים את 'הבה נגילה', כמובן בלי המילים אלא רק את המנגינה (והיא מעט שונה מזו המוכרת: מנגינת החלק השני קודמת לראשון, כפי שרשם אידלסון בתווים המקוריים).



מה קרה כאן?

העיתון החרדי 'בשעה טובה' (כ"ט בתשרי תשע"ד / 3 באוקטובר 2013), שמייחס את הניגון המקורי לחסידי בלז דווקא, מסביר זאת בכך שעתה, כש'תש כוחם של הציונים', מותר שוב לשיר את הניגון, בהוראת הרבי.

תש או לא תש, זה כבר עניין של השקפה, ומכל מקום נשאלת השאלה: מניין מכירים חסידי בלז את הניגון אחרי שבמשך עשרות שנים נאסר עליהם לשיר אותו? האם מסורת הניגון הייתה כבושה בלבם במשך עשרות שנים, עברה בסתר מאב לבנו ורק עתה יצאה לאור, או שמא בכל זאת הכירו, עפּעס, את 'הבה נגילה' של הציונים מהימים שכוחם עדיין לא תש?

לקריאה נוספת

 A.Z. Idelsohn, Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies, vol. 9: The Folk Song of the East European Jews, Leipzig 1932, pp. xxiv, 200; idem, vol. 10: Songs of the Chassidim, Leipzig 1932, p.  43

(סדרת ספריו של אידלסון סרוקה בספרייה הלאומית)

אליהו הכהן, 'עשר השנים הראשונות: משירי ירושלים  בראשית תקופת המנדט, תרע"ח-תרפ"ח', יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, יד בן צבי, תשס"ג, עמ' 481-480

זמרשת / ויקיפדיה

יעקב מזור, 'מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי', קתדרה, 115 (תשס"ה), עמ' 101-100.

צח יוקד, 'הבה נריבה: מי באמת כתב את "הבה נגילה"?',מעריב, 28 במרס 2013.

גם חברי להקת 'ספוטניקס' השבדית אהבו את 'הבה נגילה'. זה היה בשנת 1962...

ואם אנחנו כבר כאן, הנה כמה ביצועים מיוחדים וחביבים במיוחד של 'הבה נגילה'.

1. דני קיי והארי בלפונטה



השנה היא 1965.

2. בוב דילן



בוב דילן חוזר לשורשיו באופן קצת מביך.

3. מקהלת הצבא האדום (כפי שלא הכרתם)



ובהמשך גם 'הבאנו שלום עליכם'...

4. 'הבה נגילה' נוסח טקסס



מקהלת Cornerstone Church עם הרבה אהבת ישראל.

5. אלביס פרסלי



הִמְהוּמֵי 'הבה נגילה' של אחד מגדולי הדור.

6. אנדרי ריו



ביצוע מלהיב של הכנר והמנצח ההולנדי אנדרי ריו (Andere Rieu), בהופעה ברויאל אלברט הול, לונדון.

7. החמישיה הקאמרית

קצת הומור לא יזיק פה. 'אווה נגילה', שם את השיר בפרופורציה...

____________________

תודה ליהושע מונדשיין ולאלן נדלר

בעלי התוספות

אפשר להביא, כמובן, עוד עשרות ביצועים של 'הבה נגילה'. בכל זאת הנה עוד כמה יוצאי דופן.

9. 'הבה נגילה' בספורט

בכמה תגובות אוזכרה המתעמלת היהודייה האמריקנית אלי רייזמן, שזכתה באולימפיאדת לונדון (2012) במדלית זהב בתרגילי קרקע לצלילי 'הבה נגילה'. הנה היא (תודה לגרימי).



רייזמן לא הייתה הראשונה. הנה 'הבה נגילה' על הקרח של הרוסי ייבגני פלושנקו (1999).