על חנה מלוטק ומורשתה המחקרית

חנה ויוסף מלוטק (מקור: ניו-יורק טיימס)

מאת מיכאל לוקין*

ביום שני השבוע, 4 בנובמבר 2013, נפטרה בביתה שבברונקס, ניו-יורק, חנה מלוטק, מן החשובות שבחוקרי הזמר העממי ביידיש. בת 91 הייתה במותה. חוקרי הפולקלור ושירי העם בעברית וביידיש, שניזונו מפירות מחקריה – ובהם גם בלוג זה – יהיו תמיד אסירי תודה לאשה דגולה זו. 

חנה מלאָטעק, או בשמה האנגלי Eleanor Gordon-Mlotek, נולדה בניו-יורק ב-9 באפריל 1922, ומאז שנת 1944 ועד לאחרונה עבדה בייִוו"אָ (ייִדישער וויסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט), 'מכון המחקר היהודי', שגלה מווילנה לניו-יורק. היא עבדה שם כארכיונאית, חוקרת ומפיצה של שירי-עם, שירים פופולריים, שירי תיאטרון, שירי תנועות נוער ושירים אמנותיים ביידיש. אישה צנועה זו, שניחנה במרץ בלתי נדלה, הייתה לאוטוריטה בינלאומית בתחומים אלה, ובלשונו של הסופר יצחק בשביס-זינגר, 'היא הייתה שרלוק הולמס של השיר העממי ביידיש' (The New York Times, 5 November 2013).

יחד עם בעלה יוסף (2000-1918) פרסמה חנה ארבעה ספרים: מיר טראָגן אַ געזאַנג (1972 ועוד שלוש מהדורות); פּערל פֿון דער ייִדישער פּאָעזיע (1974 ומהדורה באנגלית ב-2010); פּערל פֿון ייִדישן ליד (1988); לידער פֿון דור צו דור (1996), ובהם כחמש מאות שירים ביידיש ומידע רב-ערך ומעודכן עליהם.

חנה מלוטק (במרכז) עם הוריה לייזר ובאשה גורדון (מקור: פֿאָרווערטס)

מאז שנת 1970 היו בני הזוג מלוטק אחראים לאחד המדורים האהובים בעיתון היידיש הוותיק 'פֿאָרווערטס' – מדור לאיתור שירים נשכחים ('לייענער דערמאָנען זיך לידער') – ובו ענו לשאלות קוראים, שביקשו מידע על שירים ביידיש שזכרו מילדותם. סמלי בהקשר זה היה הגילוי מחדש של השיר 'טיטאַניק' (פֿאָרווערטס, 11 בנובמבר 1973): בזכות בני הזוג מלוטק לא טבע שיר זה במצולות השכחה וזכה לחיים חדשים בהקלטות ובקונצרטים.

חנה הצליחה לבנות גשר בין העולם שאבד ובין העולם החדש, גם בפעילותה המחקרית וגם בחייה הפרטיים. היא למדה נגינה בפסנתר אצל ג'ייקוב הלמן, תלמידו של פרנץ ליסט; ותרבות יידיש ופולקלור אצל מקס ויינרייך, מייסד ייִו"אָ, שאף בחר בה כעוזרת מחקר ומזכירה אישית. היא נישאה ליוסל מלוטק, פליט מוורשה שניצל הודות לחסיד אומות העולם היפני, סמפו סוגיהרה, וחינכה את ילדיה, ובהמשך גם את נכדיה, ביידיש.

יחד עם מלכי גוטליב פרסמה חנה מלוטק שתי אסופות של שירים ביידיש מתקופת השואה (25 געטאָ לידער, 1968; מיר זײַנען דאָ: לידער פֿון די געטאָס און לאַגערן, 1983). אולם את עיקר מרצה השקיעה בתיאור מסורת שירת יידיש, אשר התקיימה כחמש מאות שנה (סיכום מחקרי יש בערך שכתבה על השיר העממי בידיש ונדפס ב-YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe). יחד עם המוסיקולוגית והזמרת רות רובין תרמה מלוטק רבות לתחייתה של אותה מסורת, שבניגוד לכל הסיכויים הצליחה לשרוד. האמונה העזה בחיוניותה של אותה תרבות מצאה את ביטויה, בין השאר, בפּורים-שפּיל ייחודי, שהלחינה בשנת 1970 ומורכב מפרודיות ביידיש על האופרטות הידועות של הצמד גילברט וסאליבן.

כבר בראשית פעילותה בייוו"א ייסדה מלוטק את Y.L. Cahan Folklore Club – מועדון הפולקלור על שם הפולקלוריסט י"ל כהן (1937-1881), ובמסגרתו ראה אור כתב העת 'ייִדישער פֿאָלקלאָר', שבו התפרסמו תעודות נדירות על פולקלור יהודי. התכתבותה עם מורשתו של כהן נמצאת ברבים ממאמריה ובהם: 'America in East European Yiddish Folk Song' משנת 1954; 'Traces of Ballad Motifs in Yiddish Folk Song' משנת 1965; או 'Soviet-Yiddish Folklore Scholarship' מ-1977. גם בהיבט המעשי של מורשת כהן – פרסום והפצה של אוצרות גנוזים – לא חסכה מלוטק מאמץ, ובהקשר זה ראוי להזכיר את שני הפרסומים שהכינה בעשור התשיעי (!) של חייה: 'י.-ל. פּרצעס זאַמלונג ייִדישע פֿאָלקסלידער' (ייִוואָ בלעטער, 4 [2003]), וספר ותקליטור שהכינה בשנת 2007 יחד עם מרק סלובין, המבוסס על ארכיונה של רות רובין. היא קטלגה אלפי שירים בכרטסת ספריית ייוו"א, והמדריכים לאוספי הארכיון שחיברה מצטיינים תמיד בדייקנות ובעומק. לדברי פרומה מוהרר, הארכיונאית הראשית של ייוו"א, 'מלוטק זכרה בעל-פה כל שיר בארכיון, כל עיבוד, כל כותר, החל במאה ה-19 ועד ימינו' (The Jewish Week, 4 November 2013).

ספר ותקליטור מארכיונה של רות רובין שערכה חנה מלוטק יחד עם מרק סלובין (2007)

מפעל עצום זה של תיעוד ושימור מסורת שירי העם ביידיש לא יכול היה להתמצות בעבודה בעיתון או בארכיון. זה היה מפעל חיים במלוא מובן המילה. וכך, לדוגמה, סיפר בנה, זלמן מלוטק, המנהל האמנותי של פֿאָלקסבינע, תיאטרון יידיש הוותיק בעולם: 'בנסיעתי האחרונה ליפן נפגשתי עם מורה לצרפתית שביקש להכיר מילים ביידיש של שיר צרפתי אחד. התקשרתי לאמא והיא ידעה בדיוק היכן לחפש: בחדר הישן שלי בדירה, בארגז שבארון הקיר...'

האיסוף והמחקר השיטתי של השירה העממית ביידיש החל לפני כמאה שנים אך נקטע באיבו בימי השואה, עם הירצחם של מיליוני יהודים נושאי המסורת, ובהם גם מיטב החוקרים. בזכות מפעלה של חנה מלוטק אנו יודעים היום הרבה יותר על עולם אבוד זה.

יהי זכרה ברוך.

הנה היא מספרת (באנגלית) מעט על עצמה, בריאיון שהוקלט בשנת 2012:

* מיכאל לוקין, עובד הספרייה הלאומית, כותב באוניברסיטה העברית עבודת דוקטור על השיר העממי ביידיש. רשימה זו התפרסמה בשינויים קלים באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית.