רחוב יש בירושלים, בשכונת קטמון (גונן ה'), וברניקי שמו. אך מי הוא, ושמא מי היא, ברניקי?
התשובה: תלוי מאיזה צד של הרחוב אתם באים.
יהודית חזני, ששלחה לי את התמונות של שלטי הרחוב משני צדדיו, שמה לב כי מדובר בשני אנשים שונים: האחד – גבר, שמלך ביהודה בסוף ימי בית שני; השני – אשה ממשפחת הורדוס, שנישאה לאריסטובולוס מלך יהודה.
זה הגבר:
וזו האשה:
התשובה: תלוי מאיזה צד של הרחוב אתם באים.
יהודית חזני, ששלחה לי את התמונות של שלטי הרחוב משני צדדיו, שמה לב כי מדובר בשני אנשים שונים: האחד – גבר, שמלך ביהודה בסוף ימי בית שני; השני – אשה ממשפחת הורדוס, שנישאה לאריסטובולוס מלך יהודה.
זה הגבר:
וזו האשה:
ברניקי הייתה כמובן אשה. לא סתם אשה אלא מלכה של ממש, מהדורה מקומית של קלאופטרה, שגדולי עולם היו מאוהבים בה. היא נולדה בשנת 28 לספירה לאביה המלך אגריפס הראשון, ונקראה ברניקי על שם סבתה, שהייתה אחייניתו של הורדוס.
טיטוס בכבודו ובעצמו הביאה עמו לרומא בשנת 75 כאשת חיקו. אך היות שבני עמו לא התלהבו מהזיווג העדיף טיטוס – הקיסר לעתיד – את אהדת ההמון והחזיר את הגברת לארצה, שם הסתפקה ברניקי במלכות צנועה באזור הבניאס.
על שם ברניקי יש הר מדרום לטבריה ובו שרידי כנסייה ביזנטית ומצפור יפה לכינרת, ויש גם יקב שנטל את שמה. אגב, יש עוד ברניקיות מפורסמות: למשל, ברניקי 'השנייה', שעל שמה יש אפילו קבוצת כוכבים בשמיים, אבל הן היו ממצרים ובכלל לא משלנו.
טיטוס בכבודו ובעצמו הביאה עמו לרומא בשנת 75 כאשת חיקו. אך היות שבני עמו לא התלהבו מהזיווג העדיף טיטוס – הקיסר לעתיד – את אהדת ההמון והחזיר את הגברת לארצה, שם הסתפקה ברניקי במלכות צנועה באזור הבניאס.
על שם ברניקי יש הר מדרום לטבריה ובו שרידי כנסייה ביזנטית ומצפור יפה לכינרת, ויש גם יקב שנטל את שמה. אגב, יש עוד ברניקיות מפורסמות: למשל, ברניקי 'השנייה', שעל שמה יש אפילו קבוצת כוכבים בשמיים, אבל הן היו ממצרים ובכלל לא משלנו.
חיים גורי (שהחודש צוין יום הולדתו התשעים, עד מאה ועשרים!) כתב עליה – ויש אומרים שלא עליה אלא על נועה אשכול – את השיר היפה הזה (הספר המשוגע, עם עובד, 1971):
 |
| חיים גורי, השירים, ג, מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, תשע"ב, עמ' 296 |
יפה!
השבמחקהאם ברניקי - כשה-ק' מנוקדת צירה כבשלטים של העירייה או בחיריק כבשירו של חפר?
שלום וברכה,
השבמחקבאשר להר ברינקי הסמוןך לעיר טבריה, שנים רבות יחסו את השרידים שנמצאו במקום לארמון החורף של ברינקי, אך חפירות ארכיאולוגיות העלו שרידי כנסיה ביזנטית מן המאה השישית, ובחפירות שנערכו בצלע ההר, נמצא תאטרון רומי שבו נמצאו כ-5000-6000 מקומות ישיבה.
התכנון הוא להסב אותו לפארק מופעים.
ברניקי שבשלט אינה ברניקי של טיטוס. ברניקי זאת, אשתו של אריסטובלוס היא בת שלום, אחותו של הורדוס. ברניקי של טיטוס היא אכן בתו של אגריפס הראשון, אך נישאה למארקוס. אחרי מותו נישאה לדודה הורדוס מלך כאלקיס, התגרשה ונישאה לפולמון מלך קיליקיה, התגרשה ואחר כך הייתה בחברתו של טיטוס.
מחקלפי הערך בויקיפדיה היו לה חיים סוערים שצונזרו כאן בצניעות סלידית.
השבמחקhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99
כדאי לציין שיש רומן הסטורי אדות חייה בשם 'ברניקה החשמונאית' ובמהדורה אחרת 'ברניקה בת אגריפס' מאת ה. פאסט
הווארד פאסט שכתב את "אחי גיבורי התהילה?"
מחקשירו של גורי הוא מתוך "הספר המשוגע" הנהדר, המספר בין השאר על חמדור וברניקי, חבריו האהובים של גורי. על פי ראיונות מאוחרים של גורי - חמדור הוא חיים בן דור שנפל במלחמת העצמאות וברניקי היא אכן נועה אשכול
השבמחקצפו בתמונות, לפי מיקום השלטים על העמוד הנושא אותם - נראה כי מדובר בשני שלטים שונים ולא בשני צדדים של אותו שלט
השבמחק...אכן משני צדדים שונים , של הרחוב ולא של השלט....
