יום ראשון, 25 במאי 2014

מכורה שלי...

מדי פעם מצטברות אצלי המלצות לצפייה בסרטונים חדשים, שעבר והווה, עצב ושחוק משמשים בהם. הנה כמה המלצות כאלה. לא תצטערו.

א. ואז היא שלפה את התמונה...

חנאן אבו נאסר (צילום: שלום רופאייזן)

גלעד גבריהו ויחזקאל חובב הפנו אותי לתכנית הטלוויזיה 'עובדה' (ערוץ 2), שבה שודר לפני כחודש סרטון יוצא דופן, אפשר לומר מפעים. הסרט, בבימויו של בן שני, עוסק באחת ממשפחות האצולה של ארץ ישראל  משפחת בלקינד. בניה של משפחה זו קשורים בייסוד תנועת ביל"ו, שסימנה את ראשית העלייה הראשונה, ואחר כך במחתרת ניל"י שפעלה בדמדומי שלטון הטורקים בארץ. והנה, צאצאי המשפחה מגלים לתדהמתם שיש להם קרובי משפחה שעליהם לא חלמו... ערבים נוצרים מנצרת.

הבלקינדים, שלימים מקצתם היו קשורים לציונות הרוויזיוניסטית, לא יכלו לחלום שבהם עצמם יתקיים שירו של זאב ז'בוטינסקי: 'שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר / בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי'.

זהו סרט מרתק ודרמטי שסופו האנושי כל כך מפתיע ומנחם. סיפורים כאלה יכולים להיכתב רק כאן...



ב. עוברים לתעשייה

נגה מרון שלחה לי הפניה לסרטון חדש וגם הוא מחמם את הלב ומרומם את הנפש.

הסרטון הופק לכבוד יום העצמאות האחרון ומתאר את הדרך הארוכה שעשו שלושה קיבוצים בגליל העליון  סאסא, יראון וברעם – מאז ייסודם לאחר מלחמת העצמאות ועד היום. קיבוצים אלה, שראשיתם הייתה דלה וסגפנית, הגיעו היום לסוג של מנוחה ונחלה והתעשרו בזכות תעשייה מצליחה. ובכל זאת, העושר לא סימא את עיניהם והם שומרים על חיי קיבוץ שיתופי כמו פעם.

ויש בונוס. קטע ארכיוני מדליק ובו שר אברהם הרצפלד את 'שׁוּרוּ, הביטו וראו'.

תסריט ובימוי: יהודה קווה.



ג. מְכוֹרָה שלי

אבל אל נמהר לטפוח לעצמנו על השכם בגאווה ובסיפוק. אם היינו כל כך יפים ומוצלחים, לא היו נולדים שירי מחאה כמו בסרטון הבא, שמבטאים את תחושת הגועל האותנטית ממה שקורה כאן.

השיר 'מכורה שלי', שכתבו אסף ומיכל (שם משפחה אינו ידוע), על בסיס שירה הידוע של לאה גולדברג ולחנה של דפנה אילת, עלה למרשתת בשבוע שעבר והוא עוסק בשחיתות הגואה של נבחרינו.



ד. היטלר מתעצבן על עמוס עוז

ולסיום, קצת צחוקים.

התבטאותו של עמוס עוז על הניאו-נאצים הישראלים, המכונים בסלחנות 'נערי גבעות', גררה תגובות רבות, בעיקר נאצות וניאו-נאצות (שדומות משום-מה להשתלחויות המופרכות בשופט דוד רוזן, שהעז לקרוא לשחיתות בשמה הנכון 'בגידה באמון הציבור').

הסרטון הסאטירי הבא מבוסס על קטע מתוך הסרט הגרמני 'הנפילה', שמתאר את ימיו האחרונים של היטלר בבונקר בברלין. קטע 'קלאסי' זה כבר משך אליו עשרות פרודיות בכל השפות, ועכשיו – היטלר כועס על אנשי הרוח ומבקש מכל קוראי 'הארץ' (כולל מינוי דיגיטלי!) לצאת מן החדר...



12 תגובות:

  1. רק קיבוצים שחוו הצלחה כלכלית של מפעל תעשייה, יכלו להרשות לעצמם להשאר קיבוצים שיתופיים.
    אנחנו בעין-גדי לא הצלחנו בכך. חבל.

    השבמחק
  2. הקטע על הרצפלד נלקח מסרט שנעשה עליו, והועלה כבר מזמן לרשת:

