זהו החלק השני של ציורי התנ"ך מתוך כתב העת The Freethinker, שנדפסו בלונדון 1885. ברשימה הקודמת הבאנו את הציורים של ספר בראשית, וכאן מובאים ציורים מספרי התנ"ך האחרים. משער הספר ברור שהמו"ל התכוון להוציא גם חלק שני, אך זה, ככל הנראה, לא ראה אור.
24. אלוהים מנסה לרצוח את משה
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ (שמות, ד 24).
25. שחין במצרים
וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה, מִפְּנֵי הַשְּׁחִין, כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם (שמות, ט 11).
26. ארוחה בשרית
וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה (שמות, מ 29).
27. אתונו של בלעם
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ ... וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: 'מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?' (במדבר, כב 23, 28).
28. אלוהים משליך אבנים
וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ (יהושע, י 11).
29. יהושע עוצר את השמש
וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים (יהושע, י 14).
30. בבית הדין היהודי
בוקר יום שני בירושלים, לפני שלושת אלפים שנה. בן העם החיתי מובא למשפט.
אני מניח שלציור זה – היחיד שאינו מגובה בפסוק ובמראה מקום מהתנ"ך – יש גם משמעות אקטואלית, אך זו אינה ברורה לי.
31. גיבור תנ"כי
וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וַיֹּשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים, ג 31).
32. שמשון והשועלים
וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים (שופטים, טו 5-4).
33. מעשה גבורה כוחני
וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו, וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר (שופטים, טז 3).
34. הקדשת שאול
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ (שמואל א, י 1).
35. הרוצח הענק
וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ (שמואל א, יז 50).
36. דוד רוקד לפני אלוהים
וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ ... מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים (שמואל ב, ו 16, 20).
37. הסעודה הצנועה של אליהו
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר: 'לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן ... וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר (מלכים א, יז 3-2, 6).
38. אלישע והדובים
וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ' ... וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה, וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים (מלכים ב, ב 24-23).
39. בכבשן הלוהט
הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא, וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן, וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין [הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים] (דניאל, ג 25).
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ (שמות, ד 24).
25. שחין במצרים
וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה, מִפְּנֵי הַשְּׁחִין, כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם (שמות, ט 11).
26. ארוחה בשרית
וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה (שמות, מ 29).
27. אתונו של בלעם
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ ... וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: 'מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?' (במדבר, כב 23, 28).
28. אלוהים משליך אבנים
וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ (יהושע, י 11).
29. יהושע עוצר את השמש
וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים (יהושע, י 14).
30. בבית הדין היהודי
בוקר יום שני בירושלים, לפני שלושת אלפים שנה. בן העם החיתי מובא למשפט.
אני מניח שלציור זה – היחיד שאינו מגובה בפסוק ובמראה מקום מהתנ"ך – יש גם משמעות אקטואלית, אך זו אינה ברורה לי.
31. גיבור תנ"כי
וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וַיֹּשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים, ג 31).
32. שמשון והשועלים
וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים (שופטים, טו 5-4).
33. מעשה גבורה כוחני
וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו, וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר (שופטים, טז 3).
34. הקדשת שאול
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ (שמואל א, י 1).
35. הרוצח הענק
וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ (שמואל א, יז 50).
36. דוד רוקד לפני אלוהים
וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ ... מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים (שמואל ב, ו 16, 20).
37. הסעודה הצנועה של אליהו
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר: 'לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן ... וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר (מלכים א, יז 3-2, 6).
38. אלישע והדובים
וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ' ... וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה, וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים (מלכים ב, ב 24-23).
39. בכבשן הלוהט
הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא, וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן, וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין [הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים] (דניאל, ג 25).
לגבי משפט החיתי ייתכן שזה קשור ל "כי החרם תחרימם, החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי, כאשר צוך ה'אלהיך." (דברים כ 17), וכן ראו דברים ז3-1. שני הפסוקים עוסקים במצווה (?) להחרים את יושבי-הארץ על ידי גירוש או חרם.
השבמחקואני דווקא חושב שהמדובר באוריה שהובא למשפט אחרי שהכניס אגרוף לבת-שבע. למה? תקראו בתנ"ך !!!
השבמחק