השבמחקעוד הוכחה ברורה וחותכת שבמחלקת השלטים של עיריית ירושלים יושבים אנשים ש(בעדינות מקסימלית!!) לא מתאימים לתפקידם - להזכירכם : בעונ"ש כבר הופיעו לא אחת מפרי הפאשלות שלהם.
השבמחקאם כבר רחובות בירושלים: יש רחוב שפונה מרחוב פייר קניג ושמו היה רחוב צֶרֶת. חַפֵּשׂ חיפשתי רבות עד שמצאתי כי זה שם של ואדי באזור ים המלח. השם השתנה בשנים האחרונות. האם ידעתם שיש בירושלים סמטה ושמה אבו באסל? על יד שוק מחנה יהודה. ההסבר שקיבלתי הוא שהיה פעם אדם שהשטח הזה היה שלו ולשם הגיעו הבצלים בערמות, והוא סחר בהם.
מחקואולי זה המקום להזכיר את אחד המחזות הפופולריים ביותר של ראסין, Berenice, שהציג את מאבקו של טיטוס בין אהבתו לברניקי לחובתו לעם הרומי.
השבמחקהכיתוב המציג את המלך כביכול אינו אלא מחציתו השניה של הכיתוב המציג את המלכה. לפיכך ניתן לפרש שלא היתה כאן כוונה להציג שתי דמויות שונות, אלא מישהו שם טעה או התרשל בהעתקת הכיתוב במלואו.
השבמחקאבל העובדות ממש אינן מעניינות. העיקר הוא הסיפור שמאחוריהן או מפניהן.
הרי השגות אחדות לנאמר ברשימה על שלטי רחוב 'ברניקיי' (כך יש לכתוב את שמו בלא ניקוד, שהרי נקרא על שמה של הנסיכה 'בֶּרְנִיקֵי'!) בשכונת גונן (כך היא נקראת, מאז עצמאות ישראל, במקום שמה הקודם 'קטמון'!) שבירושלים.
השבמחקא) קבוצת הכוכבים, ששמה המלא הוא 'שערות ברניקיי', נקראה כך על שמה של ברניקיי שלישית – ולא 'שנייה', ככתוב! –
אשת מלך מצרים, שאף הוא נשא את הכינוי 'תלמי השלישי';
ב) את ברניקיי הראשונה, בת אחות הורדוס - שָׁלוֹמָה (שלומית) – השיא הורדוס לאריסטובולוס, בנו ממרים החשמונאית, והיא ילדה לו את אגריפס הראשון, שקליגולה קיסר רומי המליך אותו לימים על הבשן, הטרכון והגולן. למרבה הפלא, שמרו תושבי הגולן את זכרה עד ימינו: במפות צבא סוריה, ערב מלחמת ששת הימים, נקרא יובל צפוני של נחל גילבון בשם 'וָאדִי אֶל-אַמִירָה בִּרְנִיס' - 'נחל הנסיכה בִּרְנִיס' (כשם שנֶהֱגָה לימים שמה, Bernice);
ג) ברניקיי השנייה הייתה בת אגריפס הראשון – ומשמלך אחיה הבכור, אגריפס השני, בטבריה בנה לה ארמון בראש הר סמוך בדרום, בין עירו לבין מעיינות המרפא הנודעים שלה, והר זה מכונה עד היום בשם 'הר ברניקיי' [השנייה!]. מסורת טבריינית מימי הביניים – מפי ר' משה מבאסולה - מספרת עליה, ש'חמדה את יופיו של ר' ישמעאל'; ואילו יוסף בן-מתתיהו (פלאביוס) מספר, כי טיטוס בן-אספסיאנוס התאהב בה ולקח אותה עימו בשובו אל רומי – לבד ממנורת המקדש, הנראית בתבליט הנודע על שער הניצחון אשר הקים שם טיטוס לאחר מפלת יהודה וירושלים – והיא חייתה איתו בארמונו, עד שנתמנה לקיסר;
ד) לימים נודעה גם 'ברניקיי' רביעית – אשר שמה כבר נהגה 'Veronica': היא ניצבה בצד Via Dolorosa ('דרך הייסורים)', שבה הובל בשעתו ישוע לצליבה – ובעברו על פניה, הסירה את מטפחתה וקינחה בה את פניו מן הזיעה ומדם פצעי זר-הקוצים שהונח על ראשו. וראה זה פלא: בשובה אל ביתה פרשה את המטפחת ומצאה בה את טביעת דיוקנו של ישוע ומאז דורשים הנוצרים את שמה, 'ורוניקה', '’Vera Icon ('הקלסתר האמיתי') - ולא לדבר על כך, שמטבע הדברים אף הוכתרה בקידומת ‘Santa Veronica’ ...
ה) ואחרון-אחרון, אותם שלטי 'רחוב ברניקיי': למרבה הצער, נפלה טעות בעת הדפסת אחד מהם ורק מחציתה השנייה של שורת ההסבר מופיעה בו - 'מלך יהודה בסוף ימי הבית השני', כשהמדובר כמובן באריסטובולוס בעלה (ככתוב על השלט השני!). לפיכך, כמו שלמדנו מן הכרזה המעוטרת, שהייתה תלוייה על קירות כיתות א'-ב': 'משגיאות לומדים!'.