    https://www.youtube.com/watch?v=xN3FKmx7Lwg&NR=1

    https://www.youtube.com/watch?v=gY7SPHXWc_U

    השבמחק
  3. עדיין מנקרת בי השאלה מי הייתה האם של יוסף בלקינד שנולד בשנת 1929.
    האם במשפחות בלקינד-לישנסקי-אהרונסון-פיינברג נפטר מישהו בשם יוסף לפני 1929?
    התשובה ברורה: יוסף לישנסקי נתלה בכיכר המרכזית של דמשק ב-16 בדצמבר 1917
    מי שהיה אמור להנציח את נעמן ויוסף היה איתן [ולא ישי] שהצליח לברוח מהכלא בדמשק לפני שהעלו גם אותו לגרדום
    בדיקת ה-די-אן-איי מוכיחב באותה הסתברות של קירבה את איתן ואת ישי.
    יש לי ספקות אם ראוי לקבל את ההצעה שהוצגה בסרט שהאם היא נוצריה מחיפה. וכי למה שאם נוצריה מחיפה תמול את בנה? הרבה יותר הגיוני שהאם היא יהודיה מחיפה. היא נתנה את הבן לאימוץ לכנסיה משום שצריך היה לשמור על כך בסוד. כידוע הריון מחוץ לנישואין היה טאבו באותן שנים, במיוחד אם האב היה כבר נשוי.
    קשה יהיה למצוא את האם, אולם האוכלוסיה היהודית בחיפה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת הייתה קטנה, אי שם בין 15 ל-16 אלף איש. לדעתי היו בעיר 2-3 מוהלים. רוב המוהלים עד היום מנהלים רישום מדויק של הנימולים, ואם התמזל מזלנו והרישומים נשמרו אולי שם מצוי המפתח לתעלומה מי הייתה האם.

    השבמחק
  4. עלי כהן, קופנהגןיום שישי, 30 מאי, 2014

    הנה תוספת לסירטונים המומלצים. בארץ ראו רבים את הסרט המומלץ שלי ואלה שעדיין לא ראו - ייהנו ממנו כאשר יפתחו את הקישורית המצורפת. זהו סיפורה של נועה, הבת של דליה גוטמן ויעקב (יענקלה) שבתאי במסגרת מאמציה "להכיר" את אביה הביולוגי שנפטר כאשר היתה בת שמונה חדשים בסך הכל כפרי האהבה של דליה גוטמן ויעקב שבתאי. סרט דוקומנטארי מעולה שעוד ידובר בו נכבדות
    הנה הקישורית - http://hot.ynet.co.il/home/0%2c7340%2cL-11488-92475%2c00.html

    השבמחק
  5. העובדה שדווקא הקיבוצים העשירים הם המשמרים את החוויה השיתופית/סוציאליסטית, היא ההוכחה כמה נבונים היו ההורים בשנות החמישים שאמרו לנער שבישר להם בהתרגשות ובעיניים בורקות שהוא רוצה ללכת להגשמה בקיבוץ: "סוציאליזם וקומוניזם הם ערכים נעלים, בתנאי שיש לך גם קצת קפיטל בצד...". שיקום מי שלא זוכר את זה. שבת שלום.

    השבמחק
  6. עם כל הכבוד, לא ברור לי איך ניתן לערבב את חכמתו של השופט רוזן עם ההתבטאות של עמוס עוז - לא-מקורית, וידועה-בציבור באומללה מזמן שיצאה מפי מורנו ורבנו פרופ' ישעיהו לייבוביץ'.

    השבמחק
    תשובות
    1. עם כל הכבוד, יש הבדל בין 'יודו-נאצים' (מו"ר ליבוביץ זצ"ל) לבין 'ניאו-נאצים' (עמוס עוז שליט"א). בעוד הראשון מתח את הגבולות יתר על המידה, כדרכו בקודש, כדי להתסיס ולהרגיז ולעורר מחשבה; השני דייק במינוח, ובים הנאצות כלפיו עדיין לא שמעתי תשובה לשאלה: מה ההבדל בין ניאו-נאצים בצרפת או באיטליה לבין נוער הזוועות שלנו. בין חילול בתי כנסת, בתי קברות, אלימות והפחדות גזעניות 'שם' (כלפי יהודים וכלפי מיעוטים אחרים), לבין כל מה שעושים אצלנו 'כאן' (חילול מוסדות דת, השחתת רכוש, אלימות והפחדות גזעניות).

      מחק
    2. נדמה לי שאין ויכוח על "איכות" ואופי המעשים של הנוער ההוא. עוד נדמה לי שגם אתה היית משתמש ב-4-3 שמות לוואי/גנאי חמורים ללא "נאצים". בכל מקרה, התגובות רוזן נגררו לכאן ללא כל קשר. ואין צורך להאריך.

      מחק
  7. כל הכבוד למיכל ואסף. פשוט ולעניין

    השבמחק
    תשובות
    1. ותי הנוער הפאנטי הקרוי "נוער הגבעות, המבצע מעשי פשע גזעניים עם ה'תג' של "תג מחיר" מפחיד, מפחיד מאד ---- זה התחיל בדיוק כך נגד היהודים על ידי ה"היטלר יוגענד" ונא לא לשכוח שה"מיין קאמפף" מזכיר כל מיני ספרים של כהנא ורבנים הזויים ומעשים נוראים כמו מעשהו הנפשע ביותר של אותו מ ק ו ל ל גולדשטיין (אני לא יכול להעלות על הכתב את שמו האמיתי, ההפוך ממקולל). בקיצור - סכנה לעתיד והיא אורבת !!!!!

      מחק
  8. הסיפור על בלקינד מדהים בעיני

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן הסיפור על בלקינד מדהים !

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.